שמורה בלב עמק עכו
בלב לבו של עמק עכו, מזרחית לקרית ביאליק שוכנת שמורת טבע עין אפק. הכניסה לשמורה היא מכביש מספר 4, בין הקריות לעכו, כשני ק"מ מזרחית לצומת אפק. זוהי שמורה של מים שמשמרת את נוף ביצות עמק עכו לפני ייבושן בשנות ה-40. מטיילים בנוף מעיינות אפק שהם מקור החיים בשמורה ומהווים את השריד האחרון לנוף הביצות של מישור החוף. כיום אפשר לראות בשמורה נופים של ביצה, מעיינות, שלולית חורף, נחל זורם, בריכות עונתיות ואחו.
ניתן לערוך בשמורה סיור של כשעה וחצי עד שלוש שעות, במסלול פסטורלי יפהפה, שמתאים לכל גיל, בין בריכות המים, צמחי גדה וגשרי העץ. המעיינות פורצים בכל פינה בין עצי האשל והערבות, בין הקנה והסוף. המים הם לב השמורה והבסיס לקיום ולשימור ערכי הטבע, החי והצומח שבה. המערכת האקולוגית כולה - בעלי החיים והצמחייה שבשמורה, מבוססת על מים אלה. מקור המים בשמורה הוא אקוויפר אגן הנעמן הממוקם בגוש שגב ותוחם את עמק עכו ממזרח. שמורת עין אפק היא המוצא העיקרי של המים הנקווים באקוויפר זה כתוצאה ממשקעים עונתיים. בשנה שבה יורדות כמויות משקעים מתחת לממוצע הרב שנתי נגרם מחסור במים בשמורה, ומפלסי המים בה יורדים, דבר שפוגע בצמחים ובבעלי החיים שאינם יכולים להתקיים ללא המים הזורמים בשטח או בלי מי תהום גבוהים.
אחרי שמחנים את הרכב ומגיעים לתחילת המסלול אפשר לראות את אחד השרידים המרשימים שנותרו, בארץ בכלל ובשמורה בפרט, כעדות לפעילות האדם באזור. זהו מבנה עתיק ומרשים של טחנת קמח גדולה מהתקופה הצלבנית, הניצב בשלמותו במרכז השמורה. אפשר לעלות לגג הטחנה ולערוך תצפית מרהיבה על השמורה והעמק מסביב - נקודה רומנטית של יופי ושקט. השלדג לבן-החזה מספר שם את סיפור השמורה ממערכת השמע הניצבת במקום. זה גם המקום לערוך תצפיות בציפורים, במיוחד בעונת הנדידה. אפשר לצעוד על הסכר שנבנה בתקופה הצלבנית כדי ליצור אגם ולהרים את מפלס המים להפעלת מערכת טחנות הקמח, ואפשר לסייר בחדרי הטחנה, לראות תערוכה של כלים חקלאיים ישנים, ולצפות בחזיון אור-קולי.
לתחילת הכתבה
מפגש עם ג'מוס
משם ממשיכה הדרך ללב השמורה - לאזור המעיינות. במבט ראשוני אל המים נדמה שאין חיים במי הבריכות, אולם האמת היא שהם משמשים כמקום חיים לדגים ורכיכות כמו שפמנון מצוי, צב ביצה, סרטן הנחלים, שחרירים ושפיריות החגות מעל המים במעוף ססגוני.
בימים אלה יש סיכוי רב לפגוש את היונק גדול ביותר בשמורה - הג`מוס או תאו הנהרות, בהמה ממשפחת הפריים הנוטה לרבוץ בימים החמים בתוך מים או בבוץ. אם עומדים בשקט אפשר לצפות בעופות מים המחפשים את מזונם על הגדה או שוחים במי הבריכה. על גדת הבריכה ובין סבך הצמחייה מתרוצץ לו הסיקסק, מגונדר כמלצר עם עניבת פפיון לבנה על צווארו ולגופו חליפת טוקסידו שחורה. בין גבעולי הקנים נשמעת זמרתה העליזה של הקנית.
בכל מקום בשמורה יש פינות חמד קטנות, וספסלים שעליהם ניתן לשבת, להנות מהשקט ומהאווירה הקסומה, ולהסתכל על המים, הצמחים ועל בעלי החיים. אפשר לטפס על תל אפק המתנוסס כגבנון בכניסה לשמורה ומתהדר בחורף ובאביב בפריחה בשלל צבעים. העלייה אל ראש התל היא בדרך העוברת את חורשת עצי האורן בשוליים המערביים של התל. צמחיית בתה ים תיכונית מכסה אותו. בדרך פורחים שפע של פרחי אביב צבעוניים אשר מקשטים את התל בפריחתם המעודנת.
אפשר לחזור לחניון האקליפטוסים ולשבת ליד השולחנות, לאכול ארוחה או לשתות כוס קפה במזנון על רקע טחנה הקמח, כשמדי פעם רוח מערבית קלילה מנעימה את המנוחה וקולות הציפורים והצפרדעים מוסיפים לאווירה מיוחדת זו.
באדיבות רשות הטבע והגנים
לתחילת הכתבה
