אזור: גליל עליון, מפת סימון שבילים מספר 2.
רמת קושי: בינוני.
זמן מינימום: 2.5 שעות
זמן מקסימום: 3.5 שעות
המסלול אינו מעגלי
אורך מסלול: 4 ק"מ.
עונות מומלצות: כל ימות השנה.
מה עוד בסביבה? חורפיש, מתחם נבי סבלן, מסלולים נוספים בשמורת הרי מירון.
לעין זבול
הגעה ברכב:
לתחילת המסלול: נסע על הכביש הראשי צפת - מעלות (מס` 89). במרכז הכפר חורפיש שני צמתים מרכזיים. במערבי שבהם, נפנה בפניה חדה ימינה עם השלט "נבי סבלן". נעלה בעליה התלולה, שמתעקלת שמאלה, עד לחנית מתחם נבי סבלן בראש ההר. כאן נרד, ונאתר את השביל המתחיל ממבנה הבטון שבדרום החניה. אנו עומדים על הר זבול, בגובה 814 מטרים, ולפני היציאה למסלול ניתן לערוך כאן תצפית של 360 מעלות על סביבותינו.
לסוף המסלול: נרד מנבי סבלן ונשוב לכביש צפת - נהריה. ניסע מערבה, וכעבור כק"מ נחנה את הרכב ליד גשר אלקוש, העובר מעל אפיק נחל כזיב. זוהי נקודת סיום המסלול.
ממתחם נבי סבלן יוצא שביל מסומן שחור, ההולך בכיוון מערב. השביל עובר תחת לבתי שכונת ההרחבה החדשה של הכפר. כיון שאנו במפנה דרומי הצמחיה כאן אינה רבה, והקרבה לכפר ולבתיו ניכרת בפסולת ובסימני רעיה. אנו הולכים עם השביל השואף להגיע לערוצון המצוי ממערב לנו. יש כאן מספר מקומות נוחים לעצירת פתיחה, תחת העצים הפזורים על המדרון. ניתן לערוך כאן תצפית יפה לדרום ומערב. ממערב (מימין לשמאל) נראה את מצוק הר זיו (מעל נחל כזיב), מעלות תרשיחא מעליו על ההר, מעיליא, כפר ורדים ומושב צוריאל בתווך ביננו לבין כפר ורדים. לצד כפר ורדים נבחין ב"כוס השמפניה"- גן התעשיה תפן, ואחריו על ההר הכפרים הדרוזיים כיסרא וסמיע (למטה). בהמשכו של הרכס נראה את מצפה חרשים.
הר זבול מופרד מגוש הרי מירון במערכת שברים גיאולוגיים. נחל כזיב חתר את מסלולו תוך שהוא מנצל ככל הנראה את השברים הללו, והוא מתפתל למרגלות הר זבול ויוצר פיתול גדול. מנקודת סיום מסלולנו (גשר אלקוש) הנחל מתפתל שוב וזורם בכיוון מזרח - מערב עד לים.
נמשיך עם השביל המתמזג עם הערוצון הקטן והתלול. ערוצון זה יוליכנו בירידה תלולה מגובה 814 מטרים ועד לגובה של כ-660 מטרים, כלומר ירידה של כ-150 מטרים על פני כ- ק"מ אחד. (אפשר להמשיך ולחשב: בכל מאה מטר שנצעד נרד 15 מטר בגובה...). במהלך הירידה מומלץ לעצור בחלקה הראשון, כלומר כרבע שעה מן היציאה לדרך, תחת העצים במדרון. הירידה תלולה ולכן כל מקום חניה שנמצא כאן יהיה משופע. ניתן להינות כאן מחורש יפה על שלל נציגיו, מטפסים וסימני פעילות בעלי חיים. נשים לב שהעצים כאן גבוהים יחסית, בעלי גזע אחד בדרך כלל, רוב העצים כאן הם אלונים, ואין כאן הרבה שיחים. הצומח כאן נמצא בשלב ביניים בין חורש ליער, והתכונות שלעיל הן הסימן לכך. יתכן שמצב זה נובע מרעיית עזים, שכיסחו את הענפים הנמוכים של העצים.
מכאן נתגלגל במורד.. אין כאן מקומות קשים למעבר, אך הירידה תלולה. שבילנו מותיר את הערוץ התלול מימין לנו וממשיך בצידו השמאלי, כדי לעקוף את סופו התלול. השביל יוצא מתוך החורש אל אפיק הואדי, אך לפנינו עוד מספר מדרגות סלע אותן יש לרדת בזהירות. למעשה הגענו היישר לעין זבול. כאן נערוך אתנחתא, ליד הגב, ונבהיר כמה ממושגי המסלול.
לתחילת הכתבה
מעיינות נחל כזיב
מכאן אנו בתוך ערוצו של נחל כזיב. אורכו של נחל כזיב, מתחילתו באזור הר הלל שבשמורת הרי מירון, ועד הישפכו אל הים התיכון הוא כ-37 ק"מ. אנו נלך היום בקטע קצר ומתפתל שלו, שנקרא ואדי חביז. חביז פירושו "סכר" בערבית...והאגדה מספרת שלפני מאות שנים, בעת שנוסדה הדת הדרוזית, הסתובבו מפיציה, הנביאים, במרחב כדי להביא את בשורת הדת החדשה. אחד מחמשת הנביאים היה הנביא סבלן ("זבולון", או כפי שבחרו לעברת כאן- "זבול"). סבלן, ששמעו הגיע לשליטים המסלמים, עורר את כעסם, בשל נסיונו לפגוע באמונה המסלמית, כפי שהם ראו זאת. הם שלחו צבא לרדוף אותו ולאוסרו. הנביא סבלן ברח מפני הרודפים אותו, על פני מרחק עצום. כשהגיע לכאן כמעט ותשו כוחותיו, ואויביו איימו להשיג אותו.
הוא חצה את הנחל ובהביטו לאחור ראה את אויביו הגולשים במורד ההר עם סוסיהם, ועוד רגע משיגים אותו. הוא עצר ממנוסתו והתפלל לאלוהיו... וזה עשה לו נס, וסכר את ערוץ הנחל. מי המעין השופע נסכרו ונאגרו, ויצרו שלולית הולכת ומעמיקה, עד שזו הפכה לכמעט אגם... כשהגיעו האויבים אל הערוץ הם נתקלו במכשול המים, מבלי יכולת לעוברו, וכך ניצל הנביא סבלן. כדי לחזקו ולמנוע מאויביו להמשיך ולרדוף אותו, נעשה לו נס נוסף, ונבראה לו מערה קטנה בראש ההר, שבה הסתתר, למד ופירש ספרי דת משך שנים ארוכות.
הנחל שנסכר ועלה על גדותיו נקרא מאז ואדי חביז - "הסכר". המעין נקרא עין זבול, ומקום מסתורו של הנביא מצוי במתחם שהוקם לזכרו בראש ההר. אתר זה נחשב לאתר השני בקדושתו לדרוזים בעולם, אחרי האתר המקודש נבי שועייב, בקרני חיטין שבגליל התחתון. המתחם של נבי סבלן שייך על פי המסורת לנביא, ולכן זהו שטח נייטרלי - ללא סכסוכים או ריבים, בשל הקדושה. מדי שנה נערך כאן חג אזכרה לנביא, ב- 10.9.
עין זבול וכל שאר מעינותיו של הנחל הינם מעינות שכבה. הם נובעים בתפר בין סלעי הגיר הקשה לשכבת חואר. אפיק הנחל חשף את מפגש השכבות, ולכן אנו רואים את הנביעות.
מכאן נמשיך עם השביל במורד הערוץ. השביל מסומן כעת בירוק. ההליכה מעל הערוץ, על גבי מדרגות חקלאיות ובהן כרמי זיתים. כאן יש מקומות רבים המתאימים לארוחה. השביל נושק לזרימה, ולברכות הקטנות שבערוץ. אנו יכולים להבחין בצמחית נחלים אופיינית - שנית גדולה עם פריחתה הורודה, נענע משובלת (כדאי לעשות תה), פטל (כדאי לאכול) וסמר - מעין עשב הגדל על המים, שעליו נראים כשיפודים ירוקים. עלי הסמר לא רק נראים כשיפודים - הם דוקרניים, זקופים וקשים. בערבית נקרא הצמח "אם מ�ס�אמיר" - אם המסמרים, על שום הדמיון למסמרים. בעברית מזכיר השם "מסמר" וגם "שערות סומרות", כלומר זקורות. סיביו העדינים שמשו בעבר לקליעת סלי נצרים, מחצלות, והפקת נייר.
כעבור כ-20 דקות הליכה נגיע לפיתול חזק בערוץ, משטחי סלע לבנבנים מבהיקים, וקבוצת נביעות בשם עין טבעת. בחורף ובאביב מתמלאים הגבים שבמחשופי הסלע מים. ניתן לנצל את המרחב להפעלות או משחקים מתאימים (צלחת מעופפת, למשל). השביל ממשיך בגדה המערבית, וכיוון הליכתנו כעת הוא לצפון. כעבור כמה מאות מטרים נוכל להבחין בנביעות על גבי הסלע בערוץ. כעבור כ- 200 מטרים נוספים נגיע לעין רטט - מעין המזרים מים למפל ולברכה שתחתיו. בתוך הברכות ניתן להבחין בשפע בעלי חיים - מיני חרקים, זחלי יתושים, צפרדעי נחלים, קרפדות ועוד.
מכאן נמשיך בהליכה עם השביל. לאחר כקילומטר נעבור תחת חופה של עצי כליל חורש, שפריחתם צובעת באביב את השביל בסגול. כאן מסתיים מסלולנו, בכמאה מטרים של דרך עפר. כיון שדרך העפר יוצאת אל הכביש הראשי, במקום בו רכב אינו יכול להמתין, אנו נחצה את ערוץ הנחל עם תחילת דרך העפר, לגדה המזרחית. הרכב יחכה לנו ליד גדר האיצטדיון שבצד הכביש.
אפשרויות מסלול:
- להגיע לעין זבול מתוך הכפר חורפיש בשביל המסומן בכחול.
- להגיע מרכס פקיעין.
- להגיע מנחל מורן או מנחל נריה.
- להעפיל להר זבול מן הכפר חורפיש בשביל המסומן שחור, דרך אום שראטיט.
דגשים נוספים:
- לאחר גשם הירידה התלולה מהר זבול לנחל חלקה ומוטב להימנע.
- אתר נבי סבלן הוא מקום קדוש. הכניסה מותרת בלבוש צנוע בלבד (מכנסים ארוכים, חולצה עד המרפק- גם בנים).
- המסלול מסתיים בכביש ראשי.
