בישראל ימים של חום מעיק ומלחמה עוד יותר מעיקה. צורך עז מתעורר לנשום קצת אוויר אחר. בוחרים זוג חברים ובוחרים יעד חדש - הריוויירה הצרפתית. מעלעלים מעט באתר ומבינים שמידע רב ומפורט לא בנמצא. אורזים ויוצאים. השם יעזור. אנחנו דתיים.
יום א' 23.6
טיסת אל על לניס בשעה 17:00. נוחתים כעבור 3 וחצי שעות בטרמינל 1 בניס. השילוט מראה שהחברה בה שכרנו את הרכב לא מחזיקה דלפק בטרמינל זה. יוצאים החוצה. מחליטים שמאלה ועולים על רכבת קלה לטרמינל 2. מחפשים שילוט ואין. ניגשים לדלפק מודיעין ושם מסבירים שצריך לצאת מהטרמינל ושם יחכה לנו שאטל של החברה. מוצאים את השאטל והוא יוצא לנסיעה של רבע שעה לפרבר 'ניסאי' מרוחק. יום א', אחרי 7 בערב, רק המשרד פתוח, לא הדלפק בטרמינל. מצטערים.
מקבלים רכב 'בת' של וולוו בשם לינד-אנד-קו, היברידי, ויוצאים לדרך. נבחר מלון בעיר קאן כי החבר שמע ששמה יותר טוב מניס. יכול להיות. אפשר להתווכח.
יום ב' 24.6
בשעה 8 וחצי יש תפילת שחרית בבית כנסת של חב"ד ואנחנו כאמור דתיים. תפילה ארוכה. הרבה קדישים. התרגשות של כל עולה לתורה. מי כעמך ישראל. בית הכנסת נמצא ב: Rue Commandant Vidal 22.
בחרנו מלון שממוקם טוב בתוך העיר הישנה. הכל קרוב.
באגטים ניתן לרכוש בחנות לא כשרה בשם L'Art du Pain. החנות סמוכה לשוק המקומי. הבאגטים כן כשרים. החנות פתוחה בכל יום למעט יום ב' כך שהיום לא נתחיל את הבוקר עם קולות של קראנצ'. קונים ירקות ופירות. מכינים סלט טוב ויוצאים לדרך. היעד הראשון - אנטיב.
ניווטנו בגוגל מאפס ל: Cap de Antibes. הגענו למלון יוקרתי בשם de Cap. הכניסה אסורה. ניתן להזמין ואז להיכנס. מישהו אמר שמאד יפים הגנים שבפנים. התקמצנו. כמה עשרות מטרים משם ישנה פניה לכיוון החוף ושם החננו את הרכב. אין מדחנים, וכך זה במקומות רבים באזור.
ניגשנו לכיוון הסלעים. המקום נקרא sentier littoral. יש שם מסלול קצר של 20 דקות וכמה נוספים של למעלה משעה. יפה, פסטורלי, שקט, נותן טעם של עוד.
אנחנו, שני זוגות בגילאי 45, בחרנו במסלול הקצר, ומשם המשכנו למרינה של אנטיב. שטפנו את העיניים ביאכטות המוגזמות ועלינו לגלגל ענק (7 יורו לאדם לארבעה סיבובים) כדי להבין היכן אנחנו נמצאים.
משם המשכנו לכפר המומלץ: Saint Paul de Vence. מדובר בכפר ציורי שכל חנויותיו/גומחותיו מלאות באמנות מדהימה. מחנים מחוץ לכפר בחניון של חברת החניונים אינדיגו ופוסעים כמה מטרים אל תוככי הכפר. החניה בתשלום. הכניסה לכפר ללא.
משם המשכנו לפרימארק בקניון גדול בשל Polygone Riviera, ואת היום סיימנו במסעדה הכשרה Moye בקאן. טעים ולא זול.
יום ג' 25/6
שחרית, באגטים וסלט, ומנווטים לכיוון ניס. הניווט מראה על נסיעה של למעלה משעה. לא מסתדר. ביום א' בערב הגענו מניס לקאן בחצי שעה. מתברר שגם בצרפת יש את הדבר הזה שנקרא פקק. ווי מיסייה. מחליטים לפנות מערבה לכיוון סאן-טרופז, והיעד הראשון הוא אחוזה מגוננת היטב בשם: Chateaue de la Napoule. האחוזה סמוכה לקאן. הכניסה 4 יורו לאדם. יש סיור מודרך שמוביל את המטיילים גם למקומות שלא ניתן להגיע אליהם כשאתה לא מודרך, אבל בשעה שהגענו, בערך ב11, לא היתה הדרכה, ושוטטנו להנאתנו.
החניה ליד השאטו לא ממש מוגדרת. חנינו בסמוך לכניסה וקיווינו שאנחנו והצרפתים מבינים אלה את אלה. ואכן כך. משם המשכנו למקום שנקרא Pointe de I'Aiguille state park. הגוגל מאפס הביא אותנו עקרונית למקום אך היה קשה להבין שאכן זה הוא. על הכביש שלט קטן ותו לא. החננו על המדרכה ושמנו אורות מהבהבים. קיווינו שההבנה דלעיל תמשיך גם כאן. הלכנו לפי הבערך שילוט והתברר שמדובר במסלול קצר שמביא אותך לנקודת תצפית מרהיבה על סלעים חומים אדירים בגודלם ויופיים:
יש שם מסלול שיורד עד למים ואנשים שמגיעים לשם נהנים משקט ופסטורליה אינסופיים, אך החל לרדת גשם ואנחנו הסתפקנו בתצפית מלמעלה.
הגשם התחזק ובצהרי היום החלטנו שאין טעם להמשיך לסאן-טרופז. חזרנו לקאן וכעבור כמה דקות הגיעה השמש כמובן. את המשך היום הקדשנו לאהדה צרופה לנבחרת צרפת ששיחקה ביורו 24 מול פולין (1:1). ישבנו בקפה רומא בקאן על כוס בירה ושיחקנו אותה מתים על אמבפה. או לה לה. . .
את היום סיימנו בשווארמה כשרה ממסעדה בשם Rouvi. טעים!
יום ד' 26/6
היום יוצאים לכיוון ניס, אך מכיוון שהגוגל מאפס מראה את אותן שעה ו-10 דקות מאתמול, בחרנו ביעד מעל ניס, שאליו מגיעים ב-45 דקות. מדובר בנקודה על המפה בשם cascada de Gairaut. מדובר בבית מוזר ומלאכותי אך מאד יפה, פסטורלי, וביום של שמש נותן צבעים של גלויות. גם כאן שלט קטן של תחנת אוטובוס ותו לא. אין חניה מסודרת ובונים על ההסכם הקבוע. המקום מהווה תצפית על העיר ניס. אין שם ספסלים, ואת ארוחת הבוקר שהפעם הבאנו איתנו (אותו תפריט מאתמול) אכלנו על מדרגות. והכל היה שווה. מבטיחים:
הכניסה לאתר ללא תשלום. חביב ביותר ומומלץ לפתוח שם את היום. משם המשכנו לווילה המפורסמת של משפחות אפרוסי ורוטשילד - Villa Ephrussi de Rothschild. הווילה נמצאת בפרבר של ניס, במקום בשם Saint Jean Cap Ferrat שזו בעצם לשון אדמה שמשתלחת מכיוונה של ניס כלפי כל העולם, ובאופן מוצדק בהחלט. עשירי העולם גרים שם בווילות מדהימות, וחשוב להם מאד כנראה שנראה את לשונם המשתלחת.
יש חניה בווילה, אבל בשעה שהגענו כבר לא היה מקום. ירדנו לכיוון החוף, ובחור ממרוקו שמכיר כמה מילים בעברית כי צפה בפאודה חמש פעמים העלה אותנו במיול שלו בתמורה לעשרה יורו. הכניסה לווילה יקרה. 17 יורו לאדם, אך הביקור בה שווה מאד. המיקום לא נורמלי. הגנים יפהפיים. בראשית מאי אגב מתקיים במקום פסטיבל וורדים או משהו כזה. לפי המסורת, גב' אפרוסי-רוטשילד, שנפטרה בשנת 1934 ללא ילדים, חיתנה בווילה שני כלבי פודל, כאשר מסדר הקידושין היה בולדוג. קבלו:
משם המשכנו לניס עצמה. חנינו בחניון של כיכר מסנה (Massena) ועשינו קניות ברחובה הראשי של העיר.
את היום סיימנו בקאן (פקק אדיר בחזור מניס בשעות העמוסות) במסעדה חלבית כשרה בשם Casa Bianka ליד בית כנסת חב"ד.
יום ה' 27/6
פתחנו את היום בנסיעה של כשעה לכפר המתויר לעייפה Eze. חונים בחניון של חברת אינדיגו ומטפסים לכיוון הכפר. כבר בהתחלה כדאי ונכון לעמוד בתור למכשיר שמוכר כרטיס כניסה לגנים האקזוטיים שנמצאים במרומי הכפר (le jardin exotique). מי שלא קונה שם את הכרטיס, נאלץ לעמוד בתור ארוך יותר בכניסה לגנים עצמם. 6 יורו לאדם. בתכל'ס נפלנו על ערפל כבד והצטרפנו לעשרות מאוכזבים שחיכו לשווא שהענן יחוג מעל ימי הים. הסיור בכפר יפה וריחני מאד, בעיקר יסמין, אך כאמור מקום מאד עמוס ואי אפשר להוציא תמונה אחת נטולת תיירים נוספים.
משם המשכנו למונאקו רק כדי לסמן V על יעד די מוזר. המקום לא יפה כמו ניס, ובטח לא כמו קאן. מה שיש שם זה בעיקר שופוני של מיליארדרים שהרכב הכי פשוט שלהם הוא הלמבורגיני, והיאכטה ממתינה להם במרינה עד כלות. חנינו בparking du Chemin des Pecheurs והלכנו רגלית לכיוון הוטל דה פאריז המפורסם, ולקזינו הסמוך לו. ניתן להיכנס בחינם לבניין הקזינו, אך הכניסה למתחם ההימורים עולה 19 יורו. בקיצור, לא מקום שמצדיק מאמץ כלשהוא אם לא קוראים לך וורן באפט.
משם חזרנו לניס ועלינו לפארק שמעל העיר. יש עקרונית מעלית שעולה מהחוף אך אנחנו עלינו עם הרכב. הכניסה ללא עלות. הפארק נקרא Colline du Chateaue ויש ממנו תצפית יפה על המרינה של ניס ועל העיר עצמה עם החופים.
את היום סגרנו במסעדה כשרה בשם Bistro K בניס. טעים!
יום ו' 28/6
הטיסה חזור התעכבה והגענו לנתב"ג קצת אחרי 5 אחה"צ שזה מאד מאוחר לשומרי שבת. קודם לכן היינו צריכים להחזיר את הרכב למשרד ההשכרה בפרבר המרוחק של ניס ולהמתין להסעה, אך לא היינו לחוצים ממש כי ידענו שאנחנו מתעכבים. ההמראה של אל על מטרמינל 1. מסקנה - יש לשכור רכב שיש לחברתו דלפק מסודר בטרמינל 1.
מחשבות כלליות:
האנשים בצרפת די לא סופרים אף אחד מסביבם. הכבישים צרים ולא ממש מובנים. השפה היא כמעט אך ורק צרפתית ואם אתה לא נמנה על הדוברים תשתמש עם הידיים כי אנגלית זה מוקצה. היעד מומלץ כי הוא קרוב יחסית לישראל. האזור הספציפי יוקרתי ויקר. לא חווינו ולו פסיק של אנטישמיות בטיול הזה. יאללה לעבודה ולמלחמת הקיום שלנו. מרסי בוקו!
