סיור בשמורה
חוף הכרמל הוא יחידת נוף המשתרעת לאורך 23 ק"מ בין הר הכרמל לים. יש בו חופים חוליים כמו חוף האקוודוקט שליד קיסריה, שבהם חול זהוב ודיונות, ויש בו חופים סלעיים שעליהם מתנפצים הגלים, כמו בשמורת טבע חוף הבונים או חוף שקמונה. בין החופים יש חופים מוכרזים עם מציל בעונת הרחצה כגון: חוף הים בגן הלאומי קיסריה, חוף דור, חוף האקוודוקט, חוף ג`סר א-זרקא (בשניים האחרונים הכניסה ללא תשלום) ועוד. סיורנו זה יתמקד בשמורת הטבע חוף הבונים.
שמורת חוף הבונים היא שמורת טבע חופית וימית, ובה חוף מפורץ שאין כמותו יפה בכל הארץ. בשמורה מפרצים חוליים ומפרצים סלעיים שלכל אחד מהם עולם צומח וחי ייחודי לו. טיול בשמורת טבע חוף הבונים בסתיו אינו דומה לטיול בסוף החורף תחילת האביב או לטיול בקיץ. לכל עונה יש את השעות המומלצות שלה. הטיול בקיץ מומלץ בשעות הבוקר המוקדמות או אחרי הצהריים. בשעות היום החמות ניתן לבלות בחוף המוסדר או ללון בו בשעות הלילה. בחוף המוסדר סככות צל, שירותים, מלתחות, מקלחות וקיוסק, אך אין בו מציל.
תחילת המסלול: במגרש החניה בחוף הבונים.
אורך המסלול: שני ק"מ.
המסלול מעגלי ומתאים לכל גיל ולמשפחות.
סימון שבילים: לבן-אדום-לבן ובחזרה לבן-ירוק-לבן.
ניתן ללכת עד חוף דור במסלול שאורכו כארבעה ק"מ וחצי, שאינו מעגלי.
לבאים מחיפה, יש לנסוע דרומה בכביש הישן, כביש מספר 4, לפנות ימינה - מערבה למושב הבונים (עוברים בגשר מעל כביש החוף). בכניסה למושב יורדים ימינה לדרך עפר, שממשיכה עד לצומת T שבה פונים שמאלה עד שמגיעים לכביש. בכביש פונים ימינה וחוצים את פסי הרכבת. אחרי פסי הרכבת הכביש הופך לדרך עפר שאתה מגיעים עד מגרש החניה. מחנים את כלי הרכב במגרש החניה חוף הבונים ומתארגנים להליכה של כשעתיים-שלוש. כדאי לקחת מים לשתייה, כובע, קרם הגנה, נעליים גבוהות נוחות להליכה וארוחה קלה.
השביל המתחיל במגרש החניה מוליך אותנו למפרץ הצדפים. זהו מפרצון ה"מרופד" בשכבה עבה של צדפים ממינים שונים. רוב הצדפים שייכים לסוג נעמית שאליה מצטרפים צדפים נוספים כגון לוביה, צלחית, תמר הים, בוצית, וקונכיות של חלזונות כגון ארגמון וצלחית. ממפרץ הצדפים מטפסים על גבעת הכורכר שממנה נשקפים נופי הכרמל וחופיו. באזור הכרמל ניתן לראות שלושה רכסי כורכר. על המזרחי שבהם יושב מושב הבונים וכביש החוף נסלל לאורכו, על האמצעי נטייל הפעם ואת המערבי ביותר נוכל לראות כאיים בים.
רכסי הכורכר הם למעשה התגבשות של חוליות (דיונות) קדומות, המציינות את קווי החוף הקדומים. בין רכס כורכר אחד לאחר יש עמק קטן שנראה כמרזב, ולכן שמו מרזבה. הנחלים מביאים אליו אדמת סחף והרבה מים ולכן אזור זה טוב לחקלאות אך מוצף בחורף. בין מושב הבונים לרכס הכורכר שנטייל עליו ניתן לראות את השדות החקלאיים שבמרזבה ובחורף את השלולית הגדולה שבמרכזם.
ממשיכים בשביל לכיוון המערה הכחולה. כיון שקשה להבחין במערה יש לשמור על הילדים בקטע זה של המסלול. זוהי מערה שנוצרה על ידי הים בתהליכי כרסום, המסה והתמוטטות, ושמה נובע מגוני הכחול שלה.
בהמשך נוכל להבחין בים באי ששייך לרכס הכורכר המערבי ובשרידי ספינה שהובילה מלט אל חופי הארץ. כאן מתחיל השביל לטפס לראש גבעת הפריחה - גבעת כורכר שבפסגתה נוכל למצוא שיחים של סירה קוצנית, קורנית מקורקפת בעלת ריח חזק ונעים, אלת מסטיק ומתנן שעיר. כל הצמחים נראים ככרים קוצניים ושטוחים. מי שיעמוד פה בחורף כאשר גלי הים גבוהים ונשברים על החוף בחוזקה והרוח המנשבת ממערב חזקה ונושאת אתה רסס ים וחול, יבין מדוע "שוכבים" כאן שיחים שבמקומות אחרים הם זקופי קומה.
המתבונן היטב יוכל גם להבחין שהצמחים בחוף מסתדרים בחגורות בהתאם למרחק מקו המים ולכושרו של הצמח לעמוד בפני השפעת הים והרוח. בסוף החורף ותחילת האביב פורחים בגבעה זו ממש האירוס המצוי, כלניות, צבעוני ההרים, סחלב פרפרני ונוריות (זהו גם סדר פריחתם), כולם פרחים מוגנים, כולם נמוכים מהרגיל כמו שכניהם השיחים.
בגבעת הפריחה השביל מתפצל. השביל הטבעתי יוביל אותנו דרך באר חצובה חזרה למגרש החניה (סימון השביל לבן-ירוק-לבן), ואילו השביל השני הנמשך דרומה יובילנו לתל דור ואל קיבוץ נחשולים (סימון השביל לבן-אדום-לבן). בדרך לתל דור נעבור דרך המחצבות העתיקות של כורכר, כמה מפרצונים חוליים ומפרץ אחד גדול שבו נוכל לראות סלעי חוף המכילים אין-ספור צדפים, בעיקר נעמית. סלעים אלו שוכבים על החוף ובעת הגאות נוצרות ביניהם ברכות עם מי ים.
לתחילת הכתבה
צבי הים
ממפרץ זה מתפתל השביל ועולה לראש תל דור שבו רצף התיישבותי מתקופת הברונזה עד התקופה הצלבנית. חלק מממצאי התל המגוונים והמרשימים מוצגים במוזיאון המזגגה אשר בקיבוץ נחשולים. מראש התל תצפית נוף מרהיבה מערבה לים, צפונה לכיוון שמורת טבע חוף הבונים שממנה באנו, מזרחה לכיוון הכרמל ודרומה לכיוון חוף דור וקיבוץ נחשולים. חוף דור הוא חוף רחצה מוכרז (בתשלום) עם שירותי הצלה, ויש בו מפרצוני חול רך וכמה איים השייכים לרכס הכורכר המערבי.
בתחילת הקיץ מתקבצים מול חופי ההטלה ובמים הרדודים צבי ים בוגרים ומזדווגים. בקיץ הנקבות עולות להטיל ביצים בחופים החוליים. כל נקבה עולה לחוף פעם עד ארבע פעמים בעונה. בניגוד להתקדמותן במים, מתקדמות הנקבות ביבשה בכבדות ובאטיות כאשר הן משאירות מאחוריהן עקבות הנראות כמו עקבות טרקטור משונה שנסע על החוף במעגלים. הן מטילות 40 עד 200 ביצים בהטלה, מכסות את הקן וחוזרות לים.
לאחר 60-50 יום בוקעים הצבים הצעירים. בתנועות אטיות הם מגרדים יחד את תקרת הקן, עד שהם מגיעים קרוב לפני השטח. שם הם ממתינים ללילה, שאותו הם חשים עקב שינוי הטמפרטורה. אז הם יוצאים אל הים, כשכיוון תנועתם מונחה על ידי הבוהק החוזר מן האופק. היציאה הלילית מקטינה את סכנת ההתייבשות ואת סכנת הטריפה על ידי עופות. בימים הראשונים שוחים הצבים על פני המים, כיוון שאינם מסוגלים לצלול עדיין, ובתקופה זו רובם נטרפים על ידי עופות ודגים.
לאחר שמונה עד 15 שנים חוזרות צבות הים בדיוק לאותו החוף שממנו בקעו וממנו צעדו אל הים. החתמה זו לחוף שבו בקעו היא אחת מהתופעות המעניינות אצל צבי הים.
אוכלוסיית צבי הים נמצאת בסכנת הכחדה ולכן נחקקו חוקים המגנים על צבי הים ועל ביציהם בארצות שונות. גם בישראל צבי הים הם חיות מוגנות. כבר בימי קדם נהוג היה לצוד את צבי הים למאכל וליצור תכשיטים וכלי נוי משריונם. אך היום התחרות עם האדם על החופים הולכת ונעשית קשה: נקבות הצבים מתקשות לאתר את מקום ההטלה שלהן כי בחוף שממנו יצאו לפני שנים יש עכשיו טיילת או מלון או מגדל מגורים. רכבי הארבע על ארבע הממלאים את החופים בניגוד לחוק, רומסים קנים וצבים מבלי להרגיש. בנוסף, האור המגיע אל החוף מהכבישים המוארים מושך אליו את הצבים הצעירים, וגורם להם להתרחק מהים. אלה הן רק חלק מהדרכים שבהן אנו פוגעים בצבי הים, ועדיין לא הזכרנו אשפה, מדורות דייגים ועוד...
במהלך עונת ההטלה, מדי יום ביומו, מוקדם מאוד בבוקר, סורקים פקחי רשות הטבע והגנים את חופי הים. אם מצאו קן של צב ים הם יאספו ממנו את הביצים לצידנית ויעבירו אותן לחוות דגירה מגודרות ונעולות שהוקמו על חופי ים שסכנת הבנייה אינה אורבת להם. שם ישהו הביצים כל תקופת הדגירה ומשם יצאו הקטנים אל הים. בדרך זו שומרים לא רק על הדור הזה אלא גם על הבא. הנקבות הרי ישובו לאותו מקום ולכן חשוב שהחווה תהיה בשמורת טבע, שתהיה מוגנת גם בעתיד מסכנות בנייה ומפגעים. גם בשמורת טבע חוף הבונים יש חוות הטלה כזאת ואולי אם נזדמן לכאן בעוד 30 עד 50 שנה נוכל לראות את עקבות העלייה לחוף של צבות ים, קני צבים וצבונים שכולם תוצאה של פעולות ההצלה שמתבצעות בעשור האחרון.
כדי למנוע פגיעה בשמורה ולנוחיות המבקרים ולהנאתם, הסדירה רשות הטבע והגנים מסלולים מסומנים העוברים במוקדי העניין בשמורה ובתחנות תצפית. אין לסטות ממסלולים אלו ואין לפגוע בחי, בצומח ובדומם בשמורה. צדפים הם ערך טבע מוגן, לכן אין לאסוף אותם בשמורת טבע חוף הבונים ובכל מקום אחר.
לתחילת הכתבה
