בכל שנה ב-4 ליולי מציינים האמריקאים את יום העצמאות של ארה״ב. אני לא אמריקאי, ובכל זאת כבר ארבע שנים שב-4 ליולי יש לי יום מיוחד. עברו ארבע שנים מאז היום הכי מטורף במסע הראשון שעשיתי לבד. מה היה כל כך מטורף בו? קיבלתי הזמנה חתומה על ידי דונלד טראמפ, נשיא ארה״ב דאז, למסיבת יום העצמאות בבית הלבן, וממש בצמוד אליו צפיתי בזיקוקים. זה היה רגע בחיי, ולמדתי שם שיעור מיוחד על רגעים מיוחדים בחיים
לכבוד יום העצמאות האמריקאי, בלוג מיוחד מהעבר: היום לפני ארבע שנים הייתי במסע הראשון שעשיתי לבד. הייתי אז בן 19, תכף מתגייס לצבא, וחגגתי עצמאות כמו שלא חגגתי בחיי.
המסע לאמריקה!
הייתי אז מלש״ב לפני גיוס והתקבלתי לתוכנית שליחים בבירת ארצות הברית, וושינגטון דיסי. התארחתי אצל קהילה יהודית מדהימה בוירג׳יניה, שכמתנת פרידה נתנה לי כרטיס מיוחד לחגיגות יום העצמאות האמריקאי בבית הלבן - חתום על ידי דונלד טרמפ.
אני, נתאי, בן 19, חוגג את יום העצמאות האמריקאי בבית הלבן
קוד הלבוש היה ברמודה וחולצת פולו. דמיינו את זה - אני, נתאי לדאני, אז בן 19 מדימונה, מגיע לחצר הבית הלבן עם כל הפוליטיקאים האמריקאים, כולל הנשיא טראמפ בעצמו! וכולם לובשים מה שאני לובש, אוכלים את האוכל שאני אוכל, ושומעים את המוזיקה שאני שומע. באותה הגינה ממש. ממש רגע בחיים.
יש לי הרבה סיפורים לספר על אותו יום- אבל יש סיפור אחד מיוחד שהולך איתי גם היום, ארבע שנים אחרי, כשאני נמצא באותה המדינה.
אחת הבנות מהקהילה לקחה אותי איתה ברכב לחגיגה המדוברת. גם לה היה כרטיס. היינו ביחד כל הערב. התרגשנו כמו שלא התרגשנו בחיים. צילמנו כל דבר באירוע. זה היה בשבילנו מזכרות לכל החיים. רגעים לכל החיים.
רגע בחיים
כשהתחילו הזיקוקים ביקשתי ממנה שתצלם אותי ברקע השמיים. בחצי מבט ראיתי דמעה על הלחי שלה.
״מה קרה?״, ״אני מתרגשת״, היא אמרה. ״בכל פעם שיש זיקוקים אני מתרגשת. אבל תן לי כמה דקות. זה הרגע שלי בכל שנה. אני אצלם אותך כשיגמר״.
רגע בחיים ולא רגע לכל החיים
היא סיפרה לי שמבחינתה רגע הזיקוקים בכל שנה הוא רגע משמעותי. היא סיפרה שזה הרגע שלה לעצור את העולם, לנשום עמוק ולהגיד תודה. שאין לה בפלאפון שום תמונה של הזיקוקים משום שנה. כי זה הרגע שלה. רגע בחיים, ולא רגע לכל החיים.
הערכתי את זה וניסיתי לקחת על עצמי. להחליט שיש רגעים שאני לא מצלם. שיש רגעים שהם רגע בחיים ולא רגע לכל החיים.
היום, ארבע שנים אחרי. שוב באמריקה, שוב מטייל לבד
הבוקר הגעתי ללאס וגאס. כך שארבע שנים אחרי אותו יום בבית הלבן אני שוב באמריקה, שוב בטיול לבד.
אני חוגג עצמאות לאמריקה ומרגיש עצמאי יותר מאי פעם - כי השנה, לא צילמתי את הזיקוקים.
ואולי זו המשמעות האמיתית של להיות עצמאי, חופשי, מאושר. לחיות כל רגע בחיים כרגע בחיים. ולא כרגע לכל החיים.
לכל הבלוגים שפורסמו עד היום >> https://www.lametayel.co.il/blogs/4174554
להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה עם הבלוג בכל יום >> https://chat.whatsapp.com/HETx2JRGizX78bgR10rLRy
