שלל סיבות הצטרפו להן ואיפשרו לממש חלום של חופשה משפחתית בחו"ל שלא עשינו כבר חמש שנים ואף פעם לא עם נכדים. כולם יכולים (עשרה מבוגרים ילדה בת ארבע ושני קטנים) , אין אף תינוק קטן בשלבי הכנה או בשלבי עגלה, לחיילת מגיע צ'ופר לשחרור, ולצעיר צ'ופר לסיום תיכון. והכי חשוב – קשה לברוח מכרתים, וכולם מחוייבים להיות ביחד כל השבוע.
המקום והתאריך נקבעו והוזמנו עוד באמצע החורף. השיטה הדמוקרטית לא כל כך עבדה, ולמרות הרצון הטוב, בסוף אבא הוא זה שהכין (או לא) את תכנית החופשה.
התרכזנו בשעת בוקר מוקדמת ולחוצה בטרמינל 3. סנדביצים מעולים מהבית ובובת ברבי (בן) מהדיוטיפרי הרגיעו את כולם (אפילו את ארבל), לקראת טיסת Egean שיצאה בול בזמן.
הטרמינל משנות השבעים של הרקליון קיבל את פנינו וגם מצב הרוח הלך ונהיה מצב רוח של חופשה.
שתי מכוניות קטנות ואחת ענקית הן הצי שלנו להשבוע. מתארגנים עם כסאות ילדים ויוצאים לדרך. עשרה ק"מ של כביש מהיר, ואז המשך בכביש החוף הצר והמפותל של כרתים, מערבה לכוון Erfi ל-Vila stefania שתהיה הבית שלנו בחופשה. מקום שקט, עם חדר לכל משפחה, בריכה שווה, דשא ומשחקים. התכנית לרוץ לים נגנזה בלחץ האמהות והטבילה הראשונה שלנו במים הייתה בבריכת הווילה.
אבא לחץ, ויצאנו לדרך אל Rethymnon. חם נורא. גלידה ושתיה. שיטוט בסמטאות שהוביל אותנו לנמל. הצמא והרעב הושיבו אותנו במלכודת תיירים (עם בריזה של הים) לבירה, פרפה ראשון וצ'יפס. השלמנו את הסיור לכוון הרכב ולעוד חניית ביניים – להצטיידות ב Lidl . עם עגלה מלאה חזרנו לווילה, לארגון הילדים וארוחת ערב במרפסת.
יום שלישי:
רונה ויואב (כמו כל יום) מתעוררים ראשונים, ואז סבא וירדן. המשכימים עשו סיור להכרת הכפר (הכנסיה היא הנקודה היפה והבולטת), וחזרו עם שני מלפפונים טעימים שנתן לירדן כפרי זקן ונחמד.
ארוחת בוקר שמכין הזוג שמפעיל את הווילה – כל יום הפתעה אחרת (פיצות, טוסטים, חביתות) – ויוצאים לדרך. היעד הוא ערוץ Patsos, שמתגלה כמסלול טיול מעולה. ברווז בחניה (שריתק את רונה), כנסיה קטנה בסלע בתחילת המסלול, ואז בריכות, גשרים והמון סלעים. מוצל ונעים ביום החם. מומלץ לעבור את הגשר שאחרי הכנסיה וללכת בתוך הערוץ. הלכנו עד שמצאנו בריכת שכשוך מתאימה, ואז בחזרה. מסלול קל להגעה, פנוי, ונעים מאוד.
כבר צהריים ונדרשת עצירה. על הטברנה בכפר Patsos ועל ואסיליס ואמא שלו קראנו מראש ועליהם בדיוק "נפלנו". התקבלנו בכבוד מלכים לישראלים, ווסאילס זכה בתמורה לכך שהעצירה לשתיה ולהתרעננות הפכה לארוחת צהריים מלאה של עלי גפן ממולאים, סלט יווני וקציצות זוקיני. לא זול יחסית לטברנות אחרות, אבל טעים ונחמד.
התכנית להמשך היום כללה נסיעה דרומה ורחצה באחד מחופי הדרום. ככל שהתקדמנו הרוח נהיתה חזקה, וכשהגענו ועצרנו בחוף של Kokkina כבר "עפנו" ברוח. נסיון בחוף נוסף נכשל גם הוא. החלטנו לעלות צפונה בחזרה ולסיים את היום בחוף Geropotamos – הכי קרוב לוילה שלנו. חוף קטן ונחמד, עם מיטות בחינם, רוח וגלים. למודי ניסיון מהערב הקודם, הפקדנו הפעם את הקניות בידיים של אמא, ולאחר ארגון והשכבת הילדים, ישבנו לארוחת דגים ובירה.
יום רביעי:
היום הוא היום של קסניה וסדנת הבישול. קבענו ל 11:00 אז אפשר להתחיל את היום בנחת ולהתקרר בבריכה לקראת עוד יום חם. רבע שעה נסיעה, והדרכות טלפוניות של קסניה, הסתיימו בהכוונה של הבן של קסניה אל תוך החצר שלה, לקבלת פנים והכרות לקראת בילוי של כחמש שעות אצלה בבית ובחצר. עבדנו לסירוגין במרפסת ובמטבח, בזמן שהילדים חקרו את שאר הבית והעבירו את הזמן. ארבע שעות מאוחר יותר היו לנו ארבע מנות מעולות, הכרות אינטימית עם קסניה והמטבח שלה (כולל שטיפת כלים!), שני תינוקות עייפים וחבורה רעבה.
המנות הצדיקו את המאמץ ואת החום, והבטן המלאה הפכה את כולנו לעוד יותר עייפים. נפרדנו מקסניה בחיבוקים, ואנחנו ממליצים בחום אל התנסות כזו של התארחות בבית מקומי ועבודה עם בשלנית מנוסה ולמרות זאת ביתית ופתוחה.
גילינו שאנחנו ממש ליד הכפר Margeritas - כפר הקרמיקה שאי אפשר לפספס. סיור בכפר הסתכם בקצת מתנות (אחת למעשה הושלמה למחרת בבוקר בביקור נוסף של תמר ולירן), ובעייפות מוחלטת.
הדור הצעיר זכאי לבילוי, ולכן סבא וסבתא התמקמו במרפסת עם סדרה מישראל ועם אוזן כרויה לקטנים (שלא הוציאו ציוץ עד שההורים הופיעו בדלת), והגדולים יצאו לחרוש שוב את Rethymnon
יום חמישי:
השיא היום יהיה סיור סאפ באיזור Xania . את היום התחלנו בכפר המפלים Argiroupli בטיפוס מאיזור המעיינות והטברנות, אל הכפר, לתצפית. זקנה כפרית ניסתה לשכנע את ארבל לטעום מהעוגיות שלה, ואת סבתא שלו לקנות מהצעיפים שלה (נכשלה בשניהם). התרעננו במשקה אבוקדו (נחמד), ובעיקר בהפסקת טברנה של בירה, פרפה, צ'יפס ותיירים מסביב. הדרך לחאניה עוברת באגם Kournas - לארוחת צהריים וטבילה קצרה של הרכבים הקטנים. ה"משאית" המשיכה לחאניה כדי "להכין את הקרקע" לטיול הסאפ.
מצאנו מקום לילדים בצל, על המים, נפגשנו עם מפעיל הסאפ וחיכינו שכולם ימצאו חנייה (אתגר רציני).
סטפנוס המדליק הדריך אותנו, נתן לכולנו שמות, הדגים והכניס למים. השליטה בסאפ התבררה כקלה וכיפית מאוד ויצאנו לשעתיים של שיט שכלל מערה תת מימית, קפיצות מפחידות מסלעים וליטוף עוד יותר מפחיד של קיפוד ים. בין לבין השתעשענו עם הסאפ, שמענו הסברים והפעלנו שרירים שלא רגילים לעבוד.
הילדים חיכו בקוצר רוח (היה קשה) שאנחנו נגמור לכייף, ואחרי התארגנות וקיפול – שמנו פעמנו למרכז העיר חאניה לארוחת ערב (פסטות) וסיור בעיר העמוסה. נסיעת לילה בכביש החוף המפותל (נהג אחד פחדן תוקע את כולם על 60 קמ"ש) הביאה אותנו לסיומו של יום ארוך.
יום שישי:
מיום ליום נהיה יותר חם והיום חם ממש! התכנית לעוד מסלול הליכה נגנזה לטובת מערת הנטיפים Sfenodoni. (18 מעלות). נסיעה של כשעה לכוון ההרים, סיבוב של חצי שעה במערה (יפה) וירידה לכפר לטברנה מקומית. האשה שלא מדברת אנגלית אבל מבינה ועושה הכל, כיבדה אותנו בארוחת צהריים למופת במחיר שפוי ועם מוזיקת רקע יוונית אוטנטית. סוף סוף הרגשנו יוונים. חזרה לחוף Spilies חוף מעולה שרק בשבילו שווה להגיע לכרתים. שמשיות ומיטות להשכרה, פרפה ושייקים שמגיעים אליך ועיקר ים צלול בינות סלעים (צריך סנדלים או נעלי ים).
לכבוד שבת המתקרבת החלטנו על ארוחת דגים לחוף הים. במסעדה השלישית נמצא מקום, וגם דגים טובים מאוד. רק החום הקשה עלינו (וגם על המלצרים והצוות), וקיצר לנו את השהות. את ערב השבת ניצלנו ליום הולדת משפחתית ולזמן ביחד.
שבת:
יום אחרון, לא נוסעים (שבת). מבלים בוילה. הזמן עובר מהר בבריכה, במשחקים בדשא ובמנוחה. לקראת סוף השבת עוד יום הולדת, ואז אריזה ונסיעה מהירה לשדה התעופה לטרמינל צפוף, חם ומלא ישראלים בדרכם חזרה הביתה.
לסיכום – נהנו מאוד. התמודדנו עם החום ועם הבדלי הצרכים והרצונות ופגשנו אנשים מעניינים ונחמדים. בעיקר ניצלנו את הזמן לשהות ביחד ולהנאה משפחתית.
כמה הערות כלליות:
· הדרכים בכרתים באיכות נמוכה ומפותלים. קצב התנועה בהתאם.
· האנשים בד"כ נחמדים והשירות טוב.
· יש המון תיירים, אבל האתרים הקצת פחות מפורסמים לא מלאים מידי. אפשר למצוא מקום חניה ואין עומס.
· באמת יותר נחמד ויותר טעים לעצור בטברנות בכפרים בפנים הארץ. האוכל פשוט וטבעי והרבה יותר זול.
· ממליצים על הפרפה הקר עם הגלידה. חבל שלא מקובל בארץ.
