מסלול עד שבוע בבנסקו ”הרי הפירין בבולגריה“

בהרי הפירין בבולגריה ניתן לעשות המון טרקים שונים, הכל יפה וכיף. יש שתי מפות, נמכרות בכל מקום בבאנסקו (עיירה יפהפיה ומפנקת!). אחת עם שער ירוק והשנייה אדומה. המפה האדומה מומלצת יותר, סימון השבילים והצבעים שלהם יותר מדויק.

אנחנו עשינו את מסלול הסכין-ויחרן (קונצ'טו) ואותו נתאר: ישנו בבאנסקו והשארנו שם את כל הציוד המיותר, ולקחנו מונית למקום שנקרא פרדל (ליד Tisheto). שם ניתן לרדת או לחסוך קצת הליכה ולהתקדם עם המונית עוד 5 קילומטרים בשביל האדום. השביל מסומן מאוד ברור, אז אין טעם להרחיב, רק להדגיש שקווי הגובה במפה הם לא כל 10 מטרים כמו בארץ, אלא כל 50 מטרים ולכן העליות תלולות מאוד! (מסלול קשה למי שלא רגיל בטיולים).

המשכנו בשביל האדום וישנו בחיז'ה Yavorov. זה מקום מתוחזק וברמה גבוהה, האוכל זול וטעים. זה סוג של מלון, וממש לא רע ומאוד מאוד זול. בערב הגיעה קבוצת מטיילים בולגרים שהזמינו אותנו לראקיה והיה שמח..

למחרת המשכנו בשביל האדום/צהוב. היום מתחיל בעלייה עצבנית. שעה הליכה לשלטר "באנקירה" (מבנה סגור ונטוש עם דרגשים לשקש"ים), עוד שעה הליכה לאגם קטן וקפוא, ועוד שעה עד לאוכף- הפאס. משם יש נקודה שהשביל האדום והצהוב מתפצלים וצריך להמשיך עם האדום בלבד. זו לא הנקודה הכי ברורה, באמצע עלייה ובלי שלט אלא רק סימון על האבנים. 

ממליצים בחום להתחיל ללכת עם אור ראשון ולעשות את העלייה מההר ועם מעט עצירות בבוקר המוקדם. משם יש עוד שעה-שעתיים הליכה בנוף מטורף עד לשלטר Koncheto. מבנה ריק עם דרגשים, אנחנו אכלנו שם בהריים. יש שם שאריות של אוכל יבש של מטיילים אחרים, גפרורים וספר מבקרים. מקום מדליק!

לאחר השלטר מתחילה ההליכה על הסכין- קונצ'טו. זה מסלול מפחיד ומסוכן כיוון ששביל ההליכה בעובי של כף רגל בחלק מהמקומות ויש מדרון תלול של קילומטר בערך אם מחליקים. זה באמת מפחיד, למיטיבי לכת בלבד, לא מומלץ למי שסובל מפחד גבהים, אפילפסיה וכדומה. זו הליכה ארוכה ואיטית, ובמקום הכי מפחיד (הסכין עצמה) יש כבל מתכת די ארוך שחובה להיעזר בו. 

אחרי כמה שעות הליכה איטיות על הסכין מגיעים לאוכף. משם אפשר לטפס עוד 40 דקות לפסגת הויחרן, ההר הגבוה ברכס הפירין. זה היה התכנון שלנו אבל אז הגיעו עננים והבנו שלא נראה כלום מלמעלה ואת כל הנוף היפה רואים מהדרך עצמה. לכן נטשנו את השביל האדום וירדנו בשביל הירוק עד לחיז'ת בנדריצה. הירידה די תלולה ולקחה לנו 3 שעות בערך. ירידה לא קלילה בחלקה.

לבנדריצה הגענו סביב 6 בערב. בעל החיז'ה היה אנטיפאט אבל הבולגרים שטיילו איתנו לאורך המסלול התקשרו מהפלאפון שלהם למספר של נהג מונית שהיה לנו מבאנסקו. לקח לו 20 דקות להגיע, והוא לקח אותנו חזרה לשאר הציוד והמקלחת החמה בבאנסקו.

זוג החברים שטיילנו איתם המשיך למסלול נוסף, שאנחנו לא עשינו, אך אתאר אותו: מונית מבאנסקו לחיז'ת Goste delchev (לא לעיירה בשם הזהה!)- 10 דקות נסיעה. משם עלייה ברכבל חיז'ת בזבוג. משם עלייה בשביל ירוק צהוב עד לנקודה שהירוק והצהוב מתפצלים. שם הם הלכו 300 מטר על השביל הירוק רק כדי לראות את האגם היפהפה, ולאחר מכן חזרו לפיצול והמשיכו בשביל הצהוב במסלול יורד ועולה. לאחר מכן המשיכו על השביל הצהוב והתכלת המאוחדים עד לחיז'ת דמייניצה שם הם ישנו (חיז'ה פחות מוצלחת אך סבירה אוכל ומיטה זולים). למחרת הם הלכו על השביל הירוק עד לחיז'ת ויחרן ומשם תפסו טרמפ לבאנסקו, הם נורא נהנו ואמרו שהיה מאוד יפה.