יעד: קלאב מד קאני, 4 קלשונים.
מטרת הטיול: לבקר בגן עדן ושימותו הקנאים
תקופה: שבוע אמצע פברואר 2020
משך הטיול: 7 ימים
הרכב: זוג הורים ושתי מתבגרות ( 13 ו-14) במצב נפשי ופיזי דורש שיקום עמוק
בגאז': 4 מזוודות בינוניות.
הטיסה: דרך איסטנבול למאלה (חיפוש והזמנה דרך skyscanner)
אוקי… הינה זה מגיע… חופשה במלדיביים. חופשת חלומות שהפכה לסמל החיים הטובים.
שאפו על ההישג :כנראה שהגעתם לסטטוס מנטלי וכלכלי מסוים בעשר אצבעותיכן.
אבל שניה לפני שלחצתם על כפתור אישור התשלום (סכום מכובד יש לציין) באתר הקלאב קחו חמש דקות להכיר את חווית המועדון דרך העיניים של משפחה ישראלית ביקורתית ונהנתנית .
הזמנת חופשה : הטיפ הטוב ביותר: לא לחכות לרגע אחרון, כלומר להזמין חצי שנה ויותר מראש! מניסיון שלנו: התקשרות עם נציגי המועדון בארץ לאו דווקא מבטיחה הנחות משמעותיות . נהפוכו, ינסו למכור לכם טיסות פחות טובות. לדעתנו לא שווה את את ה-100 יורו חסכון להיתקע בטיסות דרך מוסקבה עם קונקשן כאורך הגלות .
הזמנו כחצי שנה מראש ישירות דרך האתר לשבוע ב לתאריכים 8-16 לפברואר. עונת ביקוש גבוה במיוחד ובמיוחד על סינים וצרפתיים .אין טעם להזמין ציוד ופעילויות דרך האתר,עדיף להגיע ולבחור לפי התרשמות במקום ביום יומיים ראשונים
טיסות: בחרנו טיסות עם טורקיש עם קונקשן קצר בהלוך ( שעה וארבעים ) וקונקשן ארוך יחסית של 3 שעות בחזור.
שתי מילים על הקונקשן באיסטנבול . כל המטוס הם נוסעי טרנזיט ולכן אפילו אל תנסו לבקש שיתנו לכם קדימות. הם רגילים לנוסעים היסטריים הרצים לאורך השדה המפלצתי הזה בפחד לפספס טיסת המשך. אני, פגועת פוסט-טראומה מבריטיש (שלא חיכו אפילו 5 דקות ) נלחצתי מקונקשן של 40 דקות והקפצתי את המשפחה לספרינט שלא היה מבייש את הנבחרת האולימפית של ג'מייקה. מיותר , יש לציין בדיעבד.
קיים מסלול ורוד לאלו עם קונקשן פחות מ60 דקות. בידוק בטחוני מתקתק. עם קצת זריזות רגליים תוך ויתור על נופי השדה והדיוטי, אפשר להגיע לבוארדינג בנחת.. אבל מי ידע?!
מטוס מאיסטנבול למאלה בנוי 2-4-2
טיפ לאוהבי מקומות ליד החלון: הם נתפסים בשניות ראשונות של צ'ק אין . אפילו למשפחה הייתי ממליצה 2 ו2 בשורות עוקבות משתי סיבות -משענת ראש והנוף האינסטאגרמי בנחיתה.
המצלמה המפורסמת בתחתית המטוס שמשדרת לכם למסכים את הנופים בלייב לא מחליפה כלל את הנוף מהחלון.
והינה הגעתם. אה, חכו. נחתם ביום א' או ביום ה' ובשיא העונה? אז לא ממש הגעתם!
יש מצב שתעשו שמיניות מעל מאלה עוד שעה כי השדה קטן עם מסלול נחיתה אחד(!).שנוחתים בו בוינגים מטורפים כל חצי שעה. טיפ :נצלו את הרגע לפני תחילת הנחיתה להחליף את בגדי החורף למשהו קיצי כי מצפה לכם מכת חום ולחות סטייל אמצע אוגוסט נמל תל אביב.
וזה הרגע לטיפ החשוב ביותר שהפיקחים שבכם כבר הבינו : אל תבואו לכאן ביום ראשון וחמישי !
עמוס כמו בחניון של גני תערוכה בערב פסטיגל.
נחתנו... אל תבנו על לעלות על בגד ים ולקפוץ למים..
תהליך ביקורת דרכונים במאלה גרם לנו לרצות לרוץ חזרה למטוס ולהתגעגע לסיני.
מאות נוסעים מותשים בחלל בגודל של שדה הישן של אילת.. אין מזגן ! אין מאוורר! אין סדרנים! פקידי ביקורת גבולות עובדים בקצב של עצלנים מ"זוטרופוליס" ושונאים אותכם בלב. ואתם נחנקים במסכות קטלניות של קורונה שרק התחילה…
טיפ: לא לזלזל במילוי הפתקים שקיבלתם בטיסה. ראיתי משפחות שעמדו שעתיים בתור והונחו לחזור עם טפסים מוכנים.. מדובר היה בטפסים רגילים של מכס ופתק נוסף של הצהרת בריאות ברמת פירוט שלא יבייש טייסת קרב ישראלית.
לשם שעשוע בלבד: השבוע שלנו היה בשיא היסטרית קורונה-וירוס … דמיינו לכם את כל התמונה פלוס מסכות חונקות על הפרצוף.. נכון. היה חשש להתעלפות המונית ורק דמיון מודרך עצמי בלווי תמונות מי טורקיז והקוקטייל עם מטריה שמר לי על השפיות.
אחרי "האקסודוס" מצב רוחכם יתחיל עליה מתונה וזהירה : יפגשו אתכם בשדה אנשים מחויכים ויובילו לדיילת שתמלא פרטי דרכונים ותיקח מזוודות . 35 דקות נסיעה בסירת מנוע יראו לכם כשער לגן עדן. מים בצבע קסום , אויר וטיפות מלוחות על הפנים … החופשה מתחילה רשמית וסלחתם לכל העולם על העינויים הנ''ל.
קצת מידע על המועדון עצמו שבזמנו היה לי חסר מאד. שוב מדגישה שמדובר על פברואר 2020 וכולי תקווה שהמועדון עבר מתיחת פנים רצינית מאז.
חדרים :
האי מאורגן באופן מאד לא סימטרי. הקצה רחוק מהבר ומחדר אוכל במרחק הליכה של כ10 דקות לפחות שהפך למשמעותי בחום קיצוני ולחות גבוהה. חדרים פנימיים כמובן זולים יותר (חדרי גן) אך בעיני מאד לא מוצלחים וחנוקים בלי טיפת בריזה.
חדרים לאורך החוף שמספרם 300 פלוס בחלק ה sunrise של האי פחות מוצלחים מבחינת התשתיות ומבחינת החוף עצמו: מצד אחד שקט מאד כי מרכז החיים של האי הוא בצד הנגדי, מצד שני רוחות חזקות וחוף שלא מתאים לשחייה .
הפסקות מים וחשמל. עיצוב של חדרים אלו ספציפית קודר עם צבע חום שחור שולט. משהו מיושן וקולוניאלי מאד. שקעי חשמל רופפים, טלוויזיה עם איכות תמונה של שנות 60 , רק שתי מגבות לחדר (כן, הזמנו מהקבלה ולא קיבלנו).
באותו מועדון קייממת חלקת אלוהים נוספת עם בקטות על המיים שהן זוגיות . יש להם לאונג' נפרד וקונסיירג' וכניסה נפרדת. לזוגות הייתי ממליצה אותם או את המואדון ב-FINOLHU. בהחלט רמה אחרת.
מהסתכלות מבחוץ: חדרים בצד השקיעה מוצלחים יותר ומוארים יותר ומעוצבים קליל יותר. בצד זה באופן קבוע יש פחות רוחות ורק כאן אפשר להיכנס למים בכיף כמו בסרטים (לרוץ מהחדר היישר אל תוך האוקיאנוס בלווי צרחות או בכי שקט של אושר) .חדרי חוף מומלצים הם מספרים 230-250.
הניקיון דורש התייחסות נפרדת. רמת ניקיון בחדר נמוכה … התשתיות ישנות. גורם לך לרצות לא לחזור לחדר. בשעות ערב וצהרים מדי יום נעלמו לנו מים חמים. הזרם חלש וקר. מאד קשה לתכנן את היום כשאתה לא יכול לבנות על מקלחת סבירה. פניה לקבלה לא מועילה שוב. מבטיחים לשלוח מישהו דחוף לתיקון אך אף אחד לא מגיע…
לא בטוחה שכך דמיינתי את הסטנדרט של קלאב מד.
חדר אוכל. החיסרון הגדול הוא העדר מיזוג ברוב החלל. יש כמה מאווררי תקרה שאם באתם מוקדם מספיק תוכלי להתמקם תחת אחד כזה. שולחנות מחוץ לחדר אוכל על החול נתפסים מהר מאד. ארוחת בוקר בח"א הגדול מסתיימת ב10... אם באתם אחרי 9.30 כבר תתקשו למצא שולחן ארוך ונקי וגם תגרדו שאריות.
זה נכון גם לארוחת צהרים שמסתיימת ב2. הכי נכון להגיע עם פתיחת לאנץ' ב12.15.
התפריט עצמו מגוון מאד עם מנות קלאב-מדיות טיפוסיות שמרכיבים לכם מול העניים. כאן ספציפית בקאני מנות דגים ופירות ים מוצלחות, הבשר פחות . יש פינה איטלקית וסינית והודית. לחמים נהדרים עם בגטים סטייל פריז. פירות נהדרים. קינוחים טובים.
שתיה ובר: כמו בכל מקום של הכל כלול, לא איכות היסטרית אבל עושה את העבודה. המוני מוקטיילים פוטוגניים למתבגרים.
בידור: כל ערב יש דרס קוד שונה.
תציצו באפליקציה על התקופה שלכם ותדעו מה לובשים כל ערב. לא מחייב כמובן אבל מאד יפה ונחמד.
אפילו אם אתם לא חברמנים אל תחמיצו את הערב הלבן... האוכל מוגש בחוץ , מאד יפה , מעוצב וטעים. צוות והאורחים כולם בטוטל לוק לבן והמסיבה שאחרי היא על החוף ( בימים רגילים מסיבות באחד הברים צפופות מאד ,פחות כיף).
צוות העובדים וצוות הבידור הם אותו הצוות .כולם מאאאד נעימים וכיפיים אבל המופעים והמסיבות חובבניים ביותר... מסיבות שליד הבר מתחילות ב21.30 ומזכירים שיעורי זומבה להמונים ולכן תדאגו להגיע עם רמת ציפיות נמוכה ורמת אלכוהול בדם גבוהה.. לדעתי שמעתי אחת השירים המרימים של התקופה אולי 50 פעם במהלך החופשה...
חנות:
בנות יקרות. אין כאן שופינג . קחו איתכן כל דבר קטן . מחירים במכולת המקומית מטורפים . דוגמא, קרם הגנה יעלה לכם 43 דולר וגם לא יתאים, ההפך הוא הנכון, זה מתגן אתכן כמו לובסטר מקומי.
ואם כבר הזכרנו קרם הגנה , ניתן כבוד לנושא השמש והשיזוף :
דעו לכם שכל דבר שהוא פחות מ-50SPF עוזר בשמש הטרופית הזאת כמו כוסות רוח למת.
אם אתם בעלים הגאים של עור בהיר עם גוון כחלחל אצילי , תביאו מקדם הכי גבוה וגם ג'ל אלוורה כי אין מצב שלא תישרפו . כתמי כוויות מהשמש מצטלמים לא משהו... ראו הוזהרתם.
ספורט ימי ופעילויות:
להירשם מוקדם !!! שעות הבוקר בג'ט סקי (אופנוע ים) וקייקים וסאפ נתפסים מהר. בערב סוגרים מוקדם כבר ב-5. השעה הנוחה יותר 4-5 כי השמש מטגנת כבר פחות..
תתכוננו למחירים מטורפים לחלק מהפעילויות : שנירקול בקבוצה של 30 איש שנלקחים בסירת מנוע יהיה חינם, סאפ וקייקים כלולים גם הם.. לעומת זאת אופנוע ים לחצי שעה עם מדריך יעלה לכם 199 דולר אבל שווה כל סנט!
אז לסיכום חופשת הפרדייז הראשונה שלנו: שווה כל סנט. אפילו עם כל התלונות הפולניות שלי נהנינו בטירוף והחרזנו על המלדיביים כיעד משפחתי מועדף.
אז לשאלה אם שווה לטוס למלדיביים התשובה היא חד משמעית כןןן !
קלאב מד? כן, אבל לבחור חדרים נכונים באי ואם מתאפשר לקחת את החלק של 5 קלשונים.
בהמשך ובקרוב מאד: פוסט על חוויה מתקנת במלדיביים באפריל 2022
