בטיול טרמפים בארגנטינה, אפשר לראות כמעט הכל... הרים מושלגים, אגמים רחבים, מדבריות, ארגנטינאים, תרבויות ואיך אפשר בלי כדורגל. גיא גריצמן לוקח תרמיל ומצלמה ויוצא אל מרחבי דרום אמריקה האין סופיים. מבט ישראלי על ארץ הטלנובלות והאסדו.
בפטגוניה, בנקודה בה חוצים מטיילים רבים מצ`ילה לארגנטינה, יש נקודת חן נפלאה - העיר סן מרטין. כתבנו בשטח מדווח על המקום, וגם על ברילוצ`ה, אחד היעדים הפופולארים ביותר בארגנטינה. הרים, אגמים, מאכלים, ארגנטינאים, ותמונות, הו התמונות...
העיר הפרואנית הוארז (Huaraz) שוכנת למרגלות המושלגים של הרי האנדים הפרואנים, הוכתרה כבר מזמן לבירת טיפוס הרים בדרום אמריקה והיא ללא ספק חלומו של כל מטפס הרים. סיפורו של טיפוס אל הפסגות הלבנות של הרכס הלבן - התכנון, ההתמודדות, ההצלחות וההפתעות...
הגענו לקוסקו לפני כשלושה שבועות והספקנו לעשות את רוב הדברים הסטנדרטיים, אבל חיפשנו משהו אחר, קצת רחוק מהרעש וההמולה, רחוק מהתיירים, רק אנחנו והטבע הפראי. כך נולד הרעיון לצאת לטרק האזנגטה.
כדאי לזכור שהריקוד שהיום ממלא אולמות מפוארים, התחיל בתור ריקוד די בזוי, בסוף המאה ה-19, בבתי הבושת של פרוורי בואנוס איירס.
הטנגו הוא שם כולל למוסיקה, לפיזמונים ולריקוד, כשהריקוד עצמו כולל שלושה סוגי ריקוד- הטנגו, המילונגה והואלס, שנהנים ממעמד שווה.
בקולוניה העברנו יומיים מקסימים, טיילנו בעיקר בעיר העתיקה שהיא אתר מורשת עולמית מטעם האו``ם. העיר העתיקה שמורה בצורה מקסימה וזה מדהים ורומנטי לשוטט יד ביד בסמטאות הישנות ולהנות מנהר לה פלאטה, שניבט מעבר לכל סימטה.
אז מדוע הטרק האחרון? אולי כי מאי התעייפה מללכת והחלה לחלום על בואנוס, אולי כי כולנו, אל מול הרצון לטעום עוד ועוד ממקומות קסומים כבר הרגשנו את עייפות הגוף, אולי בשל הזריחה על הטורוס דל פניה שמלאה את הלב ולא הותירה מקום, אולי, אבל בעיקר כי זהו הטרק האחרון שנעשה.
רועי וברוך נוחתים בסנטיאגו דה צ`ילה ומקבלים פרספקטיבה אודות מטרופולין. לאחר מכן ממשיכים לולפראיסו היפהיפיה ולויניה דל מר, פוגשים את פרסיליה ופילר הצ`יליאניות ולומדים כי הבעיות המקומיות בישראל וצ`ילה לא כל כך שונות...
תמר ושמעון משנים כיוון ונוסעים לדרום אמריקה. בחלקו הראשון של סיפור המסע הם חודרים ללב התרבותי של ברזיל. העיר סלבדור מפגישה אותם עם האמונות, הריקודים והמסורת המרתקת של המקום.
יצאנו מהרכב בחניון הממוקם בגובה 4600 מטר, הישר לסופת אבק וגשם כפורי. עננים ציירו לרגלינו מערבולות מהירות ובתוך ערפל הענן יכולנו לראות מעלינו את הרפוחיו הצהוב, לשם מועדות פנינו.
חווית הביקור בקבוצת איי הגאלאפגוס בין בעלי החיים הייחודיים-אריות ים, פלמינגו, איגואנות, בובי כחול רגליים ועוד...
לא ידעתי מה מצפה לי, ידעתי שיש שם קרחונים ופינגווינים, שיש שם הרבה כלום ובעיקר לבן, אם הייתי יודע מה שאני יודע היום, לא הייתי מחכה שניה אחת נוספת!
יצאתי מהטרמינל כי לא היה לי נעים לעשות דרמה ודפקתי על הדלת הראשונה שראיתי בחוץ. פתח לי גבר בסרבל-טיסה, טייס-קבע כנראה: ``לאדרון, לאדרון!`` (גנב, ספרדית) צעקתי.
משפחת שפירא מבקרת בשוק של אוטבלו, בלגונת Cuicocha, במעיינות החמים ובמינדו ומתרשמת מהאקוודורים. זו כתבה המציגה כמה תמונת של פולקלור וטבע מהעולם האינדיאני של אקוודור.
"נסיתי להקטין צפיות לפני הטיסה. אין צורך. הטבע נפלא. איי הבזלת הצעירים מציירים ציורים בנחשולי לבה קפואה. גם אם הכל בר הסבר, נראה שלגלפגוס שקט משלו, אור אחר, צבעים בטון לא מוכר. התחביר הזה של סרטנים אדומים על רקע לבה שחורה, של עצים לבנים על מדרונות הרי געש." - משפחת שפירא משלימה חסכי טבע בשמורה מעולם אחר.
"קיטו, קסם רב אין בעיר החדשה אך יש אוכל טוב, מכבסות ומקומות לינה קטנים. אוירה צעירה ורב לאומית של טיילים. רק השומרים והשערים הנעולים מזכירים לנו שללילה היורד על העיר יש כללים משלו." - משפחת שפירא מתחילה מסע חדש בבירת אקוודור.
רועי יוצא מסאן פדרו בצ'ילה לטיול במדבריות המלח בדרום בוליביה ונהנה משלל נופים והפתעות.
..``דרומה של דרום אמריקה, הקצה של פטגוניה, הרצועה הדימיונית שהיא על גבול ארץ האש אותה ראו ספניו של מגלן כשחיפשו מיצר להקיף את זנב היבשת..`` צ`ילה: ריו טורביו (Rio Turbio), פוארטו נטאלס (Puerto Natales), הטורס דל פיינה (Torres Del Paine).
האי צ`ילואה, לחופה של צ`ילה, הוא אחד האיים הגדולים בדרום אמריקה, והוא מזמן לכם הזדמנות למפגש עם תרבויות מיוחדות.
אלקנה יוצא לטרק המאצ`ו פיצו. מסלול הטרק עובר דרך נופים מדהימים, יערות גשם, הרים מושלגים, מפלים, נחלים ועוד.
``Humaita - הכפר שבסוף הכביש. כך קראנו לו. מכאן והלאה אין יותר כביש, רק ג`ונגל. מה אנחנו עושים כאן? מחכים לסירה שאמורה לעבור כאן מחר בבוקר ושתיקח אותנו ל-Manaus.`` - ענבל מגיע לאזור נידח ופרוע במערב ברזיל, שם הוא מעביר יום הזוי ומעניין, לפני שהוא ממשיך לאמזונס.
ענבל מתרגש מהתרבות האפריקאית בבאהיה. מסלבדור הוא נוסע לאזור לנסויס, וחוזר בדיוק בזמן לקרנבל.
משפחת אוזן חוזרת לבקר בקורקובדו, אבל הפעם מגוונת סיור במסוק. החוויה מדהימה- עיר יפיפיה מלמעלה, הפסל מרשים עוד יותר, הכל מלא הוד והדר, אי אפשר שלא להתאהב. לסיום הם הולכים לראות את מצעד המנצחות: חגיגה נפלאה שמאפשרת לכל התיירים, להספיק ולראות קצת קרנבל.
משפחת שפירא מוצאת עצמה בלב חגיגות הקרנבל בסלבדור. לאחר כמה ימים היא עוברת לאזור רסיפה ובסופו של דבר מוצאת את החוף האידאלי.
נחיתה, הישר אל הכפור המקומי של לימה. מסיבה לא ידועה, כזו ששוברת את הסטטיסטיקות הקיימות- יש איזה חוק לא כתוב שלאן שלא אטוס, גם טיסה פנים ארצית לאילת- במקרה הטוב אני אהיה האחרון שאקבל את המזוודות, במקרה הפחות טוב- לא אקבלן בכלל.
טבועה בתוך נופים נפלאים, העיר הוארז, מהווה נקודת פתיחה נפלאה לטיול. לענבל והגוזל היא מספקת הזדמנות לטיול למקום פחות מוכר, אבל בהחלט שווה, וגם הזדמנות למפגש מקסים עם מקומיים, שהוא הוא הסיבה שבגללה יוצאים לטיול כזה.
המפגש הראשון של משפחת שפירא עם פרו, לא היה כל כך נעים.. אולם, לאחר מכן, בטרוחיליו, הכל משתפר. ישראל הקטנה וגולני מחכים להם בגסט האוס ביתי במיוחד, לאורה המדריכה לוקחת אותם אל זמנים רחוקים ועושה סדר בהיסטוריה...
קוסקו מרחיקה אותנו מכל השאלות וההחלטות שעלינו לקחת. שפע של טרקים, אטרקציות, סלסה, אינטרנט בעברית ומסעדות טובות. חיי לילה לצד טרקים מפורסמים. בקוסקו אי אפשר שלא להתאהב. על שרידי רחובות ומבנים מתקופת האינקה נושמת עיר ציורית ותוססת.
רועי צופה בקונדורים השכם בבוקר בקניון, גולש מדיונות חול עצומות באיקה, מפספס את הצפיה בקוי נסקה וממשיך צפונה ללימה, שם הוא מבלה עם חברים ומסכם את הטיול בפרו.
