מדינת סיקים שבצפון מזרח הודו מתאפיינת בנופים מרשימים, מנזרים בודהיסטים רבים ובעלי חיים מגוונים. כתבינו מתחילים את מסעם בעיר הבירה גאנטוק, פוגשים נזירים חייכנים במנזר רומטק, מסיירים בין כפרים נעימים ומקנחים באגם קאצ`ופרי הקסום.
סיקים היא אחת המדינות הקטנות בהודו והיא נמצאת בקצה הצפון-מזרחי של תת היבשת. כתבינו גל וערן מקנחים את הטיול במזרח הודו בביקור בסיקים. הרים לבנים, שמיים אפורים והכי הרבה שלג שראו בימי;חייהם- זו היתה מנת חלקם.
``הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא צריך שבשבת כדי לדעת שיהיה שמיח / מקדשים בשפע / ארמונות ומים / בשיער לי זר יסמין פורח, שרה שיר שמיח ./ סופר-מריו מבשל לנו במיה ועוד דברים שיש בעונה / איפה נעשה ת`סדר?! עוד לא יודעים מה נהיה... הקיץ בפתח, שוב חשים בריח / לא
המבקרים במקדש הזהב יפגשו אלפי סיקים ויתוודעו לכלים שהם נושאים בבגדיהם, לשיטת שטיפת הרצפות ולשימושיה השונים של המטריה. כתבנו מגיעים לשם, מתרשמים וממשיכים לרישיקש.
כתבינו גל וערן מטיילים בהודו והפעם נמצאים, בין השאר, בפורי הקטנה, בכלכתה בה הוד והדר שוכנים לצד העוני ומנקים את הראש באיי אנדמן השקטים. זהו טיול שופע מים בשלוש מדינות בהודו- מים קדושים, מים כחולים-ירוקים, מים שזורמים לים
חציית הודו ברכבת היא חוויה מסעירה אך לא פשוטה, הנופים משתנים וההמולה רבה. הדרך הטובה ביותר להשבת הכוחות היא התמקמות על חוף לבן מול מים צלולים ואוויר נקי. גילי יובל מסיימת את מסעה ומגיעה לאיי אנדמן שאת יופיים קשה לתאר, עוד כמה ימים בדלהי לקניות אחרונות.
שני תרמילאים טריים, מגיעים לדלהי ישר מתל אביב לבושים בג`ינס ועמוסים בתיק ענק, יורדים מהמטוס ותופסים מונית ישר להארי-רמה, במיין בזר. את התיק הם שוכחים במונית ומבלים את היום הראשון בחיפושים אחריו...
יש מטיילים שמגיעים למיין בזאר ורק חושבים איך לעזוב ויש כאלה שמוצאים שדוקא המיין בזאר הוא המקום בשבילם: ססגוני, מרתק, לכל אחד הפינה שלו, רק לחפש ולמצוא.
הרכבת יוצאת מדלהי צפונה, השעה 06:00, כמו תמונה מסרט בדיוני, והרכבת המטפסת בהר כמו מהמאה הקודמת. האם יש ל``פורטרים`` של שימלה ועד עובדים או רק מדי שרד מסורתיים? שימלה עיר בעננים!
בדרך להודו אפרת מתחככת במושבים הירדנים המלכותיים, מגלה את חולשותיה לנוכח כביסה תלויה ופרות עם דבשות. ורועדת כל הזמן, ולא מהשוק התרבותי. פשוט קר פה נורא. איפה השמש? דלהי. סוף דצמבר.
לא פשוט לחזור לדלהי אחרי ארבעה חודשים שלמים של טיול בכפרים, בהרים. אחרי ארבעה חודשים שלמים שכל מה שהיה מסביב זה אנשי הכפרים הפשוטים, הנינוחים, השלווים. פתאום זה בום מוחלט להגיע לפה ולראות את מסת האנשים שפה, את מסת הרכבים - מכוניות, משאיות, אופניים, אוטו-ריקשות, אופני-ריקשות וכו` וכו` וכו`. אבל וואלה, צריך לראות גם את זה. בעצם, כשאומרים הודו- לזה מתכוונים.
אחרי שמכירים את דלהי ומתרגלים לאווירה, אפשר להכיר גם צד אחר שלה... לא מומלץ, אבל רצוי לדעת שאם חלילה יש צורך, בתי החולים בדלהי מספקים שירות טוב ויעיל. בכתבה שלפניכם סיפור של מי שחוותה את החוויה...
נסיעה באוטובוס מפושקרלדלהי אורכת כשמונה שעות ובאופן לא מפתיע אפשר להתעורר ממנה עם כאב ראש טורדני. אם מישהו קדח חור במיטתכם במשך שמונה שעות, יש סיכוי שתבינו על מה מדובר בכתבה הזו, שעוברת דרך בית חב"ד בלהי ומסיימת במעבר הגבול עם נפאל.
קשה להאמין, אבל יש דלהי אחרת מעבר למיין באזאר... בכתבה שלפניכם תוכלו להכיר את דלהי מזוית שונה לחלוטין - מהזוית של התיירים וההודים העשירים, עם זלילה במסעדות יוקרה והזלת ריר (מהצד) על העושר של מלונות הפאר...
חברים שמחכים בדלהי יכולים להפוך את הנחיתה שם לרכה יותר - הם יכולים להזמין מראש חדר עם מזגן ולקחת אתכם מיד לכל האטרקציות של העיר. בכתבה שלפניכם טיול בין חברים למבצר האדום, לבית חולים לציפורים ותכנון להמשך הטיול בלדאק.
משהו עובר על הודו - רעידת אדמה בקשמיר, בדרום רכבת קורסת לתהום בגלל גשר שהתמוטט, בכביש בין קאסול למאניקארן מדרדר סלע על אוטובוס וישראלית נהרגת. אומרים- הכל אפשרי בהודו, וזה מתחיל להפחיד.
הודו הפתיעה אותי. התנפצו כל המיתוסים והנתונים שקראתי ושמעתי עליה. אמרו שהודו קשה, שהנסיעות איומות, שהצפיפות רבה, שהריחות נוראיים ובלתי נסבלים, שצריך לקשור בשרשראות את התרמילים, ועוד ועוד. אמרו וטעו. ברוב.
חלק מרכזי בטיול למדינה זרה הוא ההתוודעות לתרבות ולמנהגי המקומיים. שירז לקחה זאת צעד אחד קדימה. היא מתאהבת בפשטות של הודו, בשמחה של תאילנד ובנופים של לאוס ובעיקר במפגשים המרגשים עם המקומיים, בפניהם פתחה את ליבה והם בתמורה אמצו אותה אל ליבם.
אומרים שאין עוד מקום בעולם כמו גואה, עם החופים היפים והאווירה הרגועה. ובאמת, כשעוברים את כל האזור התיירותי עם המסעדות והגסטהאוסים אפשר למצוא עוד אזורים קסומים, להמרח בבוץ צהוב ולחסות בצילו של עץ בניאן גדול. אולי זו הסיבה שרבים בוחרים להפוך את גואה לביתם. בכתבה שלפניכם, התרשמותה של משפחה שמגיעה לחוף ארמבול ומשתפת אותנו.
היכן, מכל המקומות שבעולם, הייתם רוצים לבלות את שבוע הכריסטמיס והסילבסטר, אם לא בגואה? הצטרפו אל פנינה המסתובבת בין חופים ומחפשת אחר גן העדן האבוד. אחרי החופים של צפון גואה היא מדרימה לחופים הזרוקים במדינת קרנאטקה, אך מבינה שגן העדן האמיתי נמצא בפאלולים ושבה אליו בשמחה.
גואה היא הרבה יותר ממסיבות חוף וסמים ומי שיחפש, ימצא בה גם שלווה ושקט. מי שמחפש קניות ימצא באנג'ונה שוק מפורסם המושך אליו תיירים רבים ובמפוסה שוק שפונה לקהל מקומי יותר. בואו לקרוא על ימים אחרונים של טיול בגואה שמתארכים כאשר מתברר שקשה לעזוב אותה.
בגואה ראינו מספר דברים שעזרו לנו להבין את יבוא תרבות גואה לארץ, ואת מקום גואה בעולם הצעירים הישראלים. חשבנו לנכון לכתוב על זה, ועל הגואה שאנחנו מצאנו.
פרק מתוך הספר ``<a href=http://shop.lametayel.com/cgi-bin/lametayel/4971048.html target=_new>שאנטי שאנטי בלגן</a>`` - סיפור המתרחש על חופי <a href=http://www.lametayel.com/archive/categories.asp?app_id=13&dest_id=877&dest_type=3 target=_new>גואה</a> (Goa): אנג`ונה (Anjuna), וגאטור (Vagator), ארמבול (Arambol) והסביבה.
לאחר סיבוב בצפון הודו ונפאל מגיע אור לקורס בודהיזם, לפי מורשת של לרמה קונצו'ק, בבודהנת. החוויה המיוחדת מתגברת מיום ליום, ומביאה את אור להבנה טובה יותר של נפשו ולשאלות לגבי אורח החיים במערב.
כשמגיעים לחוף פאלולים (Palolem) בגואה (Goa), אחרי 12 שעות ברכבת מבומביי ועוד שעתיים באוטוריקשה ממרגאו (Margao), אי אפשר שלא להרגיש כאילו נחתתם בגן עדן. אחרי סיוט ארוך כל כך, כל דבר עשוי להראות נפלא.
יש אנשים שאוהבים ערים, יש כאלה שאוהבים הרים, יש אפילו כאלה שמתים על שלג, ויש כאלה, רק תנו להם חוף טרופי והם לא רוצים יותר שום דבר בעולם. ברוכים הבאים לגואה!
בומביי הסוערת גורמת לרבים לעזוב אותה מהר מדי. מי שבוחר להשאר צפוי להתאהב. הצטרפו לטיול בבומביי שממשיך לאחר מכן לחופים השלווים של גואה.
ארמבול שבגואה מושכת אליה מבקרים מכל העולם, ואלה שזוכים להכיר אותה הם ברי מזל באמת. הכתבים שלנו בשטח חיו חודשיים באיזור, ומספרים לכם על המקומות, החוויות והאנשים שעשו להם את השהות. אפילו הציניקנים לא יצליחו לעמוד בקסם של המקום הזה!
אחרי שמתמקמים בסירה שעל האגם בסרינגר, נכנסים במהירה לשגרת חיים נעימה: משכימים מוקדם ויושבים במרפסת, מתעוררים ביחד עם האגם לצלילי הציפורים וחיות אחרות המתחילות יום חדש, שומעים מוזיקה וגם לומדים. בכתבה שלפניכם תקראו איך זה לקום כל בוקר בסירה מפוארת, כשברקע הנוף הרגוע והאנשים החמים.
עמק נוברה הוא עמק מדהים ביופיו- מכל צדדיו הרים משוננים ומושלגים, במרכזו נחל רחב ידיים אשר מתקיימת בו זרימה קבועה וביניהם לא תאמינו - דיונות חול ים וגמלים!
