כאמור אחרי שהיינו בלונדון ובפריז, נסענו ביום שבת מפריז gare du nord לתחנה המרכזית באמסטרדם באמצעות רכבת של חברת Thays והיא עלתה לנו 350 ש"ח בלבד לשני כרטיסי מבוגר. תוך 3 שעות ורבע הגענו לתחנה המרכזית באמסטרדם תוך כדי שבדרך אנחנו חולפים על פני תחנותיה של בלגיה. גם באמסטרדם רכשנו כרטיס נסיעה חופשי לשישה ימים. קופת הכרטיסים נמצאת דווקא מחוץ לתחנה המרכזית ממול בצד שמאל. הכרטיס מיועד לנסיעה חופשית ברכבת הקלה (TRAM), ברכבת התחתית ובאוטובוסים – כלומר כל כלי התחבורה שמפעילה חברת gvb. המחיר לא זול – לשישה ימים מלאים המחיר הוא 29.50 יורו לאדם בוגר והנסיעות הן בתוך אמסטרדם בלבד – לא כולל שדה התעופה סכיפהול או כפרי הדייגים שבאזור. אגב את הכרטיסים יש להחתים בכל כניסה ויציאה ברכבת הקלה ובכל כניסה ויציאה בתחנות הרכבת התחתית. אם כבר מדברים על כרטיס הנסיעה – אספר לכם על מקרה שקרה לי ביומי השני באמסטרדם. באחת העליות לרכבת הקלה אני שם לב שהכרטיס שלי לא נמצא בתוך עטיפת הפלסטיק ושהוא כנראה נפל לי. ממש התבאסתי כי רק קניתי אותו וזה היה ממש בתחילת הטיול באמסטרדם. ירדנו מיד בתחנה הבאה כי לא רציתי לנסוע בלי כרטיס וגם כי רציתי לחזור לחפש במסעדה האחרונה שאכלנו בה לפני שהוא נעלם. חזרנו רגלית למסעדה ולתחנה שעליתי בה, חיפשנו וחיפשנו אך לא מצאתי אותו. לפתע עלה במוחי רעיון לחזור לתחנה הראשונה שבה ירדנו כדי להגיע למסעדה. אני מגיע לשם ורואה כרטיס דומה לשלי – לשישה ימים – מונח על הכביש ונחכה רק לי שארים אותו. לא הייתי סגור על זה במאה אחוז שזה הכרטיס שלי מאחר ולא רשום עליו תאריך או שם, אבל עצם זה שזה כרטיס לשישה ימים ולא פחות ולא יותר נתן לי להרגיש שזה הכרטיס שלי. עלינו לרכבת הראשונה שהגיעה – העברתי את הכרטיס – וקיבלתי אור ירוקJ זה אכן היה הכרטיס שלי... הוא חיכה לי שעתיים וחצי על הכביש בלי שאף אחד יגע בו. מזל גדול!
המלון שלנו באמסטרדם היה ממוקם בקצה המרכז – אזור Oosterparkbuurt , קרוב מאוד לגן החיות. המלון באמסטרדם עלה לנו יותר זול מהמלונות בפריז ובלונדון, משמעותית. התארחנו במלון Hotel Arena - כשהגענו הופתענו לראות שהמלון בשיפוצים ושכל הרחבה מקדימה מלאה בפועלים ודחפורים. כנראה שזו הסיבה למחיר. למרות השיפוצים – לא שמענו כלום במהלך השהות והחדר שלנו היה מרוחק מהבלאגן. מה שכן שמענו והפריע לנו לאורך כל השהות – זה את טריקת הדלתות של האורחים האחרים. לא יודע מי חשב על מנגנון כזה מרעיש בבית מלון. כל כניסה ויציאה של אורח מהחדר במסדרון שבו ממוקם החדר שלנו – אתה קופץ בבהלה תוך כדי שינה. מלבד זה החדר היה חדר מעולה – חדר מודרני וחדש , שתי קומות של חדר כאשר בקומה התחתונה סלון קטן, שירותים ומקלחון, מקרר קטן ופינת קפה ובקומה למעלה חדר שינה. למרות השיפוצים ולמרות הרעש – תמורה טובה למחיר ביחס למיקום שלו. בניגוד למלונות האחרים שהכניסו אותנו שעתיים ושלוש לפני הזמן – במלון הזה התעקשו שנקבל את החדר בשעה שקבעו על הנייר 15:00.
הלכנו בינתיים לאכול צהריים במקום שהגדרנו אותו מבחינת אוכל כטוב בכל הטיול באירופה – דווקא – Jacketz – מסעדה קטנה המגישה תפוחי אדמה ענקיים במילויים ותוספות שונים. חזרנו לשם פעם נוספת בהמשך הטיול מרוב שהיה טעים ומהנה. אתם בוחרים איזה תפוח אדמה אתם רוצים – עם תוספת צמחונית/בשר וכו', בוחרים את הרוטב, בוחרים את המילוי ובסופו של דבר אתם מקבלים תפוח אדמה ענק ממולא ומצופה בכל טוב. מצרף קישור לאתר שלהם - http://www.jacketz.nl/nl/.
חזרנו למלון אחרי הארוחה וקיבלנו את החדר ופרקנו את המזוודות. יצאנו לכיכר המרכזית באמסטרדם – כיכר דאם שהיתה מפוצצת באנשים, לא היה אפשר לנשום שם מרוב עומס. עברנו דרך כל בו Bijenkorf מאוד יקר – מומלץ רק כתחנה לעשות בה פיפי:) אגב פיפי – היינו בשוק שראינו ברחוב משתנות ציבוריות במקום שירותים ציבוריים. אנשים פשוט שולפים את החבר שלהם באמצע הרחוב או צומת גדול ומשתינים... הזוי. המשכנו רגלית על רחוב Damrak המרכזי והגענו עד לחנות צעצועים נפלאה בשם InterToys – ממש מומלצת. קניתי שם לאחיין שלי כמה דברים נפלאים. בצמוד לחנות הצעצועים מצאנו את מוזיאון הסקס הקטן והמפתיע. המחיר זול ביותר – 4 יורו לאדם – ואתם נכנסים למוזיאון הזוי ומצחיק. שווה ביקור.
את יום ראשון שהיה היום השני שלנו באמסטרדם התחלנו בפנקייק - Pancakes Amsterdam ברחוב Berenstraat . קיבלנו המלצות ממש חמות על המקום אבל התאכזבנו. המקום נפתח ב9:00, הגענו ב9:15 וחיכינו יותר מחצי שעה בתור כדי להכנס. המקום קטן מאוד, השירות לא היה נעים ולחוץ ולא היה משהו מיוחד בפנקייקים עצמם. אפשר לוותר, שמעתי שיש בית פנקייק נחמד יותר אבל לא יצא לנו לנסות אותו - The Pancake Bakery . את יום ראשון חשבנו שנקדיש למוזיאונים כי הרבה דברים סגורים- אבל אחרי שראינו את התורים ואחרי שניסינו מוזיאון אחד – החלטנו לוותר על היתר. נכנסו דווקא למוזיאון סטיידליק אחרי שראינו את התורים במוזיאון ואן גוך וברייקסמוזיאום. מוזיאון יקר ומאכזב... לא מומלץ בכלל, 15 יורו לאדם. משם המשכנו לוונדלפארק המהמם. מאוד אהבתי את הפארק, שוב כמו כל הפארקים באירופה. אין כאלה פארקים בישראל. היחידי שמתקרב לזה הוא אגמון החולה. מלא ירוק ובעלי כנף.. הייתי יכול להסתובב שם ימים על גבי ימים. ארוחת צהריים אכלנו ב Burgermeester סניף Albert Cuypstraat. קיבלנו המלצות על המקום אבל לא ממש היה מוצלח. הסניף היה ריק לגמרי והאוכל פשוט ורגיל. בנוסף כנראה באמסטרדם לא שמעו על המבורגר וצ'יפס ביחד, אצלהם הצ'יפס חייב להיות בנפרד:). יש להולנדים גם קטע במסעדות בשרים – לשים תמונות של פרות ברחבי המסעדה ולרפד את הכסאות בעור של פרה. מה הקטע? אני צמחוני ואכלתי דברים צמחוניים במסעדות האלה אבל לחבר שלי שאוכל בשר היה ממש רע לאכול במקום כזה כשרואים ומרגישים את מה שאתה אוכל מכל עבר. נשארנו עם חשק לצ'יפס ונסענו לאכול צ'יפס ב Vlaams Friteshuis Vleminckx. בכלל אמסטרדם מלאה בחנויות כאלה למכירת צ'יפס בקונוס. אתם יכולים לבחור גודל של קונוס קטן בינוני או גדול ואז לשים לעצמכם רטבים כמו ברביקיו, קטשופ, מיונז ועוד. שווה!!! לאחר מכן המשכנו לבית אנה פרנק המפורסם. המקום הכי חובה לבקר בו באמסטרדם והמחיר לכניסתמבוגר הוא 9 יורו. התרגשנו להיות שם יהודים, ישראלים, במקום החשוב הזה. כשנכנסנו לתוך המסתור שהתחבא מאחורי הארון זה היה מצמרר. למרות התור הארוך וההמתנה בקור – זה היה שווה את זה. חיכינו שעה בתור משעה 18:00 בערב ונכנסנו בשעה 19:00 בדיוק. היה גם נוח סוף סוף לבקר במקום שיש בו הרבה עברית.
יום שני בשבוע, היום השלישי באמסטרדם – החלטנו לצאת מגבולות העיר ולהצפין לא רחוק אל כפרי הדייגים. התחלנו דווקא בכפר הדייגים מארקן. לקחנו קו 315 מתחנה מרכזית אמסטרדם ישירות למארקן. נסיעה לא ארוכה של כחצי שעה/25 דקות. קנינו מנהג האוטובוס עוד בתחנה המרכזית כרטיס חופשי לכפרי הדייגים ובחזרה לאמסטרדם במחיר של 10 יורו לאדם. מארקן מדהימה! לעומת וולנדהאם שהיינו בה מיד לאחר מכן- היא הרבה יותר אותנטית ופחות מתויירת. הדרך לשם גם יפייפיה כאשר עולים על כביש כשמשני צידיו יש ים – פשוט מהמם. מארקן הוא כפר ציורי ושקט שנמצא בסמוך למרינה קטנה/נמל קטן. ניתן למצוא בכפר חנויות מזכרות, מפעל לייצור כפכפים, מוזיאון של הכפר ועוד. מאחר והגענו מוקדם הכפר עוד היה ישנוני וחנויות לא נפתחו – דבר שנתן לנו זמן רב לצלם ולהצטלם. לקראת 10:00 העניינים התחילו להתעורר שם. עדי להגיע לוולנדהאם אפשר לקחת מעבורת ממארקן אבל לא בדיוק הבנו מאיפה היא יוצאת אז משם לקחנו אוטובוס קו 315 לתחנה שנמצאת בכפר Monnickendam כדי להגיע ליעד הבא – וולנדהאם. ב Monnickendam הלכנו לכביש הראשי ומשם לקחנו אוטובוס קו מספר 316 לוולנדהאם. וולנדהאם יפה אך מתויירת מאוד ועמוסה, אבל מארקן הרבה יותר יפה. נחמד לקחת צ'יפס או גבינות ולשבת מול היום על ספסל. בכפר יש מפעל לייצור גבינות – מומלץ לבקר ולקנות! התכנון היה לנסוע ולהמשיך גם לכפר הבא – איידם – אבל החלטנו לוותר וחזרנו חזרה לתחנה מרכזית באמסטרדם עם קו 316.
כשהגענו לאמסטרדם שוב אכלנו בג'קט פוטטו שסיפרתי עליו קודם וביקרנו בחנות הצעצועים - Mechanisch Speelgoed – שם לא מצאנו משהו מיוחד.
יום שלישי בשבוע, היום הרביעי באמסטרדם – התחלנו בשוק אלברט Albert Cuyp Market, לא התרשמנו ממנו כמשהו מיוחד – שוק רגיל, פירות ירקות ודגים. משם נסענו לשוק Waterlooplein Market הרבה יותר נחמד, ללא פירות וירקות. עצרנו בשוק לאכול בייגל טוסט שנקראת בייגל אנד בינס. משם המשכנו ברגל לבית הכנסת הפורטוגזי. כרטיס הכניסה מקנה כניסה גם למוזיאון היהודי ולמוזיאון השואה (לא הלכנו) והמחיר הוא דיי יקר 15 יורו לאדם. לאחר שביקרנו בטיול בכל כך הרבה כנסיות, היה מרענן לבקר בבית כנסת ולשים כיפה על הראש. ברחבת בית הכנסת ניתן להכנס לחדר האבלים, לאוצרות בית הכנסת, למשרדים, לעזרת נשים ולחנות המזכרות. אחרי זה נסענו לעשות קצת שופינג ברחוב הקניות הראשי של אמסטרדם – Kalverstraat. המליצו לנו להכנס לחנות שנקראת Urban Outfitters אבל לא מצאנו שם משהו מעניין. אחרי הסטייק הלא מספק שהחבר שלי אכל בפריז, הוא בנה על הסטייקים של הולנד. אכלנו צהריים/ערב במסעדת Gauchos Grill Restaurant בסניף הדרומי שלהם ברחוב Beethovenstraat. אני הזמנתי פסטה מעולה עם אספרגוס ועגבניות מיובשות. באמת שהיה לנו טעים מאוד, מסעדה יקרה אבל ברמה. אהבנו.
יום רביעי בשבוע – היום החמישי באמסטרדם – נסענו על הבוקר לזאנסה סכאנס Zaanse Schans. ההגה לשם היא ברכבת לכיוון Uitgeest , יורדים בתחנת Koog-Zaandijk ומשם הולכים ברגל כרבע שעה עד שמגיעים לכפר. קנינו כרטיס הלוך חזור בקופות של התחנה המרכזית. חשוב להחתים את הכרטיס בכניסה וביציאה מכל תחנה. המקום הוא סוג של מוזיאון פתוח בטבע, שיחזור של כפר הולנדי שלפי הבנתי היום לא גרים בו אנשים וכל המבנים משמשים לחנויות. הכפר והאזור מלאים בתחנות רוח אשר נותנות לאזור מראה ציורי ומדהים. בכפר יש המון חנויות שמוכרות שוקו חם. גם המקום הזה מתוייר מאוד ומלא באנשים. שווה להגיע מוקדם כשעוד הכל סגור ולטייל באין מפריע, לצלם ולהצטלם. מי שרוצה יכול בדרך הלוך או בחזור לעצור באחת התחנות באמצע ולעצור לעשות קניות בפריימארק. אחרי כל הקניות שעשינו כבר לא נשאר מקום במזוודות לעוד שופינג אז לא הלכנו לשם. כשהגענו חזרה לתחנה המרכזית באמסטרדם תקף אותנו מאנץ' לצ'יפס ולקחנו קונוס נוסף ב Manneken Pis .כשטיילנו ברגל עם הצ'יפס הגענו במקרה לחנות מגניבה ממש שנקראת BPD - By popular demand, חנות מתנות עם דברים ממש מקוריים ומיוחדים שלא ראיתי באף מקום. רציתי לקנות שם הכל, אבל הכל היה גם נורא יקר וגם שוב – כבר לא היה לנו מקום במזוודות. מומלץ מאוד לעשירים שבינינוJ. אחרי מנוחת צהרים קלה הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדת השום - Garlic Queen. מסעדה קטנה ואינטימית כשכל המנות שלה מבוסוות על שום – כולל מנות הפתיחה, העיקריות, הקינוחים והשתייה! המרק שום בשמנת שהזמנתי שם היה חלומי. מקום מומלץ! למרות שלא תכננתי ללכת לאזור החלונות האדומים, וגם הבטחתי לחכמה מחברי הפורום שלא אלך לשם, החבר שלי ממש התעקש שנלך רק לכמה דקות להציץ ולראות על מה כולם מדברים. אז כן הייתי שם אבל כן זה מקום מזעזע. יצאתי משם בתחושות לא נעימות. בן הזוג שלי לקח את זה בהומור אבל אני לא יכלתי לצחוק ממה שקורה שם. עצוב גם שילדים קטנים מתלווים להוריהם לאזור ורואים את הבנות החשופות בחלונות עושות תנועות מגונות ומגרות לגברים העוברים. מביך ומבחיל.
יום חמישי, היום השישי והאחרון שלנו באמסטרדם. הטיסה שלנו היתה רק ב21:50 בלילה ככה שהיה לנו עוד כמעט יום שלם לנצל. ארזנו את הציוד שלנו בבוקר ואז יצאנו לעיר. החלטנו ללכת לאזור שוק הפרחים הצף ולמוזיאון החתולים. מוזיאון החתולים זה סיפור הזוי. לא מאמין שפתחו דבר כזה. גם אני שחובב חתולים בטירוף לא התרשמתי מההזייה. פשוט קומה שתלו בה ציורי אמנות ופסלים של חתולים לאורך השנים. 7 יורו לאדם לחלוטין לא שווה את התמורה. בכניסה הבחורה שקיבלה את פנינו אמרה שאולי נתקל ב4 חתולים שמסתובבים במוזיאון. נתקלנו רק באחד ואם הוא היה האטרקציה בכל המקום זה אומר משהו על המקום. חתולים כאלה יש לי בשפע בחצר בבית. לאחר מכן כאמור המשכנו לשוק הפרחים הצף – נחמד מאוד, חבל שאי אפשר להכניס לישראל זרעים וצמחים. לסיום הטיול קנינו שוב מהחטיפי הצ'יפס המדהימים והזולים שיש ברשת Hema והתיישבנו לאכול אותם בפארק Oosterpark שנמצא הצמוד למלון שלנו תוך כדי שאנחנו צופים ומאכילים בלחם את בעלי הכנף באגם.
משם הלכנו רגלית עם כל הציוד שלנו (היה קשה) לתחנה המרכזית המזרחית באמסטרדם Amsterdam Muiderpoort כאשר משם היתה לנו רכבת ישירה לשדה התעופה סכיפהול. קנינו כרטיס בתחנה עצמה, נסיעה משם לשדה עלתה בערך 10.70 יורו לזוג בוגר.
לסיכום, למרכז אמסטרדם פחות התחברתי. היא המונית ומתויירת מאוד. אהבתי יותר את המקומות הרחוקים יותר מהמרכז , את הפארקים וכמובן את כפרי הדייגים. שישה ימים לטעמי זה יותר מדי עבור העיר, אני חושב שבמבט לאחור היה עדיף שהיינו סוגרים איזו דירה בכפר נופש בהולנד ומשם נוסעים לטיול כוכב, כולל נניח יומיים באמסטרדם. אם כבר נוסעים רק לאמסטרדם אז בהחלט יומיים שלושה מלאים מספחקים לחוות את העיר ואז אפשר עוד יומיים להקדיש לכפרי הדייגים שבאזור ולערים סמוכות. המקומות המומלצים שאסור לוותר עליהם בטיול באזור הם כמובן : בית אנה פרנק, וונדלפארק, מסעדת הפוטטו Jacketz וכמובן לא לוותר על הצ'יפס. מחוץ לאמסטרדם לא לוותר על הכפרים מארקן וזאנסה סכאנס – אתרי חובה.
בהמשך אעלה סיכום שמסכם בקצרה את כל הטיול לכאלה שאין להם כח לקרוא את כל החפירות שלי:)
מקווה שעזרתי בטיפים שלי למטיילים הבאים.
תומריקו(:
