אזור: גליל עליון, מפת סימון שבילים מספר 2.
רמת קושי: קל עד בינוני, מתאים למשפחות.
זמן מינימום: 2.5 שעות
זמן מקסימום: 3.5 שעות
המסלול אינו מעגלי
אורך מסלול: כ- 2.5 ק"מ כולל הכניסה והיציאה הרגליות בדרכי עפר.
עונות מומלצות: כל ימות השנה. בחודשי החורף ניתן להינות ממראה עשרות מיני פטריות, טחבים וחזזיות.
מה עוד בסביבה? גן לאומי בית כנסת ברעם, מגדל תצפית קק"ל.
גן לאומי ברעם
הגעה ברכב:
לתחילת המסלול: בצומת חירם נפנה צפונה עם השילוט לכיוון קרית שמונה. כעבור כ-1.8 קילומטר נעצור בחניה בצד הכביש. על הכביש ישנו שלט המציין "קבר מרדכי ואסתר". כדי לזהות את מקום העצירה נשים לב לשני שלטי תנועה משולשים על עמוד, כ- 30 מטרים לפני מקום העצירה. אנו עוצרים כ-150 מטרים לפני הצומת המסתעף לריחניה ולכביש הצפון, כך שמי שפספס והגיע לצומת יידע שעליו לחזור לאחור.
לסוף המסלול: כלי הרכב ממשיך עד לצמת הקרוב, בו הוא פונה ימינה. כעבור 1.5 ק"מ, יש לפנות ימינה לפי השלט "יער לאה ויצחק רבין". בחניון יש מקום לחניכים רבים ויש שולחנות קק"ל.
מנקודת חנית הרכב אנו יורדים עם דרך העפר לכיוון מזרח. הדרך מתעקלת והולכת לאורך גדר בקר. נלך כ- 600 מטר לאורך דרך העפר עד שנגיע למעבר בקר בגדר, שעל עמודיו סימון שחור. כאן מתחיל מסלולנו.
ממעבר הבקר שבילנו מסומן בשחור. נלך עם השביל בינות לשיחי קידה שעירה דוקרנית. כ-5 דקות מרגע התחלת המסלול נגיע לתוך חורש מוצל של עצי אלון - כאן יש כמה פינות נעימות לעצירת פתיחה. מכאן נמשיך עם השביל וניכנס אט אט למעבה היער. החורש שאליו נכנסנו קודם הולך ומקבל חזות של יער - עצים גבוהים ומצלים בעלי גזע אחד מרכזי, מטפסים המגיעים עד לצמרות העצים ועשבוניים. השיחים נעדרים מכאן.
יער ברעם היה שייך לכנסיה המארונית של הכפר הסמוך בירעם. הכנסיה דאגה שהיער יישמר כמעין שמורה, לצורכי התושבים. העצים טופלו והותרו בעלי גזע אחד, והכריתה והרעיה היו מבוקרות. השימוש החיוני בעץ לצורכי רעיה, הסקה ובניה הוגבל למען יושבי הכפר, וכך יכלו עדרי התושבים להינות מצמחיה ירוקה גם בשלהי הקיץ, כשהגבעות סביב כבר היו יבשות. בשנת 48` התבקשו תושבי הכפר לצאת את בתיהם למשך שבועיים, "בשל צרכים בטחוניים", אך מעולם לא הורשו לחזור אליו. בתי הכפר פוצצו, אך הכנסיה שופצה ומשמשת את עקורי הכפר עד היום, כמו גם בית הקברות של הכפר. שטחו של הכפר הוכרז "גן לאומי ברעם" ובו מצויים גם שני בתי כנסת עתיקים.
בהולכנו ביער נוכל להבחין בעצי העלון העצומים, שעל גזעיהם גדמים של ענפים שהסתעפו מהם ונכרתו כדי לחזק את הגזע המרכזי. כעבור כ-20 דקות הליכה נגיע לפינה יפהפיה ובה מדרון ישיבה מכוסה עלי שלכת. זוהי נקודה מתאימה לעצירה. מכאן נמשיך עם השביל בהליכה מתונה ונעימה עד שנגיע כעבור כ- 10 דקות לערוץ קטן - זהו ערוצו של נחל צבעון היורד ממורדותיו הצפוניים של גוש הרי מירון. נחצה את הערוץ ונצעד שמאלה (לכיוון צפון מזרח), כשמכאן נלך לפי שני סימוני שבילים: שביל ישראל (לבן-כחול-כתום) ושביל מסומן אדום. זוהי נקודה שבה כדאי לחכות לכל הקבוצה, כיוון שבחיבור עם נחל צבעון ניתן להתבלבל ולהמשיך במעלה הנחל.
מכאן הצמחיה בה נלך פתוחה יותר והשביל מישורי ונוח. כעבור כ-20 דקות הליכה נגיע לשטח פתוח יחסית ונוכל לראות ממולנו גבעות חשופות מצמחיה. שבילנו חוצה כאן את הערוץ ומטפס לעבר קבוצת האלונים שמשמאל, בשטח הפתוח. בעומדנו בנקודה זו נבחין שאנו עומדים של קו שבר גיאולוגי, המפריד בין סלע גיר קשה מעברו האחד לסלע קירטון לבנבן ורך מעברו השני. סלע הקירטון הרך יוצר את הגבעות החשופות והעגלגלות שמולנו, והצמחיה שעליו שונה מהצמחיה שעל סלע הגיר הקשה.
הגבעות שמולנו נקראות "גבעות חלב" ולא הרחק מכאן מצוי היישוב ג`יש, או גוש חלב בשמו העברי, שניתן לו ככל הנראה על שם הגבעות הלבנבנות. את הקו של השבר ניתן לראות בעין: גם בהבדלים בצומח וגם בקו ממשי של סלע שכיוונו צפון מערב - דרום מזרח.
לתחילת הכתבה
הטיפוס חזרה
כאן נעזוב את שביל ישראל ונמשיך בשביל מסומן כחול, העולה מערבה בערוצון ללא שם. ערוץ זה הינו צר יחסית ואין בו מקומות נוחים לעצירה של קבוצת מטיילים. העליה בערוץ אורכת כמחצית השעה, וילדים צעירים עשויים להזדקק לעזרה פה ושם. יש לשים לב לסימונים, כיוון שלעיתים נלך מעל הערוץ ולא בתוכו. כ-10 דקות מתחילת ההליכה בערוץ נגיע לסלע גדול אותו נעבור מימין. בהמשך מטפס השביל לגדה השמאלית (הדרומית), וכאן מומלץ להציב עוזר במדרון קטן ומשופע שחסרות בו נקודות אחיזה. בהגיענו לראש הערוץ, נוכל לשבת לנוח באחו יחד עם ידידותינו הפרות (זהירות מ"מוקשים"). נמשיך עם הסימון הכחול עוד כשתי דקות לכיוון המעבר בגדר הבקר, ונצא אל דרך עפר המסומנת כחול.
כאן ישנה אופציה לחזור ברגל לנקודת ההתחלה על דרך העפר המסומנת סימון שחור וסיומה הוא בנקודת ההתחלה. ההליכה אורכת כמחצית השעה ואורכו של השביל כ-2 ק"מ. אופציה זו הופכת את המסלול למעגלי שלם.
אם חשבנו שבזאת יצאנו אל החופש... לפנינו עוד עליונת עם דרך העפר במדרון, כשמצדנו השמאלי מטע תפוחים ומימיננו חורשת אורנים. כשנגיע לסוף העליונת נפנה שמאלה בדרך העפר הלבנבנה ונלך עוד כ-5 דקות עד לחניון. חורשת האורנים שמסביבנו נקראת יער לאה ויצחק רבין, שם שניתן לה עוד טרם רצח רבין ז"ל.
אפשרויות מסלול:
- לשלב עם הליכה בנחל צבעון.
- להמשיך לנחל גוש חלב או לנחל דישון.
דגשים נוספים:
- ניתן ללכת את המסלול הפוך, כלומר להתחיל ביער לאה ויצחק רבין עם השביל הכחול, ולסיים בשביל השחור.
- העליה בערוץ ללא שם לאחר גשם מעט חלקה.
