אלבניה כה יפה שגם לאחר טיול שני במדינה זאת אני מרגישה שאני זקוקה לטיול נוסף עד כדי כך התאהבתי בה ובתושביה. מה שהפתיע אותי שבעיר הדרומית ג'ירקוסטרה שאנואר הוג'ה השליט הנורא נולד בה, לא מצאתי תיעוד עליו. מצניעים את הנושא. בגיאורגיה פסלו של סטלין עדיין מופיע למרות שגודלו הוקטן.
בנוסף, נולד בעיר הזאת הסופר והמשורר איסמעיל קאדרה שנפטר ב-2024. הוא זכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים כמו פרס מאן בוקר הבינלאומי הראשון בשנת 2005, ויצירותיו תורגמו לשפות רבות ועסקו בהיסטוריה ובתרבות של ארצו.
ג'ירוקסטרה
זאת עיר היסטורית ויפהפייה בדרום אלבניה, המוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. עם כאלה נופים שקיבלו את פנינו בדרכנו אליה של שטיחים ירוקים על הקרקע ועם עננים כאלה שטים בשמים ומשנים צורה וצבע - מי צריך יותר מזה? אבל יש עוד.
עם שטיחים ירוקים בשלל גוונים שהזכירו לי את התצפית מהר הגלבוע אל העמק.
עם בונקרים, הנראים לי כפטריות, שעדיין נותרו מהתקופה הקומוניסטית ע"י השליט במדינה אנואר הוג'ה, שרק חשש שיפלשו למדינה. הוא דאג גם לעצמו. מתחת לעיר זו נמצא בונקר בגובה 800 מ' עם חדרי בטון.
המבנים העתיקים הבנויים מאבן, גגותיהם עשויים צפחה. לכן היא מכונה לעיתים קרובות "עיר האבן".. אני הייתי מכנה אותה "עיר שוקקת חיים.".
התברר לי כי נמצאו שרידים מהמאה ה-1 לפנה"ס. אבל רק במאה ה-12 החלה להתפתח ישוב סביב המצודה. במאה ה-12 מסביב למבצר שעל הגבעה. תחת שלטונה של האימפריה הביזנטית העיר הפכה למרכז מסחרי חשוב הידוע בשם ארגירופוליס ("עיר הכסף") או ארגירוקאסטרון ("הטירה הכסופה").
ג'ירוקסטרה נחשבת כעיר הבירה של צפון אפירוס - שזה כבר בצפון יוון. ג'ירוקסטרה נחשבת למרכז של הקהילה היוונית באלבניה. ג'ירוקסטרה היא גם עיר הבירה של מחוז ג'ירוקסטרה וחבל ג'ירוקסטרה. האזור העתיק של העיר כלול ברשימת אתרי המורשת העולמית בתור "דוגמה נדירה לעיר עות'מאנית משומרת היטב, שנבנתה על ידי חוואים בעלי אחוזות גדולות".
ג'ירוקסטרה היא אחת הערים החשובות ביותר באלבניה.
משמעות השם ג'ירקוסטרה ביוונית הוא מבצר כסוף.
בעקבות האתר הארכאולוגי בבוטרינט שעל חוף הים היוני, דרומית לסרנדה, הוכרזה ג'ירוקסטרה על ידי אונסק"ו כאתר המורשת העולמית השני באלבניה.
העיר ממוקמת על מדרון "ההר הרחב" (Mali I Gjerë),כ-300 מטרים מעל פני הים, וניתן להשקיף ממנה על הנהר דרינו. ..
מה יש לראות בעיר?
המצודה של ג'ירוקסטרה: מצודת ענק בראש הגבעה המשקיף על העמק כולו, שבו מוצגים גם מטוס צבאי ישן ומוזיאון נשק. מצודה זאת נחשבת ל"יפה בבלקן".
הבזאר הישן: שוק עתיק עם סמטאות אבן צרות, חנויות מלאכת יד ומסעדות מקומיות.
-
בתים עות'מאניים משומרים: אחוזות עתיקות ומיוחדות כמו בית סקנדולי (Skenduli House) או בית זקאטה, המלמדות על אורחות החיים בעבר.
בארות המים של פעם האחד ליד המסגד והשני אולי הוותיק ביותר ברחוב בו קיימת חנות שהיא פינתית. על רצפת החנות קיים כסוי זכוכית על הבאר.
בורות המים (מאגרי המים) העתיקים של מצודת ג'ירוקסטרה באלבניה הזינו את המצודה במים שהובאו במאה ה-19 מעיין הרים מרוחק באמצעות אמת מים עצומה, ששרידיה ידועים כיום בתור גשר עלי פאשה.
רקע והיסטוריה
אמת המים: נבנתה בתחילת המאה ה-19 בהוראת השליט העות'מאני עלי פאשה מיואנינה.
-
תווך ההולכה: המים זרמו למרחק של כעשרה קילומטרים מההרים ועד לבורות המים שנבנו בתוך שטח הטירה.
מצב נוכחי: רוב אמת המים פונתה ופרטים ממנה פורקו בשנות ה-30 של המאה ה-20, אך שריד מרשים שלה עדיין עומד בנקיק הסמוך לעיר. אולי ראיתי ואולי לא.
ככל שהתקרבנו לעיר החלו להופיע הבתים הניצבים בינות עצים. אם תגדילו התמונות תוכלו לראותם בבירור לרבות החלונות שקראתי כי דומים לבראט, אבל ממש לא לראות עייני.
להלן יופייה של העיר עם ססגוניותה הרבה כפי שראיתי אותה ברחובות הבזאר.
להלן תמונות ממצודת ג'ירוקסטרה שרפי לבון כבש וצילם:
אגדת הנסיכה ארג'ירו
המדריך והבלוגר המוכשר שם לב שהאגדה אינה מופיעה. ואני שלא עליתי לא ידעתי אודותיה.
עמירם צברי היקר דאג לתרגמה לי לעברית: מדובר על נסיכה שקפצה מהמבצר אל מותה. כיצד ואיך ומתי? הסכיתו וקיראו:
הרבה לפני שאלבניה נוסדה כמדינה, הייתה גבעה תלולה בדרום הארץ ועליה עמד מבצר האבן הגדול ג'ירקוסטרה. סביבו התפתחה בתי אבן אפורים וגגות צפחה. עיר שצמחה כמו מתוך ההר עצמו. לפי האגדה במבצר חיה נסיכה מעירה ויפה בשם ארג'ירו - ARGJIRO. היא הייתה בת למשפחת אצולה מקומית. היא נודעה לא רק ביופיה אלא גם באומץ ליבה.אנשי העיר אהבו אותה. הם סיפרו שנהגה לרדת אל השוק, לדבר עם פשוטי העם ולעזור לעניים.
יום אחד הגיעו ידיעות שהצבא העותומני מתקרב מדרום . כפרים נפלו זה אחר זה ומבצרים רבים נפלו. אנשי ג'ירקוסטרה הסתתרו מאחורי החומות והתכוננו למצור ארוך. אנשי העיר עמדו מול ההתקפותוירו חיצים ואבנים. בכל לילה נראו מדורות מהצבא העותומני. אך בסופו של דבר אזל המזון והמים למגינים. ארג'ירה הבינה שהעיר אבדה. היא אספה את תינוקה הקטן אל זרועותיה ועלתה אל ראש המגדל הגבוה.
מתחתיה נשמעו צעקות קרב , עשן היתמר מהבתים ופעמוני הכנסיה צלצלו בפראות.
מפקד הכוחות העותומנים קרא לה להכנע והבטיח שלא יפגע בה אם תרד מן החומה. היא הביטה פעם אחרונה אל ההרים וקפצה מראש המצוק אל התהום. כדי שלא ליפול בשבי. כאשר הגיעו החיילים למטה מצאו את התינוק חי בין זרועותיה של הנסיכה המתה. לפי אחת הגרסאות הוא ניצל ברגע האחרון כי עטפה את תינוקה בגלימתה.
מאז מספרים המקומיים כי העיר נקראה "ג'ירקואסטר", "מבצר ארג'ירו" או "עיר האבן של ארג'ירו."
מונומנטים חשובים מההסטוריה של אלבניה.
הפסל לעיל של ההרואיות - הגיבורות שנרצחו ע"י הנאצים ב-1944.
להלן הגיבור הלאומי פסלו של צ'רצ'יז טופולי ,הניצב בכיכר הנושאת את שמו בעיר העתיקה.
זו דמותו של הפטריוט ולוחם הגרילה האלבני הנ"ל , אשר נלחם נגד השלטון העותומני. הפסל מלביש אותו כביכול במראה המסורתי עם חגורת תחמושת ותלבושת לאומית.
המלון שלנו כשראיתי אותו מהחזית נבהלתי שהוא אולי נמצא בשיפוצים. אבל מבפנים לא ניכר דבר.
לינה במלון : Hotel Uji Flohte Tepelene פירוש השם המים הקרים. ממול למלון נובעים
מעיינות המים הקרים .
זהו מלון 4 כוכבים שמרגיש עבורי כמו 7 כוכבים.
המיקום: צמוד למעיינות אוצי פלוחטה כשם המלון. הם זורמים בדיוק ממול המלון שם הרוכל עם המוצרים והעז, שם קירר את הפחיות ממי המעיינות שם ניקווים וממשיכים. הנהר אליו נשפכים הם נהר הדרינוס שבהמשך נשפך לויוסה.
אגב, נהר הויוסה זורם החל מהרי הפינדוס ביוון לאורך 92 ק"מ ומעל 200 ק"מ באלבניה עד הגיעו לשפך בים האדריאטי.
סה"כ אורכו של 292 ק"מ. אבל עם כל יובליו מגיע ל-400 ק"מ כך אומרים. לא מדדתי 😜
אנו זכינו לקבל חדר בקומה העליונה. פתחתי את הדלת של חדרנו ,פנינו ימינה וצפינו בשקיעה שמתחילה מבעד לחלונות סביב סביב. קרני השמש השתקפו בגווניה לנהר. יובל זורם וחוצה את הכביש מתחתיו וממש ליד המלון נשפך בזרם יפה של מדרגות מלמעלה בצורת ח'.
רפי ואני בערב ישבנו לקפוצ'ינו במלון עם עוגת פיסטוק ועוד סוג מתוק מדי.
למחרת בבוקר חצינו את הכביש מול המלון ומצאנו כלב שנדבק אלי לכל מקום. גם משם נשפכים מלמעלה מפלונים קטנים סביב עוד מלון. ממליצה לטייל שם ולעלות במדרגות המובילות לעוד מפלונים קטנים ולמעיינות הקרים.
כשירדנו גם הכלב ליווה אותנו.
ברחוב פגשנו רוכל עם צנצנות דבש ועוד.
לצערנו לא היינו עם ארנק כדי לקנות משהו ולשמחו . לידו על כסא עמדה עז לבנה. חמודה שמייד זכתה לתמונה.
חצינו את הכביש מול המלון בחזרה ופסענו שמאלה מהמלון עד שראינו את עיקול והמפגש בין נהר הדרינוס לנהר ויוסה.
טפלנה-Tepelenë
לאחר הסיבוב של נהר הדרינוס מופיעות חומות המבצר של העיירה טפלנה. לפני 300 שנים לערך טפלנה הייתה עיר חשובה במיוחד. במיקום הזה נהר הויוסה מתחבר עם נהר הדרינוס.
טירת עלי פאשה טפלנה נרשמה כאנדרטה תרבותית מהקטגוריה הראשונה בשנת 1963 והיא ממוקמת בצפון העיר טפלנה, עיריית טפלנה. המיקום הגיאוגרפי שימש להגנה על הטירה. לפי מקורות היסטוריים, בניית הטירה הייתה בפיקוח עלי פאשה עצמו. זה היה לא רק מקום מגוריו אלא גם מרכז חצרו וממשלו. נאמר שהוא קיבל שם שליחים ממעצמות אירופה, והרשים אותם בעושרו ובשאיפותיו. למרות המוניטין שלו כמנהיג חסר רחמים, עלי פאשה גם קידם סחר ופיתוח תשתיות באזור, והותיר אחריו מורשת שעדיין זכורה באלבניה.
לאחר מותו והכיבוש העות'מאני מחדש, העיר איבדה חלק ניכר מהרלוונטיות הפוליטית שלה. בשנת 1888, הקאמוסו'ל-אלאם תיאר את טפלנה כיישוב צנוע עם 1,800 תושבים בלבד, 30 חנויות ושני מסגדים, שאחד מהם נבנה על ידי עלי פאשה עצמו. למרות שהמצודה התדרדרה, היא נותרה עדות לתקופה שבה מבצר זה היה מרכזה של אחת הממשלות המשפיעות ביותר בבלקן.
הטירה הקיימת נבנתה מחדש בשנת 1819 בשטח של 5.5 דונם, עם שלוש כניסות ושלושה מגדלים. עד 1820 הוא שימש כמעונו השני של עלי פאשה. קירות הטירה נבנו על פי צורת השטח הטבעית ואין להם צורה גיאומטרית קבועה. מלבד 3 המגדלים המצולעים המוקמים בנקודות המפתח של הקירות לשליטה טובה יותר, האחרים פשוט משמשים כזוויות יציאה. לטירה שלושה שערים, באחד מהם כתובת: שער הווזיר.
המפגש החשוב שהתקיים בין לורד ביירון לעלי פאשה:
המדריך והבלוגר הנפלא כתב לי שהתקיים כזה מפגש חשוב בדיוק בטפלנה. להלן מתוך AI.
הלורד ביירון נפגש עם השליט העות'מאני-אלבני עלי פאשה בטפלנה בסתיו 1809, אירוע שהרשים אותו עמוקות והשפיע רבות על יצירתו.
פרחי המפגש והרקע
-
המסע: המשורר הבריטי לורד ביירון יצא בשנת 1809 ל"מסע הגדול" באירופה ובאזור הים הים התיכון, יחד עם חברו הקרוב ג'ון קם הובהאוס.
ההגעה לאלבניה: בסתיו 1809 הם חצו לאלבניה והגיעו לחצרו של עלי פאשה (שנודע בכינויו "האריה מיאנינה") בעיירה טפלנה (Tepelenë).
התרשמות ביירון: ביירון התרשם מאוד מהאירוח המפואר של עלי פאשה, מהלבוש המקומי המיוחד ומהיופי הפראי של האזור, אך גם זיהה את דמותו כרודן אכזרי ומרתק.
ההשפעה הספרותית: החוויות והמראות ממפגש זה קיבלו ביטוי בולט בשיר האפי של ביירון, "עלייתו לרגל של צ'יילד הרולד" (Childe Harold's Pilgrimage), אשר פורסם ב-1812 והביא לו פרסום עולמי פתאומי. זיכרונות מהפגישה הופיעו בהמשך גם ביצירתו "דון ז'ואן".
הרודן עלי פאשה שלט על דרום אלבניה ובצפון מערב יוון ביניהם יואנינה , אך לבסוף כמו כל השליטים האכזריים ראשו נערף ע"י הטורקים כאשר הפך להיות רודן חזק מדי עבורם וכך בא יומו.
ממש ברחבה ליד הפסל של עלי פאשה הגיעו זוג מסיאול לשיחה מעניינת באנגלית.
גם פגשתי מאחורי הפסל זוג אלבנים מבוגרים , שלמרות שלא ידעו אנגלית החמאתי להם על הלבוש. היו נחמדים.
נהר הפרא האחרון באירופה -Vjosa
מדוע נקרא נהר זה כנהר הפרא האחרון?
נהר ויוסה (Vjosa) באלבניה וביוון נקרא "הנהר הפראי האחרון" באירופה משום שהוא זורם בחופשיות מלאה ללא סכרים, סוללות בטון או הפרעות אנושיות משמעותיות לאורך כל 272 הקילומטרים שלו - מהרי פינדוס ביוון ועד לים האדריאטי.
בניגוד לרוב המוחלט של הנהרות באירופה שעברו הסדרה או נחסמו על ידי סכרים הידרואלקטריים, נהר הוויוסה שומר על מערכת אקולוגית טבעית, בלתי מופרת ומגוון ביולוגי עצום של בעלי חיים, ציפורים צמחיה ועוד. בין בעלי החיים הם לוטרות , הלינקס הבלקני שנמצא בסכנת הכחדה, נשרים ועוד. בנוסף לכך, זהו גם נתיב נדידה חשוב עבור מיני דגים רבים, כולל סלמון ופורל, העושים את דרכם במעלה הנהר כדי להשריץ ביובליו.
בחלק של יוון מתחיל את דרכו בהרי הפינדוס שבצפון-מערב יוון, ומשם זורם בצורה פראית וחופשית לכיוון צפון-מערב אל תוך שטח אלבניה ועד לים האדריאטי.
תוואי הזרימה והמאפיינים
-
המקור ביוון: הנהר נובע באזור ההררי של צפון יוון (חבל אפירוס/הרי הפינדוס).
החציה לאלבניה: לאחר קטע קצר שבו הוא אוסף מי נגר ומעיינות באזור ההרי של יוון, הוא חוצה את הגבול ונכנס לאלבניה סמוך לעיר פרמט.
אופי הזרימה: באזור ההררי הוא יוצר ערוצים צרים ונקיקים, ולאחר מכן מתרחב באלבניה לנהר פראי וקלוע (מתפצל לאפיקים שונים עם משטחי חצץ).
המאבק לפארק לאומי - מדוע?
הקמת גן לאומי היוא צעד חשוב בכיוון הנכון, אבל זה לא מספיק בפני עצמו. ההגנה והניהול ארוכי הטווח של נהר ה-Vjosa ידרשו מאמצים ותמיכה מתמשכים מכל בעלי העניין. אבל היתרונות הפוטנציאליים, הן עבור הסביבה והן עבור הקהילות המקומיות, גדולות מכדי להתעלם.
נהר הויוסה הוא משאב ייחודי ובעל ערך שראוי להיות מוגן עבור הדורות הבאים. הפוטנציאל שלו כפארק לאומי הוא סיבה טובה לתקווה, ותזכורת לחשיבות שימור המורשת הטבעית שלנו לטובת כולם.
נהר ויוסה (Vjosa) באלבניה הוכרז רשמית כפארק לאומי נהר ויוסה במרץ 2023.
זהו הפארק הלאומי הראשון באירופה שמוקדש כולו לנהר פראי!!!
-
הנהר זורם בחופשיות לאורך מאות קילומטרים ונחשב לנהר הפראי הגדול האחרון ביבשת.
ההכרזה נועדה להגן על המערכת האקולוגית הייחודית שלו ולמנוע הקמת סכרים. ימים יגידו אם זה יישמר לעד מול הכרישים שחומדים שיהיה חשמל, הקמת בתי מלון ומסעדות בשפע ולא רק.
להלן צילומים שצילמתי בחלקים של נתיב הזרימה של נהר ויוסה מהמפגש עם נהר הדרינו דרומה לכיוון ג'יאקוסטרה. שהתאהבתי בו . שמעתם על מישהי שהתאהבה בנהר?
לסיכום:
קשה לי להפרד מאלבניה היפה והכה מעניינת . מקווה שנהניתם לפחות כמוני .
אשמח לתגובותיכם והערותיכם או הארותיכם
ובסוף הכתבה תלחצו על מילת התודה.
