בדיוק עכשיו אני בין טיולים, אחד של קיץ (תאילנד בסוכות) והשני של חורף (חופשת הסקי הראשונה לעונה בעוד כשבועיים). ולפני השלג והקור, והמעבר ל 3 שכבות של בגדים וסופות של שלג וקרח, זה הזמן להזכר בסוכות המושלם בתאילנד, ובאי קופיפי המדהים והחמים.
את הטיול שלי התחלתי בפוקט (היה כייף לא נורמלי), ולאחר מס' ימים עמוסים, אותם סיימנו בפוט מסאג' מדי ערב בסמוך למלון, עברנו לקופיפי במעבורת. את המעבורת סגרנו מבעוד מועד (אני אוהבת לתכנן ולשלם ומראש, ללא התמקחויות וביטולי זמן) בעלות מגוחכת. העדפתי את המעבורת ולא סירת מנוע, כי זו נראתה לי דרך נוחה יותר ובמיוחד כי אחד מאיתנו סובל ממחלת ים (רמז- לא אני).
למעבורת הגענו בהסעה שהגיעה למלוננו המושלם בפוקט, ולקחה אותנו עד לכניסה לטרמינל הימי. צ'ק אין מהיר, ועלינו לסירה. בעלי מזוודות כבדות- הזהרו, תצטרכו לסחוב את המזוודות קצת בידיים וזה לא נוח במיוחד.
אחרי שיט נינוח של שעתיים הגענו לאי קופיפי. לפני שהגעתי לאי לא הבנתי שמדובר באי שאין עליו רכב אחד. כל ההתניידות באי היא בהליכה ברגל בלבד, ומעת לעת פוגשים איזה טוסטוס תועה. הציוד נלקח ע”י סבלים עם מריצה שממתינים בירידה מהמעבורת. המלון היה ה PP פרינסס שנבחר בשל קרבתו למעבורת ול”מרכז” והיה בחירה מעולה במחיר מצויין (1200 ש”ח ל 3 לילות כולל ארוחת בוקר. לא היינו הישראלים היחידים שאהבו את המלון- היו המון ישראלים במלון וזה לא רק בגלל שהיה סוכות...). בדיעבד, הייתי בוחרת בו שוב במיוחד בשל 2 הסיבות להלן. זה כ”כ נוח והנוף ממנו אלוהי. הבריכה שמתחברת עם הים, פשוט מושלם.
הים עצמו- טורקיזי ויפהפה, אבל אם תרצו לשנרקל, תצטרכו להתרחק קצת (40 דקות הליכה ברגל, לכיוון הלונג ביץ'). בשעת שפל, החוף מתרחק ממש לתוך הים, וזה קצת מוזר אבל מאד מיוחד.
האי קופיפי בנוי כמו הספרה 8 לרוחב (דהיינו, סמל האינסוף). החלק המרכזי הקטנטן, ושתי כנפיים שיוצאות מהמרכז לכל צד. כשעולים לנקודת התצפית, אפשר לראות את זה בצורה מאד ברורה.
את הטיולים סגרתי מראש בחברה the adventure club, חברת צלילה נחמדה מאד, אבל בדיעבד, ניתן להזמין טיולים כאלה בכל מקום באי. ההבדל הוא שהטיולים שלנו היו פרטיים, ורוב הטיולים שמוצעים באי הם קבוצתיים ולכן במקומות שאנחנו בילינו זמן רב, אנשים בילו זמן קצר, אבל מנגד, שילמו הרבה פחות.
בערב הסתובבנו ב”טיילת” לנופים מדהימים
בערב עוד הספקנו לעשות פוט מסאג' קטן בעלות יקרה למדיי (כ 300 באט, בפוקט זול יותר ונעים יותר), ולמחרת השכמנו מוקדם והלכנו לטיול השנירקול של הבוקר. מלכתחילה סגרתי 4 טיולי שנירקול בחברה, אבל בפועל עשינו רק שניים, כשהוספנו עלות על מדריך פרטי.
הסירה הגדולה לקחה אותנו ללב ים בסמוך לסלעי ענק, ושנירקלנו בכייף בסיבוב הראשון, כשניסיתי שנורקל סגור לכל הפנים שהיה ממש בסדר (רכשתי אותו בישראל, באילת). הסיבוב השני היה נגד הזרם, והיה מאד קשה להתמודד עם המים, אבל המראות היו קסומים- כוכבי ים בצבעים שונים, כשהכחול המנצנץ מרהיב במיוחד, כרישים, דגים טרופיים יפהפיים, שושנת ים ושושנונים. מהמם. כשהשמש זורחת הכל נראה הרבה יותר יפה במים.
חזרנו לחדר למקלחת מהירה ומנוחת צהריים, והמשכנו אחרי הצהריים לטיול נוסף- הפעם נסענו בסירה ארוכת זנב למסלול התיירים הקבוע- חוץ הקופים, מאיה ביי הידוע מהסרט “החוף” עם ליאונרדו די קפריו, אטרקציה תיירותית ידועה (לא ניתן לרדת לחוף העונה, ולפי השמועות כנראה שלא יאפשרו לרדת לחוף הזה שוב). האמינו לי, נראה כמו כל החופים האחרים, לא ברור לי מה ההתלהבות הגדולה.
המשכנו אחרי כן לסלע ה-ויקינג- אחד המקומות המדהימים ששנירקלתי בהם בחיי. שלמות ימית, ראינו המון דברים במים, והפעם ממרחקים סבירים. מי שהגיעו בטיולים הקבוצתיים הגדולים “זכו” לשנרקל ממש מעט. אנחנו שנירקלנו כמעט שעה. צילמתי כמו משוגעת בגו פרו שלי וס”ה חוויה נפלאה.
ניסינו להגיע לעת שקיעה לחוף יפה במיוחד, אבל הים היה סוער כל כך עד שויתרנו.
המדריך שלנו היה בחור ברזילאי מקסים שחי בקופיפי מס' שנים עם חברתו. לדבריו, ברזיל ממש מסוכנת כרגע, והוא מעדיף לגור בתאילנד בעת הזו.
אבל, לפני שחזרנו לחוף, אחרי ששקעה השמש והיה חשוך ממש, נכנסנו למים עם שנורקלים לחווית הביולומינוס- יצורים חד תאיים שמנצנצים בלילה, כמו כוכבים, רק במים. לא ניתן לצלם את התופעה המרהיבה הזו, אבל כשמכניסים את היד למים ומתחילים לנפנף בפראות או פחות בפראות, זה כמו שביל החלב. פשוט מקסים וסיום נפלא ליום מצויין.
למחרת עלינו לנקודת התצפית היפהפיה. אנשים שאינם בכושר- היזהרו. מדובר בהמון מדרגות גבוהות וקשות. אבל הנוף מלמעלה שווה את זה לגמרי. לקח לנו כעשרים דקות לטפס את זה- אצנים יעשו זאת בפחות, אנשים שלא עושים ספורט אירובי, יעשו זאת ביותר.החום והלחות הרבה, כולל הפעילות הגופנית המאומצת גרמו לכך שהזענו מעולה ורק הרוח דאגה לקרר אותנו. עוברים בדרך ליד בתים של אנשים, ואפילו קיוסק תאילנדי למהדרין שהפקיע מחירים. למעלה, אחרי תשלום 30 באט, יש 2 נקודות תצפית- אחת נמוכה יותר (נקודת תצפית 1), והשניה דורשת טיפוס נוסף. העליה לנקודת התצפית כוללת מדרגות רבות ואינה נגישה.
ס”ה- שווה בהחלט.
אחרי כן ירדנו והתחלנו במסלול הרגלי ללונג ביץ'- דהיינו, החוף הארוך, שנחשב לאחד החופים השווים לשנירקול באי שהינם נגישים ברגל.
אחרי טיפוס ארוך והליכה של כ 40 דקות, הגענו לחוף, אבל די מהר התבאסתי כשמצלמת הגו פרו שהוקדשה לצילומים תת ימיים נפתחה בדרך פלאית ונרטבה. באסה ממש.
בילינו בחוף ובחזור, הצטיידנו בשייק טעים במיוחד (הפייבוריט שלי הוא תות, אבטיח ואננס- יאם יאם), ועלינו על סירה שהחזירה אותנו למעבורת בדקות ספורות ובכ 100 באט. שווה לחסוך את העליה/הירידה והטיפוס (ממש בסמוך ללונג ביץ', הירידה תלולה מאד וניתן להחליק כך שלא מדובר בדרך קלה אלא למיטיבי לכת וודאי אם ירד גשם והמסלול רטוב).
קניות שווה לעשות ביבשת ולא באי, ואם ניתן לרכוש זאת מראש- עדיף, מאחר והמחירים באי גבוהים בין 10-30% מהמחירים בבנגקוק או פוקט. שתיה וחטיפים ניתן לרכוש ב seven eleven- היו שניים עיקריים שרכשנו בהם- ממש בסמוך למעבורת, ואחד מאד קרוב ליציאה השניה של המלון. יש עוד חנויות דומות, אבל חזרנו לאותה חנות שוב ושוב.
ממש ליד המלון פגשתי את השלט הקורע מצחוק הזה. כמו שיש צ'ינגליש יש גם תאיגליש כנראה.
מסעדות: אכלנו במסעדת דגים ממש על החוף ליד המעבורת (נוף מהמם), האוכל היה בסדר, ולדעתי קצת יקר בהשוואה למה שאכלנו ביבשת.
ביום אחר ניסינו מקום עם בננה לוטי ופאד תאי- אם כבר חווית איים אז עד הסוף.
פוט מסאג' – ניסינו לוקיישנים שונים, ובסוף חיבבנו הכי את זה שמול חנות הצלילה דרכה עשינו את שני הטיולים שלנו. בפוקט היה יותר מוצלח, שלא לדבר על בנגקוק וה MBK.
צריך לזכור שקופיפי היא אי קטן מאד ושאין המון מסלולי טיולים לעשות בה, אבל מי שרוצה לנוח, אנשים בירח דבש, זוגות, וגם משפחות, יהנו מאד.
אם לא בא לכם להתנייד יותר מדי בסירות, עדיף לישון במרכז, ליד המעבורת.
ולהיפך, מי שרוצה בדידות ושלווה, עדיף שיצטרף לריזורט פנימי שדורש סירות. איש איש והעדפתו.
ס”ה נהנינו מאד והיינו עושים זאת שוב בכייף.
