המטיילות: נונוש בת ה- 17.5 ואנוכי. טיול ראשון של אם ובת, בתחבורה ציבורית בלבד.. טיול שונה ובהרכב מצומצם מזה שאנו רגילות אליו. היו חששות, אך הטיול היה נפלא ולא היה מזיק לנו עוד יום אחד לקינוח.. הטיול היה בחופשת סוכות 2019.
המוטו שלנו לכל דבר היה: "סוג של חוויה" – (חיובי או שלילי... זורמים...)
המשפט הקבוע שליווה אותנו לכל מקום: “WE'RE IN LONDON” במבטא בריטי-תימני עכשווי.
לרשותנו עמד זמן די קצר. 3.5 ימים נטו, אך הספקנו את כל מה שרצינו ואפילו יותר...
אתחיל עם המסקנות: התחבורה התחתית בלונדון – הטיוב – מאד יעילה ומומלצת. הרכבות מגיעות בתדירות גבוהה מאד. המקסימום שחיכינו לרכבת היה כ- 3 דקות וכמעט התלוננו על כך. באוטובוס אמנם אפשר לראות את העיר אך יש פקקים ולדעתי פחות מומלץ. כן כדאי לנסוע פעם-פעמיים בשביל החוויה באוטובוס קומותיים ולשבת כמובן למעלה במושב הקדמי, שם רואים הכל. אנו רכשנו אויסטר בסכום של 5 פאונד והטענו אותו ב- 30 פאונד. הספיק לנו ל- 4 ימים. ברגע שעוברים סכום מסויים ביום, כבר לא מחוייבים, כך שאפשר לנסוע חופשי באותו יום כמה שרוצים. הכרטיס כולל נסיעות בטיוב ובאוטובוסים. אם לא משתמשים בכל הסכום שבכרטיס אפשר לקבל החזר. את האויסטר אפשר לרכוש בתחנות הרכבת התחתית. מומלץ!
יש מגוון מאד מעניין ומרתק של אנשים בלונדון. העיר עצמה מלאה באנשים, מכל הצבעים והסוגים. לונדון היא עיר ללא הפסקה, שוקקת חיים ומרתקת. אפשר ללכת לאתרי התיירות המוכרים שלה, לטייל בפארקים היפים, או סתם להסתובב ברחובות המרכזיים ובככרות. שופינג אמרתי?
אך המסקנה הסופית שהגענו אליה: חווה צדקה לגמרי. לונדון לא מחכה לנו. לא לנו ולא למליוני תיירים, פליטים ומהגרים, הגודשים את רחובותיה, מבקרים/עובדים באתרי התיירות שלה, בחנויות, במסעדות ובכל מקום שרק אפשר.…
יום שישי 18/10/19 טיסה בשעה 21:55, חברת וויז, נחיתה בשדה תעופה לוטון. מגיעים בשעה 01:30 ללוטון. בביקורת הדרכונים תור ארוך. מסיימים, לוקחים את המזוודה ויוצאים החוצה.
בחוץ ממש קר. קפוא. אנו מגיעות מהקיץ הישראלי והחולצה הקצרה לתוך מקפיא. היינו עטופות אך עדיין היה קר מאד. אנו מתברברות קצת עד שמוצאות את הדרך למלון הולידיי אין אקספרס שבנמל התעופה. מרחק של כ- 10 דק' הליכה מהשדה. מאחר ולא רציתי לנסוע ללונדון בלילה ולהסתובב שם, העדפתי שאת הלילה הראשון נעשה בנמל התעופה. המלון נחמד, צוות אדיב. ארוחת בוקר די מצומצמת, אבל הבנתי שאין מה לצפות ליותר מידי מארוחות בוקר אנגליות, ומאחר ואנו לא אוכלות חזיר, ונונוש בכלל צמחונית, אז גם המבחר הצטמצם...
למחרת- שבת 19/10 - חוזרות לשדה על מנת לקחת את האוטובוס של חברת נשיונל אקספרס של השעה 11:55 ללונדון (כרטיסי נסיעה הוזמנו מראש על מנת לשריין מקום, גם הלוך וגם חזור). הנסיעה עד ללונדון עוברת חלק וללא פקקים, עד שמגיעים לעיר. בעיר עצמה יש פקקים ואנו מתעכבות.
מגיעות לתחנת ויקטוריה – תחנת "האם" שלנו, משם ולאחר התברברויות (זה עוד יקרה לנו הרבה. הגוגל מפס שלי השתגע קצת...), הגענו למלון "סידני הוטל". הזמנו חדר במלון הדירות שלהם, שמרוחק כ 300 מטר מהמלון עצמו, והתחלנו להתקדם לשם, אך בדרך פגשנו זוג מהמלון שבמקרה היו איתנו בדלפק הקבלה, והם אמרו לנו שאי אפשר להיכנס לבנין הדירות. הסתבר שעקב דליפת גז אי אפשר להיכנס לדירה, והדליפה בטיפול של חברת הגז שאוסרת על כניסה לבנין. חזרנו למלון, השארנו את המזוודה, ונסענו ברכבת התחתית לרחוב אוקספורד, שם הסתובבנו וקנינו קצת דברים, קצת סופר וחזרנו למלון, ומשם לדירה.
יום ראשון 20/10 – נוסעים ל"מאדאם טוסו", מאחר והכרטיסים שרכשנו דרך האינטרנט היו ללא שעה מוגדרת, נקבעה לנו במקום כניסה לשעה 11:45, כך שהיה לנו זמן להסתובב באיזור. קפצנו לסטארבקס לקפה, חיפשנו את הבית של רינגו סטאר ללא הצלחה, ונתקלנו בחנות של הביטלס, שם נונוש רכשה ספל עם תמונת הרביעייה. משם המשכנו לביקור ממש קצרצר של כמה דקות בריג'נט פארק הסמוך, וחזרנו בשעה שנקבעה לנו למאדאם טוסו.
במאדאם טוסו, האוירה היא לא אוירה רשמית של מוזיאון, אלא אוירה כייפית של אנשים שמחים, מוזיקה, ריקודים ומצב רוח טוב. אנו מצטלמות עם כל המי ומי... שחקנים, זמרים, מלכים וכו'... ממש מוזיאון נחמד וקליל. מומלץ בהחלט!
משם נוסעות שוב לאוקספורד סטריט וממשיכים עם הקניות…
יום שני 21/10 – היום מתחיל גשום וקריר. אנו מוציאות סוף סוף את המטריות מהתיק. בתוכנית לנסוע לכיוון הפרלמנט ולטייל באיזור, משם לשוק קמדן ואח"כ לסקיי גארדן. נסענו לבית הפרלמנט, הבנין ממש יפה ומרשים. מול הפרלמנט יש תמיד הפגנות, והפעם הפגנה למען יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי (ברקזיט). דגלים מונפים, אוהלים וכו'... כחלק רשמי ומתועד בהסטוריה של בריטניה הצטלמתי שם. במקום זה נערכות הרבה הפגנות בנושאים שונים. לא מזמן היתה שם הפגנה על ההתחממות הגלובלית והפגינו שם המוני אנשים, עד שנוצר מצב שנאלצו לסגור את הרחובות באיזור.
משם המשכנו לטייל. בהחלטה ספונטנית החלטנו לעלות על אוטובוס קומותיים, הראשון שיבוא, לא משנה איזה ולאן, ולזרום ולרדת במקום שייראה לנו נחמד... עלינו, ובמקריות משעשעת הסתבר שהאוטובוס נוסע לתחנה המתוכננת הבאה שלנו – שוק קמדן ! ! אליו היינו בלאו הכי צריכות לנסוע בשלב מאוחר יותר של היום.... ירדנו בשוק, ישבנו בבית קפה ולאחר מכן הסתובבנו בחנויות, ובהמשך לשוק המקורה. השוק המקורה הוא שוק מעוצב, מעניין, תוסס, ססגוני ומאוד מעורר תיאבון.. בליל של ריחות וטעמים, סיני, איטלקי, מזרחי ועוד...השוק הומה בתיירים. קנינו מוקפץ צמחוני וישבנו לאכול ב"חדר האוכל" של השוק – מעין חצר מקורה וגדולה, סגנון ימי ביניים כזה, ובה שולחנות ארוכים וספסלים, וכולם יושבים ביחד לאכול,ממש חוויה נחמדה ומיוחדת. לאחר האוכל המשכנו לטייל עוד קצת ולאחר מכן לקחנו את המטרו ונסענו לכיוון הסקיי גארדן, שהיווה תחליף ראוי ללונדון איי, ובחינם...
הסקיי גארדן הוא בנין בן 35 קומות, כשבקומה העליונה יש תצפית מהממת של 360 מעלות על לונדון, חלקה במרפסת מקורה וחלקה בתוך המבנה שמוקף בצמחיה משגעת. לונדון יפה ביום וגם בערב כשכל האורות נדלקים, ולכן מומלץ להגיע לפני השקיעה וליהנות מהשקיעה והמראות ביום ובערב. הכרטיסים חינמיים אך צריך להזמין מראש. משם הלכנו ברגל לכיוון ה TOWER BRIDGE הגשר השקוף. היה סגור. טיילנו באיזור וחזרנו לדירה.
יום שלישי 22/10– היום מתחיל בגרין פארק, ממשיך להייד פארק היפה עם האגם הגדול והברווזים היפים. לאחר מכן נוסעים לככר פיקדילי, ככר טרפלגר, נכנסים לביקור קצר (חינמי) בגלריה לאמנות שמול הככר. מומלץ מאד לשוחרי אמנות. מבחר תמונות יפות ומרשימות של אמנים ידועים. משם ממשיכים לקובנט גארדן ומטיילים בחצרות, יושבים לאכול צהריים במסעדה (וכמעט אוכלים חזיר בטעות...). משם ממשיכים לתיאטרון נוואלו הקרוב לצפוייה במחזמר "מאמא מיה" ונהנים מאד מהשירים של להקת אבבא הנוסטלגית ומההצגה. לנונוש זו היכרות ראשונית עם “מאמאמיה”. היא לא ראתה את הסרט, והיא נהנית מאד וכמובן מאמצת את להקת אבבא…
ממשיכים לטייל לכיוון הסוהו, צ'יינה טאון עם הבלונים האדומים, שוב לככר פיקדילי השוקקת חיים והצגות יחיד, ככר לסטר – נכנסים לחנות M&M, חנות מטורפת וצבעונית של 4 קומות (קטנות) ובה מוצרים של המותג: סוכריות, שוקולדים, משקאות, חולצות, צלחות, כוסות ומה לא??
זהו, זה היום האחרון שלנו בלונדון המרתקת. היה קצר אך מהנה ביותר.
