צפון ויאטנם עם הילדים
משפחת מידן מגיעה לצפון ויאטנם ומבקרת בפארק הלאומי בה בה, ולאחר מכן ממשיכה לסאפה ואזור האק בה, שם מעין הופכת ל``מנהיגת`` הילדים...
משפחת מידן מגיעה לצפון ויאטנם ומבקרת בפארק הלאומי בה בה, ולאחר מכן ממשיכה לסאפה ואזור האק בה, שם מעין הופכת ל``מנהיגת`` הילדים...
תמיד טוב להתרענן מהחוף של גואה בנוף המרשים ובאווירה המדהימה בכפר האמפי שנמצא כלילה נסיעה משם. סלעים עגולים וגדולים תלויים ליד נהר גדול, שוק זול וערבים ארוכים של שירה בציבור...
אם נפל בחלקנו להיות שוב בנפאל אולי כדאי שוב לבדוק מה קורה בהרי ההימלאיה והפעם באמת באמת באמת ללכת לאט ומעט ולהנות ממה שיש להרים להציע, ובעיקר מהנוף ומהשקט. סיפורו של מסע, התבוננות, קסם הנוף ועוד...
בשעות הערב, מנאלי, כמו כל אישה שמכבדת את עצמה, מתקשטת לקראת הלילה. היא מתאפרת באורות צבעוניים של חנויות ומתעטפת במוכרי רחוב ססגוניים. אין ספק שהיא עוצרת נשימה, עם שווקיה התוססים, עם הסמטאות הצרות שסמוכות לתחנת האוטובוס, עם חנויות הירקות, הבשר, התכשיטים ההודיים, הצמידים והטיקות והממתקים, עם דהאבות קטנטנות ואותנטיות ועם עדרי עיזים וכבשים ששוטפים לפתע את הסמטאות.
על הכפר ג`יבי מעולם לא שמענו. פשוט חיפשנו עצירת ביניים בדרך לדהרמסאללה. עוד כשהיינו בעמק פארוואטי פגשנו קבוצת אנשים שביקרו בכפר ג`יבי וסיפרו על קסמו של האזור והפליגו בשבחיו של בעל הבית שם התארחו. רשמנו את הפרטים ולבסוף החלטנו לנסוע לכמה ימים לפני שנמשיך לדרמסאלה.
הדרך מעמק פרבאטי לדרמסאלה היא דרך יפה והנופים בה ממכרים. הזמן בדרמסאלה חולף ביעף בין קורס לסעודה וממסעדה לקורס, פגישות מחודשות וטיולים קצרים. בכתבה שלפניכם, החיים הטובים במקלוד גאנג`.
לאחר שבלה היה מעולה, בקרגיל מגעיל ובסריניגר נהדר, הגענו לדרמסאללה והיה.. כיף לאללה!
בפרק זה חוזרים יוסי ועמרי מנצ`ה לקטמנדו. הם מסתובבים בעיר, בטאמל, ובאטרקציות שיש לקטמנדו להציע והנה הם כבר על המטוס חזרה הביתה.
בכפר הילדים הטיבטיים נמצאים ילדים שהוברחו מטיבט למען חיים טובים יותר, מי שרוצה יוכל להתנדב במקום ולעבור חוויה מדהימה. חובבי המוסיקה יוכלו להשתלב במרכז לשימור האמנויות הטיבטיות ובכלל, החוויות מהמקום רק ממשיכות להיערם וישאירו אתכם עם פה פעור.
עמרי ויוסי ממשיכים לטרק. הם עוברים בלובוצ`ה, מהלכים על קרחון קומבו, עוברים בצ`ולה פס. כל זה למרות שסבלו מקלקולי קיבה, תשישות וטישטוש ראיה לא מוסבר. אל דאגה- לבייס קמפ של האוורסט הם הגיעו.
לאחר הכנות ממושכות ואף אימוני כושר בארץ, מגיעים יוסי ובנו עמרי לקטמנדו שבנפאל ויוצאים לדרך. בפרק זה הם עוברים בלוקלה, נמצ`ה בזאר, מנזר טמבוצ`ה ועוד מקומות. הם מתרגלים לקשיים ולאוויר הדליל בגבהים בהם לא היו בחייהם. פרק ראשון מתוך שלושה.
עד עכשיו השתדלנו להתרחק מהבלגן הישראלי הרגיל, וללכת עם הזרם שלנו ולא עם הזרם הרגיל. אבל כמה אפשר? החלטנו שנמאס, ואנחנו נזרום פעם אחת כמו כולם - נגיע לדרמסאלה, ניסע כמו כולם ליום טיול באמריצר, נאכל מלאווח ובנופי, ונשב הרבה הרבה עם ישראלים.
מגיעים למקלוד? כאן תוכלו ליהנות מהאוכל המשובח (ולהכיר את המסעדה האיטלקית הכי טובה בהודו -לפחות עד כה), להשלים חסרים בתחום הקולנוע (צ`ארלי והשוקולדה, מדגסקר ועוד..), לטייל בסביבה, ובעיקר, להירטב מהמון המון המון גשם!
בכתבה שלפניכם, חזרה מרגשת אל הודו הממכרת אחרי טיול של חצי שנה בהודו וחודש וחצי בארץ. חזרה לארץ של כבישים הרוסים, אוטובוסים ישנים, לחות וצפיפות בערים הגדולות, קלקולי קיבה אבל גם לקסם ההוא, למגוון של תרבויות ודתות, לטבע פראי ולשקט נפשי.
פרידה עוזבת את סין לא לפני שמדרימה עד לקצה חבל יונאן, למחוז שישוואנגבאנה בדרכה אל הגבול עם לאוס. היא מסכמת תקופה ארוכה של שהייה במדינה הענקית והרבגונית ויוצאת להתחיל מסע חדש.
שהייה ארוכה במקלוד מביאה למודעות לבעיית הפליטים הטיבטים. תוסיפו לזה סרטים בנושא ושיחות עם פליטים טיבטים ותרצו גם אתם לקשור את עולמכם בעולמם.
רועי שושי מטייל בדרך המשי. כעת הוא עובר בין הערים שיאחה וצ`נגדו שבסין, ישן באוהל כשמסביב סופת שלגים, מוצא את פאי התפוחים המיוחל וגם פוגש דובי פנדה.
מי שמגיע לדרמסאלה, ילמד הרבה על הטיבטים שחיים שם, על עברם ועל ההווה. בכתבה שלפניכם על קשר מיוחד במינו שנוצר עם נזירים טיבטים ועל מצבם הלא פשוט של הטיבטים החיים בהודו ובסין, שמעניק פרופורציה לחיים ומזכיר שתמיד צריך להסתכל על כל הטוב שיש לנו.
פרידה מגיעה לקשגר אשר בחבל Xinjiang ומקבלת הלם תרבות בגלל הרעש והזוהמה, צפירות המכוניות והנסיעה הפרועה של הנהגים בכביש, דפוס ההתנהגות השונה של האנשים ועוד אבל יש כם צד חיובי לביקור- הזדמנות פז להיות נוכחת בחתונה אויגורית מסורתית.
רועי וטניא מגיעים לקשגר - מחכים לשוק יום ראשון המהולל, ומגלים שהוא קצת מאכזב, נוסעים לאגם קרקול המדהים ביופיו ומוותרים על פיקניק ברוח המקפיאה. טניא מצילה את סטיב ממוות מחטיף בוטנים, ולקינוח - שוק יום ראשון יפה, עם מלא מלא כבשים ב-חוטן.
נוף המדבר מתחלף בהדרגה בצבעים יפהפיים של ירוק, אדום, צהוב וסגול, שווקים, ונסיעה לקשגאר - שוק הבהמות, בתים יפהפיים והרי פמיר המושלגים, מפגש עם נוודים החיים ביורטות צבעוניות ו.. סוף המסע.
במקלוד גאנג' לא חסרות אטרקציות, עצם ההסתובבות בעיירה כה קוסמופוליטית היא כבר עניין משובב. רוב המקומיים טיבטים, ותרבותם מכתיבה גם את הלך הרוחות, אך ברחובות הקטנים ניתן לשמוע בליל שפות, והמסעדות מגישות תפריטים מכל הארצות.
מעבר לסצינת המטיילים, יש חיים אמיתיים במקלוד גאנג`, במלוא עליבותם, במלוא תפארתם. בכתבה שלפניכם תמצאו מופע של צעירים טיבטיים, הנערה היפהפיה בינדו ומפגש עם המשנה לדאלאי-למה, איש רוח צעיר עם עיניים חודרות.
משפחה אחת יוצאת למסע הגדול ורצוף הטלטלות ונוחתת באמריצר שבצפון הודו, עם מקדש הזהב וטקס סגירת הגבול עם פקיסטן. מכאן היא עולה צפונה לכיוון דרמסאלה בדרך יפהפיה. עוד מעט והיא בהודו.
התחלת הטיול זו נקודה רגישה תמיד, במיוחד כשמגיעים ליעד כמו הודו - עם השוק המוכר של ההתחלה. כשממשיכים מיד צפונה השוק מתרכך ומגלים מקומות יפים וחוויות מדהימות. דרמסאלה, לדוגמא היא יעד כזה שמגיעים אליו ולא רוצים לעזוב, עם הנוף המרהיב והטרקים היפים שבסביבה.
ליג`יאנג, מספקת לרון ובשמת, מלבד העיר העתיקה והמרשימה גם מפגש צפוף עם עשרות תיירים סינים וכשנמאס מההמון הם פורשים לירוק של היער. משם ממשיכים לסצ`ואן בנסיעה לא פשוטה ובשל היעדר מזומנים נאלצים לדלג לצ`נגדו, שם הם מוצאים בנק (אחרי חיפוש נואש) וגם פנדות חמודות.
אסף ממשיך במסע למערב סצ'ואן, לקראת טיול בין פסגות מושלגות בפארק הקרחונים היילואוגואו. בדרך הוא נהנה מטעמים פיקנטיים בכפר מושי.
"התעוררתי שוב לא החלטי. אוטובוס? טרמפים? אולי בכל-זאת לוותר ולחזור? אני בחופש הרי, האם כך אני רוצה להעביר את החופש שלי? בתופסת, במחבואים, בלישון רע ולאכול רע?" - אייל מתמודד עם קשיי תחבורה ובירוקרטיה בדרכו לטיבט.
שני חברים יוצאים לטרק על גבי סוסים בסונגפאן - טרק מהמם בנופים של הרים עצומים, יערות ופסגות מושלמות, אגמים ומפלים בכל כיוון, כפרים טיבטיים מלאים בדגלי תפילה צבעוניים ונסיעה מאתגרת במיוחד.
``אויר הרים צלול כיין וריח עצקליפטוסים/ נישא ברוח הערביים עם קול של טוסטוסים/ ובתרדמה מול אח של אבן שבויה בחלומי/ על מה מחר אני אוכלת/ כמה ואצל מי .`` (...kodaikanal של אגם ושל ירוקת ושל קור)