מסלול עד שבוע במושי

את הר מרו טיפסנו עם אדם בשם אנוארי. הכרנו אותו דרך בחור טנזני שהתחברנו אליו והוא עשה לנו "מחיר חברים" (אבל אני בטוחה שאפשר להוריד לו את המחיר ממש מהר). את הר מרו אפשר לעשות בשלושה או ארבעה ימים, לבחירתכם. כשהגענו (אני וחברתי) למושי פגשנו את אנוארי ודיברנו על המחיר:

מדריך 30 דולר לאדם לטיול פורטר 10 דולר לפורטר 1 ליום (עד 20 ק"ג) רינג'ר 30 דולר לאדם לטיול לינה 30 דולר לאדם ללילה *חילוץ (לא חובה) 20 דולר לאדם לטיול כניסה לפארק 35 דולר לאדם ליום אוכל 10 דולר (עצמאית) תחבורה (רכב) 150 דולר לשתינו יחד

המחירים לא כוללים טיפים ולא כוללים אוכל וטבח. ביום היציאה אנוארי אסף אותנו ב-9 בבוקר, עברנו דרך המשרד שלו ומשם נסענו שעה וחצי לכניסה לפארק הלאומי ארושה. הגענו למשרדים של הפארק כשבדרך ראינו את הרכס היפיפה ובקצהו Socialist peak הפסגה הגבוהה ביותר של הרכס בגובה 4562 מטר וגם המון חיות שנמצאות למרגלותיו, וחיכינו לרינג'ר. את הרינג'ר הפארק מספק ולכן אין המון. בגלל שהיה לחץ בפארק נאלצנו להתחלק עם קבוצות אחרות ברינג'ר- משמע לטייל איתן את כל הטיול. 

את היום הראשון של הטיול התחלנו ב-13:30 המדריך שלנו, שעד עכשיו גם לא היה משהו שלא יכולנו להסתדר בלעדיו, דידה מאחור ואת רוב המידע על הטיול, המסלול, האיזור ותכלס גם המידע הלוגיסטי, נתנו לנו הפורטר והרינג'ר שהיו פשוט מקסימים והיו איתנו כל רגע. אחרי 4.5 שעות של הליכה לא יותר מידי קשה, הגענו אל המחנה הראשון שנקרא Maria Cambe בגובה 2500 מטר. המחנה היה עמוס בהמון אנשים וזאת מכיוון שאם עושים את המסלול של 4 ימים ישנים בו גם בדרך מטה. המחנה ממש מושקע וישנו בבקתת עץ עם מיטות קומותיים כשבמחנה היו גם שירותים, מקלחות עם מים זורמים, מטבח ואפילו חשמל! אנחנו בישלנו לעצמנו (היינו היחידות שעשו כך), וכשנכנסנו למטבח ראינו המוני טבחים מבשלים ועומלים יחד על ארוחת הערב, במחנה יש גם חדר אוכל!

ביום השני התחלנו לטייל ב-9. שיירה של 20 אנשים עם 3 מדריכים, ו-3 רינג'רים. טיילנו 4-4.5 שעות עד שהגענו למחנה Saddle בגובה 3500 מטר, הגענו בשעות הצהרים המוקדמות למחנה וממנו טיפסנו שעה לגבעה הקרובה ממנה יש תצפית מדהימה! קיבלנו תעודה שטיפסנו את הר מרו וירדנו חזרה למחנה. ב-12 בלילה יצאנו שוב להליכה לילית שהיא בעצם הטיפוס לפסגה הגבוהה ברכס. היה גשום ערפלי וקר, הטיפוס היה קשה והראות הייתה לקוייה. באיזור 6 בבוקר הגענו לפסגה והיה נוף מדהים! קצת ערפילי אבל עדיין מדהים ביופיו, ומול עינינו ניצב הקילימנג'רו אחיו הגדול :). ירדנו חזרה למחנה וממנו המשכנו מטה עד הכניסה לפארק, מה שלקח 5.5 שעות.

הטיול עצמו לא ארוך במיוחד, וסך הכול את רוב שעות היום לא בילנו בהליכה. *חילוץ עד המחנה התחתון ביותר באלונקה ואז ברכב לכניסה לפארק. חשוב לציין שהטיול עצמו לא מאוד קשה לביצוע עצמי. לפארק מותר להיכנס ללא מדריך, אך חובה ליווי רינג'ר. 

על כניסה לפארק בפועל תשלמו 30 דולר לאדם ליום, על לינה 30 דולר לאדם ללילה, לריינג'ר 30 דולר לאדם לכל הטיול. יש לעשות בוקינג מראש דרך אתר "רשות שמורות הטבע של טנזניה" - "הפארק הלאומי ארושה". אם תרצו פורטר תוכלו לבקש מכל אחד במושי רובם מכירים את הפארק והיו בו לא פעם בתפקיד כזה או אחר והרוב גם יענו בחיוב. מבחינת תחבורה לוקחים מיניבוס מקומי שנקרא "דלה-דלה" מהתחנה המרכזית לכפר שנמצא ליד השמורה- קונגונלה. 

המדריך שלנו (שפחות מומלץ):

Anuari M. Kaniki +255 767 688960 [email protected] אבל כל מדריך יתנפל עליכם ברגע שיראה אתכם ברחוב...

בחרנו לטפס על הקילימנג'רו, ההר הגבוה ביבשת אפריקה, במסלול בן 7 ימים, הכולל יום התאקלמות, מסלול Mechama המתחיל בשער בשם זה. המסלול אינו קל וכולל טיפוס שונה מיום ליום, אך היום הקשה באמת הוא יום הטיפוס לפסגה, אליה מעפילים בלילה, בקור מקפיא עצמות, במשך כ-7-8 שעות בחושך ובעליה מאד תלולה בגובה רב (מ 4400 מטר ל 5900 גובה הפסגה). חשוב להקפיד ללכת לאט מאד, לפי ההנחיות של המדריך, אחרת יש סיכוי טוב שלא תגיעו למעלה. חשוב להתלבש חם מאד ביום זה, וגם הלילות הקודמים מאד מאד קרים ומומלץ להצטייד בשק"ש מותאם לטמפרטורות נמוכות (לפחות -7!).

לדעתי יום ההתאקלמות הוא קריטי וחבל לוותר עליו, על מנת לחסוף עלויות, מכיוון שממש מרגישים טוב יותר בגובה וסיבולת המאמץ עולה משמעותית, לאחר יום זה. את מירב הציוד סוחבים הפורטרים, שרק לראותם מדלגים בקלילות עם 20 ק"ג על גבם, הדהים אותי כל יום מחדש. הטבח שלנו בישל לנו כל ערב ארוחות גורמה, שאין להם תחליף על ההר. הלינה במסלול Machame היא באוהלים של שניים, אשר עומדים מוכנים בהגיעך למחנה. ידוע לי שקיים גם מסלול הכולל לינה בבקתות, אבל הלינה באוהלים היא בהחלט סבירה. השירותים במחנות המעבר הם שירותי שדה, אבל מתרגלים לכך במהירות. הרחצה היא בפיילה בכל בוקר וערב, וגם לזה מתרגלים.

לדעתי חשוב לקחת מקלות הליכה, בעיקר לצורך הירידה, הם מאד מסייעים. חשוב מאד להצטייד בפנס ראש טוב, מכיוון שלאחר השקיעה החושך הוא מוחלט. קרם שיזוף גם חשוב מאד, מפני שהשמש מאד חזקה, גם כאשר קר.וכמובן נעלי הליכה טובות! אנחנו יצאנו לטרק עם מדריך מדהים בשם וויליאם, ואין לי ספק שהרבה בזכותו סיימנו את הטרק עם מאה אחוז הצלחה (כולנו, 7 איש, העפלנו לפסגה) ואפילו נהננו מכל רגע. לוויליאם ידע עצום לגבי הטיפוס, ההתארגנות, הצמחיה ובעלי החיים על ההר, והוא מחזיק צוות של סבלים וטבח, מהמשובחים. כולנו סחבנו מהארץ המון אוכל וחטיפי אנרגיה, שלדעתי היו די מיותרים, מכיוון שוויליאם דאג להכל ויש המון אוכל לכל אורך הטרק.

את המים יש לטהר עם כדורי כלור או יוד ומומלץ להביא בקבוקים עם פיה רחבה על מנת להקל על העניין. כ"כ חשוב לקחת כדורים נגד מלריה בהתחלת וסיום הטרק (יש מלריה בארושה) ואנחנו נטלנו גם טיפול מונע למחלת גבהים. אני ממליצה לקחת גם ספר/קלפים לשעות המתות שאחרי הטיפוס וכמובן שאין כמו ההרגשה שעשינו זאת בסופו של יום!