לאחר כמעט חודש ברג`סטאן (Rajastan) הצבעונית אנו מגיעים לג`ייפור,העיר הוורודה. יכולנו להתחיל בה את הסיבוב על שום קירבתה היחסית לדלהי, החלטנו לסיים. ג`ייפור כמעט מערבית, גן עדן לאוהבי אבנים יקרות ותכשיטים, קולנוע הכי גדול באסיה, רשתות מזון מהיר כמו בבית ומי שמאד רוצה
אהבתי את בומביי ממבט ראשון, אולי בגלל שאחרי כל כך הרבה הודו הרגשתי כמעט באירופה. אחרי שעוברים את הסלאמס האיומים בדרך משדה התעופה, נכנסים לעיר גדולה, עם רובעים מוסדרים ובנויים היטב, גנים ומבני ציבור - ואל נשכח - יש פה ים! אחרי כל המדבריות של רג`סטאן, איזה כיף לנשום אוויר ים מלוח ולראות את המרחבים האפורים החלקים של האוקיינוס ההודי...
היוגה ברישיקש עלולה לתפוס לכם את כל השרירים, כשתרצו לעזוב כדאי לכם להמשיך לגן הפסלים של צ`אנדיגר שם תרגישו כמו קפיצה קטנה לחו``ל, ומשם לשימלה היפהפיה, שבנוייה על הר ושתכניס אתכם לכושר.
אתם הורים החולמים לטייל עם ילדיכם הבוגרים במזרח? לכן בעקבות גל וערן שערכו טיול זריז עם אמא ואבא בדרום הודו וסרי לנקה.נפגשים במומביי, משם לקוצ`ין, למדינות קרלה וטמיל נאדוולסיום שבוע בסרי לנקה.
Backwaters -אחת האטרקציות היותר תיירותיות במדינת Kerala מתגלה כחוויה מומלצת: שייט מהנה ושלוו בנופים ירוקים.
יהושע ושותפיו לנסיעה מגיעים למשרד ההגירה הנפאלי ומצליחים להשיג את האשרה הדרושה. בהמשך הם נהנים משיחות ודיונים בדרך חזרה להודו.
כמו כל דבר, גם שלב ההכנות מגיע לקיצו ומשפחת רוטר עולה על המטוס להודו. הטיסה של חברת אוסבקיסטאן דווקא עוברת בנעימים ושדה התעופה של דלהי מדהים את הרוטרים. משם הם ממשיכים בטיסה נוספת ללה. על ההתאקלמות למקום ולגובה, על הטיפוס לשנטי סטופה ושאר חוויות, בכתבה שלפניכם.
מהעיר לה אפשר לצאת לכל מיני טרקים מרתקים. משפחת רוטר יוצא לטרק בן מספר ימים, עוברת בין כפרים ונופים מתחלפים וצועדת הרבה ברגל. הצטרפו אליהם למסע!
רישיקש הומה בערב רב של עולי רגל חגיגיים, באבות כמעט עירומים שמקבצים נדבות, צלמי מזכרות עם מצלמות עתיקות תלויות על הצוואר, תיירים בכפכפים, פרות, קופים וצלצולי פעמונים מהמקדשים הסמוכים, אנשים בדרך לפוג`ה או לשיעור יוגה או סתם לשבת בבית קפה עם מרפסת, לשתות כוס צ`אי כשהגנגס זורם מתחת.
``נשים מכאן ומשם...`` חווית המפגש של בנות `מסע נשי` עם נשות הודו העליזות.. והפחות עליזות... ``מולנו בשורה ארוכה ודמומה, הן ישבו זקופות: כל אחת וה`סארי` שלה, כעין טווסים מרהיבים הפורשים את מניפותיהם, כל אחת מהן עם ברק סקרנות בעיניים, נוצצות בתכשיטיהן, ביישנות מלומדת והמון חששות באוויר.. איך תיראה הפגישה הזו?``
הבית היהודי בלה הוא מקום המפגש עבור הישראלים שמחפשים שותפים לטיול או ללינה, כאן גם חוגגים כולם שבתות וחגים. משפחת רוטר מבקרת ונהנית וחווה פן רוחני נוסף במבחר הקורסים המוצעים ללימוד באזור ולקינוח סיפור עם מוסר השכל.
כשחוזרים למקלוד, חוזרים הביתה עם התמונות מטיבט, להראות לחברים הטיבטים שמעולם לא ראו את מולדתם. זה גם המקום ללמוד על הבודהיזם, דבר שיכול לעזור בקבלת החלטות חשובות.
ימים ראשונים בדלהי יכולים להיות לא פשוטים. לוקח זמן להתרגל לנסיעה מהירה בטוק טוק הודי, לחום הכבד ולבליל האנשים. יש כאלה שמבינים מהר שעליהם להמשיך הלאה וממהרים לרכוש כרטיס לרכבת, ליד הבא.
נסיעה ברכבת בהודו היא חוויה שחייבים לעבור. רון ובשמת נוסעים לנייניטל ויוצאים לטרק הראשון בהודו: נייניטל-קומריה (קורבט), שעובר בכפרים יפים וחושף טבע נפלא, מלא בציפורים, צבאים, קופים וגם דובי פנדה אדומה.
בלי בכלל להתכוון מצאה את עצמה המשפחה שלנו בהודו עוצרת בדרך לרישיקש, הישר לזרועותיה המזמינות של העיר שימלה, בה הם פוגשים פנים פחות מוכרות, ומקסימות של הודו. וגם הרבה הרבה הרבה... <font color=#ff6600>קופים</font>.
יש נופים שפשוט כובשים אותך - הרים מכוסי שלג, מדבריות, כפרים קטנים בלב השממה. כאלה הם הנופים של עמק נוברה. גילי מטיילת בעמק, בין הרים וכפרים ומתרגשת מהמראות ומהאנשים. הודו אחרת מזו שחושבים עליה, בכתבה שלא כדאי להחמיץ.
פורים מתקרב וההכנות בבית-חב"ד עוברות להילוך גבוה. הילדים מכינים שלטים, שמכריזים "משנכנס אדר מרבים בשמחה" ו"פורים בפתח - פושקר במתח", ריח של אוזני המן נישא באוויר ומתגבר על ריחות הקטורת והביוב שאופייניים כל כך לפושקר.
בין הרים ובין סלעים מסתתר לו כפר הודי פצפון עם נוף משגע, והרבה ישראלים. קאסולהוא השם ומסביבו יש לא מעט אפשרויות לטיולי יום.
כבר כשנוחתים לה, בירת לדאק, מרגישים את האוויר הנקי והצח. המחסור בחמצן גורם לקושי בטיפוס על הסטופות האדירות, אבל במקביל, אי אפשר להפסיק ליהנות מהנופים המדהימים.
מלה אפשר לצאת למסע של כמה ימים בעמק זנסקר, שעובר בעיר קרגיל ובעוד כפרים קטנים בדרך, אבל הנופים המרהיבים לא מבטיחים שהטיול יזרום על מי מנוחות. דרך היסורים הפרטית שלנו לזנסקר וחזרה.
את הדרך מלדאק לסרינגר אפשר לעשות בצורה ישירה ואפשר גם לעצור בדרך ולהתעכב בכפרים יפים, לבקר בגומפות ובמנזרים מיוחדים ולנסוע לאורך נהר האינדוס המתפתל.
קונה כמה חטיפים הודיים אותנטיים והולך לחדר. איבדת את הארנק אמנם, אך אחרי הכל, ב-7 וחצי בבוקר אתה עולה על רכבת ונוסע מפה, אם אפשר לתמיד. טוב שיש לך כרטיס מסומן לרכבת. וטוב שהחבאת את הכרטיס טוב טוב בכיס הסודי.
רגע לפני שהוא עולה על אוטובוס בדרכו ליעד הבא, איציק גונן סופג עוד תרבות מקומית בקראלה, מאזין לקונצרט לסיטאר וטאבלה ושט בתעלות המים שמסביבן עצי קוקוס המהווים מקור לתעשייה משגשגת ובקרקעיתן חול המשמש את תושבי המקום לבנייה.
באנגלור היא הכרך השני בגודלו בדרום הודי ובהחלט אחת הערים המובילות ברמת הפיתוח והקידמה. כתבינו מסיירים בשווקים הומי אדם, במוזיאונים, ``תופסים קצת אמריקה`` וממשיכים לוורקאלה, גן עדן טרופי עם חוף צוקי מרהיב עטור עצי קוקוס. את ביקורם באזור הם מסיימים בקוצ'ין.
משפחת פלג מגיעה למדינת קרלה לאחר מסע מייגע אבל מסתבר שהיה שווה כל מאמץ. קרלה היא מדינה טרופית יפהפיה, ירוקה ומלאת חופים ומים. האנשים אדיבים וחביבים, האוכל מתובל היטב והאוירה של נופש אמיתי. שווה להגיע לקרלה כבר אמרנו?!
את התקופה ב-Varkala נזכור עוד הרבה זמן. עוד יום הולדת במשפחה, קצת יוגה קצת מדיטציה והרבה ים ואנשים נהדרים. איך עברו להם שלושה שבועות בלי שנרגיש.
המשפחה הקטנה ממשיכה במסעותיה: פנטזיית תה אנגלית במונאר וגשם אנגלי בקומילי, האשראם המוזר של אמה - ``האם המחבקת``, והישיבה מתחת לגפן ולתאנה (ולשמשיה) בחוף ורקאלה, לקינוח - פרידה וסיכום.
תמר ושמעון יוצאים לטיול בן שלושה וחצי שבועות בדרום הודו - עם הנהג המסור מוני. טיול שאפשר לסכמו במלים: ``היה טיול חוויתי ומרגש - מ ש ג ע - כזה עוד לא היה לנו``! לפניכם חלקו הראשון של המסע.
בקוזקוד היה איחוד מרגש. אמא, אבא ואני המשכנו ביחד אל מטעי הקוקוס, תעלות המים והחופים הלבנים, משם בריקשה, אוטובוס מקומי ובמחלקה השניה של הרכבת עד לקוצ`ין. קפה קר, מחסני תבלינים ובית כנסת, קצת אנגינה ואני רואה ארבע עיניים שרואות הכל בפעם הראשונה.
בהתחלה שרים שירים שכיחים למדי של שלמה ארצי וחבריו, אבל מתישהו המלאי אוזל, ומתחילים לגלות שאת רוב מילות השיר אנחנו לא ממש מכירים ואז, בשלב זה, אחרי שמסיימים את כל השירים מתחילים לחפש שירים בבוידעם, במחסנים האפלים.
