מסלול חד יומי בקאחטי

לתחילת המסלול לטירה בתוך הפארק של לגודחי חובה לקחת מונית, שתקפיץ אתכם (הכניסה היא מתוך כפר בין הבתים). אל תשכחו לסכם עם הנהג שיבוא לאסוף אתכם או לקחת את הטלפון שלו ולהודיע לו כשתסיימו. מחיר מלגודחי בערך 15 לארי.

המסלול עצמו לא מסומן (לפחות לא בקילומטר וקצת הראשונים). תחילת המסלול היא דרך ג'יפים - תלכו עליה עד שתראו סימון (צהוב-שחור-צהוב) ומשם מסומן עד הסוף. שימו לב, המסלול צמוד לגבול עם אזרביג'אן ולכן יכול להיות שיבקשו ממכם דרכונים במהלך המסלול, אם תפגשו חיילים.

לנו לקח ארבע-חמש שעות הלוך וחזור. לסיכום: המסלול עצמו יפה, אבל הסיכוי להתברבר גבוה. אם אתם בטוחים ביכולות הניווט שלכם, אז לא לוותר עליו!

סירינארי (קחתי) - הטוסקנה של גאורגיה. עיר ומימיה עם נוף מקסים ובתים יפים כמו אירופה. מאוד רומנטי. יש טעימות יין בסנטר (15 לארי) וזה כיף ומומלץ מאוד. אני ישנתי אצל משפחת זנדרשבילי המומלצים. נוף יפה ומקלחת סבבה. ארוחות כיד המלך וישראליאדה. זהירות מסלט חצילים מוזר - עשה לי לא טוב לבטן...

אטרקציות - אפשר לנסוע לפארק לגודאחי ששם לא הייתי, הבנתי שאם כבר אז שווה ללכת למפל הגדול ולא לקטן. אני נסעתי משם למערות של דוד גראג׳ה. שעתיים נסיעה (ניתן גם לנסוע לשם מטיביליסי) בנוף מדברי יפה, מאוד שונה משאר גאורגיה. שם עושים מסלול של שעתיים ובו מטפסים עד לגבול עם אזרבג׳יאן, וממשיכים עם השביל עד שרואים מערות חצובות שניתן לטפס אליהן מהשביל. בתוך המערות ציורי קיר נחמדים של כל מיני מריות למיניהם. טיול יום מעניין ומומלץ למי שאוהב מדבר.

דויט גרג'ה הוא קומפלקס מנזרים עתיק מאד (נוסד במאה השישית) באמצע המדבר על גבול אזרבייג'אן - הנזירים הקימו אותו בתוך סלע משופע במקום מרוחק יחסית ומבודד. המנזר עצמו מאד יפה ומיוחד. הביאו אתכם מכנסיים ארוכים גם אם חם, אחרת לא יתנו לכם להכנס! יש שם נזירים שמדברים אנגלית נהדרת והם ינסו לדחוף את עצמם בתור מדריכים, אז לידיעתכם. 

חוץ מהמנזר עצמו יש מסביב מערות עם ציורי פרסקו. כדי להגיע למערות יש לטפס ולעשות מסלול לא פשוט בכלל. הקושי בו הוא החלקלקות שלו - האדמה מאד מדברית-סלעית ומאד חלקה. לעיתים, נאלצו כמעט לזחול כדי להרגיש בטוחים שלא ניפול. המערות די נחמדות, אם כי הן לכשלעצמן לא שוות את הדרך אבל הסיבוב עצמו נחמד (אם שוכחים את החלקלקות) ומגיעים בסוף לאיזו כנסיה למעלה ויש נוף על אזרבייג'אן. כשאנחנו היינו, הצבא האזרי עשה שם אימונים בפצצות אז היה רעש ועשן ברקע וזה היה מעניין.

הלאדה שלקחנו עם הנהג האזרי המקסים יוסוף, צריכה לנסוע על סלעים ובדרכים לא דרכים ומאד לא סלולות, דרך די קשה למכונית סובייטית מעאפנה, אבל היא עברה את הדרך בגבורה. שם הוא חיכה לנו 3 שעות, עד שביקרנו ועלינו למעלה וכל זה והסיע אותנו חזרה. בסה"כ הוא רצה 50 לארי, הורדתי אותו ל-40 אבל אחרי שראיתי איזו דרך חתחתים ארוכה זו (30 ק"מ לכיוון בדרכים קשות), שילמנו לו בכיף 55 לארי. מגיע להם כל לארי. 

האיזור הוא שונה מבחינה אתנית - כל האנשים כמעט הם אזרים מוסלמים וזה מאד מעניין (פתאום נשים עם שיני זהב) והנוף בו שונה מכמעט כל גאורגיה - כמעט מדבר פתאום.

לאגודחי זו עיירה ופארק לאומי במזרח גאורגיה - חלק ממחוז קאחטי.

שווה להגיע לשם לדעתי. אנחנו הגענו בעיקר בגלל שקזבגי כבר הייתה מושלגת ושם השלג מגיע מאוחר יותר אז עדיין אפשר לטייל. לצערנו הטרק של השלושה ימים לאגם בהרים היה סגור עקב שלגים וסוף עונה. אז במקום זה עשינו טיול יום למפל הקטן וטרקון של יומיים למפל הגדול.

המפל הקטן זה מסלול קליל ונחמד שיוצא מהעיר לאגודחי עם עלייה קטנה ולא נוראית למפל, והמקום עצמו ממש נחמד לארוחת צהריים אז שווה להביא גזייה ולהכין שם משהו. בעקרון רשום בכניסה לפארק שאסור מדורות אבל נתקלנו במקומיים שם שעשו על האש בקטנה. לשיקולכם :)

המפל הגדול מעט יותר קשה להגיע כי הוא יוצא מכפר אחר מערבית ללאגודחי ומונית לשם עולה סביבות ה-15-25 לארי, כי הדרך משובשת לחלוטין ולכן לוקחת כמעט 40 דקות למרות שזה ממש קרוב. אפשר לתאם עם המונית לבוא לאסוף אתכם לאחר הטרק או להחליט לחזור אחרי זה לכביש הראשי ברגל מנק' ההתחלה של הטרק (עניין של כשעתיים הליכה) ומשם מונית חזרה ללאגודחי זה גרושים וניתן גם לתפוס מרשרוטקה לטבליסי או כל מקום אחר.

הנקודה החשובה ביותר למסלול הזה היא הנתיב שאותו בוחרים! בעקרון בהתחלה הולכים לפי הסימונים ואז מגיעים לחציית נחל שהכי נוח לעשות על גזע עץ שהונח שם (יש שניים אז לבחור את הנוח יותר). אנחנו חצינו רגלית (בלי נעליים) כי פספסנו את הגזע. גם לא נוראי.

אחרי זה צריך להקפיד לחצות שוב את הנחל בגזע עץ הבא, כי הסימונים לא מורים לחצות אלא ממשיכים באותו צד, והצד הזה הוא פשוט מסוכן! מדובר בהליכה על בולדרים לאורך הנחל שהיא ממש לא נוחה ואף מסוכנת עם מוצ'ילות כבדות. חברתי החליקה שם מגובה של כ-2 מטר לנהר ויצאה מזה במזל רק עם מכה די רצינית בראש. בדרך חזרה גילינו שאכן אם היינו חוצים בגזע ההוא אז יש אחלה שביל בצד השני של הנהר שהוא עדיף בהרבה!

אז אחרי החציית גזע השנייה ממשיכים בשביל ואז חוצים בפעם השלישית את הנהר, הפעם לא מצאנו אלטרנטיבה להורדת נעליים וחצייה ישירה, ורק אז נמצאים במסלול הישיר למפל עצמו. סה"כ 3 חציות נחל, 2 על גזעים ואחת ישירות במים במקום נוח.

אנחנו נשארנו לילה באוהל ששמנו כ-10 דקות הליכה לפני המפל. ממש אחרי החצייה השלישית. יש שם שלט ישן ואולי קצת שאריות של מדורות ומקום אחד טוב לשים אוהל זוגי.

אפשר להשאיר את הדברים וללכת למפל ברגל.

יש גם מקום אחרי המפל למעלה לאוהלים שנראה שהשתמשו בו די הרבה. להיזהר מדבורים! מי שאלרגי לקחת כדורים/זריקת חירום. גם בזה חברתי נפלה ונאלצנו ללכת יום אחרי זה למיון בטבליסי בגלל הנפיחות.

למרות הפציעות היה אחלה טרק וממש נחמד בלילה שם (הברחשים לא מזיקים, רק לשמור על אוהל סגור היטב).

אם הסתבכתם בכל זאת בנתיב ומצאתם את עצמכם על בולדרים כדאי תמיד לחלוץ נעליים ולעבור לצד השני כי שם כנראה יש שביל יותר נוח ופחות מסוכן!

תבלו!

טיול רגלי בעיירה סיר`ינאר`י בקאחטי (מזרח גרוזיה). מומלץ ללכת את 2 הק``מ בין מרכז סיר`נאר`י לכנסיית בודבי, שם קבורה נינו הקדושה, הדרך יפה ונעימה. מהכנסיה והמנזר אפשר להמשיך בדרך היורדת בתוך היער למעין של נינו הקדושה, גם עליו בנויה כנסיה קטנה על שם זבולון. משם אפשר להמשיך ברגל בשתי דרכים: 1- בירידה ליישוב צנורי (Tsnori); 2- העליה בחזרה לסיר`נאר`י.