חפציבה הוקמה ב-1906 על אדמות שגאל יהושוע חנקין. אשתו, אולגה (שעל שמה גבעת אולגה), נתנה למקום את שמו כציטוט מדברי הנביא ישעיהו. וכך קמה לה החווה על גדות נחל חדרה, שמימיו אז היו מתוקים ונקיים, ניטעו אקליפטוסים, פרדסים, כרמי זיתים ועצי שיזף, הוקם בית גידול לבהמות, נבנו בתי חווה גדולים בסגנון אירופי וגם בית משאבות, שבו שאבו את המים מהנחל כדי להשקות את השדות, בהם עבדו פועלים שחיו בחווה.

 אלא שנחיל ארבה פשט על הארץ וחיסל את השדות, והתורכים, שגייסו את הפועלים ואת הבהמות לתועלתם במלחמת העולם הראשונה, מוטטו את החווה והיא לא הצליחה להתאושש. מעט הפועלים ששרדו ירדו לעמק יזרעאל ויסדו את קיבוץ חפציבה, ובשדות החווה הנטושים התאמן הפלמ"ח. מאז 1948 עמדה החווה נטושה. בתיה היפים התמוטטו וקוצים פשטו בשדותיה. נחל חדרה זוהם במי שופכין והמקום היה עזוב ומוזנח.

 כל זאת עד שבאה חברת החשמל וגאלה את האדמות, שיפצה בצורה מרשימה את המקום והוא נפתח למבקרים. כעת אפשר לשוטט בשדות החווה ובשבילים, לבקר בבית החווה הגדול והמרשים ובחצר, באורוות הסוסים וברחוב הפועלים, שבתיו שוחזרו אחד לאחד. אפשר לטייל בבית המשאבות, שהמשאבות בו פועלות בבריכת אגירת המים היפהפיה, בבתים הישנים ששרדו ולאורך נחל חדרה ולחצות מתחת לכביש החוף עד לפארק נחל חדרה. אפשר לפקנק בצל האקליפטוסים על שפת הבריכה בין הטווס, הברווז והסוסים הנמצאים בשטח. בקיצור, יופי של מקום לטיול וגם לחינוך הילדים לקצת הסטוריה של ארץ ישראל הישנה והטובה. אגב, המשורר נתן יונתן, ששהה כאן במסגרת הפלמ"ח, סיפר קצת לפני מותו שאת השיר "חופים" כתב כאן לכבוד נחל חדרה והחוף שלידו.

יעדי הכתבה