שנה לפני: ההכנות
באופן טבעי נוצרה חלוקת אחריות, בני מטפל בנושא הפיננסי, בנקים, ביטוחים, רשיונות, רשויות ואני מטפלת בתכנון הטיול, בקניית מוטורהום, מה לקחת ומה להשאיר ועוד ועוד. מסתבר שכפי שמשפחת פלג המליצה, כדאי להתחיל ולארגן כל אשר ניתן כבר מרגע שמחליטים על טיול שכזה, גם מכיוון שבארצנו כל הליך אורך מעבר לכל פרופורציה - אפילו סגירת מנוי מפעל הפיס אורכת חודשיים- וגם מכיוון שמתגלים דברים נוספים שלא חשבנו ולא הספקנו לטפל בהם.
קנייה ראשונה והכרחית - מפה מנוילנת ומדבקות. לאחר שמסמנים במדבקות את האתרים קל יותר לתכנן את המסלול ולהעריך זמנים. אנחנו לדוגמא מתכוונים להקדיש לחוף המערבי זמן ממושך יותר מהחוף המזרחי. מומלצות גם מדבקות אדומות - מקומות שאם לא מגיעים אליהם מסתבכים! יורם מטורונטו כתב: "My house is your house, all the Israeli`s are welcome in Toronto -Golani espesiall". בעזרת מילונית התחלנו לקרוא ספרים באנגלית לשיפור השפה, בני כבר 3 חודשים באותו עמוד...
באתר מכירות פומביות של קראוונים מצאנו את כל דגמי המוטורהום שקיימים בכל טווח המחירים האפשרי וכך קיבלנו מושג מה מתאים לנו ובאיזה תקציב. דרך חברים הכרנו בחור ישראלי מקסים בשם צורי, בעל מוסך אשר חי בניו-ג`רסי, באחד מביקוריו בארץ נפגשנו והוא לקח על עצמו לקנות עבורנו מוטורהום. צורי מצא מוטורהום CHEVI דגם A (אוטובוס), באורך 26 פיט (8 מטר), שנת 1981 במחיר 2,600$. עד שנגיע לארה"ב צורי יעבוד על הרכב, לדבריו מדובר במנוע עם מכניקה פשוטה, דגם נפוץ בארה"ב, שזה יתרון ברור (תיאוריית הגשטלט), אתם תוהים אם נסיים איתו את הטיול? גם אנחנו.
לתחילת הכתבה
מנהלות
נושא שהיה כאוב לאחרונה בארץ. המתנה בכניסה לשגרירות ארה"ב. 40 דקות על מדרכה חשופה לשמש, לגשם, תלוי בעונה. רצוי להגיע לשגרירות ללא תיקים, ללא טלפון נייד, רק עם המסמכים הדרושים, הבדיקות כל כך קפדניות עד שאפילו ביקשו מאיתנו ללגום מבקבוק המים שהחזקנו עבור הילדים. בשגרירות עצמה המתנו 50 דקות על מנת לקחת טפסים מאשנב א` ולהעבירם לאחר המתנה של עוד 50 דקות לאשנב ב` הצמוד אליו. אך כמו שאומרים, סוף טוב הכל טוב וקיבלנו ויזה ל- 10 שנים! כרטיס טיסה לארה"ב פתוח לשנה נע בסביבות 1,000$, משום מה ולדאבוננו כרטיס טיסה של "אל-על" עולה פי שניים.
חצי שנה נותרה והטיול הפך למוחשי יותר הן עבורנו והן עבור משפחה וחברים. כל מי ששמע על כך הגיב: "איזה אומץ", "כל הכבוד". זה המקום לעזוב לרגע את הפרקטיקה ולגעת בנפש - חיים רק פעם אחת, עוד לא הומצאה הנוסחה לחיי נצח ואף אחד לא יודע מה יילד יום. האמינו לי, אני רואה זאת יומיום בעבודתי כאחות. אל תחכו לאומץ ולכבוד, יש לחיות ולמצות כל רגע, הרי הארץ, העולם ותושביו (על כל סוגיו) רק מחכים לנו.
הזמן אץ לו רץ לו, אנחנו 3 חודשים לפני. בשבת שטופת שמש אחת ערכנו GARAGE SALE, זו היתה הזדמנות טובה לעשות את הסדר הראשוני בדברים שצברנו וקיבלנו במהלך כל השנים. בארה"ב תופעה זו של מכירה ביתית נפוצה ואנו מתכוונים לקנות בדרך זו חלק מההצטיידות לאוטובוס. על המקרר תלינו דף נייר עליו אנו רושמים דברים לתזכורת: משקפות, ספר מסוים, טיפות אוזניים, להקפיא אגרת טלוויזיה ועוד.
מצלמות- המליצו לנו על מסרטת SONY דיגיטלית דגם מסוים שמחירה בארץ 1,100$ וחברים קנו את אותה מצלמה בניו-יורק ב-700$, נושא שכדאי לבדוק במיוחד כשמדובר בהפרשים כלל לא קטנים.
השכם בבוקר, כשהשמש רק מבצבצת מעל בקה-אל-גרביה וג`ת אני נוסעת לעבודה, פרדסים מימין, פרדסים משמאל, שומעת רשת ג` בקולי קולות ושרה את הפנטזיה להיות זמרת מבלי שאף אחד סובל. בשעות האלו ננהג בארה"ב כשדור וטל עוד ישנים באוטובוס, נשמע את יורם גאון, משפחת בנאי לדורותיה, שוטי הנבואה, יאיר רוזנבלום (היה כבר מישהו ששאל אותי אם זה הסולן של סטלה מאריס), לשירים שם וודאי תהיה עוצמה אחרת.
שלושה שבועות לפני דו"ח מצב: וירוס השפעת.
כוח האריזה העיקרי (והיחיד) של המשפחה, כלומר אני, לבנת, חולה בשפעת. קרטונים לאריזה, בגדי חורף, בגדי קיץ, הבלגן חוגג!! ומי מגיעה לעזרה? סבתא שושי מירושלים עם מספר סירים בעלי תוכן טעים ביותר. "טיפלת באגרת הטלוויזיה?", "התקשרת לבזק?", "תאמת עם המדביר?" ובני עומד בכל בכבוד ואפילו מכין תה עם לימון.
בעוד 10 ימים בדיוק, בשעה זו, נהיה בניו-יורק: ומה קורה? מתכננים לנו מסיבת הפתעה לפרידה ואני יכולה רק לחשוב: איזה כיף שיש המון חברים, המון חברים בכל מיני צבעים, חומים כתומים שחורים ולבנים, איזה כיף שיש כאלה חברים.. בכמה אהבה מציפים אותנו, איזה אושר שיש כאלה חברים, איזה אושר שיש כזו משפחה...כמובן שנופתע!!
19.3.04, ימים אחרונים של אטרף:
הבית נראה כמו הבית של `קספר`, אין שטיחים, אין וילונות, סדינים לבנים פרושים על מקומות אסטרטגיים לאבק, אפילו המצאנו פועל חדש - אנחנו "מתארזים" הווה אומר אנחנו עדיין אורזים. אתמול מסיבת פרידה לטל בגן, מחר מסיבת הפתעה לדור וכך הולך ומתקרב מועד הטיסה...
לתחילת הכתבה
מתכון לסיום
רגע לפני..
נילי (למטייל) "זרקה" רעיון - `מתכונים` ואנחנו החלטנו ללכת על זה. בכל כתבה יופיע מתכון כלשהו אותו נקבל מאנשים שנפגוש במהלך הטיול. המתכון הראשון יוצא לדרך בניחוח תימני, מתכון לג`חנון אותו קיבלתי ממטופל במחלקה:
1 ק"ג קמח
1 אבקת אפייה
2 כפות סוכר
1 כפית שטוחה מלח
מים לפי הצורך (מידת כמות בעייתית במקצת - "לפי הצורך"..)
לערבב וללוש היטב את הבצק, לחלק ל- 12 חלקים.
לעבד כל כדור ושינוח (ציטוט).
לחלק חצי מרגרינה ל- 12 חלקים, לכל כדור חתיכה.
לשטח את הכדור, למרוח מעט מרגרינה, לקפל. לשטח, למרוח לקפל וכך חוזר חלילה - כל המרבה הרי זה משובח.
ליצור צורת ג`חנון (מי לא מכיר?!) ולתנור כל הלילה.
בהצלחה!
לתחילת הכתבה
