הודו מזמנת כל מיני סוגים של טיולים - תיירותים יותר ופחות. גילי מטיילת בקשמיר, אבל מרגישה תיירת ולכן מצפינה ללאדאק. שם היא חווה מפגש עם בודהיזם, יציאה לכפרים, ואת פסטיבל האמיס השנתי. היא מגלה מה עושה אותה תיירת ומה נותן לה להרגיש בנוח.
בבתי הסירות בקשמיר אפשר להעביר את היום בישיבה אינסופית על המרפסת ובעשיית ``כלום``. כשנמאסת הישיבה אפשר לצאת לטרק בהרים הקשמירים ולחזות בנופים המדהימים.
על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את המלה ``קשמיר`` ? הפגזות, פיגועי טרור, סכסוך בן עשרות שנים, גבול מתוח ? אז ככה: קאשמיר היא נופים שוויצריים, מטבח (כמעט) תורכי, בתי סירה בעיצוב אנגלי ומחירים הודיים! וכן אמא - הייתי בקאשמיר.
מנאלי מתחלקת ל-3 אזורים: אולד מנאלי וואשישט וניו-מנאלי, את השניים הראשונים אפשר לתאר כישראל הקטנה והאחרון הוא יותר אותנטי. מסביב לעיר יש טבע נפלא ופינות חמד נסתרות שאפשר לגלות בטיולים רגליים באזור.
