חוויה גסטרונומית בסינגפור
שלומית כותבת על ה'הוקרים' - מרכזי הסעדה בסינגפור. היא מספרת על ההוקרים השונים, חלקם עממיים יותר וחלקם פחות, על מאכלים אהובים וכיו"ב.
שלומית כותבת על ה'הוקרים' - מרכזי הסעדה בסינגפור. היא מספרת על ההוקרים השונים, חלקם עממיים יותר וחלקם פחות, על מאכלים אהובים וכיו"ב.
חציית הודו ברכבת היא חוויה מסעירה אך לא פשוטה, הנופים משתנים וההמולה רבה. הדרך הטובה ביותר להשבת הכוחות היא התמקמות על חוף לבן מול מים צלולים ואוויר נקי. גילי יובל מסיימת את מסעה ומגיעה לאיי אנדמן שאת יופיים קשה לתאר, עוד כמה ימים בדלהי לקניות אחרונות.
מעל פוקט נמצא מחוז פנגנגה האטרקטיבי, שכדאי לא להחמיץ אותו בדרך לדרום תאילנד. מערות, יערות גשם וכפרי דייגים הם חלק מאתרים מעניינים באזור העיר פנגנגה והמפרץ הסמוך.
אחת מפינות החמד הפחות מוכרות לטיילים הישראלים בתאילנד היא הואה הין, הממוקמת על החוף המערבי של מפרץ תאילנד. העיירה, המשמשת כיום כמקום הנופש האהוד על העשירונים העליונים בתאילנד, כולל המלך, מציעה מלונות יוקרה המשופעים בטיפולי ספא, שנורקלינג, שחייה, גולף ואפילו תחרות פולו לפילים. בכתבה זו תוכלו לקרוא על כל אלו וגם לקבל פירוט מקיף על מועדונים ואתרי צלילה בחופים הסמוכים.
האט יאיי (Hat Yai) היא מרכז מסחר דינמי וצומת תחבורה עיקרי בדרום תאילנד. יש הטוענים שהעיר מונוטונית, גדולה מדי ולא מצדיקה התעכבות של יותר ממספר שעות. אחרים נהנים מעריכת קניות בעיר, משווקי הרחוב התוססים, מהמקדשים הבודהיסטים, מהניקיון והסדר בעיר ומחיי הלילה הסוערים. כתבה זו תתיג לכם את העיר ואתריה החשובים.
מסע אל עבר חוויה חדשה לחלוטין עבורי, הן מבחינת מקום והן מבחינת תרבות. התרבות האיסאנית שונה במהותה מתאילנד המתויירת - משהו הקרוב יותר לתרבות הלאוסית עם השפעה של קדמה תאילנדית. גם סגנונות המקדשים הקרובים יותר לזאת הקמבודית ומאכלים, שהינם תערובת של המשולש התאילנדי, הקמבודי והלאוסי...
משפחת פלג הפעם בצוותא עם משפחת ארז יוצאים לבלות בעיר הבירה העתיקה של תאילנד שנקראת גם ונציה של תאילנד, שטים בתעלות, מאכילים קופים, רואים עוד מקדשים (איך אפשר שלא?!) ונהנים מהשווקים. בהמשך יוצאים לקרב נגד עלוקות בשמורת קוואיאי ומטיילים ביערות גשם מדהימים.
איותאיה היתה בעבר ממלכה גדולה ומרכז דתי חשוב בתאילנד. כיום אפשר למצוא זכר לתקופה הזאת בכל פינה בעיר. לפניכם כתבה על מקדשים ואתרים דתיים מרשימים אחרים בעיר הסמוכה לבנגקוק.
שמי ברק, טיילתי באזור באוגוסט 2006, ברשימה זו אעביר את סיפור הטיפוס\ טיול על הר אלברוס, הנמצא ברכס הרי הקווקז, בחלק הרוסי, שהוא גם ההר הגבוה באירופה (5642 מ`). המסר העיקרי ברשימה (אותו הבנתי אני עם תחילת הטיול) הוא כי המקום הוא אחד היפים והמפוספסים על ידי טיילים מארצנו, וכי טיפוס על הר מושלג אינו מחייב את המיומנויות הטכניות המורכבות אותן חשבתי שצריך, ובהחלט מתאים לטווח רחב של גילאים ולכל המינים (שניהם...).
``מה פתאום גרוזיה? לא יכולנו לסיים את הקיץ הזה בנדנוד ערסל בחצר ביתנו?`` הפלגים ומשפחת שפירא נסעו לגרוזיה לטיול בן שבועיים. אודי שפירא מביא את רשמי המשלחת מגרוזיה (גאורגיה) המקסימה בה ניגודים מרגשים מאותתים שמשהו כמעט קורה או עוד רגע יקרה שם...
``הרוח מחכה אנחנו אוהבים שחם, ניסע להר - הדרך יפה העליות די קשות, לא אשבר אני אשיר עם ניר (ועמיר) - my girl...`` הרוח שלנו חיכתה שיהיה מזג אוויר והרוח של המזג אוויר חיכתה כדי שלא יהיה לנו קר וגם הרוח שעמדה לנו וחיכתה בעליות וחוץ מזה... גם מפולות בהרים
במזג אוויר סוער מגיע כתבנו אל גאורגיה. מהבירה טביליסי הוא יוצא לטיול בכפרים, עולה בהרים ויורד בגאיות, תופס טרמפים ומגלה מדוע המשקה המשקה הלאומי משפיע רק עליו.
גרוזיה קיבלה אותנו בזרועות פתוחות (אפילו שקל לא שילמנו בגבול) ובגשם זלעפות, בריח תמידי של מאפים ושעווה של כנסיות, אפרת מגיעה לגאורגיה ולמרות מזג האוויר האפרורי נהנית מאירוח של כבוד ומהרבה חינקלי.
האי סרנגן (Serangan), דרומית לאי Sanur, מוכר גם כאי הצבים משום שיש באי מכלאות מיוחדות לצבים. אפשר להגיע לאי בקלות בשייט קצר או אפילו ברגל אם אין גאות גבוהה. מידי חצי שנה נערך במקום טקס הודייה המסורתי.
האי Sulawesi, מוכר גם כ"אי הסחלבים" - אזור הררי גבוה המשקיף על עמקים יפיפיים ונהרות. בדרומו נמצאת שמורת הטבע Bantimurung, שבה אפשר להבחין במינים שונים של פרפרים אקזוטיים. במספר מקומות על האי כמו ב-Karumengan ,Lahendong ו-Kinilow אפשר למצוא גייזרים ומעיינות מים חמים.
אינדונזיה, מלבד נופים בתוליים יפהפיים, עשירה בתרבות יוצאת דופן, כזו השונה מכל תרבות מוכרת בעולם המערבי. תמר יוחאי עוזבת את האי ג`אווה וממשיכה לכיוון האי סולאווסי, שם נחשפת למנהגי המקום, למקומיים האדיבים ואף זוכה להשתתף בכמה טקסים דתיים.
קבוצת האיים בארכיפלג מולוקן (Maluku - Moluccan), מורכבת מכ- 1000 איים, מרביתם אינם מיושבים ומנותקים אחד מהשני. בכול אי אפשר להבחין בתרבות ושפה שונה.
בפרק זה תוכלו לקרוא על הסיבות שהביאו להתדרדרות מעמדה של דרך המשי כדרך מסחר ראשית בין מערב למזרח. התפשטות האיסלם וחילופי שושלות, פיתוח שיטות ייצור משי בקרב עמים חדשים וסיבות נוספות פגעו במעמדה וחשיבותה של דרך המשי שהלכה ונעלמה מן העולם.
החידוש המשמעותי והעמוק ביותר שהועבר באמצעות דרך המשי אל סין ושכנותיה הוא הבודהיזם. דת, פילוסופיה ואמנות שכיום כל כך מזוהים עם סין, הגיעו אליה מהודו, בזכות דרכי המשי. בואו ללמוד על מסע הבודהיזם בדרכי המשי.
במאה השניה לפני הספירה החלה דרך המשי לתפקד כעורק מסחרי ודיפלומטי לכל דבר. בשנת 138 לפני הספירה, מסעו של Zhang-Jian בשליחות הקיסר הסיני דאז, וו-די, מסמל את תחילת תהליך ההתפתחות התרבותית והצטלבות התרבויות באמצעות דרכי המשי.
אם גרוזיה היא אוטו לדה, אזרביג`ן היא לדה עם תוספות וחידושים - אותה גברת בשינוי בגדים תחתוניים - פתאום יש מחליף דיסקים, יש אזעקה, ו-פיפים כשפותחים את הדלתות (יש כאלה שמכנים את זה נעילה מרכזית), ויש קפיצים משומנים היטב, טוב, בכל זאת הגענו לאחת המדינות העשירות ביותר בנפט.
אם בסמרקנד התרגשנו מכל בניין, כל חדר וכל ציור, ובבוכרה זה כבר היה פחות מרגש (אולם עדיין מרשים), את חיווה כבר קיבלנו באדישות כלשהי. רועי עם חוויות נוספות מאוזבקיסטן.
שני תרמילאים טריים, מגיעים לדלהי ישר מתל אביב לבושים בג`ינס ועמוסים בתיק ענק, יורדים מהמטוס ותופסים מונית ישר להארי-רמה, במיין בזר. את התיק הם שוכחים במונית ומבלים את היום הראשון בחיפושים אחריו...
יש מטיילים שמגיעים למיין בזאר ורק חושבים איך לעזוב ויש כאלה שמוצאים שדוקא המיין בזאר הוא המקום בשבילם: ססגוני, מרתק, לכל אחד הפינה שלו, רק לחפש ולמצוא.
הרכבת יוצאת מדלהי צפונה, השעה 06:00, כמו תמונה מסרט בדיוני, והרכבת המטפסת בהר כמו מהמאה הקודמת. האם יש ל``פורטרים`` של שימלה ועד עובדים או רק מדי שרד מסורתיים? שימלה עיר בעננים!
בדרך להודו אפרת מתחככת במושבים הירדנים המלכותיים, מגלה את חולשותיה לנוכח כביסה תלויה ופרות עם דבשות. ורועדת כל הזמן, ולא מהשוק התרבותי. פשוט קר פה נורא. איפה השמש? דלהי. סוף דצמבר.
לא פשוט לחזור לדלהי אחרי ארבעה חודשים שלמים של טיול בכפרים, בהרים. אחרי ארבעה חודשים שלמים שכל מה שהיה מסביב זה אנשי הכפרים הפשוטים, הנינוחים, השלווים. פתאום זה בום מוחלט להגיע לפה ולראות את מסת האנשים שפה, את מסת הרכבים - מכוניות, משאיות, אופניים, אוטו-ריקשות, אופני-ריקשות וכו` וכו` וכו`. אבל וואלה, צריך לראות גם את זה. בעצם, כשאומרים הודו- לזה מתכוונים.
אחרי שמכירים את דלהי ומתרגלים לאווירה, אפשר להכיר גם צד אחר שלה... לא מומלץ, אבל רצוי לדעת שאם חלילה יש צורך, בתי החולים בדלהי מספקים שירות טוב ויעיל. בכתבה שלפניכם סיפור של מי שחוותה את החוויה...
נסיעה באוטובוס מפושקרלדלהי אורכת כשמונה שעות ובאופן לא מפתיע אפשר להתעורר ממנה עם כאב ראש טורדני. אם מישהו קדח חור במיטתכם במשך שמונה שעות, יש סיכוי שתבינו על מה מדובר בכתבה הזו, שעוברת דרך בית חב"ד בלהי ומסיימת במעבר הגבול עם נפאל.
קשה להאמין, אבל יש דלהי אחרת מעבר למיין באזאר... בכתבה שלפניכם תוכלו להכיר את דלהי מזוית שונה לחלוטין - מהזוית של התיירים וההודים העשירים, עם זלילה במסעדות יוקרה והזלת ריר (מהצד) על העושר של מלונות הפאר...