סרדיניה הולכת ותופסת מקום ברשימת היעדים החמים של איטליה, ולא קשה להבין למה. יש בה מאות חופים, כבישי נוף שעוברים בין הרים לים, עיירות קטנות ואוכל עם אופי משלו. הטיסות הישירות לקליארי מקצרות את הדרך לאי והופכות אותו לאפשרות נגישה יותר לחופשת קיץ.
קליארי היא בירת סרדיניה, העיר הגדולה ביותר ושער הכניסה לאי החלומי. היא מתאימה לעצירה של כמה ימים לפני ששוכרים רכב וממשיכים אל העתיקות של נורה, המפרצים של קיה והחופים שלאורך הכביש. גם ההגעה פשוטה: הרכבת משדה התעופה נכנסת למרכז העיר בתוך פחות מעשר דקות, ומשם אפשר להגיע ברגל לרוב האתרים.
בקליארי עצמה אפשר לבלות שלושה ימים בלי להזדקק לרכב. בבוקר מטיילים בין המגדלים והסמטאות של קסטלו, בצהריים יורדים לשוק או למסעדה ברובע מרינה, ואחר הצהריים בוחרים בין חוף פואטו, הפלמינגו של מולנטרג'וס או מסלול הליכה מעל הים. ריכזנו תשעה מקומות שמציגים את הצדדים המעניינים ביותר של העיר, במיוחד למי שמגיע אליה בפעם הראשונה.
1. לעלות אל רובע קסטלו
קסטלו הוא המקום הנכון להתחיל בו. הרובע ההיסטורי יושב על גבעת אבן גיר בגובה של כמאה מטרים, מעל הנמל ושאר חלקי העיר. מאחורי החומות מחכים רחובות צרים, מדרגות, כיכרות קטנות ובתים שנראים כאילו נשענו זה על זה כדי לא להחליק במורד הגבעה.
במרכז הרובע נמצאת קתדרלת סנטה מריה, שנבנתה במאה ה-13 ושונתה כמה פעמים לאורך השנים. במרחק הליכה קצר ממנה נמצאים הארמון המלכותי ומגדל הפיל, ששימש גם כשער כניסה לעיר. העלייה למגדל אינה פתוחה תמיד, ולכן כדאי לבדוק לפני הביקור. את קסטלו עדיף לגלות בבוקר, לפני שהשמש הופכת כל גרם מדרגות להחלטה שצריך לשקול מחדש.
2. לראות את העיר מבסטיונה די סן רמי
גרם מדרגות האבן של בסטיונה די סן רמי (Bastione di Saint Remy) מחבר בין הרחובות שמתחת לקסטלו לבין אחת המרפסות הגדולות בעיר. מלמעלה רואים את הגגות, הנמל, השכונות החדשות והים, ובשעות הערב המקום מתמלא במטיילים ובמקומיים שבאים לתפוס קצת אוויר. אפשר לעבור כאן בדרך לקסטלו, אבל שווה לחזור גם לקראת השקיעה. בשעות האלה האבן הבהירה מקבלת צבע זהוב, החום יורד והעלייה מרגישה הרבה פחות כמו אימון כושר לא מתוכנן.
3. להכיר את סרדיניה במוזיאון הארכיאולוגי
סרדיניה אינה עוד מחוז איטלקי עם חופים. במשך אלפי שנים חיו בה תרבויות שונות, וחלק מהן השאירו אחריהן מגדלי אבן, פסלי ברונזה, קברים וחפצים שלא דומים למה שרואים ברומא או בפירנצה.
המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי נמצא במצודת המוזיאונים שבקסטלו ומציג את סיפורה של סרדיניה מהתקופה הנאוליתית, דרך התרבות הנוראגית והיישובים הפוניים ועד התקופה הרומית. זה המקום שיעזור להבין את האתרים שתפגשו בהמשך הטיול באי. מי שמקדיש לקליארי יום אחד בלבד יכול לוותר, אבל בחופשה של שלושה ימים המוזיאון בהחלט שווה שעתיים.
4. לבקר באמפיתיאטרון הרומי
הרומאים ניצלו עמק טבעי בשולי גבעת בואון קמינו וחצבו בתוכו אמפיתיאטרון שיכול היה להכיל כ-10,000 צופים. חלק מהיציעים, המעברים והחללים נחצבו ישירות בסלע, ובתקופה הרומית נערכו כאן קרבות גלדיאטורים ומופעים עם חיות בר.
האמפיתיאטרון נמצא עדיין בתהליך שיקום, ולכן אי אפשר להיכנס לכל חלקיו. שביל באורך כ-80 מטרים מאפשר לראות אותו מקרוב, אך הזירה והחללים התת-קרקעיים סגורים. הביקור אינו ארוך, ואפשר לשלב אותו עם הגן הבוטני שנמצא ממש ליד.
5. להתקרר בגן הבוטני
אחרי הרחובות החשופים לשמש, הגן הבוטני של קליארי מספק שעה נעימה בצל. הגן נפתח בשנת 1866 וגדלים בו כ-2,000 מיני צמחים, בהם דקלים, צמחים ים תיכוניים ואוסף גדול של קקטוסים וסוקולנטים.
בין הצמחים מסתתרים גם בורות מים ובארות מהתקופה הרומית, כך שהמקום מחבר בין גן עירוני לאתר ארכיאולוגי קטן. הוא מתאים במיוחד לשעות החמות של היום ולמשפחות שרוצות הפסקה בין הכנסיות והמוזיאונים.
6. לאכול במרינה ולבקר בשוק
רובע המרינה משתרע בין הנמל למרגלות קסטלו. בעבר התגוררו כאן דייגים, פועלי נמל וסוחרים, והיום זה האזור הנוח ביותר לחפש בו מסעדה. כדאי לטעום פרגולה עם צדפות, פסטה עם בוטרגה ומאכלי ים מחומרי הגלם הטריים שהגיעו באותו בוקר מהים.
מי שרוצה לראות את הצד הפחות מלוטש של המטבח המקומי יכול לבקר בשוק סן בנדטו. המבנה המקורי של השוק סגור לשיפוץ, והדוכנים פועלים כעת במתחם זמני בפיאצה נצארי. מגיעים בבוקר ועוברים בין דגים, פירות ים, גבינות, ירקות ולחמים. לפני היציאה כדאי לבדוק שהמיקום לא השתנה שוב.
7. לבלות אחר הצהריים בחוף פואטו
פואטו (Poetto) הוא לא עוד חוף ים שמתאים לבטן-גב, אלא רצועת חול באורך של כשבעה קילומטרים, עם אזורים מסודרים, מסעדות, ברים ומועדוני חוף, לצד קטעים שבהם אפשר פשוט להניח מגבת ולהיכנס למים.
החוף נמצא במרחק נסיעה קצר מהמרכז ומתאים לבילוי של כמה שעות או ליום שלם. בבוקר מגיעים לכאן רצים ורוכבי אופניים, אחר הצהריים משפחות, ובערב הברים שעל הטיילת מתחילים להתמלא. מי שמגיע לקליארי בקיץ יכול להקדיש את שעות הבוקר לעיר העתיקה ולעבור לפואטו כשהחום עולה.
8. לחפש פלמינגו בפארק מולנטרג'וס
מאחורי חוף פואטו נמצא פארק מולנטרג'וס, אזור של בריכות מים ושטחי מלח המשתרע על פני כ-16 אלף דונם. בין הבריכות חיות להקות של פלמינגו ורודים, שהפכו לאחד הסמלים של קליארי.
אפשר לטייל בפארק ברגל או לשכור אופניים ולנוע בין נקודות התצפית. משקפת תשפר את הסיכוי לראות את הציפורים מקרוב, אבל גם בלי ציוד מיוחד קשה לפספס להקה גדולה כשהיא נעמדת בתוך המים. השילוב הנוח ביותר הוא להתחיל בפארק בשעות הבוקר ולהמשיך משם לחוף פואטו.
9. לטפס אל אוכף השטן
Sella del Diavolo, אוכף השטן, הוא המצוק שמתרומם מעל קצהו של חוף פואטו. שביל מסומן יוצא מאזור קלמוסקה ועולה בין צמחייה ים תיכונית, שרידים עתיקים ונקודות תצפית על המפרץ.
המסלול מתאים גם למשפחות עם ילדים שמורגלים בהליכה, אבל צריך להגיע עם נעליים טובות ומים. בקיץ לא יוצאים בשעות הצהריים. לפנות ערב הנוף נפתח אל פואטו מצד אחד ואל המפרצים הקטנים מהצד השני, והירידה מסתיימת קרוב מספיק לים כדי לסגור את היום בשחייה.
מפת אטרקציות ונקודות עניין בקליארי
כמה זמן צריך בקליארי?
יומיים מלאים יספיקו להיכרות ראשונה, ושלושה ימים יאפשרו לשלב את האתרים בלי למהר. ביום הראשון מטיילים בקסטלו, בבסטיון וברובע מרינה; ביום השני משלבים את האמפיתיאטרון, הגן הבוטני והמוזיאון הארכיאולוגי; ביום השלישי מקדישים את הזמן לפארק מולנטרג'וס, לחוף פואטו ולאוכף השטן.
בתוך קליארי אין צורך ברכב. עדיף ללון במרינה או בסטמפאצ'ה, ללכת ברגל ולהיעזר בתחבורה הציבורית כדי להגיע לחוף. רכב הופך שימושי רק כשיוצאים מהעיר אל נורה, קיה וחופים נוספים בדרום סרדיניה.
