על הר מירון

אזור: גליל עליון, מפת סימון שבילים מספר 2.

רמת קושי: קל - בינוני (תלוי אם עולים או יורדים), מתאים למשפחות.

זמן מינימום: 2.5 - 3 שעות

זמן מקסימום: 3.5 - 4 שעות. זמן המסלול כולל את קטע ההליכה הצפוני של שביל הפסגה.

המסלול אינו מעגלי

אורך מסלול: 4 ק"מ. אורך המסלול כולל את קטע ההליכה הצפוני של שביל הפסגה.

 עונות מומלצות: כל ימות השנה.


הגעה ברכב:

לתחילת המסלול: בכביש סאסא חורפיש פונים בצמת משולט להר מירון. נוסעים עם הכביש כ-4.5 ק"מ עד לחניון הפסגה.

לסוף המסלול: הרכב יירד מחניון הפסגה ויחנה בחניון חוממה שממזרח לכביש, כ-50 מטרים לפני שער הבסיס.

אם הרכב מגיע מן הכביש הראשי: בכביש סאסא - חורפיש פונים בצמת משולט להר מירון. נוסעים עם הכביש כ- 1.3 ק"מ עד לחניון חוממה.

 נצא מחניון הפסגה בפינתו הצפון מזרחית, לשביל הפסגה המסומן אדום. שביל הפסגה הוא מעגלי, אך אנו לא נשלים את הקפת הפסגה, אלא נבחר בדרך היורדת לאורך שלוחת נריה. נלך לפי הוראות מסלול שביל פסגת הר מירון עד שנגיע לפיצול שבילים - שביל אדום שאיתו ניתן להשלים את שביל הפסגה, ושביל שחור היורד לאורך שלוחת ההר. אנו נמשיך עם השביל המסומן שחור. כל מסלולנו מסומן גם בשביל ישראל.

נקודת הפיצול לא ברורה דיה, בעיקר למי שמעוניין להשלים את הקפת הפסגה. עבורנו, הממשיכים מכאן למטה, השביל היורד נראה כהמשך טבעי של השביל (המסומן אדום) עימו הגענו. השביל המוביל אותנו לפיצול עובר בתוך חורש אלוני תולע גבוהי גזע. אלוני התולע גדלים על המדרון הצפוני.

בהליכה מתונה ונינוחה נפגוש כעבור כמאה מטרים נציגים מעניינים של החורש הים תיכוני- כליל החורש, הפורח באביב בסגול, וקטלב בעל גזע אדום. נעצור ליד אחד הקטלבים הבולטים בנוף החורש על שום גזעם האדום. נשים לב שיש כאן קבוצת עצי קטלב- מעין שכונה- עובדה שאת הסיבה לה נבין בהמשך המסלול. בסוף הקיץ מתקלפת קליפת הגזע האדומה, כמו עור צרוב משמש, והגזע נותר ירקרק. במהלך השנה הקרובה- עד לקיץ הבא- הגזע "יתפוס צבע" אדום שגונו יילך ויעמיק. בסתיו נוכל להינות מפירותיו האדומים של העץ הנישאים על אשכולות. את הפירות המפתים ניתן לאכול כשהם רכים. מתחרותינועל הפירות הן הציפורים הנודדות.

 כעבור כרבע שעה של הליכה נגיע לקרחת יער פתוחה ומולנו קבוצת עצי ארז. אנו ממשיכים עם השביל המסומן לכיוון צפון, עוקבים אחר קו הצמחיה שמימיננו, ולא חוצים לעבר הארזים. השביל מוביל לתצפית נריה, הקרויה כך על שם שלוחת ההר שעליה אנו פוסעים. התצפית היפהפיה משקיפה לעבר מערב הגליל והצפון. נקודת התצפית שופצה לפני מספר שנים לזכרו של יוסף בוקיש ז"ל. יוסף היה בנו של מנהלן בית ספר שדה הר מירון, ונהרג בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי, והוא בן 20. רחבת התצפית שופצה בעזרת חברים ובני משפחה.

 מרחבת התצפית נמשיך עם השביל ונעבור לצידה של קבוצת הארזים בשנית. ארזים אלו ננטעו כאן על ידי קק"ל בשנות ה-50. ניתן לחנות בצילם, להתפעל מגמישות הענפים המיועדים לשאת את כובד השלג, ולהזכיר שעצי הארז נזכרו בתנ"כ: שלמה המלך כרת ברית עם חירם מלך צור להבאתם של ארזים מלבנון לבנין בית המקדש בירושלים (מלכים א`). לאחר כמאתיים מטרים נכנס לחורשת אורנים, גם היא ננטעה כאן על ידי קק"ל. על אחד מגזעי האורן שלצד השביל ניכרת מעין מגרעת- זהו סימן גירוד של חזיר בר. חזירי הבר מתחככים על עצים קבועים במסלול הליכתם, וכך מסמנים טריטוריה.

לתחילת הכתבה

לעין חוממה

כעבור כעשר דקות הליכה נוספות נגיע לקרחת יער בתוך חורשת האורנים. בנקודה זו השביל מרוחק מהכביש כ- 30 מטרים בלבד, ואם ברצוננו לצאת מהמסלול מכל סבה שהיא ניתן לצאת כאן. מכאן נמשיך לרדת בשביל המזמן לנו נקודת תצפית יפה לכיוון מערב- ניתן לראות מכאן את הים התיכון במערב, ומצפון לדרום את רכס הצפון, מצוק הר זיו ומעלות, כפר ורדים, אזור התעשיה תפן ועוד. אנו נלך כאן בקטע מעט חשוף לשמש, בשל המפנה והקרקע, ונוכל לאתר לצד השביל צמחי תבלין ותה כמו געדה ומרוה.

נגיע לעץ קטלב יפהפה ותחתיו מדרון נוח לחניה. כאן נוכל להבהיר את הסיבה לכך שאת הקטלבים נמצא בקבוצות- מעין שכונות כמו שהזכרנו קודם לכן. הקטלב צומח כאן בכיסי אדמת חואר לבנה, כלומר מציאתו תלויה שהוא בהמצאות קרקע מתאימה, וזו הסיבה לדפוס התפוצה שלו. אם נבטוש מעט באדמה נוכל לראות את העפר הלבנבן המדובר. אל הקטלב מתלווה קבוצת צמחים אופייניים ויחד הם יוצרים את חברת הקטלב- חברת צומח בעלת מאפיינים ובית גידול מסוים. כאן נראה שלקטלב נלווים אלון מצוי, אשחר, פרע קטן עלים, לטם שעיר, צתרה, געדה ועוד. הקטלב נעזר בפטריה החיה על שורשיו כדי לקלוט מינרלים מן הקרקע.

 מן הקטלב המרשים נרד עם השביל, עדיין אדמה לבנבנה תחת רגלינו. בקטע המסלול הקרוב נוכל להינות באביב מן המסך הסגול של פרחי כליל החורש. כעבור כחצי שעה של הליכה נצא מן החורש אל אזור מעין עין חוממה. נשאר על מדרגת הסלע הגבוהה מסביבתה, ונלך לעבר פתח הנקבה.

עין חוממה הוא מעין שכבה יפהפה, בו ניתן לראות בעין ממש את שכבות הסלע היוצרות אותו: גיר קשה וסדוק למעלה, וחרסית למטה. נערוך ניסוי קטן שיבהיר לנו את תכונותיה של החרסית סופחת המים: נקלף חתיכת חרסית מן הקיר, ונצמידה ללשוננו. החרסית תספח מיד את רוקנו, פעולה שקורית במגע החרסית עם המים, אז גרגיריה מתנפחים והיא נאטמת למעבר מים. הנקבה נחצבה על מנת להתקרב למקור הנביעה. כפי שנראה המעין הינו בעל שפיעה דלה, המתבטאת בעיקר בשלולית בוץ בתחתית הנקבה. בחורף ניתן למצוא כאן סלמנדרות.

 מבמת הסלע המוגבהת של המעין נגלוש עם השביל לעבר החניון, בעוברנו בתוך קבוצת עצי זית עתיקים ויפהפיים. בחניון נוכל להבחין בשרידי חרבה- זוהי חרבת חוממה, מן התקופה הביזנטית.

אפשרויות מסלול:

  • ניתן ללכת את המסלול המוצע הפוך - מחרבת חוממה לפסגת הר מירון, ומחניון הפסגה להמשיך בטיול בתוך השמורה. למשל, ללכת מחרבת חוממה לחניון מירון (הפיתול) - זהו יום הליכה שלם בשמורת הרי מירון. אפשרויות נוספות להמשך הן ללכת למירון (דרך "השביל המנדטורי"- מסומן בשחור, יוצא מפסגת הר מירון), בית ג`אן, לשפר או לעין אלאסד.
  • ניתן להמשיך מחרבת חוממה בנחל מורן, נחל נריה או נחל צבעון. (כל אחת מהאופציות מוסיפה בין 2-3 שעות למסלול).

דגשים נוספים:

  • בחניון הפסגה ובחניון חרבת חוממה ישנם ברזיה ופחי זבל. יש להקפיד לסגור את פתחי הפחים.
  • ניתן ללון בחניון הלילה שליד חרבת חוממה.

    לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה