אם הייתם שואלים אותי לפני שנה האם זה ייתכן, הייתי אומר לכם שאין מצב. אבלNever say never ואחרי קיץ קשה בו נאלצנו לבטל את החופשה המתוכננת באיטליה, מצאנו את עצמנו מחפשים קפיצה קטנה לחו"ל בסוכות, עם מינימום טירחה. בחשש גדול בחנו דילים שונים של הכל כלול וטיסות צ'ארטר ומהר מאוד הבנו שצריך לבדוק היטב את האותיות הקטנות ושכל הדילים המדהימים שכמעט משלמים לך שתיסע, לא קיימים או נועדו לבעלי עצבי ברזל שמוכנים לחכות לדקה ה 90 תרתי משמע, ואז אולי להרוויח אבל אולי גם להישאר בבית. התסריט שבו אנחנו מצוותים לחבורת ישראלים מרגע הטיסה מהארץ ועד לרגע הנחיתה בחזרה, עורר בנו חשש כבד. כדי למזער את החשש החלטנו על "דיל עצמאי" שלא בהכרח יהיה זול יותר אבל לפחות ישמור על עצמאותנו. החלטנו לחפש טיסה לחוד, מלון הכל כלול ולשכור רכב שיאפשר לנו גם לצאת לגיחות. היעד שנבחר היה כרתים, בעיקר משום שפוטנציאל הטיולים מחוץ למלון נראה מבטיח. חיכינו עד יומיים לפני מועד הנסיעה כדי להזמין טיסה (אם היינו מחכים עוד יום היינו או חוסכים 100 דולר לכרטיס או נשארים בבית) והזמנו חדר משפחתי במלון Star Beach על פי המלצות של חברים.
יום 1
הטיסה יצאה בזמן והכל היה מצויין. החששות התחילו להתפוגג. הקשבנו לעצות שאמרו לא להתפתות לשכור רכב מחברות מקומיות קטנות והזמנו רכב סטיישן מחברת Budget. במגרש חנייה דחוס שנועד לבחון את כישורי התימרון שלך קיבלנו רכב ישן, דפוק מכל הכיוונים, מבחוץ וגם מבפנים. מפתח חכם שמורכב משני חלקים שהודבקו בנייר דבק, ורבע מיכל שלק כי לא הספיקו לתדלק את הרכב. גשם טיפטף אבל החלטנו לנצל את העובדה שנחתנו מוקדם בבוקר ולנסוע לחאניה (Chania), שנחשבת לעיר היפה ביותר בכרתים. גלית התעקשה לעצור בתחנת הדלק הקרובה לתדלק. התידלוק עבר בשלום אבל הרכב סירב להניע שוב. אחד מעובדי התחנה בא לעזרתנו ואחרי שהתייאש התקשר לשירות של באדג'ט. אחרי כ 20 דקות הגיע גרר, איבחן שצריך להחליף מצבר ושלח אותנו בחזרה לשדה התעופה לטפל בבעייה. אחרי כמה עיכובים נוספים המצבר הוחלף אבל הזמן שבוזבז גרם לנו לוותר על התוכנית המקורית ולנסוע ישירות למלון. בדיעבד וללא קשר לתקלה, עדיף כנראה לקחת מונית משדה התעופה ולשכור במלון רכב לפי הצורך על בסיס יומי.
אחרי שהתגברנו על ההלם הראשוני של עברית מכל עבר (כולל מצוות המלצרים שרובו בכלל מרומניה), ניצלנו את המשך היום להיכרות עם מתקני המלון, הבריכות, המגלשות, שולחנות הביליארד ומגרשי הספורט. קינחנו במשחק כדורגל בינלאומי אחר הצהריים.
יום 2
את הבוקר בילינו במלון מתרגלים למים קפואים בבריכות ולשמש נעימה בחוץ. כדי שלא ארגיש תחושת החמצה, וכדי שנרגיש קצת בחו"ל ולא באילת, סיכמנו שנצא אחה"צ לטיול בסביבה. אחרי שהבנו את שיגרת ההפעלות במלון (הפעלות בוקר ואחה"צ), הדור הצעיר לא היו מוכן לפספס את משחקי אחר הצהריים. החלטנו לעשות גיחה מייד לאחר ארוחת הצהריים לראות את טחנות הרוח הוונציאניות ברמת לאסיתי. אלה טחנות קטנות יחסית שעל כנפיהן פרוש בד לבן. בדרך חלפנו בכיכר הציורית של הכפר Mohos. כיכר מרוצפת אבן, מוקפת טברנות ועצים מצלים שעושה חשק לעצור לסיאסטת צהריים.
הגענו אל מקבץ של טחנות בפיסגת ההר, ליד מוזיאון Home Sapiens, ונהנינו מהנוף הנהדר שנשקף משם. מיהרנו לחזור למלון על מנת שלא לפספס את פעילות אחה"צ. בדרך כפרים קטנים ותחושה לא ברורה של זמן שלא עצר מלכת, אבל בכל זאת קצת מפגר מאחור.
יום 3
החלטנו (אחרי לחץ מתון שלי) להפוך את הסדר ולצאת לטיול בבוקר. נסענו אל הכפר Zaros, שאמור היה להיות כפר יפה שניתן להרגיש בו את כרתים הכפרית של פעם. האמת שלא מצאנו בכפר שום דבר שיצדיק את הנסיעה הארוכה אליו. גם האגם הקטן שהוזכר בספרים התגלה כדומה יותר לשלולית גדולה. החלטנו להמשיך אל אחד החופים ה"בתוליים" שבחלק הדרומי. חשבנו לנסוע לחוף מאטאלה (Matala), אבל בעצת העובדת בתחנת הדלק בדרך, פנינו לחוף Kommos. הגענו לחוף שליו ושקט (לפחות היה שקט עד שהגענו), שעליו שרועים כ 20 אירופאים בשלבי צלייה שונים. הרוח הייתה חזקה והים די געש, אבל בכל זאת נהנינו מהרחצה.
חזרנו למלון בשעות אחר הצהריים והספקנו אפילו למשחקי אחר הצהריים.
למותר לציין שמתרגלים מהר מאוד לשיגרת שלוש הארוחות ביום שמלווה במזנונים פתוחים מהבוקר ועד הערב, וכל זה, ללא שום טירחה מצידך. הילדים התאהבו במלון והתמכרו לשולחנות הביליארד (המתקן היחידי שעולה כסף...). אחרי שמתגברים על כמות הישראלים ועל ערוץ 2 בלובי, לומדים ליהנות, ובהחלט יש ממה.
יום 4
יום קצת סגרירי ולכן בילינו יותר במגרשי הספורט. אחרי ארוחת הצהריים יצאנו לטייל. כיוון שכבר חווינו את הכבישים המרים ואת זמן הנסיעה הארוך, החלטנו לדחות את תוכניות הטיול המקיף לפעם אחרת, ולהתמקד באיזור הקרוב. נסענו אל הכפר Kritsa, שהתגלה כהפתעה נעימה. למרות שמדובר בכפר תיירותי גדוש בחנויות מזכרות, הוא גדוש גם בסמטאות עם גפנים מטפסות, פרחים, טוסטוסים ודלתות שצבועות בכחול בוהק. בהחלט כפר שסיפק את חווית ה"אותנטיות" שחיפשנו, כולל אפילו זקני הכפר ישובים על ספסל בכניסה.
יום 5
גילינו את משחק הפטנאק ונדלקנו. כיוון שהרחנו כבר את הסוף, ניצלנו את מזג האוויר הנוח למצות את מגלשות המים והבריכות.
בצהריים נסענו לאלונדה (Elounda), ממנה לקחנו שיט לספינלונגה - אי המצורעים (Spinalonga). למרות ההסטוריה הלא נעימה של המקום, הסיור באי שכיום הוא נטוש, היה נחמד מאוד ומלווה בנוף יפה. התיבול בשייט חביב ולא ארוך מדי, הפך את החבילה לאטרקטיבית במיוחד.
יום 6
את היום שנותר לנו בילינו במשחק פטנאק משפחתי סוער ובניצול מתקני המלון. אחד הדברים הנחמדים הוא שמרגע שהגעת פיזית למלון ועד לרגע שבו אתה עוזב אותו פיזית (ללא קשר לפינוי החדר), אתה זכאי ליהנות מכל מתקני המלון כולל חדרי האוכל והמזנונים. כך יכולנו ליהנות ממש עד הרגע שבו היינו צריכים לנסוע לפני ההמראה דאגו להרגיע אותנו שאומנם יש תקלה באחת מיציאות החירום, אבל תקנות התעופה מתירות לטוס ככה.
סוף טוב, הכל טוב, נחתנו עייפים ומרוצים, עם טעם טוב בפה ו 2 קילו עודפים.
