למה שוויץ?
היינו בשנים האחרונות בכל המדינות שמסביב לשוויץ ולתפיסתנו שוויץ היא שיא שנמנענו ממנו רק עקב העלות הגבוהה. הפעם הלכנו על זה בהרכב זוגי בלי הילדים. רכשתי כרטיסי טיסה לבאזל באיזיג'ט כמה שעות לאחר פתיחת המכירה והתחלתי לתכנן את הטיול 9 חודשים מראש. התכנון התבסס בעיקר על החומר באתר למטייל ובאתרים נוספים באינטרנט כמו www.myswitzerland.com, www.jungfrau.ch. הפעם לא רכשתי ספר הדרכה וגם לא מפת נייר.
בהתחלה חשבתי לפצל לינות בין אינטרלאקן ללוצרן ובסוף החלטנו שבשביל שבוע יש די והותר מה לעשות באזור אינטרלאקן ומשם אפשר לנסוע גם ללוצרן. אפשרות נוספת שבדקתי היא לוותר על שכירת רכב ולהתנייע רק בתחבורה הציבורית המפורסמת ביעילותה בשוויץ. המסקנה הייתה שזה כמעט לא חוסך ועם כל הכבוד לתחבורה ציבורית, היא אינה תחליף לנוחות של רכב צמוד. התלבטנו גם איזה pass לרכוש ובסוף קנינו את ה-half fare שבו משלמים חצי מחיר על כמעט כל מה שזז בשוויץ.
15.7.15 יום ד' – טיסה והתמקמות
טיסת הצהריים של איזיג'ט התעכבה מעט. בבאזל עקפנו בנונשלנטיות את התור בביקורת הדרכונים וניגשנו לעמדה הפנויה שנמצאת יותר קדימה. אספנו בצד השוויצרי את הרכב – הוזמן דרך rentalcars סקודה ראפיד ידנית אשר שודרג לסיאט לאון אוטומטית. קצת נתקענו בפקקים בבאזל. עד מהרה שמנו לב שהנווטן שולח אותנו לדרכים צדדיות עד שהבנו שזה שריד להגדרות מהנסיעה הקודמת לבודפשט. נסענו תוך הקפדה על המהירות המותרת (עד עכשיו לא הגיעו דוחות...).
בדרך עצרנו בסופרמרקט של תחנת דלק להצטיידות ראשונית. הגענו עם 2000 פרנק בשני שטרות של 1000 שדאגנו אם בכלל יקבלו אותם בכל מקום. עם אחד שילמנו בסופרמרקט ואת השני נתנו לבעלת הדירה שהעירה שאף פעם לא החזיקה שטר כזה. לאחר טעות בפניה – אנחנו רגילים שכשיש יציאה נפתח מסלול נוסף בכביש ואפשר להמשיך ישר. בשוויץ לפעמים אם רוצים להמשיך ישר צריך להיצמד למסלול השמאלי - הגענו לדרך כפרית יפה דרך Aeschi ולתצפית יפה על אגם טון. הגענו לדירה ב-Iseltwald ב-20:45, עדיין באור יום והספקנו עוד לעשות סיור קצר בכפר.
הדירה – Apartment Ferreira הומלצה בלמטייל ע"י gillip2 ויש לה ציון גבוה בבוקינג ובצדק. הכפר ממוקם קרוב לכביש הראשי ובמרחק סביר מגרידלואלד ולאוטרברונן מצד אחד ובריאנץ וקניון אארה למשל מצד שני. בעלת הבית ידידותית ושמחה לעזור. יש חניה, נוף יפה ומטבח מאובזר היטב וכל זה במחיר של פחות ממאה פרנק ללילה.
16.7 יום ה' בריאנצר רוטהורן ומסלול מנליכן-קליינה שיידג
נסענו ל-Brienz, חנינו בחניון של תחנת הרכבת וקנינו בתחנת הרכבת את כרטיסי ה-half fare וחצינו את הכביש לתחנת היציאה של ה-Brienz Rothorn (**) (הדירוג מתוך שלושה כוכבים, משקף את החוויה הסוביקטיבית שלנו. אם היה חם מדי או צפוף הדירוג נפגע.) מדובר ברכבת קיטור שעולה לגובה של 2252 מטר בנסיעה איטית שלוקחת שעה לכל כיוון. במשך הנסיעה הנוף משתנה מעט עם כל פיתול של המסילה ומשקיפים על רכס היונגפראו, אגם בריאנץ ואפילו אגם טון והרכס הקרוב שמצפון לאגם. כשסיימנו עשינו סיבוב במעגן של בריאנץ וראינו את אחת מספינות האגם בפעולה.
מאחר והיה חם חזרנו למזגן של המכונית ונסענו להרים שמעל גרינדלואלד, ממנה לקחנו רכבל של כ-25 דקות למנליכן והלכנו את המסלול ממנליכן (2227מ') לקליינה שיידג (***) (2061 מ'), מספר 33 ברשימת המסלולים של אזור היונגפראו. מסלול מקסים עם נוף לשלישיית הפסגות המושלגות הגבוהות יונגפראו, מונש ואייגר ובמיוחד לקיר הצפוני האנכי של האייגר שהיווה אתגר קשה למטפסי ההרים ואף גבה את חייהם של כמה מהם. המסלול לוקח פחות משעה וחצי והוא בירידה מתונה בשביל סלול כך שהוא מתאים לכל מי שיכול ללכת. החזרה לגרינדלואלד באמצעות רכבת מקליינה שיידג.
בערב יצאנו לאינטרלאקן וראינו מופע ג'אז/רגיי נחמד מאד, שידענו עליו מהאתר myswitzerland. אחרי המופע טיילנו ברחוב הראשי Hochweg, אכלנו פיצה וחזרנו לדירה.
17.7 יום ו' – עמק לאוטרברונן
נסענו ללאוטרברונן וחנינו בחניון רב קומות. לקחנו רכבל קצר יחסית לגרוטשאלפ (Grutschalp) שגובהה 1489מ' ומשם הלכנו במסלול (*) מספר 52 במגמת עלייה למיורן (1645 מ') שעובר במקביל לפסי הרכבת. מסלול זה נחשב ליפה מאד, גם הוא עם נוף לפסגות המושלגות. הנאתנו נפגמה גם בגלל שראינו נוף דומה יום לפני כן וגם כי היה חם ומרבית המסלול אינו מוצל וגם התרשמנו שלאחר שבועיים ללא גשם המים בפלגים פחתו.
התכנית המקורית הייתה להמשיך לטייל בקרבת מיורן אבל הרגשנו שמיצינו ולכן לקחנו את הרכבל היורד ל-Stechelberg שבעמק. למזלנו עד שהגענו מזג האוויר התקרר, נהיה מעונן ואפילו היה טפטוף קל. התחלנו ללכת במורד נחל הלוצי'נה הלבן לכיוון לאוטרברונן. העמק (***) – שנוצר על ידי קרחון שהחליק דרכו -מצא חן בעינינו מאד: ירוק בכל מיני גוונים, נחל שוצף באמצע, משני הצדדים קירות סלע תלולים שמדי פעם נשפכים מהם מפלים אל העמק. כל היום ראינו מצנחי רחיפה שירדו לעמק ומסוקים שמרחפים גם הם בסביבה. לצערנו גילינו שהם קשורים אחד לשני כשראינו צוות מוסק מטפל ומפנה צנחן שנפצע קשה כשפגע בעצים במקום לנחות בשדה. כך למדנו שספורט האקסטרים מסוכן.
בדרך סטינו למפלי טרומלבך (***) שהם מסוג האטרקציות שמגיעים אליהן אוטובוסים מלאי תיירים. המפלים מיוחדים בכך שהם חבויים בתוך ההר ולא נראים מבחוץ. המפלים עשירים במים שמגיעים מהפשרת השלגים, יש עשר מפלסים שונים שמהם ניתן לצפות במפלים ויש מעלית שמעלה את המבקרים לקומה השישית.
המשכנו רגלית עד לאוטרברונן. מפל שטאובך התפרסם מן הסתם כי אפשר לראות אותו מלאוטרברונן אבל בעינינו הוא לא שונה מתריסר מפלים אחרים שיורדים לעמק. אולי נסחפנו קצת עם אורך ההליכה אבל מאד אהבנו את העמק. אפשר להסתפק בחלק מהדרך משטכלברג למפלי טרומלבך או ממפלי טרומלבך ללאוטרברונן ואת היתר לנסוע באוטובוס. בכל אופן ב-17:30 כבר חזרנו לדירה וכעבור זמן לא רב התחיל לרדת גשם.
18.7 שבת – מפלי גיזבך (***)
בסוג של שמירת שבת, נתנו למכונית לנוח ויצאנו מהדירה ברגל לעבר מפלי גיזבך. המסלול יפה ומגוון, מתחיל בטיילת של אייסלטוולד, ממשיך בשביל על שפת האגם ואחר כך מתרחק קצת וממשיך ביער. ויתרנו גם על הרכבל ועלינו בעליה קשה אך לא ארוכה למלון גרנד הוטל גיזבך. אין כמו להגיע לפרס של מפל יפה לאחר מאמץ של הליכה אליו. המפלים יפים והמלון שדומה לטירה אריסטוקרטית מרשים מהמפלים וגם האגם ברקע.
עצרנו למנוחה עם קפה ועוגה ברחבה של המלון ואז ירדנו לתחנת ספינות האגם של גיזבך ולקחנו שייט חזרה ל-Iseltwald. בחרנו את השעה שבה המסלול של הספינה ארוך יותר וכולל תחנת ביניים באוברייד בגדה הצפונית של האגם. לאחר שנת אחר צהריים ירדנו עם כסאות הנוח של הגינה לשפת האגם לרחצה ושיזוף. לאחר שחזרנו לדירה, גם היום ירד גשם.
המשך הטיול בפוסט הבא
