מסע לצפון לאוס
התחלנו את השייט במורד נהר המקונג עד המפגש שלו עם נהר ה-Nam-tha שמגיע מצפון, ואז התחלנו לשייט במעלה הנהר לכיוון צפון. הנוף היה קסום, לא היה זכר ליישוב כלשהו, והיינו מוקפים הרים ירוקים ויערות.
התחלנו את השייט במורד נהר המקונג עד המפגש שלו עם נהר ה-Nam-tha שמגיע מצפון, ואז התחלנו לשייט במעלה הנהר לכיוון צפון. הנוף היה קסום, לא היה זכר ליישוב כלשהו, והיינו מוקפים הרים ירוקים ויערות.
הסאדהואים מעורטלים . קשה שלא להבחין בהם: עירומים מכל, מכוסי אפר, אוחזים בקלשון המשולש שהוא סמלו של האל שיווה, הם נעים ונדים הרחק מביתם וזהותם הקודמת. בערוב חייו, ההינדי יכול לבחור להיות סאדהו, כלומר לפרוש כליל, להסתגף ולנטוש את הכל מאחור לנצח...
מספר ימים של פגישות אקראיות על החוף ויוקה אומרת לי - ``לא בא לי לחזור ליפן``. ``לאוס``, אני אומר לה, ``בואי ניסע ללאוס``. לאוס לא הייתה ממש ברפרטואר עד לפני ימים מספר, אך הסיפורים על ``גן עדן`` הגיעו לאוזני ממעט מהמטיילים שפגשתי עד כה. למחרת היום אנו על רכבת הלילה מסוראטאני לבנגקוק.
יוקה רצה אלי ואומרת שמצאה חנות מנורות מקסימה. אני מגיע לשם ובאמת יש שם הרבה דברים מדהימים. בנתיים יוקה מוציאה את החליל ומתחילה לנגן לילדים שבמקום. אני ממתין לה ותוך כדי כך מבחין בילד שמשחק במשחק הדומה לדמקה, רק בעל עשרה טורים ועשר שורות.
הדרך לנונג קיו (Nong Khiaw) הרבה פחות נוראה ממה שחשבנו. אנו יושבים בארגז של משאית ועוצרים כל כמה זמן להוריד ולהעלות נוסעים. אין הרבה מקום ודי צפוף, אבל ממש לא נורא. עתה אני מבחין בהבדלים בין הבתים הפרושים לאורך הכביש ובין אלו המצויים לאורך הנהר.
לעניות דעתי, אין מקום בעולם בו מרוכזות כל כך הרבה פיצריות כמו בואנג-וייאנג. האיטלקים היו גאים. או שלא. מאות תרמילאים גודשים את הכפר-עיירה הזה ואנו לא מצליחים לזהות אפילו מקומי אחד. אנחנו מרגישים בערך כמו עב``מים במקום. רק לפני יומיים היינו באחד המקומות השלווים עלי אדמות ופתאום זה?!
מרבית שטחה של אוזבקיסטן מכוסה מדבר. מאות קילומטרים של אדמה שטוחה חסרת חיים המגיעה בקיץ לטמפרטורה של כ60 מעלות ובחורף צונחות הטמפ` מתחת לאפס והכל עוטה מעטה שלג.
יותר משתים עשרה שעות חלפו עלינו לפני שגלגלי המטוס נשקו לאספלט המחוספס של מסלול הנחיתה בדלהי. ריח חזק מכה בנחירנו עם היציאה מהמטוס - ריח של הודו. אוטובוס מקרטע מוביל אותנו אל הטרמינל יחד עם אוסף של תרמילאים, הודים ואנשי עסקים...
בסביבותיה של קאסול פזורים כפרים שונים ומשונים, אל חלקם ניתן להגיע רק לאחר הליכה ארוכה ומתישה. כל סוגי הסחורה והאספקה שעולים בדעתכם מגיעים אל הישובים הללו על גבם של פורטרים. בדרך ניתן לפגוש טיפוסים שונים ומשונים, חלקם בחרו להעביר את חייהם במערות הפזורות בהרים תוך עישון כבד.
העומס כעת הוא כפול: אנחנו צריכים לבנות את המקום (תאורה, צביעה, ארונות, מטבח כשר ועוד) ובנוסף להתכונן לשני ימי החג, שעומדים לחול בצמידות לשבת. יש לנו עוד יומיים עד החג ורק אלוקים יודע איך נעשה את זה...
כמה שעות לפני חג-הסוכות מתקדרים השמיים וגשם עז חודר אל הסוכה. לזמן מה נראה שהכל אבוד, אך בדיוק בזמן הנכון - שעה וחצי קודם הסעודה מתפזרים העננים, מאפשרים לעובד שלנו לסדר מחצלות ושולחנות נמוכים ולמאתיים מטיילים לחגוג את ערב החג הראשון.
מי שאוהב את הודו כמוני וחושב עליה בהחלט כעל מקום שהיה רוצה לגור בו, מוצא עיר בהודו, שזרים יכולים לקבל בה היתר מגורים, שיש בה אנשים המאמינים בשלום, שלווה והרמוניה ושאם אתה מאמין כמוהם בכך אתה מוזמן להיות תושב העיר.
לא תוכלו להשאר אדישים לנוכח האטרקציות ההסטוריות, הדתיות והתרבותיות של העיר <strong>מומבאי</strong>, ליבה הפועם של תת היבשת ההודית. מבנים קולוניאלים, מקדשים מרהיבים, מוזיאונים מרתקים, מופע אנושי מרהיב ותעשיית סרטים שהטביעה חותמה מסביב לעולם. ברוכים הבאים למומבאי!
``בומביי (Bombay) או בשמה המעודכן מומביי (Mumbai) אינה נתפסת כיעד אטרקטיבי לתיירים ישראלים. ובמיוחד לא אצל הצעירים. אבל צריך להבין שאנחנו מפספסים ובגדול. בומביי, לטעמי, מרתקת ומעניינת וחבל לפסוח עליה ולברוח היישר לגואה עם הנחיתה. תנו לה צ`אנס, לעיר הענקית הזו.
``אנחנו קוראים יחד `שמע ישראל` ואני רואה דמעות ממלאות את עיניו. כשהוא מוריד את התפילין, קולו רועד מהתרגשות. משהו כאן מוזר, אני חושב לעצמי, ואז מספר לי טום שהוא לא הניח תפילין מעולם...``
אם נסתכל על הצד הרוחני של הדברים, אין ספק שכיום יש התעניינות הולכת וגדלה בצד המיסטי של העולם, אצל יהודים בפרט ובעולם בכלל. זהו דבר שמהווה הכנה לייעוד האלוקי של ימות המשיח- ``לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה` בלבד``.
``ביום שני אני ולוי יוצאים אל הפסטיבל, בידינו תפילין ולצידנו ילדי משפחת גולדשטיין ישובים על עגלת עץ, מובלים בידי נער הודי. אנחנו מפלסים את דרכינו בתוך ההמון, הילדים שקטים (אולי קצת המומים), צופים בשלל המראות. מהר מאוד מתחילות הנגיעות: כל הודי/ת שעוברים לי
דיו היא פינה קאריבית בלב הים הערבי. הינדואיזם צלוב בטעם של וודו, ים, סרטנים, סירות. טיח מתפורר, שיהוקים של וויסקי. סיפור קטן על אי קטן.
מה עוד אפשר לבקש?! אגם מקסים, טרסות אורז בשיפולי ההרים והנוף המהמם של רכס האנפורנה שבמרכזו השפיץ של הר ה-Fish Tail. פוקרה היא עיר מקסימה ונעימה, שקטה ומלאה טרקרים שיוצאים ואלה שחזרו לנוח בה.
משפחת פלג שבה לארץ וקצת קצת לפני הסוף נכתבו ההגיגים של סיום הטיול. המראות, הניחוחות והאחווה המשפחתית - כולם רצים בראש, רגע לפני שמגיעים למציאות אחרת, בחיק הבית בישראל.
כחמשת אלפים יהודים חיים בהודו, למעלה מאלפיים מהם מרוכזים בעיר מומבאי (Mumbai, לשעבר- בומביי), בעיקר בעיירה תנה (Thane), המרוחקת ממנה כ-35 ק``מ; הם נוהגים להתכנס בתשעת בתי הכנסת הפזורים בעיר, המהווים מחצית ממספרם הכולל של בתי הכנסת הפועלים כיום ברחבי המדינה.
תושבי האזור זקוקים לנו, התיירים, ולא רק כמתנדבים. מבחינתם, תיירות היא מקור הכנסה והוכחה שהמצב חוזר ל``נורמל``, שהעולם לא שכח אותם. קשה לתאר במילים את היחס המדהים לו זכינו כתיירים וכמתנדבים.
מה דעתכם על טיול בן יומיים על גבן של פילות? רק אתם והן? רון ובשמת עשו זאת בלאוס ונהנו מכל רגע בחוויה הייחודית הזו. כששבו לעיר נטלו חלק בקורס בישול מקומי ויצאו לטיול אופניים מהנה לאורכו של נחל. סיפור מסע כולל מתכונים.
לא הרבה מכירים את הגן הלאומי כפר נחום, הממוקם על שפת הכנרת. זהו אחד האתרים החשובים ביותר עבור מטיילים נוצרים וצליינים המגיעים לביקור בארץ. גם לישראלים כדאי לבקר במקום היפה הזה מאחוריו עומד סיפור מעניין מאוד.
נחל קטלב ממוקם לו אי שם בלב הרי יהודה, בואכה ירושלים מכיוון עין כרם. הזוג בבי ובבי יוצאים לטייל בנחל, משכשכים בבריכות מים, עוברים בנחל שורק ובחירבת א-שיח' ובסוף מקנחים בטיפוס. הכל בשלוש וחצי שעות.
נוסעים לדרום תאילנד? בואו להכיר את האט יאי, מרכז מסחר דינמי וצומת תחבורה עיקרי. מכאן ניתן להמשיך אל פוקט, קרבי או קו סמוי, וכמובן ליהנות מקניות רבות.
העיר העצומה בומביי יכולה להרתיע מבקרים רבים, שלעיתים מעדיפים לראות בה כתחנה זמנית בדרך לעיירות נעימות יותר. למעשה, כמו הודו עצמה, בומביי היא עיר של ניגודים. אפשר למצוא בה כמה מסמלי העושר המובהקים ביותר של הודו. מי שבוחר להכיר את העיר מגלה מקדשים, שווקים ואזור חוף מיוחד.
נהרות גועשים, כפרי הרים יפים, פרדסים, יערות אורנים ירוקים, רכסים מושלגים וערך היסטורי מיוחד הופכים את עמק קולו לחוויה עבור מטיילים. קולו, מנאלי והכפר נגר המצוי ביניהן, על מגוון מקדשיו הן תחנות חשובות בטיול באזור.
בדרום מערב רג'סטן נמצאת מאונט אבו, המהווה אתר נופש עבור מי שמחפש אווירה רגועה במחוז. אגם נאקי והמקדשים הג'אינים בדילוורה הם בין מוקדי העניין המרכזיים באזור. כתבה זו תציג לכם תחנה חשובה בטיול לצפון הודו.
רצועת החוף של גואה כוללת חופים יפים ואווירה טובה, וגם את וגטור וצ'אפורה, הראשון כפר אינטימי עם בתי הארחה מיוחדים, והשני יישוב על גבעה ואחת מנקודות המוצלחות היפות של האזור.