אברוצו
אפריל 2022
1.4.22
המראה באיחור של שעה, עקב ערפל. נחיתה ברומא, ונסיעה היישר ל Grotte di Stiffe. המערה ממוקמת בפרובינציה של L’Aquila. הדרך יפהפיה, והשמש מאירה לנו. לכל האורך מלווה אותנו רכס ה Gran Sasso המקסים שמתנשא ממעל והוא מצופה בשלג. יש פריחה של עצים והמון ירוק. ככל שעולים בגובה יש פחות ירוק ויותר חום, רוב העצים הצומחים בגובה עדיין לא התעוררו מתרדמת החורף, פרט לאלה הפורחים בעוז.
מגיעים למערה. המערה מקסימה! הכניסה מתאפשרת רק בליווי מדריך. כשהגענו, בדיוק יצאה לסיור קבוצה עם מדריכה דוברת איטלקית. לא רצינו להמתין לסיור באנגלית, שאמרו לנו שיש לתאם אותו מראש, ולכן נכנסנו עם המדריכה. המערה מקסימה ביופיה. הסיור כולו כולל הליכה של 700 מטרים לכל כיוון, כאשר לכל אורך הדרך מלווה אותנו נהר שזורם לו בעוצמה. מימיו צלולים וזכים והוא יוצר בריכות ומפלים רבים לאורך המסלול. המראה מרהיב ממש! כמובן, יש במערה גם זקיפים ונטיפים להשלמת החוויה.
ממשיכים לשמורת הגראן סאסו. מתחילים בסיור בעיירה המקסימה והמיוחדת Santo Stefano di Sessanio. חונים בחניון (יש כמה, מכמה צדדים). מסיירים בנחת בסמטאות העולות ויורדות. העיירה מקסימה מקסימה. ממוקמת גבוה וממנה צופים על נוף מרהיב של ההרים והעמק. הסמטאות צרות וציוריות. מדרגות עולות ויורדות. מספר חנויות פתוחות ומוכרים בהן בדים שונים, כיסויי מיטה, כריות, תחתיות לסירים. נרות. הרבה קיטש מהמם. נתקלנו בחנות או שתיים בהן מוכרים תוצרת מקומית, גבינות, שמן, סוגי ממתקים. וכמה מסעדות. עשינו סיבוב ולבסוף, ממש קרוב לאוטו, בדרך חזרה, מצאנו אחת שמצאה חן בעיננו, אבל לא היה בה מקום, אז ויתרנו על ארוחת הצהרים (גם ככה אכלנו המון ממתקים) והמשכנו ליעד הבא.
נסיעה משגעת ל Rocca Calascio. עוצרים לארוחת צהרים במסעדה. נחמד, ולא יותר מזה. המקום זעיר. מטפסים למעלה במעלה המדרגות והסמטאות היפות, עד למבצר שצופה על העיירה הקטנה והעמק. הליכה קלילה מאוד. המבצר הרוס ברובו אבל למעלה יש מבנה ריבועי המוקף בחומה עם ארבעה צריחים בארבע פינות. הנוף מרהיב. השמש נוצצת, ורכס ההרים מתנשא. העמק למטה מקסים, והכל יפה יפה. כתמי שלג מקשטים את השטח. ממש מתחת למבצר ממוקמת לה כנסיה (בארוקית, לדעתי) מתומנת ויפה.
כיון שקמנו לפנות בוקר, והשעה כבר אחרי חמש החלטנו להתחיל להדרים ולמצוא מלון ולוותר על Castel del Monte. מזמינים מלון בדרך דרומה. תכנות לא מדויק בווייז מוביל אותנו לקאסטל דל מונטה, אז צופים עליה מבחוץ – עוד עיירה תלויה (אומרים שהיא יפה מאוד מבפנים), בתי אבן אפורים. עושים פרסה ומגיעים למלון בצומת הכניסה לעיירה בשם Turrivalignani סמוך ל Scafa. המלון, Regis Resort, הוא וילה יפה ויש מתקני ספא, אבל הגענו בשבע וחצי ובדיוק נסגר הספא. בצמוד יש סופרמרקט, קנינו כמה מצרכים.
11.4.22
מתחילים את הבוקר בנסיעה קצרה עד לעיירה Caramanico Terme וממש בצמוד אליה ה Valle Orfento. הקניון המקסים נמצא בשמורת הטבע Parco Nazionale della Majella. נכנסים למרכז המבקרים ושואלים על המסלולים ובוחרים את הכי קצר. ממרכז המבקרים יוצא שביל שמוביל בירידה עד לנהר שזורם לו בתחתית הקניון. הירידה לוקחת כרבע שעה, והיא מקסימה. המון פריחה בסגול כחול ורוד וצהוב-לבן. מראה מקסים. הכל ירוק וירוק. למטה זורם לו הנהר. פונים שמאלה, במקביל לנהר, עם כיוון זרימת המים, עד שמגיעים לגשר הראשון. במרכז המבקרים המליצו לנו ללכת על חמישה גשרים ולוותר על הרביעי, אבל – כיון שירד גשם, מעט אחרי הגשר השני שביל ההליכה מוצף במים, ממש שלולית, ואנו מחליטים שלא להמשיך. ניתן כמובן להמשיך, אבל לא עם נעלי ספורט, ולא אם לא ממש רוצים להתמלא בבוץ. המראה מקסים ומשובב נפש.
עולים בחזרה. היום יותר חם מאתמול, כך שממש אפשר היה לעבור לגופיה בתום הטיפוס. הטיפוס אינו מאמץ. נכנסים לתוך העיירה המתוקה, עושים סיבוב, אוכלים במאפייה (לא טעים), וממשיכים הלאה. רוב החנויות סגורות. העיירה כמו רוב העיירות באיזור תלויה לה על צלע ההר והיא מהממת.
משם ממשיכים לעיירה נוספת, גם היא תלויה על גבעה. Roccacaramanico. העיירה פיצית ומרחוק נראית גם היא יפהפיה, אבנים אפורות על רקע הנוף הפתוח. הנסיעה מרהיבה ממש! עולים לגובה ונוסעים ממש בתוך השלג. הכביש מוקף בשלג מכל צידיו. גם העיירה עצמה כולה מושלגת והאבנים שמרצפות אותה לבנות לגמרי. הכל קסום כל כך. עושים סיבוב קצרצר, המקום קטנטן ומנומנם, והכל מחליק בגלל השלג. ממשיכים לסוע עד שעוברים את הפס Passo San Leonardo ויורדים מהצד השני למראה לא פחות מרשים. באמת משגע! לא ציפינו לכל כך הרבה שלג בתקופה הזו.
מגיעים לעיירה מקסימה נוספת, Pacentro. העיירה צופה על עמק, בו נמצאת העיר סולמונה. המראה יפהפה. נכנסים, עושים סיור. הכל סגור. רוצים לעלות על המגדל של המבצר של העיירה, אבל למרות ששעות הפתיחה מבטיחות שפתוח כל היום, בכל זאת סגור. מוותרים, צועדים חזרה בסמטאות היפות חזרה לאוטו.
יורדים לעמק ומבקרים ב Sulmona. מתחילים בככר גריבלדי המרשימה. מצידיה השונים מבנים יפים ומעליהם צופים ההרים. בצד אחד שלה עוברת אמת מים מרשימה. נכנסים לרחוב הראשי Corso Ovidio (על שם המשורר הרומי), אוכלים גלידה, יש מעט חנויות פתוחות וכמה ברים, אבל אף מסעדה. צופים בארמון ובכנסיית Annunziata היפות (סגנון רנסנס וימ"ב יחד עם בארוק). שותים קפה ונהנים מהשמש.
ממשיכים בנסיעה לכיוון Castrovalva (לא נכנס). הדרך יפה יפה יפה. כל כך מרשים. נוסעים בנוף פתוח בין הרים מושלגים, עולים ויורדים, וצופים על עוד עיירה תלויה נהדרת בתוך הנוף (Anversa degli Abruzzi), אחכ ממשיכים דרך קניון יפהפה. מעלינו משמאל קאסטרוואלבה, ולבסוף מגיעים לאגם Scanno החמוד ולעיירה עצמה. העיירה – גם היא כמו קודמותיה – מתה לחלוטין. הסמטאות יפות ומרשימות, יש שער בכניסה לאיזור העתיק, אבל שום דבר לא פתוח.
ממשיכים בנסיעה דרומה ונכנסים עכשיו לפארק השלישי Parco Nazionale d’Abruzzo, Lazio e Molise, שנמצא במשולש שבין שלושת חבלי הארץ. מגיעים ל Lago Barrea היפה ובקצה שלו העיירה Barrea. עוד עיירה תלויה מהממת מבחוץ, ויפה גם מבפנים. צופים על האגם מנקודת התצפית ושוב מחפשים לשווא מקום לאכול. רק מינימרקט עלוב נפש פתוח, וכיון שאנחנו רעבים קונים משהו קטן מתוך המבחר המאוד דל של המקום.
פותחים בוקינג ווסעים לקראת ערב למלון Sport & Village Hotel שבעיירה המכוערת Castel di Sangro. יוצאים לאכול ארוחת ערב טעימה במסעדה שבמרכז.
12.4.22
מתחילים את היום בנסיעה לעיירת הסקי Aremogne. העיירה די מרוחקת. מדובר בכמה בתים פיצים ומלון ענק, על אתר סקי. המקום לא מעניין ולכן אנחנו לא מגיעים עד אליו, ולא נכנסים אבל כן מתקרבים. הנסיעה יפה בתוך עמק מרשים וענק.
ממשיכים ל Pescocostanzo. הכפר, כמו חבריו, תלוי לו על גבעה. נכנסים לרחוב צר שעולה למעלה, מאוד יפה, ונוסעים בזהירות את כל הדרך למעלה עד לככר המרכזית של הכפר. חונים ושותים קפה ושוקולטה בככר. באופן מפתיע מספר מסעדות ובתי קפה וגם חנויות שונות פתוחים. העיירה היא מהמקסימות והמרשימות והכיפיות ביותר מבין כל הכפרים שהיינו בהם. באמת מיוחדת ונעימה לשוטטות. נקי מאוד, סמטאות מיוחדות וכמה ככרות יפות. יש גם עליה קלה למרפסת תצפית יפה. משוטטים, מצלמים ויורדים עם האוטו למטה.
ממשיכים לכיוון Villa Santa Maria. העיירה ממוקמת באופן מרשים ויפה מאוד. מולה יש גשר ענק (נראה לי שהוא של רכבת) שהוא פאר של הנדסה. המקום עצמו לא מאוד מרשים, רחוב ראשי חמוד ולא יותר. אבל יש הרבה אנשים והאוירה טובה. צועדים הלוך ושוב, מצלמים ממרפסת התצפית, וממשיכים.
נוסעים לאורך כביש מהיר הפעם, עד לאגם Bomba. סוטים מהכביש ומטפסים לעיירה המתוקה Colledimezzo. בעיירה יושבים להם כמה גברים בכניסה לאיזה בר. ויש רחוב ראשי. הרחוב לא מעניין אבל הסמטאות מקסימות ואנו מחפשים את הסמטה שתוביל אותנו למעלה לעבר תצפית לכיוון צפון, על האגם וההרים הנשאים והמושלגים שמעליו. מוצאים מרפסת קטנה וצופים על הנוף המרהיב. מאוד מאוד יפה.
משם נוסעים לעיירה האחרונה במסכת ההררית של אברוצו. נוסעים בכביש המהיר לכיוון Roccascalegna. פונים מהכביש הראשי ומטפסים למעלה. מרחוק רואים מצודה שעומדת לה בקצה של צוק. מאוד מאוד יפה ומלא הוד. יורדים עם הרכב ברחובות היפים, כשמולנו רואים את המצודה. לא עולים אליה. מוצאים מסעדה שצופה על המראה המקסים.
נוסעים לכיוון הים. מגיעים ל Punta Arenci שעל חוף הים האדריאטי. הנקודה נמצאת בקצה של איזור תעשיה מכוער מאוד, ובכלל השטח כולו מאוד מכוער. ממש עזה. החוף עצמו נחמד מאוד אבל לא יותר מחוף השרון שלנו (שלנו יותר יפה). ממשיכים ל Vasto. הדרך אליה וגם העיר כולה פרט לעיר העתיקה – מגעילה ממש. אנחנו נזרקים אחורה לשנות השבעים, הכל מכוער ישן, ולא כיפי. חונים בסמוך לטיילת של העיר, הצופה על המרינה למטה, ממש בצמוד לאחת הכניסות לעיר העתיקה. מטיילים קצת לאורך הטיילת היפה, ונכנסים לעיר העתיקה המרשימה.
מגלים את המרכז על ידי חיפוש בגוגל של הכנסיה המרכזית של העיר. יש כמה כנסיות יפות:
Saint Joseph, Saint Mary Maggiore, יש גם ארמון Palazzo D’Avalos וככר מרכזית Gabrielle Rossetti.
הכוונה היא להמשיך לכיוון מרינה נוספת, דרומית יותר San Salvo ומשם לטרמולי, אבל הכיעור מייאש אותנו ולכן שמים פעמנו לנקודה הדרומית ביותר אליה תכננו להגיע – Manfredonia שבחצי האי בו ממוקם הפארק Gargano. פותחים בוקינג ומזמינים מלון ממש בסמוך לעיר.
מגיעים לעיר, והיא שוקקת כולה. אנשים רבים משוטטים במדרחוב היפה שמקביל לחוף. יש מספר נקודות גישה מהמדרחוב לים, ובו יש נמל שחונות בו סירות רבות. בקצה המזרחי יש מבצר יפה. המקום חמוד, כיפי בגלל האוירה, אבל לא מרשים במיוחד, וגם החוף לא מרשים במיוחד. ממשיכים לאורך החוף – מזרחה, עד שמגיעים למלון Il Porto. מקבלים חדר שצופה לים אבל כבר חשוך ולא רואים דבר. מחר תהיה לנו הפתעה.
13.4.22
בבוקר אכן קמים לנוף יפה של המפרץ. המלון מקסים, והכל כל כך נעים. לאחר ארוחת הבוקר מתחילים בנסיעה לכיוון Vieste. נוסעים בכביש הכי צמוד לחוף. רוב הזמן רואים את הים על המפרצים והחופים שבו. מאוד מאוד יפה. צמחיה ים תיכונית ומצוקים שיורדים לים. לפעמים הכביש יורד עד קו החוף. ויאסטה מקסימה מרחוק ויפה מאוד גם מבפנים. בתיה לבנים והיא חמודה. מזכיר קצת את יוון. אפשר להכנס לעיר העתיקה מלמעלה או מלמטה ולשוטט בסמטאותיה. אנחנו בחרנו לרדת עד הנמל ולטייל קצת למטה. סיבוב קצר וממשיכים.
הנסיעה מכאן הלאה, בחלק הצפוני של האי, היא מיותרת בעיניי. הטבע יפה, אבל לא שונה בהרבה ממה שראינו עד כה. הדרך מאוד מפותלת ומייגעת. רוב הזמן נוסעים בתוך החורשות ורק לעיתים מבצבץ הנוף ורואים את החופים. מה שברא הטבע מקסים ממש. מנגד, מעשי ידי האדם – המלונות והבתים שבדרך - מכוערים להפליא, לכן החלק הזה של חצי האי ניתן לדילוג. אם היינו יודעים היינו עולים אחרי ויאסטה על כביש מהיר ומצפינים.
נוסעים צפונה על הכביש המהיר עד Pescara. העיר עמוסה ולא מוצאים חניה אז מוותרים על סיור במרכז ובמדרחוב, אבל כן עוצרים לגלידה ב Gelateria Rivareno הטעימה.
מחפשים לפי המלצה כמה מסעדות ביציאה מפסקארה, בסמבוסטו, לכיוון קיאטי, אבל הכל סגור ולכן נפרדים מאברוצו/פוליה/מוליסה ונוסעים ישירות לרומא בנסיעה מהירה.
