ונציה - יומיים של בריחה מהמציאות
אז ונציה...
נסענו לונציה, בן זוגי ואני, לפני שנים. בתחילת דצמבר 2014 החלטנו לפנק את עצמנו בסוף שבוע בונציה.
אני מאוד אוהבת לנסוע בתקופה הזו. דבר ראשון, זו לא עונה והמקומות פחות או יותר ריקים. חוץ מזה, יש משהו בחורף האירופאי. אמנם טיול סקי או טיול חורף מושלג אמיתי עוד לא עשיתי. אבל הגשם, הרוח, השמים המעוננים... זה עושה לי את זה.
חוץ מזה מאוד כיף לנקד את השגרה בנקודות אור בצורת סופ"ש בעיר אחרת.
אז הפעם החלטנו ונציה. קודם כל כי איטליה זו מדינה מדהימה שממש כיף לטייל בה (ולאכול בה 
) וחוץ מזה כי זו ונציה. ואין רומנטי ממנה.
הטיול עצמו היה קצר מאוד - חמישי עד ראשון, כאשר בראשון בבוקר כבר ממריאים חזרה. מה שנותן לנו יומיים וחצי לטייל. לא הרבה, זה נכון, אבל המטרה היתה להיות אחד עם השניה., לקחת הפוגה מהשגרה האינטנסיבית ולקחת נשימה עמוקה של חופש.
מאחר וזו לא עונה, המלונות היו יחסית זולים. אבל אנחנו עדיין מדברים על ונציה, ובונציה גם אם זו לא עונה - יקר.
לאחר קצת חיפושים והבנת השטח הבנתי שהעיר ונציה היא בעצם קבוצת איים:
ובעצם אפשר לישון בונציה בזול יותר, אם ישנים באחד מהאיים. מצאתי מלון מקסים, 4 כוכבים, על האי לידו (שזה האי המוארך). המלון היה זול מאוד ומפואר מאוד, דבר שהעלה את מפלס החשש. כי לא יכול להיות שאנחנו מקבלים מלון מפואר בונציה במחיר נמוך בלי קץ'. אז איפה הקץ'? הנחנו שזה כנראה אי מבודד ויהיה קשה יותר להגיע אליו.
לקחנו את זה בחשבון והזמנו בכל זאת.
הגענו לונציה (טיסה ישירה של אלעל לונציה. זו טיסה חדשה יחסית, ונוחה כלכך), לתחנה המרכזית. משם לקחנו קו "אוטובוס" - סירה שמשמשת כאוטובוס להסעת אנשים במקומות השונים בונציה ובן האיים השונים.
היה כבר חשוך כך שלא ממש ראינו את ונציה והיה קר מאוד ואפילו טפטף... אבל כמה ונציה יפה. הבניניים מוארים באור נעים, התעלות בינות הבתים, והתנועה של הסירה על המים (אפילו לא פחדתי... למרות החושך ולמרות הפחד שלי מסירות 
). ותוך חצי שעה היינו באי שלנו. ממש לא נורא.
המלון היה מ ד ה י ם!! זה מלון מפואר ביותר, 4 כוכבים אבל גם 5 כוכבים הייתי נותנת לו. לובי מפואר, חדרים מרווחים, ספא מדהים וכמה מסעדות.
החדר היה גדול ונוח, עם אבטיה מדהימה ומפנקת. כל התחושה במלון היתה של עושר ומותרות.
הוא גם היה חצי ריק.. והיה ברור שבקיץ המחירים פה כפולים אם לא משולשים.
קמנו בבוקר, ולאחר ארוחת בוקר מאוד עשירה בחדר אוכל נעים, עלינו על האוטובוס לכיוון האי המרכזי.
הנוף היה עוצר נשימה. אור הבוקר החודר מבעד לעננים, המים של הים המשתלבים בתעלות של ונציה וגולת הכותרת - ונציה עצמה. (חדי הראיה בטח שמו לב שהרקע של הבלוג שלי הוא תמונת המים-שמים של ונציה):
התחלנו בשיטוט ברחובות היפים. עולים על גשרים בינות התעלות ונהנים מהיופי מסביב. האמת שבטיולים מהסוג הזה הכי כיף זה פשוט להסתובב וללכת לאיבוד בסמטאות. וככה עשינו יום שלם.
לאחר שיטוט חסר כיוון כיוונו את צעדינו לכיכר סאן מרקו המפורסמת. ככל שהתקרבנו ראינו יותר ויותר אנשים עם מגפיים מוזרות וזוהרות. לאחר הסתכלות ממוקדת יותר ראינו שזה מעין כיסוי לנעלים. לא היה ממש ברור איך אופנה לא כלכך יפה השתלטה על אנשים רבים כלכך ועוד באיטליה (!).
כשהגענו לכיכר סאן מרקו הכל התברר.
הכיכר היתה מוצפת לחלוטין! אמרו שונציה שוקעת, אבל בכמה סנטימטרים בשנה, לא?
ועכשיו ברצינות - הים כנראה עלה והציף את הכיכר, ובתוספת הגשם שירד בלילה נוצרה שלולית ענקית בכל הכיכר. האופציות למעבר היו קורות עץ מוגבהות שחצו את הכיכר לאורכה ולרוחבה או לקנות כיסויים לנעליים. אנחנו בחרנו בקורות העץ. חוויה...
עשינו את דרכנו על הקורות לכיוון בזיליקת סאן מרקו המרשימה. היה קצת קשה להתרשם מהיופי שלה מבחוץ בגלל הדוחק על הקורות אבל מבפנים היא יפה מאוד.
עלינו למעלה לבזיליקה ולמרפסת כדי לראות את הנוף:
פרטים על המלון:
