לילה טוב לכולם מ Rancho Sedona RV Camp
נתחילמהסיכום להיום: יציאה ב -9:15 מהחניון של KOA (סביר בהחלט) בברסטאו, הגעה לסדונה ב 18:35 ו 360 מייל – משוגע!!!
אז עבר עלינו לילה ראשון בקרוואן ממש בסדר. החניון מצוין. הקרוואן – לפי נטע - כמו לישון במטוס, למה? – השירותים מפחידים בשניהםכשמורידים את המים.
כל הבנות ישנות יחד בקבינה שמעל הנהג וזה מאוד נוח כי לאצריך לפרק ולהרכיב מיטות נוספות- גם לגודל של הבנות שלנו יש יתרון פה... לנו ישמיטה זוגית ענקית – מאד נוח.
לפי יעל, החסרונות שהתגלו עד כה: "אתה כל הזמן בבית. והיתרונות: הבית כל הזמן איתך..."
כרגיל אני המלחיץ הלאומי – לפי אוסי, יכולתי להגיע בערב עד נידלס, ואילו אנחנו שעתיים וחצי רחוקים משם. צריכים להשליםפערים, צריך לעבור את מבחן יעל עם העובדה שאני מתוכנן על לילה בסדונה וזהרחוק...מאד רחוק + העובדה שרק התחלנו לנסוע בקרוואן והימים עדיין ארוכים מידיומעייפים
הקיצר יוצאים לדרך המדברית והמשמימה. עד נידלס – נדה – מדבר שומם, שמיםקצת מוזיקה עברית ברקע, הבנות על ה DVD עד שנגמרת הסוללה – את הממיר 12V ל 220V עוד לאשלפתי.
מתוודא בפעם הראשונה לנהיגה בכביש ארוך ללא סוף, רוחות צד חזקות, טריילרים עצומים עוקפים אותי בלי להרגיש, ואנחנו נעים כעלה נידף מכל אחד ואחד. לא רגיל להחזיק כל כך חזק את ההגה. היתרון עד כה - שני מסלולים לכל כיוון, אין צפיפות, המסלול הנגדי מאד רחוק מאיתנו.
יעל מכריזה שלא אוהבת סתם מדבר כמו זה – מדכא (לא טוב... אז מה עושים? – יש לנועוד כמה ימים כאלו...)
על הסיבוב בכביש 66 של העיירה אוטמן וויתרנו – אושרה – לא לכעוס – באמתכבר לא היה זמן...
תחנה ראשונה קינגמן – חם חם, טוריסט אינפו' – "שלום מה ישלעשות אצלכם?" מה עונה לי הפקידה? "האמת כלום... את הקטר ממול וזהו" - לפחות ישאמינות. הבנו שאין הרבה, ממשיכים לסלינגמן – הבנות בשלבי שביזות מתקדמים, נטע צורחתשעכשיו היא מנתקת חגורה ויורדת מהרכב, ואני ממשיך להלחם ברוחות הצד. טופוגרפית, מתחילים לעלות ולעלות, קצת מתקרר.
נתחילמהסיכום להיום: יציאה ב -9:15 מהחניון של KOA (סביר בהחלט) בברסטאו, הגעה לסדונה ב 18:35 ו 360 מייל – משוגע!!!
אז עבר עלינו לילה ראשון בקרוואן ממש בסדר. החניון מצוין. הקרוואן – לפי נטע - כמו לישון במטוס, למה? – השירותים מפחידים בשניהםכשמורידים את המים.
כל הבנות ישנות יחד בקבינה שמעל הנהג וזה מאוד נוח כי לאצריך לפרק ולהרכיב מיטות נוספות- גם לגודל של הבנות שלנו יש יתרון פה... לנו ישמיטה זוגית ענקית – מאד נוח.
לפי יעל, החסרונות שהתגלו עד כה: "אתה כל הזמן בבית. והיתרונות: הבית כל הזמן איתך..."
כרגיל אני המלחיץ הלאומי – לפי אוסי, יכולתי להגיע בערב עד נידלס, ואילו אנחנו שעתיים וחצי רחוקים משם. צריכים להשליםפערים, צריך לעבור את מבחן יעל עם העובדה שאני מתוכנן על לילה בסדונה וזהרחוק...מאד רחוק + העובדה שרק התחלנו לנסוע בקרוואן והימים עדיין ארוכים מידיומעייפים
הקיצר יוצאים לדרך המדברית והמשמימה. עד נידלס – נדה – מדבר שומם, שמיםקצת מוזיקה עברית ברקע, הבנות על ה DVD עד שנגמרת הסוללה – את הממיר 12V ל 220V עוד לאשלפתי.
מתוודא בפעם הראשונה לנהיגה בכביש ארוך ללא סוף, רוחות צד חזקות, טריילרים עצומים עוקפים אותי בלי להרגיש, ואנחנו נעים כעלה נידף מכל אחד ואחד. לא רגיל להחזיק כל כך חזק את ההגה. היתרון עד כה - שני מסלולים לכל כיוון, אין צפיפות, המסלול הנגדי מאד רחוק מאיתנו.
יעל מכריזה שלא אוהבת סתם מדבר כמו זה – מדכא (לא טוב... אז מה עושים? – יש לנועוד כמה ימים כאלו...)
על הסיבוב בכביש 66 של העיירה אוטמן וויתרנו – אושרה – לא לכעוס – באמתכבר לא היה זמן...
תחנה ראשונה קינגמן – חם חם, טוריסט אינפו' – "שלום מה ישלעשות אצלכם?" מה עונה לי הפקידה? "האמת כלום... את הקטר ממול וזהו" - לפחות ישאמינות. הבנו שאין הרבה, ממשיכים לסלינגמן – הבנות בשלבי שביזות מתקדמים, נטע צורחתשעכשיו היא מנתקת חגורה ויורדת מהרכב, ואני ממשיך להלחם ברוחות הצד. טופוגרפית, מתחילים לעלות ולעלות, קצת מתקרר.
בשלב זה יעל פותחת את מחברתהקסמים – תיק המשחקים המילוליים שהכינה בעמל רב (בזמן שאני תכננתי טיול – היא חשבהעל הדברים החשובים באמת – את המחברת נפרסם הסוף הטיול עם רשמים והערות).
בקיצורכל הצוות היה שקוע במשחקי מילים במשך שעה+ והזמן חלף לו.
סלינגמן – עוצרים בצד, כבר 3 אחה"צ – אוכל?
יעל זורקת אותנו לסיור ברח' הראשי, ומכינה את הארוחההרצינית שכולם חיכו לה – כמו בבית, שניצל ופתיתים – מיכל מאושרת (היא הרי הכי "ביתית" במשפחה). מלקקים את האצבעות, גלידה (יש הרבה במקפיא) וממשיכים. שכחתי – לגבי סלינגמן, בסדר, תירותי, עם כל ההכנות לכביש 66, זה כנראה עובד יותר על העם האמריקאי שהכביש הוא חלק ממורשתוהקצרה. את הבנות לא הצלחנו לעניין יותר מידי עם כל הסיפורים וההכנות, קצת צילומיםוזהו. גם שכחתי מההמלצות לטייל ברחובות הקטנים.
החלטנו שבוויליאמס נעצור בחזרה בדרך לגראנד, אך אם הנהג מסוגל – נמשיך עדסדונה וכך היה.
אוסי - איפה היה הפארק בדרך של הפלינגסטונס? זכרתי ליד ווליאמס- לא ראינו.
מסליגמן – שינוי מהותי בנוף , ממשיכים לעלות, הכל הופך לירוק עז, מים – ממש יפה גובה 8000.
בדרך אני חושב – איזה יופי, בתקופה מקבילה בשנה שעברהאיריס חטפו מטחי גשם לא קטנים באזור ולנו שמים ועננים לבנים יפים (כמו בפתיחה שלהסימפסונים) – לא גומר את המחשבה... טיפות על החלון – כנראה שההוא מלמעלה ניצל אתההזדמנות והצטרף אלינו לחופשה. אבל היה ממש קצר וחלש - ממשיכיםכרגיל.
ההפתעה היומית – שיפוצים ב 3 קמ' לפני פלאגסטאף – עומדים ועומדיםועומדים עד הפניה לכביש 89 לכוון סדונה.
כאן באמת השינוי הקיצוני – כביש מדהים, ירידות תלולות, נוף עוצר נשימה, הילדות מרימות ידיים כאילו ברכבת הרים (זה מרגיש דידומה בכל סיבוב ברכב הזה).
מתחילים להרגיש את הסוף של היום, סדונה קרבה, דנה מחברת אתהנגן MP3 שלה לרמקולים ותוך שניות כל החלק האחורי של הרכב צורחות את שיר "המקפלות" תוך כדי קיפול המגבות הלוך ושוב – עשו לי מועדון מהקרוואן... איזה כייף – הכלמוסרט.
בסופה של הדרך נתגלו לנו ההרים האדומים והמרהיבים של העיר סדונה. עוצר נשימה, אך לא את נשמתן של בנותינו, הן המשיכו להנעים את זמננו בקרוואן בשירה, ריקודים, ריבים, משחקים, בכי, צעקות, טענות , מחמאות ותלונות- בקיצור: אצלינו הכלכרגיל!!!
אוסי - איפה היה הפארק בדרך של הפלינגסטונס? זכרתי ליד ווליאמס- לא ראינו.
מסליגמן – שינוי מהותי בנוף , ממשיכים לעלות, הכל הופך לירוק עז, מים – ממש יפה גובה 8000.
בדרך אני חושב – איזה יופי, בתקופה מקבילה בשנה שעברהאיריס חטפו מטחי גשם לא קטנים באזור ולנו שמים ועננים לבנים יפים (כמו בפתיחה שלהסימפסונים) – לא גומר את המחשבה... טיפות על החלון – כנראה שההוא מלמעלה ניצל אתההזדמנות והצטרף אלינו לחופשה. אבל היה ממש קצר וחלש - ממשיכיםכרגיל.
ההפתעה היומית – שיפוצים ב 3 קמ' לפני פלאגסטאף – עומדים ועומדיםועומדים עד הפניה לכביש 89 לכוון סדונה.
כאן באמת השינוי הקיצוני – כביש מדהים, ירידות תלולות, נוף עוצר נשימה, הילדות מרימות ידיים כאילו ברכבת הרים (זה מרגיש דידומה בכל סיבוב ברכב הזה).
מתחילים להרגיש את הסוף של היום, סדונה קרבה, דנה מחברת אתהנגן MP3 שלה לרמקולים ותוך שניות כל החלק האחורי של הרכב צורחות את שיר "המקפלות" תוך כדי קיפול המגבות הלוך ושוב – עשו לי מועדון מהקרוואן... איזה כייף – הכלמוסרט.
בסופה של הדרך נתגלו לנו ההרים האדומים והמרהיבים של העיר סדונה. עוצר נשימה, אך לא את נשמתן של בנותינו, הן המשיכו להנעים את זמננו בקרוואן בשירה, ריקודים, ריבים, משחקים, בכי, צעקות, טענות , מחמאות ותלונות- בקיצור: אצלינו הכלכרגיל!!!
הירידה הראשונה והקשה יחסית מאחורינו, חלפנו בתוך סדונה היישר לחניון מאד נחמד ויפה, מאובזר, אינטרנט, המקלחות ממש ליד, ועוד. התמקמות, אפילו נרות שבת נשלפו לקידוש על הפיצה והקורונה שלי.
מחר, ביקורבסדונה, סלייד רוק וקדימה לשקיעה בגראנד קניון.
לילה טוב
