אז אם כבר מגיעים לקוסקו ונשבים באווירה האנדינית הקסומה ,טיול לאוליינטייטמבו הוא כמעט הכרח. זוהי עיירה קטנה הממוקמת בחלקו המערבי של העמק הקדוש כשעתיים וחצי נסיעה מקוסקו ושייכת לקומפלקס נרחב המוגדר כפארק ארכאולוגי לאומי.
אחד ממאפייניה הבולטים של אימפריית האינקה היא רשת הדרכים הענקית לאורכה ולרוחבה של האימפריה לשעבר. דרכי האינקה הן רבות וכולן הן חלק ממערכת אחת גדולה שחלקים ממנה נשתמרו, חלקים נהרסו וחלקים עדיין מכוסים ע``י יערות עד, צמחיה צפופה וחול.
מיקומם של אתרים אלה לאורך דרך האינקה בואכה העיר האבודה מצביעים על כך שלעיר נודעה חשיבות כאתר פולחני אליו עלו לרגל כאשר האתרים הפזורים לאורך הדרך שימשו את העולים לרגל שהגיעו מרחבי האימפריה כתחנות דרכים ואתרי פולחן או ככפרי לווין סביב העיר המרכזית.
מאצ`ו פיצ`ו לא חיכתה לנו אבל נתנו לה את כל שיכולנו. ויוה פרו. מאי ועדי עוד ישובו אל ההר בטיולן אחרי הצבא. אולי גם אנחנו...
נועם ממשיך לחכות ללוציו, ובנתיים אוכל טוב (פירות ים), מבלה בחוף הים ופוגש דייגים, מבקר בפלאסה דה ארמאס, חוגג את ראש השנה וגם... סוף סוף מתחילים להתארגן למסע האופניים- הפירוט המלא.
אלקנה יוצא לסיור במקדש הירח ובמקדש הקשת בטרוחיו והמשך הדרך מוצא עצמו ישן במשאית זבל...
פרו ידועה במגוון תופעות הטבע הנפלאות שלה, ואחת מהן היא קניון קולקה, עם הקונדורים המרהיבים שלה. כתבתנו יוצאת לחקור את התופעה, אבל מתמודדת בעיקר עם ההתניידות בדרום אמריקה, וכן עם ערים גדולות וקטנות בדרך, שכל אחת מציעה חוויה מסוג אחר.
"הסיפור שלי הוא קצת מוזר..." את הסיפור שלי אספר מנקודת מבט קצת שונה. הנושא המדובר הוא טרק הוואיוואש בהוארז שבפרו, אבל על הטרק נכתב רבות. אני אספר על הטרק מנקודת ראותי המשוחדת עד מאד, והסוריאליסטית לא פחות. חשוב לציין, איני זוכר עוד שמות מקומות, זה היה ב-2002, איני זוכר זמנים (על אף שיש לי רישום מדויק), אני זוכר רק מראות, פרצופים, הגיגים, מקרים משעשעים וכיו"ב, הזכרון שלי סלקטיבי.<br />
המצלמה של נעם התקלקלה והוא מעביר זמן בלימה עד לתיקונה. הוא מתארח בלימה בגסט האוס של משפחה ישראלית פרואנית, מבקר באל פובלו אזולס, מבלה במועדוני קריוקי ובסוף מצליח להשיג כרטיס נסיעה לטרוחיו- שם הוא אמור לפגוש לוציו המומחה לאופניים.
הכל על טרקים, אטרקציות כמו טיפוס קרח, סנפלינג מפלים,קפיצות פנדלום מגשרים, טיפוס צוקים , טיפוס פסגות וקורסים שונים של טיפוס וסנפלינג...
נעם יוצא לעשות את טרק Huayhuash, עם רווה, ניר אסף ו..בלי מוצ`ילות. שמונה ימים של טרק לא קל ולא קצר, עם נופים מדהימים, בלי הרבה מזון ועם לא מעט דינמיקות בין קבוצתיות ואישיות..
המטרה פה היא ללמוד לטפס. הידיים משמשות כאמצעי לשיווי משקל והרגליים עובדות במרץ. התחלתי לטפס ואני ממש מרגיש את האדרנלין זורם לי באצבעות והזיעה מתחילה לטפטף לי על הגב. כל הגוף קשוב ומאוד מרוכז בזמן הטיפוס...
אם אתם מתכננים לטרק במהלך הטיול שלכם, אתם חייבים לקרוא את הכתבה הבאה: ענבל והגוזל יוצאים לטרק הראשון שלהם, ופוגשים בקור, בעייפות, בחוסר האוויר, בנופים, בחשיבותה של ה``חבורה`` ובאושר שבכיבוש הפסגה. בואו, יוצאים!
לא הרחק מתחנת האוטובוס של אריקיפה נמצא מלון El indio dormido, האינדיאני הישן. שם פגשנו בחיוכה של יעל בעלת הבית והרבה הרבה חברים לטיול. שם גם נפלה ההחלטה לעצור, להאיט את הקצב ולעשות את ראש השנה בעיר היפה הזו. את הימים שנותרו החלטנו לעשות בקניון קולקה.
