יצאנו בטיסת בוקר של אל על לברצלונה. תהליך מסירת המזודות עבר במהירות והמטוס היה נח עם מקום לרגליים. הגענו לברצלונה בצהרים והתור לבדיקת הדרכונים היה ארוך מאד והתנהל בעצלתיים כי עבדו שם ארבעה דלפקים בלבד(סייסטה). אחרי כשעה כשעברנו את הדלפק לקחנו את המזודות ויצאנו אל נציג חברת ההסעות שחיכה לנו וליוה אותנו למונית לנסיעה למלון שאותה הזמנתי מראש. הגענו למלון השוכן על רח' Paral lel מעל תחנת המטרו והאוטובוס ובמרחק של כעשר דק' הליכה מהרמבלה ומחוף הים. צוות המלון היה שרותי לכל אורך הזמן והחדר היה מוכן למרות שהגענו לפני זמן הקבלה הרשמי.
לאחר התארגנות קצרה בחדר יצאנו להליכה דרך רובע אל רבאל המלא בציורי קיר על דלתות החנויות והקירות לכיכר קטלוניה ועלינו לתצפית מהקומה העליונה של הקניון. הלכנו דרך הרמבלה לשוק בוקריה שנראה כמו אתר תיירותי עם דוכנים עמוסים פירות ים ודגים, בשרים, פירות , שוקולדים, מאפים שונים ומיצי פירות ומספר מסעדות קטנות.
היום השני תוכנן עם הרבה הליכות. יצאנו עם אוטובוס 24 שעצר קרוב למלון לכניסה העליונה של פארק גואל כשבדרך ראינו חלק לא קטן מהעיר. הפארק תוכנן ע”י גאודי במקור כשכונת יוקרה רחוקה מהעיר. כשהגענו לקופה הסבירו לנו ששעת הכניסה לפארק מוגבלת לחצי השעה שרשומה על הכרטיסים ואין לאחר. למרות שהגענו בבוקר מוקדם כבר התחילו לעכב קבוצות שהגיעו והכניסו אותן בהפרשים של כעשר דקות . הסידור הזה נעשה כדי שבתוך הפארק לא יהיה עמוס מדי ולכל אחד יהיה קצת זמן להתרשם. אחרי הקופות יש חלק מהפרק שפתוח לכניסה חופשית ובו גן מעוצב המשלב צמחים ועבודות אבן עם מוטיבים של צמחיה וים.
קרוב לכניסה נמצא גם ביתו של גאודי שמשמש כמוזיאון. אחרי כמה דקות הגענו למחסום חבלים שבו בדקו את הכרטיסים שבידנו ונכנסנו אל רחבת ספסל הקרמיקה הענק המתפתל לכל אורך השטח. על הספסל אפשר לשבת ולהנות מהעבודה המושקעת שמשני צידי הספסל. יש מכאן תצפית על העיר ועל חלקו התחתון של האתר. בהמשך עברנו במעבר בנוי אבן בצורה שמזכירה גל גלישה המוחזק ע"י פסלי עצים. הגענו לאולם מאה העמודים הנמצא מתחת לספסל הקרמיקה. באולם מאה עמודים רומיים שחלקם אינו אנכי לגמרי אלא אלכסוני משהו. על תקרת האולם ישנן כיפות קרמיקה מעוטרות.
גאודי מאד לא אהב את הקווים הישרים וגם המדרגות ביציאה מהאולם היו מעוקלות ומתרחבות . בין שני גרמי המדרגות ישנו פסל דרקון מעוצב בקרמיקה ובצידי המדרגות עבודות קרמיקה נוספות.
בתחתית המדרגות משני צידי שער הכניסה התחתון ישנם שני מבנים שגם בהם נשברים כמעט כל הקוים הישרים,באחד המבנים יש חנות מזכרות עם מעט מאד דברים. ביציאה החתימו את הכרטיסים כדי שלא נוכל להכנס שוב. ירדנו בירידה תלולה עד לכביש הראשי כדי לחזור למרכז העיר.על קירות הבתים שלצד הדרך יש חנויות מזכרות ועל חלק מהקירות יש ציורים של חלקים מהפארק.
ירדנו מהאוטובוס בכיכר גרסיה והתחלנו בהליכה צפונה לאורך שד' גרסיה כדי לראות את המבנים של אדריכלי המודרניסטה, בני תקופתו של גאודי שהיה המפורסם שבהם. חלק מהבתים נראה כאילו היתה תחרות בין האדריכלים מי יעצב בנין בצורה מיוחדת ומופרעת יותר. היות והבתים צמודים אחד לשני ההבדלים בסגנונות הבניה בולטים יותר ונראים כמו בנין שנבנה ע"י מספר מעצבים. הבנינים שבצמתי הרחובות בנויים ללא פינות כך שנוצרת צומת רחבה. לאורך השדרה יש הרבה חנויות מותגים, מסעדות ובתי קפה. מחיר הכניסה לכל בנין הוא החל מ 20 יורו לאדם. בשד' דיאגונל פנינו ימינה למספר בתים נוספים והמשכנו לכוון כנסית סגרדה פמיליה, עבודתו האחרונה והגדולה של גאודי.
המנופים הניצבים סביב הכנסיה לצורך המשך הבניה מפריעים במקצת ולדעתי היה עדיף להשאיר את הכנסיה הבלתי גמורה לפחות מבחוץ. הבניה נעשית על פי השערות של האדריכלים לחזונו של גאודי. מהכנסיה המשכנו דרך רח' גאודי לבית החולים הישן של סנט פאו, המרכז כחמישים בנינים בעלי כיפות, חלונות וגגות צבעוניים.
מכאן נסענו לרובע הגותי העתיק ושוטטנו בסמטאותיו. ביקרנו בכנסית אוליה הקדושה ובבית הכנסת המצוי ברח' Marlet 5 הסמוך מתחת לפני הכביש.
ברובע יש כיכרות קטנות עם עצים המצלים על יושבי בתי הקפה והמסעדות. יש גם הרבה חנויות וממש נעים להסתובב בו.
אחר הצהרים היינו בחלק של הרמבלה הסמוך לים ובו היו מעט אמנים ופסלים אנושיים. הגשם התחזק לאט לאט ואחרי אנדרטת קולומבוס לא המשכנו לחוף הים אלא חזרנו למלון.
את היום השלישי התחלנו בביקור בשוק סנטה קטרינה שברובע ריברה, ממזרח לרובע הגותי. לכל שכונה בעיר יש שוק משלה ולמי שיש זמן ואוהב שווקים מומלץ לבקר בכמה מהם. הם משמשים את המקומיים ולא כמו שוק בוקריה התיירותי. מכאן הלכנו לארמון המוזיקה הקטאלנית שנבנה בתחילת המאה העשרים. רכשנו כרטיסים לסיור של שעה 11 ושוטטנו באזור. הסיור המודרך(כשעה) עלה למרפסת ההמתנה, לאולם וליציע. (לא ניתן להכנס לבד) התקרה והקירות מלאים בפסלי ורדים וכיפת הזכוכית ההפוכה היא מדהימה.
אחר הצהרים עלינו להר מונטז'ואיק. הלכנו לתצפית שבכיכר מיראדור שלמען האמת לא היתה משהו מיוחד. מה שבולט משם זו כנסית סגרדה פמיליה ומגדל טורה אגבר העגול, שלש ארובות גדולות והנמל.
המשכנו לאזור הפארק האולימפי עם האצטדיון והבריכה ומשם דרך הארמון המלכותי ששימש את אורחי האולימפיאדה לכיכר אספניה. שוטטנו בקניון הנמצא במבנה שהיה פעם זירת שוורים ושמר על צורתו העגולה. לקראת ערב התחלנו להתקדם עם המון אנשים לכוון מזרקת הקסם הפועלת בסופ"ש בלבד. המסלול הרגיל העובר דרך השדרה עם המזרקות היה חסום לרגל תערוכת מכוניות ועקפנו את האזור . התמקמנו על המדרגות שמעל המזרקה שהתמלאו עד אפס מקום. בשעה 21.00 עדיין באור יום התחילה המזרקה לפעול. ככל שהחשיך מופע הצבעים הפך מרהיב יותר ויותר. נשארנו במשך שעה וחצי עד סיום המופע האחרון .
עם סיום המופע זרמנו עם ההמון לכוון הכיכר לנסיעה למלון.
את היום הרביעי והאחרון לטיולנו התחלנו בנסיעה לאזור פדרבלס שמחוץ לעיר לארמון הסמוך לתחנת המטרו ששימש את הגנרל פרנקו בזמן מלחמת האזרחים ולפויליון גואל- אתר של גאודי – אחוזה קטנה עם גנים. מכאן נסענו לפארק המצודה ועברנו דרך שער הנצחון האדום לשדרה מלאה במוכרי מזכרות. בפארק ביקרנו ליד המזרקה והאגם הקטן וליד בנין הפרלמנט ויצאנו ליד תחנת הרכבת . עברנו ליד שוק בורן בדרכנו למוזיאון השוקולד שברח' Comer המכיל מבנים ודמויות מפוסלים בשוקולד
חזרנו למלון להתארגנות לקראת הטיסה בלילה ושוב לסיבוב קצר ברובע בורן עד שהגיעה השעה לעלות למונית לכוון השדה.
לשים לב שבשדה חנויות הדיוטי פרי נמצאות בקומה התחתונה לפני בדיקת הדרכונים.
