מסלול עד שבוע בבטאד

כתבתי בטיפ נפרד על רמת הקושי של המסלול וטיפים לניווט עצמאי. השאלה המשלימה: האם כדאי לקחת מדריך? יש לה שני היבטים רלוונטיים: ניווט ובטיחות.

בקטע הראשון (אוון איגיד-פולה) לא עברו הרבה מקומיים שבהם יכולנו להסתייע, אבל הניווט קל מאוד, ואין סיכונים משמעותיים.

הקטעים השני והשלישי (פולה-קמבולו-בטאד) יותר מורכבים. מבחינת ניווט - יש כמה דילמות שבדרך כלל אפשר להתגבר עליהן לבד, אבל היו שתיים או שלוש התפצלויות שבילים שבהן באמת לא היה לנו מושג מה לבחור. היה לנו מזל: פעם אחת עברה לידנו מקומית שסייעה, ופעם אחרת הימרנו בהצלחה. אם מתכוננים עם סיפור דרך טוב מראש (וממליץ לקרוא גם את הטיפ הקודם שלי, בו ציינתי מה לעשות בשני המקרים הנ"ל), אפשר להתגבר.

מבחינת בטיחות - יש כמה קטעים מלחיצים של הליכה על קצוות של טרסות גבוהות. מדריך כן יכול לעזור בקטעים האלו, גם בתחושה וגם פיזית. האם בשביל זה שווה לשכור מדריך (לא רק כלכלית, אלא גם מבחינת תחושת העצמאות והפרטיות)? שאלה של העדפה אישית. אצלנו, בקטע הטרסות המלחיץ יותר, מקומית שעברה סייעה לנו פיזית. בלי קשר אליה, בדיעבד ראינו שאפשר היה למזער את האישיו הבטיחותי אם באים מראש עם מקל הליכה מבמבוק (שאפשר להישען עליו לתוך בריכת הטרסה) ו/או מגפיים (שאפשר ללכת איתם בתוך בריכת הטרסה במקרים גבוליים). וכמובן, בכל מקרה חשוב להימנע מהליכה בחשיכה, ומהליכה על הטרסות בזמן שיש גשם, ולהגיע עם נעליים מתאימות.

בשורה התחתונה, לנו זה יצא איכשהו בסדר. אם היינו נערכים עוד קצת מבחינת ניווט ועזרים פיזיים, היה עוד יותר בסדר. אבל בסוף זו שאלה סובייקטיבית מאוד ואין תשובה נכונה אחת. זה תלוי במידת ההרפתקנות שלכם, בכסף וברצון בפרטיות. מקווה שהנ”ל יסייע בקבלת ההחלטה המתאימה לכם.

חשוב לדעת שהטרק המלא מבנאווי לבטאד מאתגר יותר משנשמע. לנו (זוג בכושר בינוני, גיל 29) היה מאתגר וקצת מלחיץ, וסבלנו מכאב ברכיים למשך כמה ימים אחריו. קטעי הטרק:

א) אוון איגיד-פולה. 5-4 שעות הליכה בג'ונגל. קשה פיזית, כל הזמן נמצאים בעלייה או בירידה (לא לברכיים חלשות). הנוף נחמד. הניווט קל וברור. באמצע הקטע יש נקיק סלע אלכסוני - צריך לדלג מעליו ולא לרדת בו. בטרסות בכניסה לפולה חפשו את פסי הבטון הרחבים ביותר.

ב) פולה-קמבולו. כ-3 שעות, בעיקר דרך טרסות, חלקן גבוהות, לעתים על אבנים חלקות (מלחיץ קצת). נוף יפה. בדילמות ניווט, כעקרון להעדיף מדרגות/שבילים על טרסות, וכשיש רק טרסות, פסי בטון על פני אבנים. לאורך רוב המסלול אמור להיות קשר עין עם קווי חשמל. הסתייעו במקומיים שעוברים בדרך. אחרי כשעה הליכה יש התפצלות מבלבלת עם שביל שנצמד לצלע ההר ושביל יורד נוסף (שניהם לכיוון שמאל) - צריך להיצמד לצלע.

ג) קמבולו-בטאד. שעתיים בטרסות ובג'ונגל. פחות קשה. שני טיפים לניווט - אחרי כשעה וחצי תגיעו לחוות ייצור יין. קחו את הפנייה הקיצונית ימינה. כרבע שעה אח”כ תגיעו לצומת T, עם ירידה שמאלה ועלייה ימינה. קחו ימינה ואחרי 10 דקות תחזו בנוף המדהים ב-Batad Viewpoint.

לאוהבי הטרקים שבכושר - אפשר לעשות את הגרסה המלאה. מי שיכול לוותר על ההליכה הקשה בג'ונגל - להתחיל מקמבולו. מי שלא בכושר/לא אוהב ללכת/עם בעיות ברכיים - לנסוע ישר לבטאד. לא להסתכן עם גלישה לחשיכה (מסוכן! אחרי 13:30 להישאר בפולה), ועדיף לא להתחיל קטע חדש אם גשם מתקרב.

נעליים - שורש, סגורות או מגפי גומי גבוהות.

ה-המלצה: להשיג מקל הליכה מבמבוק לפני הטרק. עוזר במדרון, וגם בשיווי המשקל בהליכה על טרסות.

על הצורך במדריך – בטיפ נפרד.

הטרק- נתחיל מזה שלא צריך מדריך! הדרך ברורה, גם אם לא בטוחים לוקחים את הדרך היותר סלולה ובדרך כלל יש גם את מי לשאול. נמשיך לזה שיש להביא אוכל למהלך היום עד שמגיעים לכפרים, ועדיף לקנות הרבה מים מראש כי בטיול עצמו יקר, ציוד גשם גם חשוב ומפה מה"טוריסט אינפורמיישן" בכפר עצמו. מתחילים בצומת איוון גיד (טרייסיקל ב-150 לאדם). בדרך הנהג יכול לעצור בנקודות תצפית מדהימות הטרק קל וקצר (שלושה ימים) כנראה שאחריו תשבעו שלא תעלו ותרדו יותר מדרגות בחיים.

פולה: הכפר הראשון שבו אפשר לישון מנקודת ההתחלה הוא ממש קטן ויש בו רק גסטהאוס אחד. האוכל שם ממש טעים! הוא פיצי פיצי ואין שם כלום! לפני הכניסה לכפר עוברים על גשר ומפל, אפשר לרדת ולהתרחץ שם זה ממש נחמד. כשתגיען לכפר אם תרצו לישון שם- תסמנו לתושבי המקום שאתם מחפשים גסטהאוס והם כבר יראו לכם את הדרך. ההליכה מאיוון גיד לכפר פולה הוא 4.5 שעות.

קמבולו: הכפר שנמצא לפני באטאד ואחרי פולה, ניתן גם להגיע אליו בטיול יום הלוך חזור מבאטאד. כפר קטן ומהמם! יש שם נהר שעובר מתחת לכפר וכיף להתרחץ שם, כל ילדי הכפר רוחצים שם ומשתוללים.. האנשים פשוט מקסימים. יש שם כמה מקומות לישון בהם כשכולם מציעים את אותו הדבר פחות או יותר. בקמבולו גם ישנה קנטינה בבית הספר וניתן להשלים שם ציוד/ מים לפי הצורך. ההליכה מפולה לקמבולו אורכת כ-3 שעות.

מקמבולו תמשיכו לבתאד הליכה שאורכת כ-3 שעות. הליכה מדהימה שעוברת בין הטראסות. ניתן לראות את המקומיים עובדים בטראסות במשך שעות רבות. אל הנוף המתגמל ביותר הוא באמפי של בטאד. אחרי עליה מעט תלולה תגיעו לקצה העליון של בטאד ותהנו מנוף עוצר נשימה! תהנו תצטלמו- ואז תבינו שבכדי להגיע לגסט האוס תצטרכו לרדת את כל הטרסות ולעלות אותם אל הצד השני.

אפשר לצאת לטיול בין הכפרים בפיליפינים, בדרך של המקומיים מבטאד ועד לבנאווי, דרך הכפרים קמבולו ופולה. מתחילים מבטאד לכיוון הכפר קמבולו, תשאלו כל הזמן את המקומיים את הדרך, הם תמיד עוזרים בשמחה. הדרך די ברורה וכמעט אין איפה לטעות. חשוב להישאר כל הזמן בגדה השמאלית של הנחל ולא לחצות אותו. בקמבולו אפשר לרדת להתרחץ בנהר, ממש יפה שם. הדרך היא בערך כשעתיים הליכה.

משם ממשיכים לכפר פולה והדרך קצת יותר מסתבכת, תמשיכו לשאול את המקומיים בקמבולו. הדרך הולכת על טרסות כמה דקות עד שחוצים גשר ואז ממשיכים בגדה השנייה של הנהר. אחרי שרב הדרך הולכים על טרסות אורז ועוברים שלוש או ארבע סככות צל מבטון, עולים במדרגות לכיוון פולה. שם ישנים את הלילה אצל אישה מבוגרת שגם תכין לכם אורז לארוחת ערב, בתשלום כמובן. היא מגיעה בסביבות חמש בערב מהשדה, אז צריך לחכות לה עד שתחזור. לינה עולה 150 פזו ללילה לאחד ועוד קצת על האוכל. 

ביום השני יורדים לכיוון הנהר וחוצים אותו לכיוון העלייה שרואים מפולה. משם כל הדרך ברורה ההליכה היא בתוך היער. לאחר כחמש שעות מגיעים לנקודת התצפית של בנאווי.

זהו טיול מדהים בין טרסות וכפרים שכמעט ולא מגיעים אליהם תיירים. חשוב, כל הזמן ינסו להציע לכם מדריך ואין צורך. אפשר לעשות את זה לבד.

זהו מסלול שמרחנו אותו על 4 ימים, בכדי להנות ולספוג את כל האווירה השבטית והכפרית. מסתבר שאחרי שסיימנו את המסלול, נאמר לנו שעשינו אותו בדרך הקשה, שעדיף מהצד השני...

המסלול המקורי: יצאנו מבנאויי בג'יפני לבאטאד - לבד! הוא מעלה אתכם עד מעלה ההר! ממש חשוב! כי העליה נורא קשה, בהתחשב לירידה שיש אחרי זה. אז הגענו עד מעלה ההר והתחלנו לרדת, לקח כשעה. ישנו ב-Hillside. הבעלים מכיר המון ישראלים, יש שם תפריט ישראלי, הוא שר שירים בעברית (לפני די הרבה זמן בשנות ה-80 היו שם המון המון ישראלים). לאחר מכן (לקחנו מדריך, מומלץ להתווכח על המחיר, אנחנו סגרנו על 800 פזו ליום כולל לינה ואוכל), הלכנו למפל הגדול שלהם, שנמצא בכיוון אחד וחזרנו אותו. המשכנו ל-Cambolu, זהו כפר, אומרים קטן, לא ממש אבל בהחלט אותנטי. מכינים שם אוכל פשוט וטוב (אורז, פנקייקים ובשר - למי שמעוניים לשחוט תרנגולת). ישנו לילה באכסניה היחידה שם, 400 פזו. בבוקר המחרת המשכנו ל-Pula, כפר עוד יותר קטן, עם הרבה פחות אמצעים. ישנים בסוג של אכסניה - כלומר בית של מישהו, שמארח אותך בהתאם למקומות שהמדריך מכיר, 400 פזו. להיט באזור, זה תפוחי אדמה מתוקים, יש להם טעם של ערמונים, משביע וטעים! בדקו מזג אויר לפני יציאה! סבלנו ממש מגשם. לאחר מכם חזרנו ביער עד הצומת של בנאווי. כל הדרך לכפרים הם טרסות אורז. ואז מ-Pula זה יערות.

הנופים מרהיבים. ממש מומלץ!