מנאלי ודרמסלה- הודו במלוא הדרה
22/10/2007
|
מנאלי ודרמסלה שבצפון הודו מהוות יעד מצויין לטיול משפחתי מרתק ומגבש. בכתבה שלפניכם חוויה משפחתית - טבע הפראי מהפנט, טיולים רבים באיזור, קורסים מעשירים ושלל פעילויות.
כתבות ומדריכים על מסלולי טיול בהודו (עמוד 3)
רישיקש - מוצאים את הודו האמיתית
28/12/2007
|
העיר רישיקש היא מוקד משיכה ידועה להרבה מטיילים, אבל היא גם מקום מצויין לשים לב להבדלים שבין להיות ``תייר`` לבין להיות ``מטייל``. כאן פוגשים סוף סוף את הודו האמיתית, ונהנית מכל רגע. ויש גם המלצות טובות לבילויים באיזור.
ראג`סטאן - ארץ המאהרג`ות
07/02/2008
|
ראג`סטאן שבצפון מערב הודו ידועה בעריה המרתקות, ובעיקר בתושביה עם השפמים המדושנים והתרבות העשירה. הצטרפו למשפחת חן, הפעם בגרסה מורחבת, שמטיילת בדלהי, בטאג` מהאל, בג`איפור, בפושקר ועוד, ונותנת לכם עצות טובות לטיול שלכם.
הודו - נקודת מבט של סבתא וסבא
17/02/2008
|
הודו כבר מוכרת למטייל הישראלי כל-כך עד שלפעמים אנחנו שוכחים עד כמה היא רבגונית ושונה. מבט של מי שהגיע לביקור קצר בה, מזכיר לנו עד כמה כל מבט בה מפגיש אותנו עם זרות נפלאה. לפניכם כתבה על הודו ממבט של סבא וסבתא, שבאים לבקר את המשפחה המטיילת שלהם.
היציאה מ-לה בדרך למנאלי
05/10/2007
|
אחד היעדים הפופלאריים בצפון הודו הוא עמק נוברה. מרחבי טבע עצומים, דיונות חול, כפרים קטנים וקסומים והמון שקט. משפחת חן יוצאת לטיול בן שלושה ימים בג'יפ לאזור וממשיכה משם למנאלי. אתם מוזמנים להצטרף.
הימצ`אל פראדש - חודש של טיול
17/12/2007
|
הימצ`אל פראדש ידועה בנופיה המרתקים, בכפרים השלווים שבה, בעמקים רחבי הידיים ובעיקר בהרים המושלגים שסובבים את הנוף. לפניכם מסלול טיול במדינת ההימלאיה שמתחיל בשימלה, עובר בקינור וספיטי ומקנח בקולו ובדלהי, עם טיפים מועילים ומידע שיעזור לכם בתכנון.
פרק י``ז- אג`אי נוסע לבקר את אמו החולה
12/06/2005
|
"אני מרגיש שאפילו טקסי שרפת הגופות כבר לא מעוררים בי אותן תגובות כמו בהתחלה, וזה, יותר מהכל, סימן בשבילי לקום ולהמשיך הלאה; הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה לי כאן זה שאתרגל למשהו, שאקבל את הדברים כמובנים מאליהם, שאפסיק לשאול, לחפש, להתעניין; אבל אני אגיע הנה שוב, אני בטוח". איציק גונן מסיים את ביקורו בורנאסי וממשיך ברכבת לאגרה.
פרק י``א- רישיקש -`הפומלה הזאת שלי!`
01/05/2005
|
איציק גונן לוקח קורסים ברייקי וביוגה במהלך שהותו ברישיקש. הוא מסיים את השבוע עם שרירים תפוסים אך עם בסיס טוב, כעת הוא מתפנה שוב לתור את סביבותיה של העיר ולהפגש עם דמויות מעניינות נוספות.
פרק 15: פושקר המתוקה
09/01/2004
|
עוד ערב חולף על שפת האגם. הפעם שקיעה של מעמד הר סיני - קרני השמש בוקעות מבעד לעננים שחורים, יוצרות הילה של זוהר שמימי, גבוה מעל לאגם הקטן הבוהק. היום ערב שבת, וכשאנו הולכות לתור אחר ארוחת הערב אנחנו נתקלות בשלט ``שבת שלום`` מעל פתח המסעדה שמעבר לפינה. בפנים מוכנה ארוחת מזנון ישראלית למהדרין, כולל חומוס, סלטים וחיקוי מעניין לחלה של שבת.
פרק י``ח - אני מתאהב בטאג`
19/06/2005
|
הטאג' מאהל הוא תחנה חשובה בקרב המבקרים בהודו. איציק גונן מגיע לפלא העולם ומתרגש. הוא מבקר גם במבצר העיר ואחרי שהתרשם מיפי המבנים הוא ממשיך בדרכו ונוסע אל מדינת ראג'סטן ומגיע אל בירתה, ג'ייפור.
החזרה להודו: משפלת קוטאיאם להרים של מונאר - פרק י``א`
16/09/2007
|
מונאר היא עיירה השוכנת בהרים ירוקים ובה מטעי תה עצומים שנראה כאילו נלקחו מספר אגדות. איציק גונן מגיע למקום בו ימים רבים של חום ויתושים מפנים מקומם לקור מקפיא ולנופים רומנטים שמזמינים צילום.
פרק י``ב - רישיקש - יעל ואני חוגגים עם `גרון כחול`
13/05/2005
|
טיול למפלים ברישיקש, צעידה למקדש נילקאנתה מאהדב וביקור במרכז של אנדרו כהן. איציק גונן ממשיך את שהייתו ברישיקש הקסומה ומשתף אותנו בחוויותיו.
פרק כ`- `העין השלישית`, `באבא`, ו`הארמון של ששון`...
07/03/2005
|
ראג`אסטאן היא המדינה הכי ססגונית בהודו, והדבר בולט במיוחד על רקע המדבר הצהוב שנמצא בכל מקום...; אתה רואה את הססגוניות והצבעוניות האלה בכל מקום, בלבוש האנשים, בעיקר הנשים, בצבעי הבתים ובקישוטים שבהם, בפנים ובחוץ, ובבדים התלויים ברחוב ובכל מקום; לא במקרה רק בראג`אסטאן אתה מוצא ערים שצבועות בורוד, כחול, זהוב... אני מאוד אוהב את הצבעוניות הראג`אסטאנית הזאת, יש בזה משהו כל-כך חי, ושמח, כיפי כזה, וגם אופטימי, למרות תנאי החיים הלא-קלים במדבר, החום, היובש, וכל זה...
פרק ה`- הגמד רוצה למכור
21/03/2005
|
אנחנו יוצאים לדרך ומתחילים לטפס לאורך נהר מלאנה, הנשפך לנהר פארוואטי. השביל עולה, יורד, ובמקומות מסויימים עובר ממש סמוך לנהר הזורם. בתוך הערוץ קר, כיוון שהרכסים הגבוהים מונעים בינתיים מקרני השמש להגיע ואנחנו הולכים עטופים, מנסים להתחמם תוך כדי הליכה. ובעליה, כמו תמיד, כל פעם שנדמה לך שזהו, אתה למעלה, מופיע המשך לעליה, שלא יכולת לראות אותו קודם, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שפתאום אתה מבין שהגעת, כשהעליה החדה הופכת אט-אט למישור.
פרק ב`- קח ת`זמן
27/02/2005
|
מקלוד גאנג` מתעוררת לבוקר לא מוקדם מדי. בינינו, מה יש לה למהר? השמש עצמה מופיעה רק שעה וחצי מאוחר יותר, אחרי שהצליחה לטפס מספיק גבוה (ואולי גם עצרה לנוח בדרך), כדי להעפיל עד מעבר לרכס דהולה דהאר, הנמשך דרומה מהגוש המרכזי של הרי ההימאליה.
פרק ד`- דרמסאלה - לגעת ביופי
23/03/2005
|
אצל ענבל וטנזין המסעדה כמעט מלאה, ורק השולחן `שלי` ריק, מחכה לי. איזה חמודים, הם שמרו לי אותו! אני מרגיש כבר את הפרידה באוויר, היא נוגעת בי, אוחזת אותי, מטלטלת אותי, אבל גם מנסה לעזור לי להמשיך הלאה.
החזרה להודו: אלוהי הדברים הקטנים - פרק ט`
09/04/2007
|
שיט יפה במעבורת לקוטאיאם במדינת קראלה, חולף על פני עצי קוקוס ושושנות מים ומביא את איציק גונן אל המטרה אותה חיפש, עזרה לא צפוייה מסייעת לו להגיע לאתרים המוכרים לו כל כך, בהם הנהר המקומי, והוא נכנס לאווירה הקסומה של האזור אותו הכיר עד עתה רק דרך המילה הכתובה.
החזרה להודו: עם נעמי וסטפן ברכבת מגואה לקראלה - פרק ו`
08/09/2007
|
מסע של 18 שעות ברכבת מגואה מזמן מפגשים מעניינים והתוודעות לאורח החיים ההודי. המסע מסתיים בקוצ`ין עתירת עצי הקוקוס, בה דגים בעזרת רשתות דיג מיוחדות ובה גם היה קבור מגלה הארצות וסקו דה גמה, עד שהושבו עצמותיו לארץ מולדתו.
פרק ט` - `While My Guitar Gently Weeps`
17/04/2005
|
כל כך הרבה מדברים על רישיקש - על הגאנגס שחוצה אותה, על האשראמים המפורסמים, על הגשרים הגדולים ואווירת הקדושה ששוררת בה. רק כאשר מגיעים אליה מבינים עד כמה הכל נכון.
החזרה להודו: תיאטרון הקאתאקאלי - המאבק הנצחי של הטוב ברע - פרק ז`
22/08/2007
|
תיאטרון הקתאקאלי בקראלה מציג סיפורים על שדים ואלים והמאבק ביניהם. איציק גונן מתרשם מרזי התיאטרון ומתוודע לקהילה היהודית של קוצ`ין ממנה נותרו רק כמה משפחות, מבקר בבית הכנסת היחיד ובבית הקברות היהודי, שמעידים על עברה של "עיר היהודים", שהיה ונעלם.
המשך המסע להודו: שיר דמדומים אחרון - פרק ג`
22/07/2007
|
סיור ברחובות בומביי מגלה מבנים שמאחוריהם סיפורים מענינים ומזמן צפייה במשחקי קריקט על מדשאות העיר תוך נגיסה בפאפאיה מתוקה. רגע לפני שהוא עולה על רכבת לילה לגואה, איציק גונן נפרד מרחובות בומביי.
החזרה להודו: בסירה עם קרישנאן, מקולאם לאלפי - פרק ט``ו
28/10/2007
|
מי שרוצה להכיר מקרוב את חיי התושבים בקראלה, מוטב שיצא לשוט בתעלותיה. הוא יפגוש בדייגים וברשתות הסיניות, שריד להשפעה סינית באזור, יצפה בשלבי הפיכת קליפות אגוזים לחבלים, ויחלוף על פני האשראם של האם המחבקת, שרבים עולים לרגל כדי לזכות במגע ידיה. איציק גונן יוצא לשייט, לומד על התרבות המקומית ומספר על יום מהנה שמסתיים עם שיר על השפתיים.
פרק כ``א - חב``ד VS איציק על ליבו של שימי, חב``ד IT IS
10/07/2005
|
הסיבה העיקרית לפופולאריות של פושקר היא שזה קודם כל מקום של כיף, של שלווה, מקום שבו ממש בא לך לא לעשות כלום, בלי שיהיו לך ייסורי מצפון, כי ממילא אין הרבה מה לעשות... יש פה כמובן גם הרבה מסעדות כיפיות, דהבות, מזנונים על הרחוב, וכל זה, יחד עם אין-ספור חנויות. כך אפשר לראות המוני מבקרים נודדים לאורך הבאזאר הלוך וחזור, נכנסים לחנויות, משווים מחירים, עומדים על המקח, ובסוף יוצאים עם שקיות עמוסות בכל מה שפושקאר וראג`אסטאן יכולות להציע.
החזרה להודו: חוף וורקלה - גן עדן מקומי - פרק י``ד
17/10/2007
|
החוף הצפוני של וורקלה נהדר - המים בו חמימים, השקיעות יפות ונעים להשתזף בו ובחוף הדרומי מתגודדים עולי רגל המפזרים במים את אפר מתיהם. איציק גונן ממשיך את מסעו בקראלה, מבקר במקדשים צבעוניים עליהם סופרו אגדות, זוכה לברכות מנשים מקומיות ושט בתעלותיה הארוכות ליעד הבא.
החזרה להודו: סוף הסיפור- פרק ט``ז
09/11/2007
|
אלפי בקראלה היא מרכז תיירותי המשלב בין שוק גדול, שייט תעלות ומוקד לפסטיבלים, איציק גונן מספיק לבקר במקדש אחרון לפני שהוא ממשיך לארנקולם הסואנת, על מרכזי הקניות הפארקים והטיילת היפה שלה. זוהי גם תחנתו האחרונה בטיול, וכאן גם מסתיים הסיפור לשמו הגיע להודו. פרק בניחוח של סיום, עד הפעם הבאה!
פרק א`- בשערי הודו
20/02/2005
|
שדות תעופה הם זירות קבועות של פגישות ופרידות, ועכשיו מספק לי שדה התעופה `סכיפהול`, שהשמש מתחילה לחשוף אט-אט את מסלוליו (שמונה וחצי, הגיע הזמן!), את התפאורה הנפשית המתאימה להיזכר בגעגועים באנשים שחלקו איתי גסט-האוסים, אשראמים, טרקים, שיעורי יוגה ורייקי, רכבות ואוטובוסים, ועשו איתי את הטיול.
פרק כ``ב - אני מוכן לפגישה עם הדרקון
14/07/2005
|
הודו נותנת לאנשים יותר ממה שהם מצפים למצוא ולקבל בה, היא מלמדת סובלנות לזר ולשונה וכבוד לחיים בדלות, במחסור ובעוני, ומראה שאפשר לחיות חיים יפים בכל רמה, בכל מקום, ובכל התנאים. בכתבה שלפניכם חוויות מפושקר וסיור רגלי בדלהי.
פרק ז` - האלה האדימבה מברכת אותי...
03/04/2005
|
כן, ככה זה כשאתה מטייל לבד, לפעמים כיף לך לבד, ולפעמים אתה מרגיש בודד, ומת לחברה. לפעמים אתה מתחבר עם אחרים וטוב לך, ולפעמים כשאתה עם אחרים אתה כבר רוצה להיות לבד...
פרק ח`- `לא מוותר, אני לא מוותר...`
10/04/2005
|
כולי נרגש לגלות עיר חדשה שאני לא מכיר, וכמעט לא שמעתי עליה. בעיני זו אחת החוויות הכי מרגשות, להסתובב במקום חדש, שהגעת אליו בפעם הראשונה, ולהתחיל לגלות אותו, פינה אחרי פינה, בית אחרי בית, רחוב אחרי רחוב... אתם יודעים, זה כמו אשה שאתה פוגש בפעם הראשונה וכולך נרגש וסקרן להכירה.
פרק י``ט- מחר אולי לא יגיע לעולם` (קל-הו-נאא-הו)
26/06/2005
|
אחרי ימי הלבד בואראנאסי וג`ייפור, פתאום חזרתי לימי רישיקש, והמפגש הזה עכשיו עם כולם, הוא כמו יום תועה שהגיע מעונה אחרת, דף תלוש מפרק אחר בלוח השנה, שבבת אחת החזיר אותי חזרה לאותם ימים, העלה והצית בי את כל הזיכרונות מאז, ההנאות הקטנות, והשמחה הגדולה...
