Wedgemount Lake hike

Wedgemount Lake trail הוא מסלול הליכה מאתגר, חד או דו יומי, בן 14 ק”מ (הלוך ושוב), לאגם קרחוני מרהיב השוכב למרגלות הר Wedgemount – הפסגה הגבוהה ב- Garibaldi Provincial Park (במערב מחוז British Columbia בקנדה).

-

הגעה:

ה- trail head למסלול נמצא על כביש עפר המתפצל ימינה (מזרחה) מה- sea-to-sky highway, הלא הוא כביש 99, כ- 12 ק”מ צפונית ל- Whistler Village או כ- 130 ק”מ צפונית לעיר ואנקובר.

אין תחבורה ציבורית. צריך להגיע ברכב.

אורך המסלול:

7 ק”מ לכיוון אחד (מה- trail head לאגם).

הפרשי גבהים:

כ- 1200 מטר!!!

מדובר במסלול לא קל שכולו בעלייה בהלוך ובירידה בחזור. השיפוע משמעותי.

האגם עצמו שוכב בגובה של כ- 1900מ'.

תוואי:

שביל נוח בד”כ בתוך יער גשם יפה בחלק התחתון (כ- 80% מהמסלול). לעיתים הקרקע מכוסה שורשי עצים ויש לשים טוב-טוב לב לכל צעד כי קל למעוד.

סלעי מאוד ותלול בחלק העליון!

ביעד עצמו – סביב לאגם – הנוף סלעי ופתוח, הצמחייה (כפי שאופייני לאיזורים כאלו) היא אלפינית – נמוכה והקרקע סלעית.

דרגת קושי:

בהתאם לשני הסעיפים האחרונים המסלול מדורג כקשה למדי.

הוא אינו מתאים לבעלי פחד גבהים (בגלל עלייה ע”ג סלעים בקטע תלול בחלק האחרון) וכמובן שאינו מתאים בכלל לאנשים שמוגבלים בהליכה.

מחוסרי כושר גופני ימצאו את המסלול קשה למדי אבל בסה”כ הוא אינו ארוך כך שאם לא מדובר בבעיה גופנית אמיתית – הוא עדיין אפשרי. פשוט חלקו את ההליכה ליומיים וצאו מוקדם.

משך זמן:

אפשר לעשות את המסלול ביום אחד, ההליכה לוקחת כ- 6-8 שעות (הלוך חזור). מומלץ מאוד לפצל ליומיים. גם בגלל שהמסלול הוא די קשה ליום אחד ובעיקר בגלל שהיעד הוא גולת הכותרת של המסלול וכדאי מאוד לבלות סביב האגם עוד זמן. יש די הרבה נקודות עניין (האגם עצמו, שני קרחונים, מספר מפלים ונחלים) למעלה ואפשר לטייל שם בקלות מספר שעות. כמו כן זהו יעד יפה מאין כמוהו ללינה בשטח – זכינו לשקיעה מדהימה ביופיה ובעוצמתה וגם הצבעים בזריחה היו מרשימים מאוד.

סימון:

מצוין! אין אפשרות לטעות. אין צמתים/פיצולי שביל.

הלכנו עם מפה שקנינו בואנקובר אבל היא לא היתה מצוינת במיוחד. חיפשתי מפה טובה של האיזור ולא מצאתי כזו שממש אהבתי. למען האמת – כל מפה מינימלית תספיק למסלול הזה.

לינה:

יש לצד האגם בקתה קטנטנה בסיסית מאוד. יש בבקתה מקום לשישה אנשים כאשר ארבעה יכולים לישון על משטח עץ ב”גלריית שינה” (גישה ע”י סולם) ועוד שניים על שולחנות פיקניק צרים.

במקרה חרום יש מקום לעוד שני אנשים שישנו על הריצפה…

הבקתה כמובן אינה מאוישת ואינה מחוממת, מדובר במבנה מינימלי. אבל בלילה רטוב וקר כמו זה לו זכינו אנו, הלינה בבקתה נראתה לנו מוצלחת יותר והאוהל שלנו נשאר בתרמיל (אחי ואני ישנו ע”ג שולחנות הפיקניק מפני שמשטח הלינה היה כבר תפוס כשהגענו). בפועל היה קר מאוד בלילה בתוך הבקתה (ללנים בגלריית השינה היה נעים הרבה יותר) ולי לא היה כ”כ נוח על השולחן הצר.

לצד הבקתה יש שרותי בול-פגיעה במבנה עץ קטנטן.

בכל מקרה יש להביא אוהל מכיוון שאין מערכת הזמנת מקום, הלינה בבקתה היא על בסיס first-come-first-served ואי אפשר לסמוך על כך שיהיה לכם מקום!

סביב האגם (לצד הבקתה וגם במרוחק ממנה על שפת האגם) מפוזרות פלטפורמות עץ עליהן מומלץ להקים את האוהל (גם כדי לשמור על הצומח והחי וגם מפני שהקרקע סלעית מאוד וקשה למצוא מקום נוח לאוהל).

נכון ליולי 2015, עלות הלינה באוהל (או בבקתה) לאדם היא 10 דולר קנדי ללילה. את התשלום ביצענו מראש באינטרנט (יש לצלם את האישור ולשאת אותו איתכם, אם תפגשו ריינג'ר תתבקשו להציג אישור לינה בשטח). נכון לזמן בו אנחנו טיילנו שם – החנייה ב- trail head הייתה חינם ובמגרש חנייה חלופי (בגלל עבודות שנעשו במקום; שילוט ברור).

מכיוון שהתנאים והמחירים משתנים, כדאי לבדוק באתר הרישמי של הפארק לפני היציאה:

קמפינג ב- Garibaldi Provincial Park

קמפינג ב- Wedgemount Lake

דובים:

האיזור כולו הוא Bear Country ויש להתנהג בהתאם!

אני לא מתכוונת לפרסם הנחיות משל עצמי בנוגע להתנהגות באיזור שכזה מכיוון שאני רחוקה מלהיות מומחית. יש שפע אינפורמציה ברשת.

חשוב לדעת שנכון לתאריכים בהם אנחנו טיילנו אין, למרבה הצער, קופסאות דובים (לאכסון מזון) או מוטות תלייה ליד האגם או במגרש החנייה! אנחנו טיילנו עם bear vault / bear canister מה שנתן לנו שקט נפשי בכל הנוגע לאכסון מזון.

צריך לתת את הדעת לא רק להמצאותם של דובים אלא גם לבעלי חיים אחרים שמסתובבים בשטח (אנחנו פגשנו בעיקר Chipmunks). חלקם, בעיקר מכרסמים וגם מיני ציפורים סקרניות דוגמת ה- Blue Jay שהוא נפוץ מאוד במסלול, הם זריזים ואמיצים ומגיעים לכל מקום והם מחפשים את האוכל שלכם... אל תשאירו שקית עם בוטנים או אגוזים או כל מזון אחר בצד אפילו לחצי דקה!

מים:

מסננים/מטהרים מים מהאגם או מאחד הנחלים. גם בדרך יש מקורות מהם אפשר לאסוף מים.

מזג אוויר / עונה:

המסלול מתאים לקיץ בלבד!

פחות או יותר יולי-אוגוסט. בד”כ ביוני יש עוד שלג בחלק העליון של המסלול ולכן העלייה הסלעית לקראת ההגעה לאגם היא מסוכנת. גם בספטמבר יש עדיין סיכוי טוב לטפס לאגם – אבל כדאי מאוד להתעדכן לגבי התנאים העכשויים לפני היציאה לשטח.

בכל מקרה יש להצטייד לגשם וקור גם אם השמש זורחת כאשר אתם למטה! ומי שלן לצד האגם צריך להיות מוכן ללינה בטמפרטורות נמוכות.

-

המסלול שלנו:

הגעתי לכפר וויסטלר – שהוא מוקד עליה לרגל לחובבי אופני הרים בקיץ וסקי בחורף, ואתר מומלץ מאין כמוהו, ממש גן-עדן!, לחובבי טבע בכלל – בסוף שבוע של אמצע יולי (באוטובוס גרייהאונד מואנקובר). לנתי שני לילות בצ'יקמוס הסמוכה (יש אוטובוס שמקשר בין העיירות סביב וויסטלר) בהוסטל נוח שהוקם ב- 2010 לרגל אולימפיאדת החורף שנערכה שם והקנדים כל כך מתגאים בה (צ'יקמוס כולה – בקושי עיירה – הוקמה לרגל האולימפיאדה והיא עדיין בהתהוות וללא תשתיות של ממש).

ביומיים שהיו לי עד שאחי גל הצטרף אלי (עם רכב) טיילתי אך ורק סביב וויסטלר כשאני מנצלת את מערכת הרכבלים כדי להגיע גבוה אל ההרים – ואל מסלולי ההליכה הרבים שמסומנים שם אל מול הנוף הנפלא.

את וויסטלר – כפר נופש מטופח ועליז במיוחד, אני מכירה היטב מחורף 2005. ביליתי שם ימים עמוסי שלג מהמאושרים בחיי... ומאוד התרגשתי לחזור – הפעם בקיץ.

קשה להסתובב בלי רכב מחוץ לערים ולעיירות בבריטיש קולומביה. התחבורה הציבורית מוגבלת כשנקודות עניין רבות ומסלולים נידחים אינם נגישים בלי רכב. אולי אפשר להעזר בטרמפים… אני לא ניסיתי (ולא ראיתי אחרים שניסו).

בכל מקרה מומלץ מאוד לבקר באיזור – גם בלי רכב, אם אין ברירה.

-

בבוקר יום שלישי, ישבתי לי בבית הקפה הקטן באכסניה והמתנתי לאחי שהתמהמה לצאת מהעיר בבוקר ונתקע, כצפוי, בפקקי הענק שאופיניים כמעט לכל עיר מודרנית גדולה.

מכיוון שנכון לנו יום הליכה מאומץ אך קצר עד לאגם Wedgemount, שם תכננו ללון באוהל, אנחנו לא לחוצים בזמן ולא באמת צריכים להתחיל ללכת מוקדם בבוקר. אבל אני טיפוס של בוקר… כבר מתה לצאת לדרך ומחכה קצת בחוסר סבלנות.

גל הגיע סוף-סוף בסביבות 11 ואחרי התארגנות, יצאנו לדרך בנסיעה צפונה. השארנו באכסניה תיק עם אוכל נוסף למשמורת – מכיוון שאנחנו חונים ב- bear country אי אפשר להשאיר אוכל ברכב ואלמלא השארנו את האוכל הנוסף כאן (לעוד 3 ימים בשטח שתכננו להמשך, לצד אגם Garibaldi, מעט דרומית מכאן) היינו נאלצים לסחוב אותו איתנו, על הגב, גם במסלול הזה.

הנסיעה לקחה כארבעים דקות, אולי פחות, ובערך ב- 12 בצהריים התחלנו ללכת.

מזג האוויר היה מעורב – הרבה עננים אבל עם שמש נעימה שמציצה פה ושם וטמפרטורות מושלמות להליכה. לא חם – לא קר. קצת פחות מ- 20 מעלות בהערכה גסה.

-

השביל מתחיל מיד לטפס אולם בהתחלה השיפוע די נוח.

ההליכה היא ביער די צפוף עמוס שיחים – כולל גם שיחי berries ממינים שונים.

על בריטיש קולומביה עובר קיץ יבש במידה חריגה (המשכו של חורף שהיה ממועט מאוד בשלג). בחלקים הנמוכים של השביל היובש ניכר מאוד – האדמה מאובקת.

מעט אחרי היציאה חוצים גשר או שניים מעל נהר. הנהר מלווה למעשה חלקים ניכרים מהעלייה ביער אולם בד”כ הוא אינו גלוי לעין אלא רק נשמע הרחק מלמטה. פה ושם חוצים את השביל נחלונים עליזים או שיש מבט למפל קטן או נחל שזורם למטה ומצטרף אל הערוץ הראשי.

היער יפה ומעניין מאוד והוא משתנה לאורך המסלול – מה שהופך את ההליכה לתענוג של ממש.

עם העלייה בגובה, היער רטוב יותר והאדמה פחות מאובקת. את העצים מכסים לעיתים קרובות מיני שרכים ומטפסים ושורשי העצים יוצרים פה ושם מעטה “עורקים” יפיפה על הקרקע. גזעי עצים שוכבים (בין אם ניגדעו ע”י בני אדם כדי לפלס דרך או שנפלו בדרך הטבע) מוסיפים יופי ועניין הן מבחינת הצורות השונות שלהם והן מבחינת תכסית של צומח שמתפתחת עליהם. גם פרחים יפים פורחים פה ושם – בעיקר במקומות שבהם היער מעט פתוח וקרניי השמש מצליחות לחדור בין הענפים אל הקרקע.

-

לא תמיד אני נהנת במיוחד בקטעי הליכה ארוכים בתוך יער. לפעמים יערות הם מעט חד גוניים לטעמי. אבל המסלול כאן הוא מצוין! ושנינו נהנו מאוד ממהליכה – ממש מהרגע הראשון.

אם לא מספיק יופיו של היער עצמו – פה ושם נפתחים הנופים אל ההרים המרשימים שמסביב. פעמיים זה קורה תודות למפולות סלעים אימתניות שדרסו את העצים שעמדו בדרכן (אחת מהן הגיעה ממש עד לשביל ויש קטע קצר ולא מסובך של הליכה ע”ג הסלעים).

בחלק העליון של השביל יש נוף מדהים למפל בגובה אדיר על ההר ממול (המפל נקרא Wedgemount Waterfall וגובהו מעל 300מ! יש מס' לא רב של נקודות מהשביל בהן ניתן להבחין בו, אז כדאי מאוד להרים, בזהירות רבה, את העיניים מהאדמה מידי פעם תוך כדי הליכה).

-

השביל הוא כאמור כולו בעלייה – בשיפועים משתנים – אבל בסה”כ, עד שמגיחים מהיער במעלה המסלול, השיפוע לא חד במיוחד וההליכה לא כזו קשה (אם כי בהחלט לא מדובר בטיול קליל).

העלייה התלולה באמת היא בחלק האחרון של המסלול – שהוא גם סלעי מאוד.

בקטע הזה נעלם גם לרגע סימון השביל – כל אחד מפלס לעצמו דרך ע”ג הסלעים (מדובר ב- scrambling של ממש) במעלה המדרון הצר. עם תרמילים גדולים מדובר בקטע בכלל לא קל! מי שחושש במקומות חשופים יתקשה פה לדעתי מאוד כמו גם מי שאינו בכושר.

-

מזג האוויר שהיה די מושלם כשיצאנו לדרך הלך והתהפך. הטמפרטורות צנחו במהירות ככל שעלינו בגובה ובדיוק כשהגענו אל הקטע המסובך גם התחיל לטפטף – לא תנאים אידאליים לעלייה תלולה ע”ג סלעים. הסלעים הפכו חלקים למדי אבל למזלנו הטיפטוף נשאר חלש. גל הוביל את הדרך למעלה והגיע לפני לראש ערימת הסלעים שם השביל שוב הופיע והתאזן פתאום כשהוא מוליך אותנו לעמק גבוה מוקף הרים.

עוד כמה צעדים וקרחון יפיפה הופיע מולנו ומיד אחריו – אגם קרחוני מדהים בעל צבע תורכיז מהפנט מתחתיו.

הגענו!!!

-

גם השמים מכוסי הערפילים לא פגמו ביופי של המקום והקושי של הדקות האחרונות הוסיף, אני חושבת, עוד מימד לתחושת השמחה שעטפה אותנו.

-

עד שעשינו את דרכנו במורד השביל אל הבקתה, שנמצאת מעט מעל האגם, הגשם פסק.

השעה היתה קצת אחרי 3. החלטנו להמתין עם הקמת האוהל ולצאת להסתובב סביב האגם – לכיוון הקרחון מצידו השני.

נכנסנו אל הבקתה הזעירה כדי להציץ ולפרוק בה את התרמילים. בבקתה פגשנו שלושה מטיילים – שני בחורים ובחורה שהתכוונו ללון בה והתמקמו בחלק העליון (בגלריית השינה).

לקחנו שקית עם trail mix ויצאנו לדרך אחרי מנוחה קצרצרה.

-

האיזור סביב האגם יפיפה ומרתק ביותר.

בין הסלעים הרבים שעל הקרקע יש צמחייה אלפינית מאוד-מאוד יפה, עם פרחים בצבעים שונים. ההרים מסביב הם מסולעים ומכוסי קרחונים (יש שניים שניתן לראות מהאגם) ומלאים במפלונים – כך שהקרקע של האגן שבו שוכב האגם מפורצת פלגי מים צלולים ורעננים. בנוסף לנוף המרהיב הנ”ל פגשנו לצד האגם במספר מכרסמים (עכבר וכמה Chipmunks) וכן במספר ציפורים. בין היתר נתקלנו בעוף בינוני שאנחנו חושבים שהוא Grouse עם שלושת גוזליו. מכיוון שלא הבחנו בציפורים עד שכמעט דרכנו עליהן... ליתר דיוק עד שהאם המודאגת השמיעה ציוץ אזהרה או אז התחילו הגוזלים להתפזר, היינו מאוד-מאוד קרובים אל הארבעה וקפאנו מיד על מקומנו. ההתנהגות שלנו גרמה לציפורים להרגע במידה רבה והם ברחו רק מטר או שניים מאיתנו ונעצרו בעצמם. כך זכינו לעמוד ממש קרוב אליהם שעה ארוכה כשאנו מתבוננים בהם בעניין. האם מנסה לאסוף אליה בחזרה את גוזליה ע”י השמעת קולות נעימים והקטנים – כמו “גורים” ממינים שונים, כולל בני אדם – חלקם ממושמעים יותר, חלקם פחות...

-

התכוונו להמשיך לטייל מעבר לחלקו המרוחק של האגם ולהגיע עד לשולי הקרחון (אין שם שבילים מסומנים אבל אין שום בעיה לפלס דרך) אבל כשהיינו קרובים לקצה האגם התחיל שוב גשם. החלטנו לחזור לבקתה ובעוד אנחנו עושים דרכנו אליה הגשם התחזק והפך פתאום למבול שהיה מתובל גם בברד!

גל פרץ בריצה מהירה אבל אני – שהורדתי את הנעלים בבקתה ויצאתי לדרך בסנדלים – לא הייתי מסוגלת לרוץ בהם והחלטתי לוותר… הלכתי בנחת, למרות הגשם והברד, כשאני די נהנת מכל החוויה. הגעתי לבקתה כשהמכנסיים שלי ספוגים לגמרי במים…

הורדנו בגדים והחלפנו לבגדי בקתה יבשים – כולל שכבה תרמית. כמו שאתם יכולים להבין – נעשה קר מאוד! החלטנו לוותר על הלינה באוהל ולישון בתוך הבקתה על ספסלי האוכל הצרים.

עמדו לפנינו עוד אי אלו שעות של בילוי בבקתה לפני שהגיע הזמן ללכת לישון. אבל במקומות שכאלו כמעט אף פעם לא משעמם…

-

כשחזרנו לבקתה היו בה, בנוסף לשלושה שפגשנו כבר קודם, שלושה בחורים צעירים מאוד (בני אולי קצת יותר מ- 20) ממוצא סיני. השלושה הגיעו לטיול יום והיו לא מוכנים בכלל לתנאים שהתפתחו תוך כדי הליכה… הם היו לבושים במכנסיים קצרים, חולצות טריקו, סוויטשירטים מכותנה וללא מעילים. הנעליים שלהם היו סניקרס פשוטות, בלי סוליות מתאימות להליכה על סלעים רטובים. למרות שהגיעו לבקתה ספוגים במים הם שמרו על מצב רוח מרומם במשך כשעה-שעתיים בהן ישבו בפנים והמתינו שהגשם (המלווה כאמור בברד) יפסק. הם פשוט חשבו שהסיטואציה היא משעשעת ביותר ולא הפסיקו להתפקע מצחוק ומכיוון שכך גם אנחנו הצטרפנו אל הליגלוג העצמי שלהם. היה… די משעשע :) עד שבשלב מסוים הזכרנו להם שעוד כמה שעות ספורות כבר יהיה חושך (וביער חשוך אפילו קודם לכן) ולכן – אם אינם מתכוונים להשאר ללון כאן – כדאי שיתחילו בירידה. בסופו של דבר הם יצאו לדרך מאוחר מידי (מכדי לסיים את המסלול באור) ובגשם, בלית ברירה… ולמרות זאת הם שמרו על מצב רוח מרומם ובכלל נדמה היה שאני הרבה יותר מודאגת לגביהם מכפי שהם היו בעצמם. בכל אופן, מכיוון שלא נתקלנו בגוויות שלהם למחרת בזמן החזרה לתחילת השביל אנחנו מרשים לעצמנו להניח שהסיפור הסתיים בטוב :)

-

מאוחר יותר, הופיעו בבקתה 2 זוגות מטיילים מקומיים. הארבעה לנו באוהלים לצד האגם בלילה הקודם ויצאו לטיול יום אל מעל האגם – אל הקרחונים והמפלים. כמובן שמזג האוויר התהפך גם עליהם והם זכו למנה נכבדה של… שלג! ואח”כ גם גשם. למרות שהיו מצוידים במעילים חלקם היו עדיין ספוגים במים במידות שונות ובאיזורים שונים בגוף והם עצרו בבקתה לשתות תה ולהתחמם לפני שפנו לרדת.

-

לקראת חשיכה פסק סוף-סוף הגשם ויכולנו לצאת לאסוף מים להרתחה וסינון ולהסתובב עוד טיפה לצד האגם (אם כי כבר היה מאוחר מכדי ללכת לקרחון). בעודנו מבשלים את ארוחת הערב שלנו, בתוך הבקתה, גל שם לב שיש צבעים מעניינים בחוץ! (לבקתה יש רק חלון קטנטן והוא אינו ממש שקוף) תודות לערנות הזו שלו זכינו לצפות בשקיעה מרהיבה – בציבעי כתום-אדום-צהוב-אש חזקים – מעבר להרים במקום הקסום הזה.

-

דווקא הלילה בבקתה פחות נעם לי. היה קר והתקשתי להרדם על שולחן הפיקניק הצר שלי. גם הגעילה אותי המחשבה שאני ישנה על השולחן המטונף עליו אנחנו (ורבים לפנינו) בישלנו את ארוחת הערב שלנו רק לפני מספר שעות (למרות שניסיתי לנקות אותו עם נייר טואלט רטוב לפני שפרסתי עליו את המזרון שלי). גל כמובן ישן מצוין – שום שיכבה עבה של שמן טיגון מסריח לא תדיר שינה מעיניו של גולנצ'יק שכמוהו…

-

בבוקר, אחרי שבישלנו קפה ודייסה, מיהרנו לצאת לדרך.

מכיוון שתכננו להמשיך עוד היום למסלול הליכה נוסף (עם לינה נוספת בשטח, הפעם לצד אגם גריבלדי), החלטנו לא לבלות בבוקר ליד האגם וויתרנו שוב על הליכה אל הקרחון – אף שהמסלול נראה לשנינו מעניין ביותר.

היינו מעט מודאגים ממצב השביל – לאור מזג האוויר הרטוב של הערב הקודם.

לשימחתנו השביל הספיק להתייבש והסלעים לא היו חלקים כפי שחששנו כך שהירידה היתה דווקא די קלה.

-

למרות שלמעשה חזרנו על אותה דרך אותה עשינו אתמול – נהננו לא פחות מהיער ומהנופים שמאפשרות אי אלו קרחות יער מועטות.

-

לסיכומו של מסלול:

אנחנו מאוד ממליצים על המסלול הזה – בין אם כטיול יום ועוד יותר בשילוב של לינה בשטח – ואני מקווה שהאינפורמציה שנתתי כאן תסייע.

-

אינפורמציה נוספת ניתן למצוא באתרים הבאים בהם השתמשנו אנו כדי לתכנן את הטיול שלנו:

http://www.vancouvertrails.com/trails/wedgemount-lake/

http://whistlerhiatus.com/whistlerhikes/wedgemount-lake.html

לקריאה על המשך המסלול שלנו:

https://www.lametayel.co.il/garibaldi+lake+hike

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של IO.?

הפוסט הבא ›
Garibaldi Lake hike
Garibaldi Lake hike
מתוך הבלוג של IO.
12-10-2015
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
SWCP - חלק 1
SWCP - חלק 1
מתוך הבלוג של IO.
10-07-2015
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של IO. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תודה צילה וגדליהו :)

ענבר.
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

אלופה את !

A good holiday is one spent among people whose notions of time are vaguer than yours!
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

סיכום מצוין

השב  · 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על בריטיש קולומביה

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי בריטיש קולומביה? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
תמונת המשתמש

קניון Farwell- בריטיש קולומביה

גדליהו מהגרעין
1
סגור
×