בטיחות ואזהרות באוקלנד

יש המון גנבות:

- מהחדר באכסניה, או מ``שמירת חפצים`` שפרושה תשאיר את התרמיל בפינה של חדר האוכל...

- מרכב חונה, בחניון של טרק או מסלול הליכה של כמה שעות.

- באזורים מסוימים כמו רוטורואה

- אפילו מה-``כספת`` שהיא לפעמים סתם ארון במשרד האכסניה.

מומלץ לא להשאיר דברי ערך ללא השגחה, בעיקר באכסניה בזמן המקלחת או הבישול. או שיש לוקרים אישיים או שהפאוץ תמיד עליכם - כפי שכתבו פה בעבר - הפאוץ הוא בן זוג לטיול שלא נפרדים ממנו.

להשתדל לא להשאיר את כל הציוד ברכב, ואם אין בררה, לקחת את דברי הערך.

התקרית היחידה הלא נעימה שעברתי קרתה לי בבקפרז באוקלנד ב-Fourth street ששמו אם אינני טועה- Queen street backpackers. (ליד ה-base ששם אגב מאד נהניתי). עשיתי צק אין בצהריים והפקידה הסינית איפשרה לי להשאיר המפתח בקבלה כשיצאתי להסתובב בעיר.חזרתי בערב מתה מעייפות ובקבלה היה כנראה המנהל לבדו- איש מאורי רחב מימדים.חיכיתי בתור כמו ילדה טובה וביקשתי המפתח. הוא לא הבין למה המפתח לא איתי והסברתי שהסינית מהצהריים אישרה לי.ביקש שממחר אקח המפתח איתי. עד פה סבבה.ואז שאל למספר החדר וראה שאני מישראל ולפתע התמלא זעם ואטרף בעיניים ושינה כל היחס אליי והתחיל ליד כולם שוב לצעוק עליי בעניין המפתח.הבנתי שלא במפתח קבור הכלב והבטחתי שוב שמחר אקח אותו איתי.אז אמר שמכיר אותנו הישראלים ולא אוהב אותנו ושאין לו זמן עכשיו בשבילי ושאחכה בצד ופנה להמשך התור הארוך.אמרתי לו שחיכיתי כמו כולם ושאני עייפה ושייתן לי המפתח בבקשה שאוכל ללכת לחדרי.הוא לא התייחס כמה דקות ואז התפרץ ואמר שלא רוצה ישראלים פה ושאקח חפציי ואעוף.הייתי בהלם ואמרתי לו שעם כזה יחס גם אני לא רוצה להישאר וביקשתי שייתן לי המפתח שאקח חפציי מהחדר. הוא סירב. 

הלכתי לחדר לבדוק אולי במקרה פתוח אבל אף אחד לא היה. חזרתי והוא סירב לתת לי המפתח אלא אם יבוא איתי לחדר.אמרתי לו שאני לא איזו קרימינלית ושאין בעייה- אני אתפנה אבל לא צריך להתייחס אליי כאל פושעת.הוא הלך איתי לחדר ובגדיי היו על המיטה אז אמרתי לו שזה ייקח לי כמה דקות.בחורה בריטית שנכנסה לחדר ניסתה לעזור לי כי כבר התחלתי ממש לבכות ממהשפלה.אז הוא התרצה וחזר לקבלה.שבתי אחרי 5 דקות עם החפצים לקבל את הכסף ששילמתי מראש והוא בדיוק הסביר משהו בשיא הנינוחות לאיזו יפנית כדי ליצור את הרושם שהוא אדיב ומסביר פנים.חיכיתי באדישות כמה דקות ואז האדון הואיל בטובו לשחרר אותי עם כספי.השעה הייתה עשר בלילה בלב ליבה של אוקלנד עם 2 תיקים כבדים על הגב.אמרתי לו לפני שיצאתי שהוא האדם הכי רשע שהיכרתי בחיי.עברתי ל-base לחדר מקסים עם אנשים מקסימים שעטפו אותי ואחת הבחורות בחדר- קנדית - היא עורכת דין התחילה להריץ טלפונים ובירורי תביעות על גזענות אבל הורדתי אותה מזה כי כבר לא הייתה לי אנרגיה ורציתי להנות מהטיול.
בכל אופן- המלצתי היא - לכו ל-base ואך תתנו לאותו מאורי את התענוג להתעלל בנו.
זו רק המלצה כמובן...