מסידני לסידני ב-2700 ק``מ
חודש ראשון באוסטרליה מוקדש להתארגנות, להסתגלות ולעליה צפונה עד לאי פרייזר, שם עברנו בהצלחה גיבוש בשטח בג`יפ ואוהל. כשחזרנו, שמחנו לגלות שהקרוואן גדל בינתיים.
חודש ראשון באוסטרליה מוקדש להתארגנות, להסתגלות ולעליה צפונה עד לאי פרייזר, שם עברנו בהצלחה גיבוש בשטח בג`יפ ואוהל. כשחזרנו, שמחנו לגלות שהקרוואן גדל בינתיים.
``גם לכתבה הזו, כמו לקודמתה, יש ריח חזק של ים, וכאן על החוף היא נכתבת, תוך כדי נסיון נואש להרחיק את גרגירי החול מהמקלדת...``
``מיד כשעגנו בריף, הלבשנו את הילדים בחליפות גומי ובווסט הצלה, ועם שנורקלים וסנפירים יצאנו לתור את השונית. המראה שנגלה לעין היה מדהים: המוני דגים צבעוניים, כוכבי ים, צדפות ענק ואפילו סוסון ים...``
``למרות שאינני מחובבי נהיגת השטח, ובדרך כלל מתגעגע לשקט של לפני אופנת ה``כביש-שטח``, כאשר עוד היה אפשר להלך בשבילי הארץ בלי לברוח מהג`יפים השועטים, החורצים קוליסים עמוקים בכל פינה, ולהנות מקצת שלווה בלי נהמות מנועים, הרי שאם רוצים לטייל בפרייזר- אין ברירה".
לטאות ענק וצבי מים, סוחרי-נשק וסמים, נהרות אימתניים, תולעים באוכל ורכב ששבק מטר מהקצה - 10 ימים, 5 ישראלים וטויוטה אחת בדרך לכיבוש הנקודה הצפונית ביותר ביבשת.
לאוסטרליה נסענו כאמור בעיקר בשל המרחבים, הפראיות, הטבע, אולם את שבוע הפתיחה נבלה דווקא בכרך של סידני, עיר מודרנית... ההתחלה העירונית שלנו בסידני.
נחיתה בסידני, התארגנות זריזה, רכישת רכב, סדר פסח והיידה לדרך! הפלגים כבר מיומנים וקצת מזל אף פעם לא מזיק.
המשפחה יוצאת לטרק משפחתי, מבלה במעיינות חמים ונפרדת מן הקרוואן. עוד ביקור קצר בסינגפור, ו.. הביתה.
איך (לא) ישנים בקרוואן? מהו נוהל יציאה ל- Track? מדוע טיסה מעל לויתנים הסתיימה מוקדם מהצפוי? למה לא כדאי להתעקש על מקום בסירה היוצאת לשיט צפיה בדולפינים? כיצד תוכלו לזהות מאורע היסטורי למרגלות Mount Cook? ומדוע, למען השם, סלעים קטנים מתנפלים על הקרוואן?
משפחת ונסובר מתחילה את השבוע השלישי לטיול בקווינסטאון, עם כל ההרפתקאות המשוגעות שיש לעיר להציע, ומספרת על חוויות משיט בסירת מרוץ, על ה``חלילן מקווינסטאון``, קפיצת בנג`י (אמיצה), פיורדים, תולעים זוהרות, כלבי ים, כבשים, שניצלים, דולפינים חמקמקים ועוד..
כשקראתי על המסע הגדול לניו זילנד אמרתי לעצמי שאת המסע הזה אני אעשה!! בסוף אותה שנה קיבלתי באופן בלתי צפוי מתנה כספית חד פעמית, ההחלטה נופלת להתחיל להתארגן להגשמת החלום- על אופניים בניו זילנד.
החוף המזרחי של אוסטרליה בניגוד לעמיתו המערבי, מאוכלס ורווי עיירות נופש ואטרקציות תירותיות. הפלגים מדלגים מעיירה מומלצת אחת לשניה, מאטרקציה לאטרקציה, הפעם בכדי להינות צריך לשלם.
החוף המזרחי כשמו כן הוא, חוף. הפלגים עוברים מעיירה אחת לשניה, ממציל אחד לשני, בכולם אותה חוויה בלתי מספקת. הים והגלים האוסטרלים. ברקע עננה, רותי חוזרת הביתה, השאר ממשיכים.
לאחר כמעט חודשיים באי הדרומי חוזרים הפלגים לאי הצפוני. אתנחתא עירונית בוולינגטון הבירה, מעבר בעיירות החוף המזרחי ופרק של טבע בתולי בפארק ה-urewera.
את השבועיים האחרונים באי הדרומי מנצלים הפלגים בכדי לחזור למקומות בהם כבר היו. יש משהו בחזרה לרחובות ונופים מוכרים, כמעט תחושה של מקומיים. יומיים בילו בחווה של משפחה מארחת, חברים באירגון ה-hit.
החוף הדרומי של האי הדרומי מספק אטרקציות אין ספור, נופים, חיות ים, כולן באדיבות הטבע הכמעט ארקטי. הפלגים מפזזים בין טיפות הגשם, הפינגוינים וכלבי הים כמו ילדים בארגז משחקים.
יותר מאשר באי הדרומי, פה באי הצפוני מקבל המשפט הבא משמעות כפולה: ``...אתה לא אוהב את מזג האוויר בניו-זילנד?... חכה 5 דקות...`` כן! בדיוק כך משתנה לו מזג האוויר בקצב מסחרר, מה שמשאיר מעט מאוד מקום לתכנון לוח זמנים ע``פ מזג האוויר.
מתישהו בתחילת חודש נובמבר (בו חל יום הולדתי) לקחתי את ההחלטה הספונטנית להצטרף לחברה שלי שנוסעת לניו-זילנד (NZ). הרבה לא ידעתי על המקום, אבל היתה לי תחושה שזו הזדמנות שלא כדאי לי לפספס...חוץ מזה אחת ולתמיד רציתי להבין מה ההבדל בין 2 האיים (הצפוני והדרומי),
החוף המערבי של האי הדרומי, אגן גשום בזכות לחות תמידית המגיעה ממערב - ים טזמן. הרווח הוא ביערות גשם ואפילו קרחונים, המחיר - גשם...הפלגים מדלגים בין הטיפות, מבטלים תוכניות ונהנים בכל זאת.
``השביל עבר במין יער גשם מופלא, עם המון עצים ושרכים, וציוצי ציפורים וקבוצות של הטיול המאורגן שהולכות מלפני ומאחורי, מה שהיה מעצבן מאוד``. - תחילת הטרק, למה לא כדאי לישון ליד הקיר, מלחמת שלג עם העצים ו..
אתם יודעים איך אומרים שאסור ללכת לסופר רעבים, כי אז קונים הרבה אוכל? אז באמת לא קניתי הרבה אוכל - פטה, שוקולד ותפוזים. אבל מסתבר שהכלל הזה תקף גם למקרים של צמא, כי קניתי הרבה שתיה- בקבוק גדול של L&P ובקבוק קטן של ספירולינה, שזה מיץ שמזמן רציתי לנסות אותו...
לכבוד סופהשנה האזרחית מייב מסיימת את הטרק בקווין שרלוט בשלום, וממשיכה אל בירת הנצח של ניו זילנד - וולינגטון. בין לבין וגם בהמשך היא מספיקה לבקר ב-מוזיאון הגדול של וולינגטון, לסעוד את לבה בפיקניקים וארוחות בוקר ולקפוץ למפלים ול-קרייטרס אוף דה מון - אזור פעילות געשית.
יצאנו חבורה של 10 ישראלים לכבוש את הנקודה הצפונית ביותר באוסטרליה - קייפ יורק. התחלקנו ל 2 ג`יפים פטרול חדשה שהשכירו כמה חבר`ה והרכב שלי ושל עוד חבר ניסן פטרול MQ 86 טורבו דיזל, או בקיצור ``הפטרול המפוקפק...``
סוף הדרך, טזמניה, הפרק האחרון של המסע הזה. סוף הדרך, טזמניה נמצאת בקצה הדרום דרומי של אוסטרליה. סוף הדרך, טזמניה, היא ככל הנראה, אחד מהמקומות היפים בעולם.
ניר, שירי, נטע וענבר ממשיכים הלאה. הפעם הם מגיעים לקופר פדי ולאליס ספרינגס. ביתו של הארי לוכד התנינים, טיולי מדבר ועימותים רבים עם איתני הטבע מלווים את הטיול.
The Great Barrier Reef (שונית המחסום הגדולה) משתרעת על שטח עצום של למעלה מ-2,000 ק``מ ומונה מספר רב של איים קטנים. הצלילה בשונית היא חוויה שלא מן העולם הזה.
איזי ומיכל פוגשים את שושי ודובי בסידני וביחד מתחילים את מסכת חיפוש מקום מגורים (עד קניית הקרוואנים). בדרך הם פוגשים דמויות צבעוניות כמו נוחם הלוחם ללא החת ומוכרת מהשוק שרצה עד אליהם להסביר להם את משנתה. הם מתארחים בגסט האוס בבעלות סינית ומרגישים כמו מיעוט.
לאחר פרייזר אנו ממהרים לביקור משפחתי במלמבימבי הסמוכה לביירון-ביי, ועל כן אנו מרפרפים באופן יחסי על ה- Sunahine Coast וה- Gold Coast אשר בדרך, ומקדישים להם אולי מעט ימים מהמגיע להם.
רון וזוגתו טיילו את ה-Hump Ridge Track, טרק חדש (יחסית) ומבטיח, ``אחד הטרקים הכי שווים היום באיזור פיורדלנד, ובניו-זילנד כולה..``. הטרק ממוקם ליד העיירה Tuatapere, ואתם מוזמנים לקרוא במה מדובר, מה יש לחפש שם ומהו המסלול המומלץ. קדימה, לדרך!
אחרי חודש וחצי בניו זילנד, גילינו שיש לנו יצר הרפתקני, ממערות חשוכות ועד לנהרות סוערים, מפסגות מושלגות למפלים גועשים. מסתבר שלאי הצפוני יש הרבה יותר מה להציע ממה שחושבים.