צ'כיה עם ילדים.
בשבוע האחרון של החופש הגדול, אחרי שהבייביסטר והסבתות – תש כוחן, אחרי ששבענו מהדשא של הבריכה, חוף הים וטורי הנמכוניות לאורך נחלי הצפון, טסנו לחופשה בת שבוע ויום בצ'כיה. החופשה תוכננה כך שמחציתה הראשון היה באזורים הכפריים של צפון צ'כיה (מה שנקרא בוהמיה ושלזיה) וחלקה השני בפראג אותה זכרתי טוב מביקור חטוף שהזדמן לי שם פעם במסגרת העבודה. יצאנו ארבעה, הורים, פעוט בן שנתיים וילד בין ארבע (ושליש). להלן עיקרי הדברים:
הכנות: הכרטיסים נקנו בחודש דצמבר בעלות של 245 דולר לכרטיס בטיסת low coast של אל על up. הזמנת הכרטיסים נעשתה תוך התחשבות בשעות שינה של הילדים ולכן בחרנו בטיסות בוקר למרות ההפסד במונחי זמן וכסף שהדבר גורר. בעבור העגלה והמנשא גב לא חוייבנו עלויות נוספות, אבל כדאי לברר את הנושא הזה בטיסות מסוג זה.
אזור הטיול: לאחר התייעצויות ולבטים החלטנו שנבקר בשמורת chesky raj (צ'סקי ראי) ובאזור הארכוב בגבול עם פולין. הסיבה לכך היא הקרבה של האזור לפראג ושאיפה לנסיעות קצרות עם הילדים. היעד הראשון העיר איצ'ין (Jicin), אליה נסענו נמצאת כשעה וחצי נסיעה משדה התעופה של פראג.
תכנון מול ביצוע
יום ראשון: הטיסה לא היתה נוראית, אבל גם לא קלה. הילדים השתעממו וניסיונותינו לבדר אותם עם חוברות פעילות וצעצועים הקלה רק מעט. קליטת הרכב ששכרנו ב- budjet הלכה חלק ומהר יחסית וגם ההתמצאות בשדה התעופה נוחה (חברות ההשכרה נמצאות מחוץ לטרמינל 1, כשיוצאים משדה התעופה לכיוון תחנות המוניות והאטוטובסים לעיר).
הנסיעה לאיצ'ין, התארכה מאוד ולקחה כשלוש שעות בגלל התשישות של הילדים והצורך בעצירות מרובות לאוכל, שתיה, שירותים וכד'. את הלילה בילינו ב- hotel jicin, מקום חביב למדי, במרכז העיירה עם חדרים נקיים, שירות אדיב, ואוכל נחמד מאוד. בחדר האוכל יש ארגז צעצועים לילדים שהעסיק אותם יפה בזמן הארוחות.
במרכז העיר מדרחוב יפה עם חנויות, פאבים, בתי קפה ואווירה רגועה ונעימה. בנוסף שווה לבקר בכנסייה ובמגדל שאפשר לטפס אליו ולהשקיף על העיר וסביבותיה תמורת 20 קרונות. לא רחוק מהמדרחוב ישנו בית כנסת ומוזיאון המוקדש לקהילה היהודית שהיתה ואיננה. לא ביקרנו שם, ולא כל התושבים יודעים להצביע היכן האתרים הללו. אם אתם רוצים להגיע מומלץ לשאול במלון או מרכז המידע לתיירים שבמדרחוב הראשי.
ממרכז העיר יוצאת שדרה נחמדה עם עצי צפצפה שנראה שתושבי העיר יוצאים בה לרוץ, לרכב על אופניים, על רולר בליידס או סתם לשבת על ספסל. לא מאוד אטרקטיבי, אבל אם הייתי מביא בגדי ספורט, בהחלט הייתי שוקל לרוץ שם.
יום שני:
רבע שעה נסיעה מערבית לאיצ'ין נמצאת שמורת צוקי פרכוב. בכניסה לשמורה יש עמדה שבה משלמים על חניה לכל היום ועל מפה. מהעמדה יוצא שביל אדום לעומק השמורה וממנו מסתעפים שבילים נוספים המסומנים בירוק ובצהוב – השבילים חוזרים מדי פעם לשביל הראשי המסומן אדום והדבר מאפשר לקצר את המסלול. אנחנו המשכנו עם הדרך האדומה וממנה הסתעפנו לשביל הירוק בהצטלבות השניה. השביל היה מרהיב, קל וממצה. בחלק מהמהקומות הייתי צריך להוריד את המנשא כדי לעבור עם הבן הקטן, אבל זה באמת עניין של מה בכך. במקום ביקרו תיירים רבים ולפרקים היו מעט פקקי תנועה, אבל האנשים מסביב היו חביבים ונעימים והדבר לא העיק עלינו כלל. לאחר שהשביל הירוק הצטלב שוב עם השביל האדום חזרנו לכיוון הרכב – עניין של חצי שעה הליכה איטית.
ביקור בטירה: לאחר שהבענו עניין במופעי אבירים, המליצו לנו במלון באיצ'ין לבקר במקום שנקרא stary hradi סטריי ראדי – המצודה העתיקה. הנסיעה למקום היתה חביבה מאוד עם המון עצי תפוח לאורך הדרך, גינות כפריות עם חקלאות אוטרקית וכיף של כפר. עם זאת, המקום עצמו התגלה כמאכזב. מדובר בחצר מצודה לא מאוד מרשימה, עם דוכני מזכרות ונקניקיות, ללא ערך מוסף אחר. על אף הנסיעה הנעימה והתנומה שנפלה על הילדים, החלטנו לנסות טירה נוספת שקרובה לאיצ'ין ושמה hrad kost – ראד קוסט. המצודה מהמאה ה- 14 הינה מבנה מרשים ביותר ושווה ביקור. עם זאת, הכניסה למקום היא רק בסיורים בתשלום. הסיורים הם בצ'כית ולקוראי האנגלית מחולק תרגום של ההדרכה, אבל התרשמתי שהוא די תמציתי בהשוואה להסברים של המדריך. מומלץ בכל זאת לבקר במקום, כיוון שיש שם תצפיות נוף יפות לסביבות הטירה, חדרי תצוגה עם תערוכות נשק ושריון שמעוררים את דמיון הילדים ובגדול זה היה די כיף.
מחוץ לטירה יש מגרש שבו נערכים מופעי אבירים לילדים בשפה הצ'כית. המופעים הם בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט) בשעה 14:00. לנו זה לא התאים בלו"ז, שווה לנסות להתעדכן לפני הביקור במקום.
יום שלישי:
בעקבות המלצה של משפחה ישראלית שפגשנו באיצ'ין החלטנו לנסוע לפארק הלאומי קרקנושקה ("מה שמכונה הרי הענקים – אבל לא הצלחתי להבין מנין השם הזה (מדובר בהרי גיר לא תלולים מאוד שפסגותיהם הגבוהות עוברות בקושי את ה 1,500 מ' מעל פני הים). היעד שלנו היה
"שביל צמרות העצים" שסמוך לכפר janske lazne שבתחומי הפארק הלאומי. מדובר בשביל עץ חביב המטפס מגובה הקרקע לגובה של כ-50 מטרים מעל פני הקרקע בינות לעצי האשוח. לאורך השביל לוחות מידע על החי והצומח המקומי ועל תחום היער והיערנות – מעניין למדי. השביל בסוף עולה בצורה ספירלית ויוצר מעין מגדל עגול שבראשו תצפית על מרחבי היער הסמוכים. בראש המגדל מגלשה (גובה 47.2 מטרים) עד לקרקעית היער. אשתי טוענת שאת הצרחות שלי שמעו עד דרדזן. יודגש שהמגלשה היא רשות והשימוש בה עולה 10 קרונות. ניתן לשוב למטה באותה הדרך שבאנו.
סמוך ליציאה מהשמורה יש "מסעדת איקאה" (שניצל צ'יפס בצלחת פלסטיק) ששווה לדלג עליה וגינה קטנה יחסית שהיתה לא פחות אטרקטיבית לילדים מהפארק עצמו. אם יוצאים לחניון וחוצים את הכביש ניתן לראות שמול הפארק יש מספר פנסיונים ומסעדות. אנחו בחרנו באחת מהן והיה מוצלח למדי. מבחר מנות צנוע, אבל טעים וזול ועושה רושם של אוכל מקומי, מה שאנחנו מכנים "אותנטי".
אחר הצהריים נסענו להארכוב ולנו בכפר סמוך pasky nad jizerou פסקי נאד ייזרו. הפנסיון בו ישנו נקרא: pension u pily. מקום נחמד ונקי, מוקף מדשאות ועצי תפוח. בעל המקום חביב וקצת ייקה, רוב הזמן תמצאו אותו עם סינר או בגדי עבודה טורח על משהו. מומלץ להזמין ארוחת ערב ב- 100 קרונות, כיוון שכל אופציה אחרת לארוחת ערב, דורשת סיבוב נוסף באוטו מחוץ לכפר.
יום רביעי
נסענו למפלי מומלקוב. יש מספר שבילים שיוצאים מהכפר לכיוון המפלים שנמצאים בתוך יער עצי אשוח בקצהו המזרחי של הכפר. אורך המסלולים נע בין 1 ק"מ ל- 3 ק"מ לכל כיוון. אנחנו בחרנו במסלול הקצר ביותר שיוצא מהחניון המרכזי (central parking) בקצהו המזרחי של הכפר, סמוך מוזיאון הכורים. מהחניון יוצא שביל כחול לאורך פלג נחל יפה ובסופו מספר מפלים שהגבוהים ביניהם, גובהם כ-10 מטרים. המפלים לא מדהימים – הבניאס, לטעמי, יותר מרשים. אבל בכל זאת התפאורה של היער והשאון של המים הפכו את החווייה לכיפית. אחר הצהריים ישבנו לאכול באחת המסעדות ברחוב הראשי של העיירה. האוכל היה בסדר, אבל בחצר המסעדה היה מסלול ל"בימבות" וארגז חול שהילדים ניצלו היטב.
יום חמישי
הפתעת הטיול. בעקבות שיטוט ב google maps נתקלנו בציון של "מפל יפהיפה ביער" – מפל קמינצקייה wodospad kamienczyka. המפל נמצא מהצד השני של רכס ההרים בו יושבת הארכוב וגם מעברו השני של הגבול – בפולין. בהחלטה ספונטנית, החלטנו לקחת את הטף ולנסוע לציון של המפל "היפהפה". הכביש מטפס מעל הארכוב לכיוון פולין ואת הגבול בקושים מרגישים. רק תחנת דלק עם שילוט לדלפק החלפת כספים, רמזה לנו על קיומו של גבול בין המדינות. מהחניון הצמוד לכביש איתו הגענו מצ'כיה נמתחת דרך עפר רחבה לכיוון המפל. לאחר 1 ק"מ לערך ישנה צומת שבילים ובה חנות מזכרות ודוכן אוכל. יש לפנות ימינה בעקבות השילוט אל המפלים (אם תמשיכו ישר, מהלך של כ- 3 ק"מ, תגיעו למפלי הזכוכית wodospad sczklarki, שגם הם אומרים להיות יפים).
בכניסה למפלים, צריך לשלם כ- 10 קרונות לאדם עבור קסדה – אבל מסתבר שהיא מיותרת לחלוטין ולכל היותר משמשת אטרקציה שהמפעיל במקום יכול לגבות עליה כסף ולמבקר היא איננה אלא אטרקציה להצטלם איתה. יצוין שב- trip advisor כתוב שהדרך למפלים לא מסומנת טוב, קשה, מחליקה וכו' אבל להתרשמותי מדובר בשביל קליל ונוח. אולי המידע באתרים אלה לא מעודכן.
אחרי הביקור במפלים המשכנו לעיירה szklarska poreba, אחותה הפולנית היפה של הארכוב. העיירה גדולה משמעותית מהארכוב, עשירה באטרקציות לילדים ובהן: מגלשות הרים (16 זלוטי שהם 16 ש"ח למבוגר + ילד בן 4) , רכבל (מגיל 6), מוזיאון/חנות לגו, פארק דינוזאורים ועוד רבים אחרים. המסעדות במקום זולות בהרבה מבצד הצ'כי (יש ארוחות צהרים ב- 20 זלוטי שהן 20 ש"ח), לשכת התיירות דוברת אנגלית (בניגוד ללשכת התיירים בהארכוב) ומציעה מגוון מסלולים בהרים שלצערנו מקוצר הזמן לא יכולנו להתעכב עליהם. בדיעבד, היינו מבלים כאן יותר זמן ואולי לנים כאן. מכאן יצאנו לנסיעה בת שעתיים וחצי לתחנת הרכבת של פראג – בה נמצאות סוכנויות רכב למי שמעוניין להחזירו כאן.
טיפ: מוניות מתחנת הרכבת למרכז העיר אמורות לעלות 150 קרונות למקומיים. בפועל הם מבקשים הרבה יותר. מומלץ לגשת ללשכת המידע לתיירים ולהזמין מונית דרכן. אפשר לסכם איתן מחיר (שיהיה בהכרח נמוך מהמחירים של המכוניות בתחנת המוניות) או לבקש להפעיל מונה (taxi meter)
יום שישי פראג
נקודת הלינה שלנו בפראג היתה apartman na kampe, ברחוב נה קמפה – ממש צמוד לגשר קרל, לרובע mala strana, מצודת העיר ועוד. הדירה מצויידת במטבח, מדיח, מכונת כביסה, מייבש ועוד. החסרונות היחידים שלה הם המדרגות (קומה שלישית) והיעדר סורגים על החלונות – קצת מפחיד להורים. בנוסף, בדירה אין מזגן, אבל בטמפרטורה של 20 מעלות באוגוסט, לא היה בזה צורך. סמוך לדירה יש מעין סופר מרקט לתיירים שאפשר להצטייד בו במזון להכנה בבית ולחסוך עלויות אוכל בעיר (שעלותן 700-1,000 קרונות למשפחה).
ביום הראשון בעיר טיילנו במצודת פראג. סתם "כי חייבים" ובחרנו במסלול B כפי שהומלץ לנו. האטרקציה הגדולה עבורינו הייתה תערוכת השריון והנשק בסמטת הזהב. לאחר מנוחה קצרה בדירה חצינו את גשר לעיר העתיקה למוזיאון הצעצועים – שהיה אטרקציה חביבה לילדים ולאחר מכן טיילנו בסמטאות העיר.
יום שביעי פראג
יצאנן מהדירה לכיוון גן החיות המדהים של העיר. לטובת העניין עלינו על קו חשמלית מספר 112 מתחנת malosranske nameste (מהצד המזרחי שלה מול הרחבה של הכנסיה). לאחר שירדנו בתחנה האחת לפני האחרונה (תשאלו על הקרון) לקחנו את קו אוטובוס 12 שמגיע עד לגן החיות. כדי לעלות על החשמלית אפשר לקנות במטבעות במכונה, ואם אין מטבעות אפשר לגשת לפיצוציה שצמודה לסניף סטארבקס שמול התחנה ולקנות שם.
גן החיות היה מדהים בעושר המוצגים שלו ובאיכות התצוגה. יש בו בעלי חיים נדירים ביותר (שנבוב, ביזון אירופי, דרקון קומודו ועוד) והוא משתתף בפרוייקטים מחקריים ובהשבת בעלי חיים לטבע (סוסים מונגוליים, גורילות שפלה, ועד מין של תנין שאת שמו לא קלטתי).
יום שמיני פראג
פתחנו את היום בהליכה רגלית בשכונת mala strana לכיוון גבעת פטרין. ההליכה נחמדה מאוד מכיוון שהיא מאפשרת הפוגה מהמרכז התיירותי של העיר ולראות אנשים "אמיתיים", תושבי העיר שהולכים לעבודה, לבית הספר, לקניות וכו'. לאורך רחוב karmalitska שבשכונה מצאנו כמה בתי קפה נחמדים – לא זוכר שמות. תאלצו לגלות בעצמכם. מהרחוב ניתן להתחיל לטפס לכיוון גבעת פטרין ברכבל או ברגל. אם הייתי ללא ילדים – ללא ספק הייתי בוחר באופציה השניה. הגבעה נחמדה – לא יותר. מקום כיפי לקרוא ספר או לשכב על הדשא. עם ילדים כדאי לבקר במבוך המראות שבראש הגבעה ולהינות מרבע שעה של צחוקים וחריצת לשון למראות.
מגבעת פטרין חזרנו לכיוון הנהר, על רחוב vitenza בו מצאנו חנות פירות, דומה לאלה שניתן למצוא ברחוב בן יהודה בתל אביב או בגבעתיים ובה פירות וירקות במחיר מופקע. עם זאת, החנות הציעה בסוף אוגוסט מגוון מפתה למדי של פירות יער ובהם אוכמניות, פטל אדום, שחור וצהוב, תותי יער וכמה סוגים של דובדבנים. משם המשכנו לאזור הקניות שסמוכים לרחוב narodni ושדרות ווצלאב. לדירה חזרנו בערב דרך העיר העתיקה וגשר קארל.
דברים מעצבנים בצ'כיה:
- הצ'כים שפגשנו, בוודאי מחוץ לעיר, מדברים צ'כית ואולי גרמנית או פולנית. רוב האנשים שפגשנו לא דיברו אנגלית או רוסית.
- יש קטע בפראג שלא מחזירים לך עודף!!! נתקלנו בזה ב- 2 מסעדות, ודוכן אחד של קיורטוש. לא ברור אם זו שיטת המצליח, או קטע תרבותי של טיפים. בכל מקרה כדאי לדרוש את העודף, ותחליטו בעצמכם כמה טיפ להשאיר. במקרים שביקשנו את העודף חזרה, התשובה היתה "אוי, סליחה".
- ברוב האתרים מבזרים את התשלום: תשלום על חניה, תשלום על כניסה לאתר, תשלום על מפה, תשלום על הדרכה וכו'. לרוב, מדובר בפרוטות, אבל זה מעצבן.
- רוב לשכות המידע לתיירים בפראג מחוברת לסוכנויות טיולים או לבתי מלון/ הוסטלים, ברגע שהם מבינים שבאתם רק לקבל מידע, הם לרוב לא מסבירי פנים. גם בעלי עסקים בעיר שבאים אליהם לקבל מידע, לרוב לא נכונים לסייע. שווה לדבר עם אנשים ברחוב, באוטובוס וכד' הם הרבה יותר חביבים מנותני השירותים שפגשתי.
טיפים ומידע נוסף:
- למרות החששות שלי את רובו המוחלט של הטיול אפשר לעשות עם טיולון (למעט המסלולים בטבע).
- בכניסה למוזיאונים או תערוכות השארנו את הטיולון בחוץ (ללא יקרי ערך) וזה היה נוח מאוד.
- הכפילו זמני נסיעות עם ילדים פי 2-3. נסיעה של שעה תארך בקלות שעתיים עם הפסקות לשירותים, אוכל וכו'.
- מחיר ארוחה לאדם באזורי הכפר עד 100 קרונות, מחיר ארוחה בעיר 200-500 קרונות.
- שווה ללון במקום עם ארוחת בוקר, או מטבחון. המסעדות ובתי האוכל במרכז העיר מפתחים באזור 09:00 וזה קצת קשה עם ילדים רעבים שערים מ – 06:00.
- גם כשהמקומות הללו נפתחים, קשה למצוא סתם כריך. לרוב אפשר לקבל בבוקר מאפים מתוקים או חביתה עם בשר.
- מומלץ לקנות חבילת גלישה, כרטיס SIM מקומי ולנוט עם google map – היה מאוד נוח וייתר את הצורך במפה. בחודש אוגוסט ניתן להמיר לקרונות בנתב"ג גם בטרמינל 3 וגם בטרמינל 1 – משם היתה הטיסה שלנו.
