מנמל יפו עד חוף שרתון

בתל אביב של שנות העשרים פרנסי העיר לא חיבבו את הים. לטעמם, החוף והים הם כתם כחול שמופיע במפה. בציורים ובזיכרונות של נחום גוטמן מופיעה שפת ימה של תל אביב כדיונה אין סופיות של חולות, באופק הרחוק מציצה מתרדמה העיר יפו. תושבי תל אביב, להבדיל מפרנסיה, דווקא אהבו את הים. בשנות השלושים הצביעו ברגליים, לבשו בגדי ים מצמר וירדו לטבול בחוף הים. לאט לאט פרנסי העיר נכנעו והחליטו להציב כיסאות נוח על החוף. כמה בתי מלון קטנים נבנו למען קייטנים ברחוב הירקון ונפתחו בתי קפה. יחד איתם גם הוקמו שורה של מפעלים שכיערו את החוף, לאורך החוף בנו צריפים ארעיים לתושבים חסרי אמצעים. לקח שנים עד שהבינו שחוף הים הוא נכס.

מנמל יפו ועד חוף ירושלים
 בוקר נעים של קיץ, גושי עננים לבנים ממלאים את השמיים, פיסות כחולות מציצות בקרעיהם. הים זועף, בחודשי הקיץ הסתערו הגלים על קירות הטיילת החדשה של יפו. המסלול שלנו מתחיל משער נמל יפו הצפוני, כתשעה קילומטר אורכו, בתחילה לאורך חופי תל אביב ואחר כך לאורך הירקון עד לשבע תחנות. רציף העליה השניה זה שמו של הרחוב, שער הכניסה לנמל שעדין לא זכה לטיפול קוסמטי. מימין, צמודים לגבעת הכורכר מספר בתים ישנים שזוכים בימים אלה לחידוש פנים. גם ה`מסגד הים` הקטן של יפו עטוף פיגומים ושרידי בניה. על גדר האבן של הטיילת החדשה נשענים כמה דייגי חכה, הגלים נשברים ומתנפלים באהבה עוגבת על סלע "אנדורמדה" היפה שמתכסה מפעם לפעם בקצף לבן. מרחוק רואים את שובר הגלים ופתח הכניסה לנמל יפו, פס בטון גדול נשלח לים ודייגים משליכים חכתם.

משהו אישי: "בשנות נערותי רכבתי על אופניים עד לפתח הנמל, שומר זועף דרש תשלום של כמה פרוטות דמי מעבר. השטח של יפו והנמל היו מחוץ לתחום עבורי כפקודת מהורי "יש שם פושעים" כך אמרו. האזהרה לא הפריע לטייל בבקרים שנפרדתי לכמה שעות שמחות מספסל הלימודים. הייתי מביט בקינאה בדייגים שהיו חוזרים עמוסי שלל מדייג בים".

 משמאל ילווה אותנו כמחצית הדרך בכחול עמוק הים. מימין יורדים שבילים מגן הפסגה ומכנסיית סן מישל ומסתיים בטיילת. ממול מגרד את השמיים צריחו של מסגד מחמדייה. במעקה הארוך לאורך יש חרכים לראות את הטיילת. הטיילת מתעקלת שמאלה ומדרגות תלולות יורדות לחוף הים. ממול כבר נפרסים מראות קו החוף של תל אביב עליו ניצבים זקורים וחצופים מגדלי הזכוכית של תל אביב. קטע זה של הטיילת מתחיל בשורה של בתי קפה ומסעדות. לאורך השביל היפה הפתוח לים מספר ספסלים, אחרי שעוברים את גשרון העץ, השביל מתרחב. גן צארלס קלור נבנה על חורבותיה של שכונת מנשיה. מדשאות רחבות במרכז מבנה האבן והזכוכית של מוזיאון האצ"ל "בית גידי ע"ש עמיחי פגלין, להנצחת פעולות האצ"ל בתש"ח. בגן מסלול הליכה לאורך החוף ואם רוצים תצפית מעט גבוהה אפשר לעלות בשבילים הפנימיים.

משהו אישי: "שכונת מנשייה הלכה והתפוררה, לחוף הים היו אז מפנים את פסולת הבניה, שופכים אותו ממשאיות לים. הגלים היו מסתערים על הפסולת ויוצרים מים עכורים לבנים סביב אתר השפיכה".

מתקרבים למיתחם הדולפינריום שידע שנים טובות. אלפי אנשים מילאו את היציעים לראות את הדולפינים האומללים בפעולה. מבנה הדולפינריום יושב על מזח שחודר לים, בזמן סערה אפשר לראות את גדודי הגלים מסתערים על שובר הגלים, מתנפצים ברעש וקצף ונסוגים חזרה בעת סערה. כיום המבנה כמעט מטוש. בצד המזרחי של החניה אנדרטת ההתיחדות עם קורבנות הצעירים בפיגוע הדולפינריום. ממול מסגד חסן בק שנבנה בסוף מלחמת העולם הראשונה. לאחרונה שופץ המקום.

הדרך עד ל`חוף ירושלים` קצרה מאוד. שלמה להט שהיה בזמנו ראש העיר תל אביב (על שמו גם נקראת הטיילת היפה) החליט לכבד את טדי קולק ראש עריית ירושלים לקראת 20 שנה לאיחוד העיר וקרא לקטע הזה `חוף ירושלים`. מהעבר השני של הכביש מזרקה יפה, כאן גם היה בית הקולנוע `קסם` ובו בית האופרה הישראלית וכאן גם התנהלו ישבות הכנסת הראשונות. כיום רב קומות מתחת קניון גדול. בעונה הזו עדין ממלאים את חוף הים קייטנים שנהנים מכל משב רוח, טובלים.

 זו ליבה של הטיילת. מצד מזרח בתי אוכל וקפה שבערבים מלאים עד אפס מקום. מכאן רואים את אחוריו של בנין שגרירות ארה"ב, ואת הפסים הצבעוניים של מלון דן, שאגב נבנה בשנת 1931 נהרס ונבנה מחדש. חוף פרישמן אחד מחופים שהיו משכן למיטב חתיכות העיר (אם תסכלו היטב תראו כמה חתיכות שעדין שם).

משהו אישי: "מי לא הכיר באותה תקופה את טופסי המציל. אסף סביבו עדת ילדים תאבי ים. כאן גם עברו ימי ילדותי בין מים וגלים, חמוש במשרוקית וחסקה ועוזר להזיז את הקהל ממערבלות וזרמים."

 כמה בתי מלון מתרוממים לשמיים מצד ימין החופים הזהובים של חוף גורדון. כאן גדלו מיטב שחקני המטקות. בקצה החוף מבנה הבטון של בריכת גורדון, עוד קצת הליכה ומגיעים לחוף הילטון. כאן ישבו הסנובים, בשבתות רק בשעות הצהרים היה החוף מתמלא מבליינים המסיבות שרק התעוררו, כיום מאמצים אותו בעיקר גולשי הגלים. חוף שרתון ואיך אפשר לשכוח את הסרט `מציצים`.

משהו אישי: "תשעה מזחים נבנו בחופי תל אביב במהלך שנות השבעים והשמונים. בתחילה מנוף ענק היה יוצר דרך בתוך הים מסלעי ענק למנוף ולמשאיות מסלעים אדירים, אחר כך בונים את המזח לשמאל ולימין ובסוף היו מוצאים את האבנים ששימשו כדרך ומנתקים את המזח מהחוף.

לתחילת הכתבה

משרתון לספורטק

המעבר בימים אלה כבר רציף, אפשר לעבור מתחת לכביש הראשי בגשר תלוי חדש מעל הירקון למי שרוצה להאריך את הדרך אפשר להגיע עד גשר ווקופ, מול תחתנת הכח רידינג ומשם ללכת לאורך הירקון מזרחה. אני מציע את הדרך הארוכה, כדאי להגיע לשפך הירקון וחיבורו עם הים. מראה יפה שווה תמונה. תמיד בשפך הירקון תוכלו לפגוש חותרים בקאייקים תוכלו לראות איך הירקון מתחפר לו בחול, הירקון כידוע הוא נחל שבימי הקיץ זורם פנימה, מהים מזרחה, מימיו בחלקים הקרובים לים מלוחים, רק מעט מים מעורבים במים שפירים מגיעים לערבוב עם מי הים. רק בחורף משנה הירקון את פניו וזורם ממזרח למערב בכוחם של מי השיטפונות. מכאן יש לכם מסלולים להולכי רגל ומסלולים לרוכבי אופניים. מדשאות רחבות וגן מקסים לזכר בני תל אביב שנפלו במערכות ישראל.

מהספורטק ועד לשבע תחנות
הדרך פתוחה אפשר לעבור מפעם לפעם בין צדידו של הירקון על גשרים שונים שתי הגדות מטופחות ושוות טיול נפרד בכל אופן בצד של הספורטק יותר צעיר ואתגרי בעוד שהצד הדרומי מפנק ושקט. סמוך לגולפיטק אגם צנוע ואם הצטיידתם בפרורי לחם יהיו לכם קונים רבים מבין ברווזי האגם. הטיילת ממשיכה וחודרת עמוק לתוך פראק גני יהושע, כ- 4500 דונם של יופי מטופח עם אגם גדול במרכז. בהליכה קלה לאורך האגם פוגשים בקצהו את המפל החרב של שבע תחנות וזהו נקודת הסיום.

משהו אישי: "בזמנו היתה צמחיה צפופה ופראית סביב הירקון, אבי שפחד שאלך במקום לבד טרח לספר לי על נער אחד שהלך עם אביו לטייל לאורך נחל הירקון, באיזור שבע תחנות, לפתע כמו נפערה האדמה והילד החל להישאב פנימה. האב האומלל ראה את בנו נשאב לנגד עיניו ולא יכול היה לעשות מאום".

כמה דברים לדרך:

  • תאום מראש - לדאוג שמישהו ייקח אתכם בחזרה למכונית שהשארתם, או להשאיר מכונית אחת בפארק גני יהושע.
  • לא חובה - לעשות את כל המסלול ביום אחד אפשר לחלק בפעמיים ההנאה תהיה ארוכה יותר.
  • מים לדרך - אמנם לאורך הדרך יש בירזיות אבל למען הביטחון הצטיידו במים.
  • לחובבי הצילום - אין ספק שהתמונות היפות במסלול לאורכו של הירקון לכן
  • כדאי להצטייד בכמה סרטים לדרך, השעה הנוחה לצילום לאורך הים בשעות הבוקר המוקדמות. לאורך הירקון בשעות אחר הצהריים.
  • זהירות - אמנם המסלול מוגן מפני מכוניות אך הרבה רוכבי אופניים דוהרים בשבילים ולעיתים אפילו רוכבי קטנועים לכן בכל אופן צריך להיזהר.
  • לרוכבי האופניים - המסלול קלאסי לרוכבי אופניים בזוגות יחידים. הקפידו לא להפריע להולכי הרגל.
  • תודה מהכלב - אל תשכחו אותו בבית.
  • חומר רקע - ספרו של עופר רגב `טיול קטן בעיר גדולה` בהוצאת משרד הבטחון, המועצה לשימור מבנים, והחברה להגנת הטבע.

    לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה