טיול עצמאי למיאנמר - שבוע שני

יום ג' 02/7 -; הר פופה: לאחר ארוחת הבוקר יצאנו ברכב בחברת עוד 3 תיירים, לכיוון הר פופה. את הרכב ארגנה לנו העובדת במלון והוא עלה לנו 8,000K לאדם. בדרך עצרנו לראות כיצד מפיקים שמן מבוטנים וכן ליקר מאד חריף ולא ממש טעים מפרי עץ דקל. לאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו למרגלות הר פופה. הר פופה הינו הר געש לא פעיל שבראשו נבנתה ... איך לא, פגודה. לאחר טיפוס ברגלים יחפות, של 742 מדרגות (המספר מדויק, אישתי ספרה) מגיעים לראש ההר ולפגודה. בדרך לראש ההר יש כמות גדולה מאד של קופים חצופים שלא פוחדים מבני האדם ולכן חשוב מאד להימנע מלהחזיק ביד כל דבר אשר עשוי להחשב ע"י הקופים כאוכל. הם לא יהססו וינסו לחטוף זאת מידיכם בצורה מאד אגרסיבית ומסוכנת. דבר נוסף אך לא מסוכן שיש בדרך לפסגה היא כמות גדולה של מקומיים שרובצים על המדרגות עם סמרטוט ביד ותוך כדי ניקוי אותה מדרגה עליה הם יושבים, הם לא מפסיקים לבקש Donation for cleaning ואכן בסה"כ המקום מאד נקי. זו ההזדמנות לציין שבסה"כ בכל המקומות שביקרנו בהם, הן במקומות הקדושים והן ברחובות עצמם נוכחנו לראות סביבה נקייה ברמה סבירה בהחלט. המקדש עצמו שנמצא בראש ההר הוא ככל המקדשים שבהם ביקרנו עד עכשיו ואולי הנוף המדהים שנשקף מהפסגה, עושה את ההבדל. ירדנו למטה וחזרנו למלון. בסה"כ הביקור בהר לא מעורר התרגשות מיוחדת אבל את זה אפשר לומר רק לאחר שמבקרים במקום. חוץ מזה אין הרבה אלטרנטיבות בבאגן. יום ד' 03/7 -; נסיעה לקלאו: לאחר ארוחת בוקר אוסף אותנו אוטובוס (10,000K) ויצאנו בנסיעה לכיוון קלאו. תחילת הנסיעה היתה בשטח מישורי חקלאי שבו ראינו איך החקלאים מכינים באמצעות כלים מאד בסיסיים -; צמד שוורים ומחרשת עץ -; את השדות לזריעה לקראת גשמי המונסון שעתידים לרדת ממש בכל יום. בחלקה השני של הנסיעה החל האוטובוס לטפס בדרך מאד צרה ובנוף הררי ירוק ויפה לגובה של כ- 1,400 מ' ולאחר כ- 6 נסיעה נעימות ובנוף יפה, הגענו לקלאו. ההחלטה לנסוע באוטובוס ולא לטוס ל- Heho ומשם לנסוע לקלאו נפלה בעיקר בהמלצת העובדת במלון. הסיבה העיקרית היתה שאין כל יום טיסה ובסה"כ הטיסה לא היתה חוסכת לנו הרבה זמן (שיש לנו ממנו בשפע) ובדיעבד לא היינו נחשפים לנוף ההררי היפה שנגלה לנו במהלך הנסיעה. וזאת בנוסף לחיסכון הכספי המשמעותי. (טיסה עולה כ- 70,000K) לאחר שהתמקמנו במלון Eastern Paradise הנחמד, יצאנו לשוטט בעירה הנחמדה ולהתארגן לפעילות באזור. קלאו נמצאת בגובה של 1,400 מ' והדבר בא לידי ביטוי במזג אויר נעים מאד ביחס למה שחווינו במנדליי ובבאגן. בסה"כ מקום מאד נחמד ובהחלט אפשר לנצל אותו להפוגה ומנוחה במהלך הטיול. יום ה' 04/7 -; מערת פינדיה: לאחר ארוחת בוקר אוסף אותנו רכב (33,000K ל-4 נוסעים) ואנחנו מתחילים בנסיעה לכיוון מערת פינדריה. את הרכב הזמנו בסוכנות Ever Smile. הנסיעה עוברת בנוף הררי ירוק משובץ בחלקות חקלאיות של מגוון ירקות והאווירה מאד פסטורלית. לאחר נסיעה של כשעה וחצי אנחנו מגיעים למערה. ניתן להגיע עם הרכב ממש עד לכניסה למערה אבל אנחנו מעדיפים להפעיל מעט את הגוף ומחליטים לרדת למרגלות גרם המדרגות ולטפס כ- 600 מדרגות עד לכניסה למערה. לאחר תשלום דמי כניסה למערה (5$) אנחנו נכנסים פנימה וישר ניצבים מול אלפי פסלי בודהה בגדלים שונים ובצבעים מגוונים. בסה"כ המקום מאד מסודר ונקי ונעים לטייל במערה ולצפות גם בנטיפים וזקיפים שנמצאים שם. לאחר כשעה במערה אנחנו מתחילים את הירידה למטה ופוגשים ברכב שלוקח אותנו לביקור בבית מלאכה ליצור מטריות מבמבוק. מאד מעניין לראות איך מיצרים את המטריה לרבות הנייר שבה והכל בידיים וללא כל מיכון. בשעות אחר הצהרים שבנו לקלאו והתחלנו להתארגן לטראק של מחר. ימים ו' עד א' 05-07/7 -; טראק מקלאו לאגם אינלה: גם את הטראק לאגם אינלה ארגנודרך סוכנות Ever Smile. הטראק מתוכנן ל- 3 ימי הליכה ו- 2 לילות לינה בכפרים בפורמט של Home Stay. המחיר לאדם בקבוצה של 3 מטיילים הוא 12,000Kליום וכן תוספת של 3,000K עבור העברת הציוד האישי למלון בגדה הצפונית של אגם אינלה. בבוקר לאחר ארוחת הבוקר הגיע המדריך למלון ומיד יצאנו לדרך. המדריך שאת שמו איני זוכר, התגלה כבחור נחמד, דובר אנגלית בסיסית שבסה"כ עשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר. היום הראשון עבר בצעידה בנוף הררי ירוק ויפה. בסה"כ הלכנו באותו יום כ- 17 ק"מ ולאחר כ- 7 שעות הגענו לכפר בו העברנו את הלילה. במהלך היום עצרנו לארוחת צהרים שהיתה מאד עלובה. מתברר שכך היו כל ארוחות הצהרים בטראק לעומת ארוחות הערב והבוקר היו ממש מצוינות, מגוונות, עשירות ומשביעות. כחצי שעה לאחר שהגענו לכפר והתמקמנו בבית שאירח אותנו, נפתחו ארובות השמים וגשם מונסוני כבד ניתח ארצה ונמשך כשעה. זה המקום לציין כי למרות שהטיול שלנו נערך ממש בעונת המונסונים, התמזל מזלנו וחוץ מהפעם הזו שבה ירד גשם אבל שלא הפריע לנו, בסה"כ נתקלנו בגשם עוד פעמים לקראת סוף הטיול וגם אז לא ממש הפריע לנו. את היום השני התחלנו עם ארוחת בוקר טעימה ומפנקת ולאחריה יצאנו ליום צעידה של 22 ק"מ בנוף שאופיין בחלקות של גידולים חקלאיים. נחשפנו כאן לגידולי ירקות שאנחנו פוגשים בארץ אבל נחשפנו גם לחקלאות הפרימיטיבית שמאפיינת את האזור. בכל שהותנו במדינה לא נתקלו אפילו פעם אחת בטרקטור. כל העבודה נעשת בעזרת שוורים או באפלו ובעזרת מחרשות עץ פשוטות. בהחלט עבודה מאד קשה. לאחר צעידה של כ- 8 שעות, סיימנו את היום בכפר קטן ונידח והאירוח היה במתכונת זהה ליום האתמול אלא שהפעם החלטתי לעשות מקלחת בנוסח המקומי למצהלותיהם הרמות של הילדים שטרם ראו חיוור פנים כמוני מתקלח כמוהם. אין ספק שהמקלחת היתה אחד הדברים המרעננים והנעימים שחוויתי כאן לאחרונה. ביום השלישי צעדנו 12 ק"מ בנוף שהחל כמו אתמול אבל מהר מאד הוא התחלף לנוף "עירוני" יותר. עברנו ליד הרבה כפרים וריכוזי תושבים וגם כמות כלי הרכב שחלפו על פנינו היתה רבה יותר. הדבר הפר מעט את הפסטורליה של היומיים. בשלב מסוים התחלנו לראות בין ההרים את אגם אינלה ובשלב זה ירדנו מהדרך ושבנו לצעוד בסביבה פחות מיושבת ויותר טבעית. לקראת סוף ההליכה הגענו לנקודת תשלום דמי כניסה לאגם (5$) וחברנו לסירה (17,000K עד 5 נוסעים) שלקחה אותנו לעיר/עיירה Nyung Swe בצפון האגם שם התמקמנו במלון Bright. בסה"כ הטרק היה חוויה בלתי רגילה. המפגש הבלתי אמצעי עם התושבים הכפריים היה מאלף ומבחינתי ממש מכונן. הנוף שנחשפנו אליו במהלך שלושת הימים היה יפה מאד וההליכה עצמה היתה נינוחה ונעימה. בהחלט מומלץ בחום לתכנן טראק כזה בטיול למיאנמר. את שעות אחה"צ ניצלו לשיטוט במרכז העירה. ביקרנו בגלריה נחמדה לצילומים בשם Gallery19 וכן בבית מאפה בשם ST Bakery. (ראו טיפ שלי בנושא) וכך הגענו לסיומו עוד יום במיאנמר. יום ב' 08/7 -; אגם אינלה: לאחר ארוחת בוקר סטנדרטית, יצאנו לשייט על אגם אינלה. (18$ לסירה עד 6 נוסעים) מתכונת הסיור די סטנדרטית ומתחילה בשייט שחוצה את האגם ולאחר כשעה הגענו לשוק ההודי שהיה דומה לשאר השווקים בהם כבר ביקרנו. לאחר מכן המשכנו לבית מלאכה לצורפות תכשיטי כסף. ומשם לבית בו גרות נשים ארוכות צוואר שעוסקות באריגה. המראה של נשים ארוכות צוואר היה די מזעזע והסיפורים סביב המנהג הזה רבים וקשים. המשכנו לבית אריגה גדול מחוטים שמכינים מצמח הלוטוס כמו כן גם ממשי ומכותנה ומשם לבית מלאכה להכנת סיגריות. מיותר לציין כי בכל בית המלאכה שביקרנו בהם, העבודה נעשת ידנית וללא כל מיכון או אוטומציה. בדרך חזרה ראינו את החקלאות הצפה באגם -; ערוגות של גידולים חקלאיים ובעונה שאנחנו ביקרנו, עיקר הגידולים היו של עגבניות -; אשר בשיטה לא ברורה, צפות על פני המים. מאד מרשים ומעניין. בסיום הסיור ביקרנו במקדש החתולים הקופצים אבל ללא חתולים קופצים. החתולים הפסיקו לקפוץ משום שבודהה שלח מסר שהמנהג הזה אינו מוצא חן בעיניו. משם שבנו למלון. בשעות אחה"צ שכרנו אופניים (1,000K לזוג) ויצאנו ברכיבה לכיוון Red Mount Estate Wins Yards & Winery. זו יקב אשר נמצא במרחק של כ- 30 דקות רכיבה מהמלון שלנו ובמקום גם מרכז מבקרים ואפשרות לטעימות מהיין המיוצר שם. (2,000K לטועם) טעמנו 4 סוגים שונים של יינות טעימים וחלקם קרים ולאחר מכן ערכנו ביקור ביקב המודרני שלא היה פעיל בעונה זו של השנה. למדו כי חלק משתלי הגפן בכרמים, הגיע מישראל ולאחר שטעמנו מהיין, נוכחנו שיש מקום לגאווה ישראלית. המקום עצמו נמצא על גבעה ממנה נשקף נוף יפה ואף צפינו בשקיעה שהיתה יפה. בהחלט מקום נחמד ונעים וכדאי להקדיש לו חלק מאחה"צ שלכם.