שבטים בדרום אתיופיה

‏רקע:

נתחיל מזה שהכל ממוסחר ומסודר בטירוף
למעשה מקור הפרנסה שלהם הוא התיירות ולכן אם ירצו או לאו הם חייבים לשמור על המנהגים הלבוש ואורח החיים.
שימו לב כמה כסף מתגלגל שם....
קודם שוכרים ג'יפ ונהג שיביא אותכם לכל שבט ושבט. בבואכם לשבט יקדם את פניכם מדריך מקומי מבני השבט הדובר את השפה שיקבל תשלום בעבור ההדרכה שלו וייקח ממכם גם תשלום בשביל השבט כדי שישתף פעולה וכמובן שלאחר מכן כל צילום שלכם יזכה את האובייקט המצולם ב 5 ביר.
עדיף לא לעשות צילום קבוצתי. הם נוטים לקפוץ לתוך התמונה ואז לדרוש 5 ביר בעבור כל אחד גם תינוק. ואם תרצו להשתתף בטקס אותנטי למשל קפיצת השוורים בהאמר או בבאנה או חפלה בדורסה תצטרכו להוסיף.

ולמרות הכל.....
המנהגים הלבוש ואורח החיים ברוב השבטים עדיין אותנטיים ולא נראה שישתנו בקרוב .

נסיעות:
יש המתחילים מאדיס וייקח להם יומיים להגיע לדרום דרך אווסה.
יש המתחילים מארבע מינץ או בגינקה אליהם ניתן להגיע בטיסה. לאלו שרוצים לחסוך יום נסיעה מיותר בו חוזרים בדרך שכבר עברתם מומלץ להתחיל בגינקה ולסיים בארבע מינץ או ההיפך אבל עדיף לא להתחיל ולסיים באותה נקודה.

אנחנו היינו קצרים בזמן והטיסות זולות לכן התחלנו בגינקה וסיימנו בארבע מינץ.
עשינו חמישה ימים נטו שבטים (שקול לשמונה-תשעה ימים לאלו שמתחילים ומסיימים באדיס בנסיעות)
 לדעתי זה הזמן המינימלי בשביל לכסות את השבטים הזמינים ולא מספק בשביל לכסות שבטים מרוחקים ואקזוטים יותר.

להלן סקירת השבטים וההתרשמות שלי מהם

שבט הארי
מרוכז כולו סביב גינקה.
לבושים יחסית מודרני ועשירים באופן יחסי היינו מבנים רחבים מטיט או אפילו אבן שטחים עצומים לגידולים לכן הילדים לא קופצים ודורשים ביר ומבוגרים לא קופצים ומבקשים צלם אותי.
הציגו עבורנו הדלקת אש עם מקלות שכבר לא עושים כיום אבל השליטה בתהליך מרשימה.
הציגו את ייצור התה המקומי מעלי קפה ג'ינג'ר שום בצל למון גראס ועוד אי אלו עלים שגדלים בחצר. (טעם של מרק לא מוצלח)
הציגו תהליך יצירה של צלחת מטיט
מאוד חביבים והיה מאוד נחמד לטייל ולטרק לאורך המרחקים העצומים בין בית לבית.

שבט דסנץ
נמצאים בין נהר האומו לגבול. מצד אחד של הנהר העיירה אומרטה ומהצד השני הכפרים. בין כפר לכפר מאות מטרים של מדבר.
בדרך עוברים ביקורת גבולות אתיופית אז להביא דרכון.
משלמים במשרד מסודר כדי להכנס לכפר כ 500 ביר לאדם שהולכים ישירות לכפר הספציפי ונהוג לשלם 100 ביר נוספים בעבור האפשרות לצלם חופשי בלי לשלם 5 ביר כל פעם.
חוצים את הנהר בסירות קאנו. אני בחרתי לחזור בשחייה כאשר כעשרים נערים מקומיים קפצו איתי למים לאור החוויה של לראות תייר שוחה. היה כיף וחוויתי. קצת ארוך אבל אין סחף.
בחרנו בכפר מעט מרוחק מהנהר מתוך ההנחה שיהיה פחות ממוסחר ושלא יהיו שם תיירים נוספים וצדקנו שכן היינו לבדנו אבל זה דרש 40 דקות הליכה מבאסת במדבר חם מאובק ושומם.
הכפר שאירח אותנו היה נחמד להדהים.
כמעט שלא היו גברים בכפר (עובדים בשדות ובמרעה) והוקפנו נשים וילדים.
השבט מאוד מאוד עני. מתגוררים כל המשפחה במבנה פחונים קטנטן ועגול בקוטר של כשני מטרים וגובה מטר. כ 50 מבנים בכפר שמוקף גדר עץ נמוכה.
יחד עם זאת מאוד שמחים מאושרים וסקרנים. הילדים קפצו עלינו מכל כיוון בשירה וריקודים ואחר כך התגודדו כולם סביבנו בגוש דחוס ודרשו לראות את הסרטון ואז התלהבו מאוד ויצאו לריקוד נוסף עם שיר אחר ושוב באו לראות איך יצא וחוזר חלילה.
הילדים הצעירים ערומים לחלוטין. כל היתר גברים נשים ונוער עוטים כיסוי בד קטנטן באזור החלציים.
כולם יחפים.
מאוד נהנינו מקבלת הפנים החמה והמחבקת
יצאנו מזוהמים מהאבק ומהצבע חול אדמדם ומסריח שהם מורחים על השיער שנשאר עלינו לאחר כל החיבוקים

שבט האמר
יום שני שוק ב טורמי ושלישי בדימקה. כל מי שגר ברדיוס 20 ק"מ בערך מגיע רגלית עם מרכולתו. אפשר לראות את המחזה היפה של שיירות בני ההאמר צועדים לכיוון השוק ובסיומו שיירות לכיוון ההפוך. ממש יפה.
השוק הוא למקומיים יש בו מעט מזכרות לתיירים. משמש בעיקר לראות ולצלם המוני האמר צבעוניים וללמוד קצת על הסחורה המחליפה ידיים. אגב יש גם שוק חיות. פרה עולה 8000 ביר אבל סירבה להיכנס לתיק אז השארנו אותה שם.

הרבה כפרי האמר סביב טורמי. בתים בנויי עץ לכל בית בכפר חצר מגודרת. מאוד נקי ומסודר
טקס ההתבגרות ובשמו המקומי טקס קפיצת השוורים או אוקולי מתרחש פעמיים שלוש בשבוע כל פעם בכפר אחר ומורכב משלושה שלבים שכדאי לא להחמיץ אף אחד מהם.
1. המסיבה שלפני הטקס החל משעה 1500 בו הנשים שאינם ממשפחת הקופץ דורשות שיצליפו בגבם עד זוב דם כדי להראות כמה הם קשוחות. הגברים המצליפים הם הרווקים ממשפחת הקופץ.
2. ‏ קפיצת השוורים עצמה של הנער הנעשית בעירום.
3. ‏יום אחרי בערב ישנו טקס האווגנטי שהוא למעשה מסיבת הריקודים .
יש טקס מספר פעמים בשבוע ברדיוס 40 ק"מ סביב טרמי. לא להחמיץ הטקס בשום מחיר ולא משנה כמה זה דורש לשנות המסלול או כמה ימים להוסיף.
מחזה עוצר נשימה שחייבים לקחת בו חלק. לטעמי מי שלא היה בטקס לא היה בשבטים.
 הטקס אותנטי לחלוטין, אמנם יש לא מעט תיירים אבל ניכר שהם כזבובים על הקיר וממש לא מתייחסים אליהם ואף מנפנפים אותם כשמפריעים.


שבט הקארו
עצוב, לדעתי הצלחנו להחריב אותו.
בהגיענו לכפר כולם היו מאופרים ומקושטים במיטב המסורת העתיקה ונעמדו בחצי עיגול כשכל אחד צועק אותי 'אותי אותי' היינו קח אותי לצילום ותן לי 5 ביר
הנשים בחזה חשוף שרשראות צבעוניות לעייפה ואיפור צעקני. הילדים ערומים עד גיל 5 הגדולים יותר כבר מאופרים ודורשים תשלום לצילום.
אנשי השבט לא נחמדים במיוחד וכל התקשורת מסתיימת בצלם אותי ואח"כ לתייר הבא. מאכזב במיוחד.

שבט המורסי בפארק מאגו
בשמורה הצלחנו לראות לביאה חולפת על השביל לפנינו, קופי בבון, ציקציקים (כמו אייל קטנקן) ותרנגול בר או משהו דומה ואיילה. לא פשוט בהינתן שישנם רכבים חולפים מדי פעם שמבריחים את כל החי.
הביקור במורסי הזכיר מאוד את הקארו. נהרסו לחלוטין מתויר להחריד. הגענו מוקדם מאוד לשבט בערך בשמונה וחצי והפתענו אותם מאוד. הם עוד לא היו מוכנים לקבלת התיירים ומייד החלו להתאפר להצתבע לשים שרשראות קרניים וכובעים מוזרים על הראש ולהשחיל טבעות לשפה.
כשסיימו להתארגן קראו לנו לבוא ולצלם תמורת 5 ביר. בקיצור. הצגה מתוזמנת היטב, אכזבה.
להשתדל לא להגיע מוקדם מדי לשבט, אבל השמורה יפה ואפשר לטייל

שבט הבאנה
דומים למדי להאמר אותם טקסים מנהגים. גם להם יש טקס קפיצת השוורים אבל צנוע יותר. הבתים בכפר מרוחקים אחד מהשני. מאוד חביבים אירחו אותנו נפלא וממש הכניסו אותנו לבקתתם לשתות תה.
ניתן לטרק כמה שעות באזור היה חם כשהגענו אז ויתרנו.

שבט הקונסו
שונה מאוד מהשבטים האחרים.
הכפר שביקרנו בו היה ענק. מוקף חומה גבוהה כאשר כל חלקה מוקפת חומה משלה ומתקבל מבנה של טירה מימי הביניים עם רחובות צרים בהם עובר גם המקנה. פשוט מקסים.
הבתים עדיין מעץ או מטיט ובחצר סככה נוספת למקנה. כפר מקסים ומאוד מיוחד.
אנשי השבט נראים ומתלבשים מודרני, הארכיטקטורה היא החלק היותר מעניין בשבט זה.

שבט הדורסה
אנשי השבט נראים ומתלבשים מודרני.
כל הכפר מתבסס על עצי הבננה המזויפת.
בונים מעלי העץ בתים גבוהים מאוד המכילים בתוכם אזור לאורחים אזור למקנה אזור לינה ומטבח. מהגזע מכינים לחם.
ניתן לישון בתוך השבט ובתשלום נוסף לבקש חפלה אותנטית לילית עם שירים וריקודים סביב האש. מארחים נפלא ממש כיף. הלינה בסיסית אבל שווה. אנחנו יישנו אצל מקונן
6קמ מהכפר יש מפל ממש יפה. הליכה בערוץ הנחל עד המפל בו אפשר לטבול. תפנו לזה שעתיים וחצי לפחות.
בסמוך אגם שאמו שייט של שעה וחצי רואים תנינים היפופוטמים והמון ציפורים. לא מהחוויות החשובות בשבטים- אפשר לוותר. אפשרי שייט של 5 שעות בו חוצים את האגם ומטיילים ברגל בשמורת נסיצאר ואז זה אולי מעניין יותר- לא היה לנו זמן לכך.

שבט בודי בפארק מאגו
לא מטוייל. לא הגענו כי רחוק מגינקה ודרש זמן וכסף

שבט ארבורה ליד טורמי
לא הגענו כי אמרו שהדרכים חסומות באותה עת

דירוג חווית השבטים האישית שלי
1. טקס השוורים (האמר)
2. ‏דסנץ
3. ‏דורסה
4. ‏הארי
5. ‏באנה
6. ‏קונסו
7. ‏קארו
8. ‏מורסי



זמני נסיעה בדרום
גינקה - קיאפר 30 דקות
טורמי - קיאפר 1.5 שעות
טורמי - דימקה 40 דקות
טורמי - אומרטה שעה ורבע
טורמי - גינקה שעתיים
טורמי - מורלה שעה וחצי
טורמי - ארבורה אומרים שהשביל לא עביר
טורמי - ארבע 6 שעות
קיאפר - קונסו שעתיים ורבע
קונסו - ארבע שעתיים ורבע
גינקה - מורסי שעתיים
קונסו - דורסה 3 שעות
אדיס - ארבע 8 שעות