טיפים נוספים על תחבורה באיטליה

יש חברת הסעות ברחבי איטליה (ועוד מקומות בעולם) שממלאים באתר שלהם מאיפה לאיפה רוצים לסוע, ונשלחת לך למייל הצעת מחיר.

מתאים ליחידים עד קבוצות של 50 איש.

זה אתר ששולח לאנשים פרטיים (לפי הבנתי) את תוכנית הנסיעה שלך, והם שולחים לך בחזרה הצעת מחיר וסוג רכב, וכמות מקומות שיש ברכב.

אני אישית העדפתי לשכור רכבים ולהתנייד, אבל זו יכולה להיות אופציה טובה למי שרוצה להגיע למלון, ולא מתכנן להתרחק ממנו.

יש אפשרות להשכיר רכב ונהג ואז זה בעצם כמו הסעה פרטית.

(יש אפשרות לסמן שצריך הסעה הלוך חזור, או רק כיוון אחד)

האתר שלהם:

Https://Www.knopkatransfer.com/Reservation.html? Step=1

מצרף צילום מסך.

1. קחו רכב קטן! הסמטאות צרות והחניה מוגבלת.

2. אלא אם אתם מתכננים נסיעה ארוכה רצופה, כוונו את גוגל מפות שיסע ללא כבישי אגרה. אם רוצים ממש לטייל- תורידו גם כבישים מהירים מהאפשרויות.

3. תדלקו בשירות עצמי - ההבדל ענק במחיר.

4. ביטול השתתפות עצמית - חובה.

5. תכניסו נקודה רחוקה מהכביש במפות ותנו לגוגל להוביל אתכם. תגיעו לאזורים מטורפים, נטולי תיירים. גם חצי שעה נסיעה מרומא (דרום ומזרח) .

6. חניונים ציבוריים יקרים מאוד- קחו את זה בחשבון.

הזמנתי דרך ה- Boocking שירות העברות. ההזמנה בוצע דרך החברה Rideways.

השירות היה מצוין, במחיר טוב והוגן. גם הייתי צריך לשנות את מיקום היציאה, והכול בוצע בטלפון ללא בעיות.

בטיול שלנו עברנו מאיטליה לאלפים הצרפתיים וחזרה לאחר שבוע.

במעבר מאיטליה לצרפת, קנינו כרטיס מעבר במנהרת המון בלאן לכיוון אחד בעלות של כ 44 אירו, לאחר מכן הבחנתי שיש אופציה לכרטיס הלוך ושוב מוגבל בשבוע בעלות של כ 55 אירו (במקום 44 אירו נוספים) , שמרתי את הכרטיס.

לאחר שבוע, בחזרה מצרפת לאיטליה, הצגתי את הכרטיס של הנסיעה, וביקשתי Reduction, ללא שום בעיות נדרשתי לשלם רק את ההפרש (כ 10 אירו) . (לצערו של חבר שלי הוא לא שמר את הכרטיס ושילם 44 אירו)

במהלך חופשה באזור מילאנו, האגמים ואמיליה רומנה תידלקנו את הרכב מספר פעמים. בכל התחנות התדלוק היה עצמי ללא אפשרות לסיוע ממתדלק. בכל נתיב יש עמדת בקרה השולטת על המשאבות. יש להזין בעמדה זו תשלום בכרטיס אשראי או במזומן (רק שטרות) . לאחר שסכום התדלוק נקלט יש לבחור את מספר המשאבה ואז להתחיל בתדלוק. יש עמדת מפקח למקרה של תקלות אך היא אינה מאויישת באופן קבוע ורציף.

כאשר אתם מטילים בצפון איטליה עם רכב ובמיוחד אם אתם מתכונים לעבור בין הערים הגדולות תהיו חייבים לעבור בכבישי האגרה. כל דרך אחרת תהיה איטית ומתישה.

כאשר תעלו על הכביש לרוב תגיעו לנקודה בה תמשכו כרטיס (הוא ממתין לכם ואין צורך ללחוץ על שום דבר) אותו תשמרו לתשלום עד ליציאה. הקפידו לעבור במסלול הכחול. המסלול הצהוב מיועד למנויים - הימנעו ממנו.

כאשר אתם יוצאים מהכביש עברו שוב במסלול הכחול. העדיפו לשלם לקופאי (שלט של יד) אולם לא בכל המקומות יש את האפשרות. יש מקומות בו יהיה צורך לשלשל מטבעות או להכניס את המטבעות לתא שיפתח או שניתן לשלם בכרטיס אשראי.

בשלב זה יורם המחסום - כמו בחניון.

במידה ומסיבה כל שהיא לא תצליחו לשלם יש ללחוץ על כפתור ולדבר עם מוקד (באיטלקית) . ברוב המקרים יצא תדפיס ארוך (כמו קבלה בסופר) כך שיהיה ניתן לשלם את הנסיעה באינטרנט תוך 15 יום (החל מהיום שלאחר מכן) ואז יורם המחסום.

אפשר לטעון מראש מפות של האזור הרלוונטי ל-Google maps (או בתוכנת Here, שהפעם לא השתמשתי), ואז להשתמש בשילוב של GPS ושל התכנה לניווט ללא צורך בחבילת גלישה (לגבי הליכה ברגל Google maps מראה נתיב אך לא עוקבת אחרי התקדמותך).

השיטה האיטלקית להרוויח כסף מבלי שתוכל לעשות דבר – הם מסמנים חלקים מהעיר כאזורים מוגבלים. חשוב מאוד לשים לב – כי מרגע שנכנסת נלכדת. לא יוותרו לך על התשלום. לגבי הגשת תביעה – לא שווה לחכות אלא לשלם מיד עם קבלת הקנס. חשוב מאוד לשים לב לשילוט -הוא לא ממש בולט.

אם אתם שוהים מספר ימים בונציה כדאי לבקר באי מורנו ואולי גם באיים הסמוכים. אפשר להגיע לשם בוואפורטו (אוטובוס המים המפורסם) אבל אפשר גם אחרת.

יצרני הזכוכית של מורנו מעוניינים להביא תיירים (קונים פוטנציאליים) למקום ומציעים להם הסעה חינם בסירת מנוע מהירה. אין שום התחיבות לקנות , צריך רק להאזין להסבר והדגמה של ייצור הזכוכית. בחזרה צריך לנסוע בתחבורה הציבורית ואפשר כמובן להמשיך לבורנו.

הסירות יוצאות מהמעגן הסמוך לתחנת san Zaccaria/Danieli שעל יד כיכר סן מרקו.

יצאנו בבוקר מהמלון כדי לנסוע למוראנו בוואפורטו . רק הגענו לרציף ומיד עט עלינו נציג נמרץ של יצרני הזכוכית והציע לנו הסעה חינם. הוא טען שזה מאורגן ע”י העיריה (לא בטוח שזה נכון) והיות שקראנו על הסידור הזה קודם נענינו מיד.

הנסיעה מהירה ונעימה וכוללת גם חציה של תעלות פנימיות שהוואפורטו אינו נכנס אליהן. הגענו למעגן של אחת מסדנאות הזכוכית, ושמענו הסבר (מעניין!) באנגלית על תהליך ייצור הזכוכית כולל הדגמה. בהמשך זכינו לסיור בגלריה של מוצרי זכוכית שונים כשהאיש שליווה אותנו הדגיש שאנחנו לא מחויבים לקנות דבר ( אבל אם בכל זאת נרצה הם יארזו וישלחו וכו') כשהסתיים הסיור בגלריה יצאנו לרחוב וטיילנו להנאתנו באי מוראנו. את הדרך חזרה לוונציה עשינו בוואפורטו.

כדאי – גם בזכות ההסבר המעניין וגם בזכות חווית הנסיעה בסירת מנוע דרך תעלות וונציה.

באיטליה – חובה למי שמשכיר רכב רישיון בין לאומי. לא תקבלו רכב שהזמנתם מחברת השכרה בינלאומית, ללא רישיון בין לאומי (רישיון משרד התחבורה צריך להיות נוכח גם כן בזמן קבלת הרכב).

מניסיון שלי – למי שרוצה להשכיר רכבי יוקרה (במושגים ישראלים רכב של 400,000 ש”ח ומעלה), נא לבדוק:

א. איזה סוג כרטיסי אשראי נדרש (הנציגים בארץ לא תמיד ערים לזה).

ב. הסכום הדרוש לערבון.

ג. נהג צעיר לא תמיד יקבל אישור לנהוג ברכב כזה.