יום ו' - 8 אוג' -; המעבר להרים הלבנים
מתעוררים באמצע היער, בקמפ של Camden, איזה כייף לראות ככה את עוצמת העצים מהחלונות. הכל שטוף, השמש יצאה. השכמה איטית, כולן רעבות. אבל -; עדיף להתאפק. ניתוק זריז של החיבורים (זהו State Park Camp עם חיבורים) ובעלייה חדה וקצרה, מגיעים לראש ההר. וזו ה-נקודה לארוחת בוקר. איזה נוף. כל עיירות החוף פרושות לפנינו, וממול באופק -; הר קדילאק. זו ההזדמנות לשלוף את המשקפת ולטבוע ביופי שניגלה לפנינו. אין כמו פנקייקים באמריקה, ויותר אין כמו פנקייקים בקרוואן בפיג'מות, ועוד יותר -; אין כמו פנקייקים בקרוואן בפיג'מות בנקודת הנוף האולטימטיבית.
אחרי שעה+ בראש ההר, מתחילים לגלוש חזרה לקמדן. מצפה לנו יום ארוך של מעבר עד ההרים הלבנים. ועוד נותרה לנו עצירה לתיקון המקרר בעיירה ליד אוגוסטה בירת מיין.
נסיעה של שעה ומשהו עד תחנת התיקון. מחכה לנו טים -; איש נחמד שמנהל עסק פרטי לקורוואנים. הוא לא מוכן סתם להחליף חלקים בלי יכולת להוכיח שאכן מקולקלים. (אמרנו לו שהיה מקבל צל"ש "יצאת צדיק"). לבסוף בהתייעצות עם חברת ההשכרה, מחליף טרמוסטט. כולנו תקווה שזו היתה הבעייה. על הדרך מתקן גם את החלונות שלא נסגרים, דלת הארון שנפתחת מעצמה ומפילה את כל הציוד על הראש של דנה, הברז הסתום ואפילו מראה לנו שבכדי להדליק עם המצת החיצוני את התנור, רצוי שקודם נוריד לו את המכסה... פדיחות. ככה נשרפו כמעט שעתיים אצל טים ועוד דרכינו ארוכה.
כחצי שעה אח"כ, ה GPS מתחיל לקבל וורטיגו הרים ומאבד לא מידי פעם את הצפון. דבר שגורם לי לבדוק את יכולות התימרון וה -; U Turn, באמצע הכבישים המהירים. מפה לשם חוצים את הגבול לניו המפשייר לקראת שלוש וחצי אחה"צ. אנחנו ב- Conway. אבל מסתבר שאנחנו לא לבד. כל תושבי המדינה, גם חשבו שזהו סופ"ש מצויין לביקור בהרים הלבנים. הקמפינגים מלאים עד אפס מקום, זה לאחר זה. לבסוף, מוצאים מקום במחיר מופקע ב Eastern Slope . המקום נראה מבטיח,מיקום מאד יפה, אבל בסופו של דבר קרוואן על קרוואן. אמנם בארץ כזה סידור היה יוצר רעש מחריש אוזניים, אבל לזכותינו אפשר לאמר שגם האמריקאים מבעירים את עצמם לדעת ובערב ריח של מדורות ומנגלים אפף את כל המקום. ביקור קצר בחוף על נהר ה Saco, וחזרה לקרוואן. (היה כבר מאוחר להוציא אותנו לשייט קיאקים -;הם מגבילים את שעת היציאה). לאחר מקלחות, יציאה ראשונה ל Outlet של North Conway , Sattler's Green. הגענו לשם לקראת שבע בערב, ויצאנו אחרונים בתשע כשכולם סגרו. עכשיו אין את התרוץ -; "המזוודות אצל התורכים" - קונים לשם הקניות. 1 נגד 4 -; במקרה זה אני מופסד, הבנות מאושרות. אז גם אני.
חוזרים לקמפ, האמריקאים מתארגנים לשינה, Quite Hour תיכך תגיע. השכנים שלנו עוד משתוללים, שותים בירות וצוחקים בחוץ. מה יהיה? מה כבר יכול להיות? Quite Hour או לא? בעשר וחצי -; דממת אלחוט בקמפינג.
לילה טוב
