יומן מסע , טיבט והרמה הטיבטית .מאי יוני 2013 . צילה ס. חלק I הרכבת ולהסה.
טוב , קשה לדעת היכן להתחיל. נכון תאמרו מן ההתחלה- אבל זה לא ככ פשוט, ההתחלה הייתה לפני שנה! אבל אז סגרו את טיבט ואני וויתרתי ונסעתי למונגוליה.
הנסיעה הייתה אמורה להעשות ב 3 חלקים. TAR , NANGCHEN GOLOK . בפועל רק TAR ו NANGCHEN יצאו לפועל + נסיעה של 5 ימים משינינג לצ'נגדו.
GOLOK COUNTY , מערבה משינינג- תשאר לפעם אחרת.
תחילת הטיול ל TAR , ברכבת מצ'נגדו ללהסה. 44 ש' שהן לדעתי יותר מדי- עדיף לנסוע משינינג 22 ש' זה מספיק על מנת לראות את הנוף ולחוות את הרכבת הגבוהה בעולם.
יאקים צ'ירו- אנטילופה של הרמה הטיבטית, סוסים, חמורי בר. שלג מים הרים ומרחבים עד אין סוף!
לאורף הרכבת חיילים כל כמה מאות מטרים- העומדים ומצדיעים לרכבת כאשר היר עוברת, וגרים באוהל קטן ליד הפסים.
בחלקים הנמוכים והיבשים יותר נזכרתי הרבה בלאדאק- גם בהמשך חלק מן הנופים הזכירו את לאדאק- בגדול!
הוחתמנו על מסמך שבו כתוב שאני מודעים לסכנות הטמונות לגוף האדם בגבהים שאליה תגיעה הרכבת- כלומר מעל
3500 מטר.
רכבת מלאה עד אפס מקום! המון סינים! גם מקומיים וגם מן הפזורה הסינית- אילו היו יותר נחמדים ויותר מנומסים מן המקומיים.
המקומיים רעשנים, מעשנים יורקים צועקים ולא נקיים במיוחד!
ברכבת עצמה נבדק הפרמיט המיוחד שמאפשר נסיעה לטיבט, לפני העליהת ברכבת עצמה ושוב עם ההגעה ללהסה, ע"י שוטר סיני צעקן ומגעיל- לו נתתי להבין אחרי מספר דקות שאינני מוכנה להענות לצעקות שלו! הטיבטים שחיכו לתיירים היו מאד מרוצים מן ה"מתקפה" שלי- דבר שהם אינם יכולים לעשות.
דולקאר- בחורה טיבטית חמודה המדריכה שלי , ופוצי הנהג- גם כן טיבטי. אני דרשתי שהצוות יהיה טיבטי!
נסיעה למלון YAK , נחמד במרכז העיר במרחק של 5 ד' מהבאר קור והג'ואקאנג.
להסה היא עיר ענקית ומשתרעת בעמק, כאשר הפוטאלה בולטת במרכזה .
היה חם לח והמון אבק.
במשך כל הטיול שלי בטיבט כולה- היה אבק ת המון אבק! בכל מקום בנו ,חפרו ,שיפצו ,הרסו!
הברקור היה אתר חפירה אחד, עם בורות ביוב פתוחים ,תעלות צינורות ופיגומים.
החיילים הולכים תמיד בשלשות בשורה עורפית. בברקור שוטרים בכל פינה בודקים את תיקי הטיבטים.
הג'וקאנג היה הסיפתח ללהסה. המון טיבטים בשורה עורפית צפופה עם חמאה ושמן למנורות.
חודש הסגאה דוואה. לידתו, הארתו ומותו של הבודהה- יחול ב 24/25 במאי השנה- וכל החודש הטיבטים מנסים "לחזור בתשובה'' , במעשים טובים ת תפילה אי אכילת בשר וכו.
חלק גדול מן החניות הן בידי הסינים ההאן! אבל עדיין יש הרבה טיבטים ואפשר בהחלט להמנע מלקנות אצל הסינים.לא ראיתי מערבי אחד מלבדי באותו יום. גם בימים אחרים לא היו רבים. כמה ימים אחר כך- הגיעה קבוצה של הודים מכלכותה.
הסינים לא תמיד מתיחסים בכבוד לא למנזרים ולא לטיבטים.
חוזק האמונה והדבקות של הטיבטים הם מדהימים.
בהמשך ביקרתי במנזרים דפרונג, סרה וכמובן הפוטאלה. אהבתי את סרה- כניסה דרך שביל מרכזי עם מבנים משני צדדיו.
דפרונג מזכיר ש מנזר ריגזונג בלאדאק למי שמכיר, ויש לטפס , היה מושבם של הדלאי למה עד למס 5 שבנה את הפוטאלה ועבר אליו. חלק כארמון האדום והחלק השני הלבן כמוזוליאום עבורו
חם - ויש מספר רב של ציפורי דוכיפת .
ביקרנו , כמובן תמורת תשלום, במטבח של המנזר על סיריו הענקיים וכמויות החמאה שמאוכסנים שם.
הפוטאלה היחיד- מענין גם בגלל היותו הארמון הגבוה בעולם, מושבם של הדלאי למה מן ה 5 וכמובן מושבו של אחרון הדלאי למה - ה 14.
גם כאן יש לטפס.
יש לבוא יום קודם- מקבלים שעת ביקור- בדרך כלל כשעה- ואם עוברים את הזמן יש לשלם קנס!
אהבתי את ארמון הקיץ נורבולינקה, גינה ,פרחים שקט ומעא סינים - על הבוקר.
עלות הכניסות לכל המנזרים מצטברת !לקחנו מונית בעיר- הרכב של הטיול רק עבור הטיול מחוץ ללהסה. פגשנו בחור טיבטי לקחנו את מס הטלפון שלו, וסיכמנו כל פעם מחיר.
ביקרתי במנזר של אחותה של המדריכה שלי, וכן היה לי הכבוד להיות מוזמנת אליה הביתה ולפגוש את אביה.
ליד אחד המנזרים לקחה אותי דולקאר למערה בה נמצאת נזירה כבר כ 35 שנה, נחמדה וחייכנית, והיא העניקה לי שם טיבטי.
הוא מצידו העניק לי קטאה- והודה לע כל שבאתי לבקר בטיבט.
היו מספר מקרים שנאמרה לי תודה על שטרחתי לבקר. הם מודעים שהטיול יקר ולא פשוט.
דולקאר גם לקחה אותי למקומות פחות מתויירים, כמו :
YANWANG MOUNAIN CLIFFSIDE IMAGES.
תבליטי קיר צבועים. לפי האמונה התבליטים - דמויות הבודהה, הם טבעיים- או על טבעיים אם רוצים, והמאמינים צבעו אותם.
על הבתים הרבה דגלי תפילה, ורחובות כל בוקר וכל ערב נעשית הקוראה- סביב העיר, סביב הפוטאלה או סביב הג'וקאנג או כלמנזר קטן אחר- ויש הרבה כאלו.
למרות שנערך שיפוץ למסגר את הלונות הבתים ובתי המלון בסיגנון הטיבטי- ההרגשה היא של עיר סינית.
בערב הלכנו לצפות בריקודים בפארק היחיד של להסה. סינים וטיבטים - רוקדים יחד לצלילי מנגינות סיניות וטיבטיות.
לפני שאמשיך הנה עוד כמה תמונות מלהסה.
מנזר הג'וקאנג. מנזר מן הקדושים לבודהיסטים. מן המאה ה 7.
כך נראה הברקור כאשר הייתי בלהסה.
הנסיך הקטן . צ'ובה לגבר.
עובד המדפיס את דגלי התפילה- מבוקר עד ערב.
מתחת לבד לוח עליו הוא מורח את בדיו ואחר כך מניח את הבד ומעביר את הגלגלת.
מועצת נשים.
מועצת גברים.
מנזר סרה- "המתווכחים" בעיניני הדת.
נורבולונגקה- ארמון הקיץ.
לחלקו השני של הבלוג >>
