תיאטרון קיסריה
"...הוא בחר לו על שפת הים עיר אחת אובדת ושמה מגדל סטרטון, כי הייתה יפת נוף וראויה להתכבד, ובנה את כולה אבנים לבנות וקישט אותה בארמון מלכים נהדר, בו הראה לכול את תכונת רוחו הגדולה..." (מלחמות היהודים א, כ"ה, ה`).
בשנת 22 לפני הספירה, על מקומה של העיר הפיניקית החרבה מגדל שרשון, הניחו בנאיו של המלך הורדוס את אבן הפינה לבנייתה של עיר חדשה בארץ ישראל - קיסריה. בנייתה של העיר, שנבנתה כעיר שרחובותיה מסודרים בשתי וערב, ארכה כ-12 שנה ובשנת 10 לפני הספירה נחגגה חנוכת העיר בפאר רב. מיום זה ועד כיבושה על ידי צבאות המוסלמים בשנת 640 לספירה, שימשה קיסריה כבירה בפועל של ארץ ישראל.
מסלול הטיול עובר באתרים המרשימים של תקופת פאר זו שנחשפו במהלך השנים האחרונות. נתחיל את הטיול בשער הכניסה לתאטרון של קיסריה. מיד אחר הכניסה, מצד ימין, נעצור ליד מפת התבליט המציגה את מבניה המרכזיים של העיר. נמשיך בכיוון דרום לחלקו האחורי של מבנה התאטרון. מדרום לתאטרון נוכל להבחין בבסיסים של שני מגדלים עגולים המסמנים את מיקומו של השער הדרומי של העיר בימיו של הורדוס. ממערב לשער נוכל להבחין בקבוצת מבני קבר רומאיים.
מכיוון השער ניכנס אל מבנה התאטרון. הוא נבנה בימיו של המלך הורדוס ובו כ-4,000 מקומות ישיבה. לאחר שנהנה ממראה הים הנשקף מהיציע העליון, ולאחר שנזהה את חלקיו העיקריים של התאטרון (היציע, רחבת האורקסטרה, מבנה הבמה ושרידי קיר הסקנה שמאחוריה) נמשיך מהתאטרון מערבה. מצפון לנו נבחין בחומת אבן מהתקופה הביזנטית שהפכה את התאטרון למבנה מבוצר. בשטח פזורים ממצאי שיש ואבן רבים שנתגלו במהלך החפירות.
נצא בשער שנפרץ בחומה, המוליך אותנו צפונה למבנה מפואר המכונה ארמון השונית. עדויות שונות מחזקות את ההשערה שמבנה זה היה במקורו ארמונו של המלך הורדוס, ושימש אחר כך את הנציבים הרומאים שישבו בעיר. אחד הממצאים המעניינים שנתגלו במבנה הוא בור מים מטויח שהפך לכלא ועל קירותיו כתובים בבוץ שמות אסירים. ייתכן שמבנה זה הוא בית הכלא שבו נכלא השליח הנוצרי פאולוס לפני שנשלח לרומא.
נמשיך מהארמון צפונה אל מבנה ההיפודרום. מבנה ענק זה, שאורכו 315 מטר ורוחבו כ-64 מטרים, אכלס כ-10,000 צופים, ושימש מגרש למירוצי סוסים, אצטדיון לתחרויות אתלטיקה ואמפיתאטרון לקרבות גלדיאטורים. חלקו המערבי נהרס עם השנים על ידי הים, אך חלקו המזרחי נשאר שלם ברובו, ועל קירותיו התגלו שרידים של ציורי קיר המתארים צמחים ובעלי חיים. ייתכן שזהו מקומו של האצטדיון הגדול של קיסריה שבו התעמתו היהודים עם הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס בנוגע להצבת פסל הקיסר בבית המקדש.
לתחילת הכתבה
אל במת המקדש
מחלקו הצפוני של ההיפודרום נפנה מזרחה לכיוון ריכוז מבנים ציבוריים, הכוללים בנוסף לבית המרחץ הגדול והמבנה הסמוך לו, שלדעת חלק מהחוקרים שימש בית בושת, את המבנה שממנו השתמרה רצפת פסיפס יפה ובה עיטורי בעלי חיים וצמחים, ואת המבנה הציבורי הגדול. מבנה זה הכיל את ארכיון המסים העירוני וכנראה את הספרייה העירונית, שבתקופה הביזנטית הייתה מרכז חשוב בחקר ראשית הנצרות וארץ ישראל. בקומתו התחתונה של המבנה הציבורי היו כמה חנויות שבאחת מהן התגלו תמשיחי קיר המתארים את ישו ו-12 השליחים, ואילו באחרת התגלה מקדש לאל מיתרה.
בהמשך הטיול ניכנס לתחום החומה הצלבנית ונעלה לנקודה הגבוהה בעיר - במת המקדש (הפודיום). הבמה נוצרה באופן מלאכותי על ידי בניית קמרונות אבן שעליהם מוקמו מקדשי העיר. בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה מתומנת ששרידי בסיסה ניכרים בשטח. מנקודת תצפית זו נוכל לזהות כמה מרכיבים נוספים בעיר הרומית. מדרום לנו נמצא מרכז חנויות, שחלקו משמש עד היום למסחר, ואילו למרגלות הבמה ממערב ניתן להבחין ברציפי הנמל שהיה בסיסה הכלכלי של העיר.
את מתווה הנמל עצמו ניתן לראות בתצלום אוויר של העיר כאזור כהה השקוע מתחת לפני הים ממערב. נמל זה שכונה "נמל סבאסטוס שליד קיסרי" הופרד מהעיר, כנראה על ידי חומה, והיה יחידה מנהלתית נפרדת (שחזורים משוערים של מבנה הנמל נמצאים בחנות המזכרות שבתחתית מבנה המצודה ובמוזיאון ראלי).
נרד מבמת המקדש לכיוון צפון ונוכל לבחור כמה אפשרויות להמשך הטיול. אפשרות אחת היא לצאת מהעיר הצלבנית לכיוון צפון, לאזור בית הכנסת היהודי של העיר, המכונה במקורותינו "כנישתא דה מרדתא" (בית הכנסת של המרד), שממנו פרץ המרד הגדול ברומאים בשנת 66 לספירה. בהמשך נגיע לשער העיר הצפוני שבו השתמרו שני מגדלים עגולים, בדומה לשער שראינו בדרום העיר, ונסיים בחוף אמות המים.
אפשרות שנייה היא לצאת מהעיר הצלבנית לכיוון מזרח, ולאחר חציית הכביש להגיע לרחוב הביזנטי המשוחזר שבו שני פסלי אבן מרשימים. מהרחוב הביזנטי נמשיך לאורך הכביש מזרחה וניכנס דרך שער האבן והפרדס הסמוך לו להיפודרום העתיק של קיסריה, מהמאה השנייה לספירה, שבמרכזו ניצב לתפארה אובליסק מאבן פרופיר בגובה של כ-15 מטר. בחוף האמות או בהיפודרום יסתיים מסלולנו.
לתחילת הכתבה
