אוכל רחוב ומידע כללי בתאילנד

כשאתם מטיילים ברחבי תאילנד וסין קנו בשווק את הפירות הבאים:
 מנגוסטין - פרי חום בגודל כדור פינג פונג עם עלים ירוקים נוקשים. מפצחים את הקליפה הקשה ומגלים בפנים פרי דמוי שיני שום ובעל טעם מתוק-חמוץ עדין נחשב לאחד הפירות הטעימים ביותר (גם לדעתי) .

לונגן - כדורים קטנים בצבע חום בהיר הנמכרים כזר של ענפים עם פרי בקצה. פרי ממשפחת הליצ'י ובעל מרקם וטעם דומה אך מעט יותר מבושם. ניתן גם לקנות מיובש בדוכני הפירות היבשים.

רמבוטן - פרי אדום עם קוצים-שערות ארוכים בגודל משמש. ממשפחת הליצ'י. עסיסי מאוד ומתוק עם גרעין קשה להפרדה.

דוריאן - פרי ענק כגודל אבטיח קטן ירוק ןקוצני. מדיף ריח חזק של מלון וגוייבה רקובים. נמכר ברחוב בפלחים. המרקם רך דמוי פודינג והטעם דומה לריח. חל איסור להכניסו למרכזי קניות, תחבורה ציבורית ובתי מלון בגלל הריח. התאילנדים מאוד אוהבים אותו אני הרבה פחות. היו אמיצים ונסו אולי תאהבו?

רוז-אפל - פרי דמוי אגס אדום כהה. בעל מרקם של תפוח וטעם של תפוח חמצמץ עסיס.

דף מפורט שמצאתי אצלי ויכול להיות יעיל עבור מי שמעוניין למצוא אוכל כשר בסופרים ברחבי תאילנד. שימו לב לדקויות וחפשו את הסימנים.

כל הזכויות שמורות בית חב”ד תאילנד.

אחלה שווארמה בפאטיה אצל יואל בסוי בוקאו פינת סוי לינקי סוי דיאנה, עם טחינה וחריף מעולה, יש גם פלאפל טוב. מקום נקי מאוד, תמיד טרי ויש תוספות כמו טחינה, עמבה וסחוג.

שימו לב שהתאילנדים אוהבים לאכול מאוד חריף. למרות ניסיונם להתחשב בתיירים, זה לא תמיד מצליח להם. הקפידו בעת ההזמנה לציין שאתם רוצים את האוכל לא חריף (בתאית אומרים "מאי פאט"). 

המנה המתוקה האולטימטיבית היא הבננה לוטי, שהיא מעין פנקייק ממולא בבננה עם חלב קוקוס ממותק מעליו חתוך לקוביות ומוגש עם קיסם, מעדן על!

מומלץ מאוד לאכול במסעדות עממיות מקומיות. מצד שני, תוכלו למצוא רשתות פאסט פוד אמריקאיות בכל מקום וגם אוכל ישראלי לא חסר, בעיקר ברחוב קאווסן בבנגקוק.

אל תפספו את דוכני הפירות – מנגו, אבטיח, גויאבות, אננס (צפו בתהליך הקילוף, זה מרתק), קוקוס ועוד פירות טרופיים, מקולפים וממתינים על גבי קרח. הפירות ייושמו בשקית, יחתכו (על השקית) ויוגשו לכם עם מקלון לאכילה והכל במחיר של 10-20 באט. אסור להחמיץ את דוכני השייקים המדהימים. התאילנדים אוהבים לאכול את הגלידה שלהם בלחמנייה. זה יותר טעים מאשר שזה נשמע. נסו.

אין אוכל כשר בתאילנד בכלל, חוץ מבבית חב”ד!
 מי שמחפש אוכל שהוא באמת כשר, יכול לסמוך רק על חב”ד.
 אפשר למצוא בסופרים שונים גלידת האגן דאז, עם סימון ה OU, וחטיפי שוקולד שונים שנמכרים ברחבי העולם, שהם בד”כ כשרים.
 חוץ מזה אין מה לקנות ברחוב, חוץ מפירות וירקות.
 המסעדות הישראליות שנמצאות בצפון ובאיים ובבנגקוק – לא כשרות. מוכרים שם בשר/עוף לא כשרים וחלב ובשר מעורבבים במטבח.
 בית חב”ד מציעים מסעדה בשרית/פרווה בבנגקוק, צ'אנג מאי, פוקט וקוסמוי. כמובן שבשבת יש סעודות שבת בחינם לכל מי שבא!

במסעדות המסודרות ובמלונות אין בעיה לקבל מלח וסוכרזית, למרות שזה לא יהיה על השולחן בדרך כלל. בדוכני הרחוב, שבהם השתדלנו לאכול כמה שיותר, לא ניתן למצוא מלח. הם לא מבינים מה אנחנו מבקשים.