מסלול בן שבוע-שבועיים בקבלה ”מאתונה לגבול תורכיה ובחזרה “

שלום לכולם, חזרנו זה לא מכבר מטיול שארך 9 ימים ביוון, במסלול מאתונה עד צפון מזרח יוון וחזרה ואני חייב לשתף אתכם ולו במעט.נחתנו באתונה וכעבר כשעה כבר היינו בדרך עם הרכב השכור שאספנו בשדה. היציאה מאתונה צפונה מאד פשוטה וקלה וכעבור כ-20 דקות כבר היינו על כביש מס 1 מאתונה לסלוניקי. לא אספר כאן על מהירות הנסיעה של הנהגים היוונים, אבל זה מפחיד. אזהרה: הנסיעה בכביש המהיר כרוכה בתשלום. לכיוון אחד מאתונה לסלוניקי תשלמו כ-40 יורו. במרחק נסיעה של כ-40 דקות מאתונה נמצאת העיירה תבאי - עיירה עם היסטוריה ואתר ארכיאולוגי מענין. למי שזה חשוב- כאן נולדה הזמרת הראשונה של יוון חאריס אלקסיו. שתדעו. 

היעד הראשון שלנו היה חצי האי פיליו כשבדרך אליו חייבים לעבור בעיר וולוס - עיר נמל יפה רצופת מסעדות ובתי קפה על הטיילת. בוולוס תטעמו את האוזו הטעים ביותר ביוון ועוד כמה מטעמים המאפיינים את המקום. בנסיעה בכביש הררי ומפותל שממנו נשקף הנוף המדהים של העיר וולוס והאיים שמסביבה הגענו לתחנה הראשונה והיא הכפר פורטריה - מקום שלו, שקט ורגוע עם נוף מרהיב עין, עצי פרי ומזרקות מים צוננים שתושבי המקום והאורחים מתקבצים סביבם במיוחד בימי הקיץ. במרכז הכפר חנויות לממכר פירות ומיני ריבות וקונפיטורות, מעשי ידי התושבים - מראה משובב עין. במרחק 2 ק"מ נמצא הכפר מקריניצה. בתים לבנים עם רעפים אדומים ובחלקם הגדול רעפי ציפחה. בזוויות מבט מסוימות נדמה שאתה מביט בגלוית נוף. אין מילים לתאר את הנוף הנשקף מהכפר לעבר הר וולוס וחוף הים. לא לחינם נקרא הכפר "המרפסת של פיליו". חובה לראות. במרכז הכפר נמצא עץ הדולב הענק שגזעו חלול. מומלץ-לשבת לעת ערב באחת המסעדות שבכיכר ולצפות אל הנוף.האוכל משתלב בתמונה הכללית והיא נהדרת.

למחרת בבוקר עשינו את דרכינו לכיוון מטאורה - כבר מרחוק ניתן לראות את הצוקים המיתמרים לגובה רב כמו עמודים הצומחים מהאדמה. חובה לעלות במעלה הכביש המוביל למנזרים. ממעל, נשקף לו נוף מרהיב עין של העיר קלמבקה והכפרים בסביבתה. לא מומלץ למי שסובל מפחד גבהים. חובה להכנס לאחד או שניים מהמנזרים הפתוחים לביקור. בנות שימו לב- הכניסה עם מכנסיים אסורה ובכניסה למנזר מחלקת נזירה חצאיות מעטפה מבד צבעוני שיצא מהאופנה בערך בשנים שבהן נבנו המינזרים.. לא נורא, מתרגלים. העיר קלמבקה המשתרעת למרגלות המטאורה -היא עיר גדולה יחסית ובה מסעדות רבות כשבאחת מהן, כאשר זיהו אותנו כישראלים, הוזמנו למטבח ושם בעלת המסעדה, יווניה צעירה, הסבירה והראתה לנו את המאכלים שבסירים. ההפתעה הגדולה שלנו היתה שהיא דיברה עברית רהוטה והתעקשה לדבר איתנו בעברית על מנת ללמוד ולשנן את השפה. האוכל המבושל שלה-ממש כמו בבית- היה סיום נפלא אחרי הביקור במטאורה. 

את היום העמוס סיימנו בנסיעה בכביש הררי מפותל לעבר הכפר מטסובו -הנמצא במרחק שעת נסיעה מיואנינה. הכפר ידוע באיכות היין והגבינות ולמי שזה חשוב- זה הכפר לבקר בו. החזרה לפורטריה ולמיטה במלון היתה ארוכה אבל החוויה השכיחה את העייפות. ביום השלישי שמנו פעמינו לכיוון צפון מזרח יוון לעבר העיר קומוטיני, שבה חיו עד המלחמה סבא וסבתא של רעייתי וכן מקום הולדתו של אביה.באמצעות השגרירות היוונית נמסרה לנו כתובת הבית שבו גרו וכשהגענו לכתובת מה רבה היתה ההתרגשות, במיוחד כשזיהינו חלק מהאתרים עליהם דיברו הסבים איתנו לפני שנים. בעיר ישנה אנדרטה לזכר יהודי המקום שנספו בשואה ומרגש במיוחד היה הביקור בתחנת הרכבת ממנה הוסעו היהודים למחנות הריכוז. מקומוטיני המשכנו לעיר Kavala הבנויה בחלקה על צלע הר ובחלקה על קו החוף. המראה מכביש הכניסה לעיר, שווה כל מאמץ.העיר יפהפיה ובערבים החמים ניתן לראות את כל תושבי המקום, כמעט, מתהלכים בטיילת על קו המים לצד בתי קפה ומסעדות אין ספור. מומלץ- לטעום את התירס הקלוי הנמכר במספר נקודות בטיילת.

למחרת נסענו לעיר קסנטי, לא הרחק. שפר מזלנו להגיע בדיוק ביום השוק. אלפי רוכלים מציעים אין ספור פריטים. למי שמזדמן לעיר, ביום שבת, חובה לבקר. העיר עצמה לא יפה והתושבים הם חלקם בולגרים, צוענים, מוסלמים ויוונים. מענין. ביום ראשון הגענו לסלוניקי -העיר הסואנת היתה רגועה יחסית. תמיד שווה לבקר במוזיאון היהודי וברובע היהודי ולקנח את היום בטיול רגלי לעת ערב בטיילת המפורסמת של העיר. מומלץ- ביקור במוזיאון היהודי. מרגש. החזרה ביום המחרת לכיוון אתונה לוותה במספר עצירות בכפרים על קו המים וביניהם Kamena Volia. מה צריך הבנאדם יותר מארוחת צהריים טובה חצי מטר מהמים, כשמרחוק הנוף וסירות המיפרס השטות לאיטן. זמן טוב למחשבה. לאחר כ-5 שעות נסיעה הגענו לאתונה. עם כל הרעש,המהומה והחום הבלתי נסבל, תמיד טוב להגיע לאתונה. המראות המוכרים, המסעדות שתמיד חוזרים אליהן ומתקבלים בחיוך והעיקר, הידיעה שעוד יום יומיים חוזרים הביתה.