בתור יעד לקיץ נבחרה רומניה. המסלול בו טיילנו נבחר בסיוע רב של תוכן אתר למטייל, ואני שמחה לחלוק עם הגולשים את חוויותינו.
משקולי טיסות אל על בלבד הנחיתה בבוקרשט בבוקר. מכיוון שבבוקרשט חם באוגוסט לפחות כמו בתל אביב לא נמצאו סבות טובות להשאר בה ולכן לאחר איסוף הרכב השכור משדה התעופה נסענו יש לעיר curtea de arges. נסיעה של כשעתיים בכביש באיכות טובה ברובו, קצת פקקים סביב בוקרשט. לינה בפנסיון casa damnesca המציע בריכת שיחה מקורה אך קרה וג'קוזי. ביקור חובה במנזר בעיירה, ברחוב המוביל אליו כל מני דוכנים המציעים מזכרות, ממתקים, פרות יער וכו'. נסענו גם לטירת poinari שהיא הטירה האמיתי של ולאד טפש הלא הוא דרקולה אבל 1483 המדרגות המובילות אל חורבות הטירה לא ממש משכו אותנו לטפס. ארוחת ערב בפנסיון ( הרוב טעים מאוד אבל לפחות 30 דקות זמן ההכנה של המנות).
ביום השני – נסיעה דרך כביש טראנספאגארש כולל עצירה לתצפית בסכר וידראו, בכמה נקודות שהנוף היה פשוט מקסים מכדי לא לעצור ולצלם ובאגם בליאה שם אכלנו ארוחה קלה במסעדה שעל האגם ( טעים, ברור שטעים, במיוחד המרק) ורכשנו מזכרות. בהמשך ארוחת צהריים מאוחרת במסעדת albota המציעה בעיקר מנות מדגי פורל שגדלים במקום. בתפריט שבדקתי מראש באינטרנט היו מנות ילדים כולל המבורגר אבל לא היה כשהגענו, והשרות איטי ביותר. ירד קצת גשם לכן לא יכולנו לשלוח את הילדים לשחק במגרש המשחקים הצמוד. המשך הנסיעה לאלבה יוליאה. בדקנו בלוח הארועים של העיר, והגענו לצפות במופע ראווה מבויים של קרב רומאים נגד דאקים ( התושבים המקוריים של רומניה). אזור המצודה כולו כמעט ללא תנועת רכב, המון מבנים יפים, דוכנים ובתי קפה. בשעה 22:00 טקס החלפה משמר כולל לפידים ותופים. גם מופע הקרב הרומאי וגם החלפת המשמר נמשכים זמן רב, כך שלא חייבים להגיע בהתחלה לדעתי. לינה במלון mediavel הנמצא ממש במצודה. מלון 5 כוכבים שאני ממליצה עליו מאוד, בהסתייגות שאין מיזוג אויר בחדרים. ( לנו היה מזג אויר נעים אבל זה היה בהחלט הימור, שהשתלם במקרה שלנו)
ביום השלישי – בבוקר סיירנו לאורך חומות במצודה באלבה יוליה, ולקראת הצהריים נסענו למכרה המלח בטורדה. זה היה יום שבת וכנראה עמוס כי למרות שלא היה תור לרכישת כרטיסי כניסה, הביקור לקח 4 שעות מתוכן רק 20 דקות של השיט בסירה לא היו של עמידה בתור כלשהו (ירדנו במדרגות, אח”כ ממתינים במדרגות שיורדות לקומה הנמוכה של האגם (פעם נותנים רק לעלות ופעם נותנים רק לרדת) המתנה לסירה, המתנה לעלות לקומת הביניים והמתנה למעלית ליציאה. מכיוון שאכלנו ארוחת בוקר מאוחרת ומלאה והגענו בשעה 12:30 למכרה לא ממש היינו רעבים לפני, ולא הערכנו נכון את הזמן הרב שנבזבז בעמידה בתורים. (במכרה עצמו אין אוכל וגם לא שתייה למעט מים) כך שלא ממש נהנינו למרות שהמכרה מאוד מרשים. ביציאה מהמכרה יש דוכני מזכרות וקצת אוכל מהיר רומני לא ממש איכותי. המשכנו בנסיעה לסיגישויארה. לינה בפנסיון בעיר העתיקה (casa cositorarului). מתברר שבשל פסטיבל מקומי נחסמה הגישה לרכב אבל בעלת הפנסיון, כששמעה שנתקענו, יצאה אלינו והכניסה אותנו לחניה של המקום. אכלנו במסעדת דרקולה – המלצרים כבר לא לבושים כמו ערפדים, אורחי המסעדה עדיין צריכים לשלם כדי לעלות לקומה השנייה לחדר בו נולד וגדל דרקולה ובסך הכל לא ממש שווה את המחירים הגבוהים יחסית לרומניה.
יום רביעי של הטיול – טיילנו קצת בבוקר בסיגישויארה כולל עליה במדרגות המקורות. אחרי ארוחת בוקר בפנסיון (לא כלולה במחיר הלינה אבל טובה ומומלצת, מנות גדולות) יצאנו לכיוון ברשוב דרך הכפר ויסקרי כדי לראות את הכנסייה המבוצרת. המעקף לא גזל זמן רב מדי, והכנסייה אכן מטופחת יחסית ולדעתי שווה ביקור. המשכנו לטירת בראן בה כמובן ביקרנו עם הילדים והצטלמנו בלי סוף. פרט לדמיון החיצוני למבנה בסרט מלון טרנסילבניה וחדר אחד שמוקדש לדרקולה הביקור לא ממש קשור לערפדים ואינו מפחיד. בכניסה לחצר הטירה היה רומני חביב מחופש לדרקולה שאפשר היה להצטלם אתו. יש חנויות מזכרות רבות לפני הטירה ואוירה תיירותית במובן הנחמד. טירה השדים מתאימה רק מגיל 10 ומעלה אז לא יכולנו להיכנס. נסענו למלון (teleferic grand ) בפויאנה ברשוב לארוחת ערב ולינה.
יום חמישי לטיול – ניצלנו יום של מזג אויר נעים לנסיעה להרי בוצ'גי. עצרנו בדרך במגלשת ההרים בבושטני (כבר לא ניתן לקנות כרטיסייה, כל גלישה עולה 5 ליי, אם גולשים בזוג אז 10 ליי) ועצירה נוספת בארמון פלש שהיה סגור כי היה יום שני בשבוע (ידענו מראש). הוויז ניווט אותנו ממש לכניסה לארמון, שהתברר שאינה אמורה להיות נגישה לסתם כלי רכב אבל בגלל שהיה סגור לא העירו לנו. רוב הדוכנים היו פתוחים, והצטלמנו עם הארמון המקסים. לאחר הביקור בתוך טירת בראן בו הילדים ממש לא התעניינו בפריטי דקורציה וריהוט לא נראה לי שהיינו מפיקים תועלת מביקור בפנים בכל מקרה, כך שלהגיע ביום שני ולראות מבחוץ היה אידאלי עבורנו. המשכנו למערת יאלומיטי דרך אגם בולבוצי, הדרך אכן יפיפייה. יש מחסום לכלי רכב כ- 20 דקות הליכה לפני המערה, ההליכה בעלייה מתונה ליד נחל והצטערתי שלא הבאתי סנדלים להליכה במים כי היה ממש מתאים. הביקור במערה היה מהנה במיוחד לילדים שלא צריכים להתכופף כל שנייה, ועלינו גם לחדר הדובים וגם לחדר המעיין. חזרנו די עייפים בשעה 14:30 והתלבטנו אם לנסוע למלון פשטרה ולראות אם הרכבל עובד או לחזור, בסוף נסענו חזרה ואז נתקענו בפקק של שעה באוטוסטרדה מס' 1 ליד סינאייה ( אוטוסטרדה עם נתיב 1 לכל כיוון...) כשכולנו כבר רעבים ועייפים… בגלל שהכרנו את הדרך כי נסענו בה בבוקר לא הפעלנו וויז בחזרה, לו היינו יודעים על הפקק היינו נשארים באזור פשטרה לפחות לארוחת צהריים אם לא לרכבל. לא נורא… בערב אכלו במסעדה רומנית sura dacilor בפויאנה ברשוב. אוכל טעים ולא יקר אבל בניגוד למקומות אחרים המנות לא גדולות.
יום שישי – בבוקר בילוי בפויאנה ברשוב, בבריכה ובג'קוזי, ירי ברובה אויר, טרמפולינות, חנויות… בצהריים נסענו לפארק החבלים בברשוב ( חובה!) ואח”כ טיול טרקטורונים בפרדיאל דרך בחור ישראלי בשם רונן שעובד בשותפות עם בחור רומני בשם קטלין.
יום שביעי – ויתרנו על ביקור בשמורת הדובים בשביל בוקר נוסף של בריכה וג'קוזי במלון. בצהריים נסענו לברשוב עצמה בה עדיין לא ביקרנו, טיילנו במדרחוב, עצרנו בבית הכנסת וברחוב הצר. ברשוב עיר נחמדה, מדרחוב אירופאי ואוירה נעימה.
כאן סיימנו בעצם אך החלק הרומני של הטיול. לקחנו רכבת (שינה) לבודפשט שם בעלי היה מטעם עבודתו ובילינו אתו את סוף השבוע האחרון של הטיול.
