ליל סדר שהוחמץ

ליל הסדר תשע"א היה החמצה. לא במובן של חמץ או מצה, אלא במובן של החמצת הזדמנות נאותה לחוג ליל סדר בקהילת חב"ד. נעשה ניסיון מבורך על-ידי הרב הצעיר של קהילת חב"ד באמסטרדם, שנשלח בשליחות קהילת חב"ד להקים את בית חב"ד באמסטרדם חודשים אחדים קודם לכן, לארגן ליל סדר. ההזדמנות שנקרתה בדרכו של שליח חב"ד היתה הזדמנות פז לחוג אירוע דתי לאומי, בעל פולקלור ייחודי. היתה זו הזדמנות של קירוב לבבות בניכר, של סיפור יציאת מצרים בין תעלות אמסטרדם, של חווייה דתית יהודית בין ישראלים רבים מאוד.

מרכיבי ההצלחה של הערב התקיימו:

למעלה מ-300 משתתפים הגיעו לליל הסדר.
מוטיבציה אדירה ריחפה במקום. "הורמונים" ישראליים ולאומיים הדיפו ריח. כמעט כמו כנס מחזור פלוגתי, או מפגש מילואים של יחידת עורב.
הזירה היתה מכובדת - מלון הילטון אמסטרדם. אולם מסודר כמו בחתונות.
שפה אחת עיקרית שלטה בכיפה - עברית.
התקציב שעמד בפני המארגנים היה נכבד. כל אחד שילם 40 יורו למימון הערב.

ואולם, בכל הכבוד, "סדר" לא היה. היה אי-סדר במובהק. הדבר הורגש כבר בקליטה. שעה וחצי הסתובבנו בחצר המלון על מנת שהמארגנים, בני משפחת הרב, יוודאו רשימות, יגבו כסף ממי שלא שילם, ירשמו את האורחים ועוד ועוד.

יש מקצוענים בכל תחום. מפיק אירוע יודע מה צריך ואיך צריך לעשות. זוהי הפקה לכל דבר. בתמורה ל-40 יורו לאדם הכל צריך היה ל"תקתק".
אלחר המתנה מיותרת, של כשעה וחצי, נכנסנו לאולם. המקום הבטיח "סדר". עד מהרה הכל התנפץ.

הרב היה בלתי מנוסה, עד כי הוא הצטרד כעבור דקות. עוזר שלו, עוד פחות מנוסה, ריקד ופיזז בעבר השני של האולם. גם הוא הצטרד עד מהרה. בחלק אחר היה מי שניסה ליטול פיקוד על השירה של קטעים נבחרים. מישהו רביעי ניסה את כוחו בשבח ירושלים, בסגנון בלתי מזוהה, למרות ניסיונו לשוות משהו בסיגנון גליקרייה.

קריאת ההגדה החלה בשעה 21:20, כשעתיים לאחר שנקבצנו בלובי של המלון, לצורכי רישום, בדיקת תשלום, גביית תשלום ועוד. השעה המאוחרת היא בשל שקיעת החמה המאוחרת. על כך אין שליטה גם לא לרבי עצמו.

אך גם אם קריאת ההגדה החלה בשעה מאוחרת - ניתו היה לארגן את קריאתה כיאות. לא בבליעת המילים על ידי הרב שאיבד את קולו. מצופה היה לשמוע אנקדוטות של סיפור יציאת מצרים. איזה חידוד קטן.

היין הפשוט היה אות ראשון לפן הקולינארי הרדוד. החסה ש"נספרה במדוייק" גילתה את הפער בין ביזנס לבין פליז'ר. המרק היה לא רע. אבל רבעי העוף היו גרועים. גם המצה השמורה לא הצדיקה את התמורה הדלה לשלום הנאה עבור כל משתתף.

ידעתי לילות סדר משפחתיים בעיקר. ידעתי גם ליל סדר ציבורי שאורגן בידי אומן. זהו עסק כמו כל עסק.

 לא אתפתה עוד ללילות סדר בקהילות חב"ד.